נצרת

[סבתא רותרות]

משתתפת בצערך

ובכל מקרה, מרוקו אינה בדיוק מולדת החומוס

הטחון. יש שם שימוש בחומוס שלמים בתבשילים.

 

[oreldi]

מגזינו

מגזינו נפתחה במיקום די מוזר, בצומת הרחובות מנחם בגין והרכבת בתל אביב, היכן שמתבצעות עבודות הרכבת הקלה. לו הייתי עובר בלי לדעת שיש שם מסעדה, לא נראה לי שהייתי שם לב.
המסעדה גדולה ומרווחת, ומחולקת לחלל פנימי גדול וחצר. בחלל הפנימי נמצא המטבח הפתוח ולידו בר גדול. בצידו השני נמצאת מראה ענקית. העיצוב הוא בגווני חום-אדמה ושחור. אבל המקום מוזנח מאוד- הקירות והעמודים מתקלפים ולא צבועים. נראה כאילו השיפוצניק ברח באמצע.
למרות זאת האווירה נעימה, יש מוזיקה שהיתה בווליום סביר, מעט לפני השעה 10 בערב הווליום של המוזיקה החל לעלות. משהו באווירה כאן קליל ומרגיש כמו בר מסעדה.

הזמנו 3 מנות:
סלט יווני רומאי- ירקות, זיתים, פטה וזעתר (38 שקל): הסלט כלל שלל ירקות- מלפפון, עגבניה,בצל סגול, פלפל, זיתים, גזר וקוביית גבינת פטה עם זעתר. הירקות נחתכו לחתיכות גדולות מדי, הפטה הונחה בצד במקום להיוצת מגוררת והכל הרגיש כמו אוסף ירקות סתמי. "סלט של עצלנים" קראנו לזה.

המשכנו בפיצה, גולת הכותרת של המקום.
פיצה- רוטב עגבניות, מוצרלה, פקורינו ואורוגולה (54 שקל): חשבתי להזמין פיצה אחת ואם היה תהיה טובה, להזמין עוד אחת. בדיעבד חסכו לי כסף.

הגיעה פיצה בגודל סביר, בצק דקיק, עם שוליים עבים. הבצק היה מאוד מאוד דק ובקושי הורגש, הגבינה והרוטב היו סבירים, רק היה מעט מדי גבינה, וושולי הפיצה היו קשים ובחלקם גם שרופים. פיצה סתמית, משעממת, אני מתאמץ לא לכתוב גרועה.
כל פעם אני אומר לעצמי אולי הפעם אני אוכל פיצה טובה, וכל פעם מתאכזב מחדש. עוד פיצה שמצטרפת למצב הכללי הקטסטרופלי של פיצות תל אביב, (למעט כמה יוצאי דופן בודדים)

מנה נוספת היתה קזרצ'יה קרבונרה (48 שקל) המנה היותר טובה מאלה שהזמנו, לדברי המלצרית הפסטה יבשה, אבל היא היתה מוצלחת, הרוטב היה קצת עדין מדי אבל בסך הכל מנה חביבה.

לגבי קינוחים- ויתרתי. המבחר אומנם גדול ומסקרן, ביניהם היה פאי לימון, קראק פאי, כמה סוגים של עוגות שוקולד ועוד, אבל נמאס לי לשלם מחיר מופרך של 40 שקל לפרוסת עוגה קטנה. נסתדר גם בלי זה, תודה.

שורה תחתונה: כמקום בילוי, כשהאוכל בא ללוות בילוי, אלכוהול וכולי- מגזינו אפשרית. אבל כמסעדה- היא מאכזבת.

 

[erezavn]

ביקורת קולעת

אני חושב שבימיהם הראשונים הייתה הרבה יותר הקפדה על האיכות. יצא לי לשבת 3 פעמים ורק בפעם הראשונה היה מוצלח באמת (דווקא הפיצות). הפסטות שם לדעתי לא טובות והקינוחים אכן יקרים ואוברייטד (כמה מבקרים ממש עפו עליהם. אני טעמתי אחד או שניים והם היו מתוקים לי מדי).
זה אכן מקום שנותן דגש על אווירת הבליינות. הוא מגיש אוכל שמתאים לאלכוהול, הוא לא יקר במיוחד והוא ומספק אווירה אורבנית מגניבה, ולכן הוא גם מצליח.

 

[FiReBall]

בפעמיים שהייתי מאוד מאוד נהנתי מהפיצות

וגם ממעט הראשונות שטעמתי - למיטב זכרוני ארטישוק וכרובית.
&nbsp
לא חושב שטעמתי מהפסטה, אך שכני לשולחן לא השמיעו תלונות...
&nbsp
לגבי הקינוחים - 40 ש"ח (ואפילו 45-55) זה המחיר לקינוח בכל בית קפה כלשהו בעיר. הקראק פאי ושאר הקינוחים שאכלתי שם היו יותר ממעולים, וזה לגמרי שווה את זה. אז נכון שבוינה אתה אוכל חתיכת עוגה נפלאה ב-25 שקלים, אבל לצערנו זאת רמת המחירים בארץ.

 

[oreldi]

אני יודע שזה לא מחיר חריג

וגם כמעט בכל מקום אחר אלה המחירים של קינוחים, אבל מכיוון שהדיווח היה על מגזינו אז ציינתי את זה כאן. כמובן שגם במסעדות אחרות תמחור דומה לקינוחים מרגיז לא פחות

 

[gastro101]

שמחה שלא רק אני התאכזבתי מהפיצה הדקיקה עד שקופה

 

[oreldi]

אהבתי את הכינוי פיצה שקופה!

תרשי לי לאמץ אותו במידה ויהיו מקרים דומים בעתיד?

 

[gastro101]

 

[עומר גולדברג]

תודה על האזהרה

מה שכן,סלט יווני כהלכתו אכן חתוך לחתיכות גדולות וגסות,והפטה מגיעה כגוש.

 

[סבתא רותרות]

אכן כך.

 

[oreldi]

אוקי

 

[החתולית]

על הדיווחים

מעניין שהחליטו באל-רידא שמותר לעשן שם. בחומוסיות מעשנים, ואף אחד לא עושה עניין, כי הדבר מקובל ואיכשהו עובר בשקט.
אבל מוזר שמסעדה שיש לה קהל רחב מחליטה להפוך למסעדה למעשנים בלבד.