לא קראתי את "כל" הספרות הראשונית והמשנית
ביומיים. התחלתי להסתכל עליהם בשבועות הקודמים ברמה של לדעת מה יש לי באופן כללי, אבל הקריאה הממש אינטנסיבית נעשתה בערך ביומיים. מה שכן, א) אני לא ממליצה על זה, אני חושבת שעדיף לקחת יותר זמן לכתוב, וחוץ מזה, אנחנו עוד לא יודעים אם הטיוטה טובה
וב) זה קצת תלוי במקרה הזה באופי של העבודה הספציפית שכתבתי. לא כל עבודה אפשר לכתוב כך. במקרה הספציפי של העבודה הזו, בחרתי נושא שעבורו רוב הספרות המשנית היא רק חומר רק ולא כל כך רלוונטית (בדקתי ייצוגים מגדריים של מלכה מסויימת, ורוב הספרות המשנית היא פשוט ביוגרפיות שלה שלא עוסקות כמעט בכלל במגדר), ולכן התמקדתי כמעט אך ורק במקורות ראשוניים. השתמשתי בספרות המשנית בעיקר בשביל הביבליוגרפיה שלה, שנתנה לי "הצעות" למקורות חדשים להסתכל עליהם, אם כי עוד לפני השבוע הזה קראתי מאמר או שניים שהיו רלוונטיים לנושא ועשיתי לעצמי סיכומון שלהם. בפועל ביום שלישי בבוקר הדפסתי את רוב המקורות שלי (לקחתי אותם מ-EEBO). בשלישי בצהריים קראתי כמה מהם וסימנתי לעצמי את הדברים הרלוונטיים, ואז ישבתי לבדוק עבודות עד הלילה כדי להפטר מזה. ברביעי ישבתי כל היום וקראתי את שאר המקורות, כאשר מאחר וחיפשתי ייצוגים של המלכה יכולתי לקרוא בעלעול את הרוב כדי לקבל תחושה של האופי הכללי של המסמך, ולחפש את המילה Queen (האות Q הגדולה מופיעה לעיתים די רחוקות באנגלית, אז היה די קל למצוא את זה ברפרוף
) כדי לזהות את הקטעים שאני צריכה לקרוא בעיון. ביום רביעי בלילה קראתי במשך שעה וחצי את הביוגרפיה החשובה ביותר עבורי, זו שהיתה הכי חדשה, הכילה הכי הרבה מידע על ייצוגים, וכללה גם דיון מעמיק בהיסטוריוגרפיה. שוב, לא קראתי הכי לעומק, אבל הרעיון היה בעיקר לסדר לעצמי בראש את סיפור החיים של המלכה הזו ולדעת אילו אפיזודות מעניינות אותי. ביום חמישי בבוקר הלכתי לספרייה, ופתחתי את אוסף המכתבים של השגרירים הונציאניים ללונדון מהתקופה שאני חוקרת, ובאמצעות האינדקס התחלתי להוסיף עוד כמה עשרות ציטוטים רלוונטיים לרשימת המקורות הראשוניים. מ-eebo היו לי בעיקר טרקטטים פוליטיים, פמפלטים וכד'. השגרירים נתנו לי קצת דברים פחות "פומביים", רכילות מחצר המלך, כל מיני אנקדוטות, מידע על שיחות של השגריר עם המלכה וכו'. כאן היה לי מזל שספציפית לאנגליה המקור הזה מודפס ומסודר ומאונדקס. אחרי זה ישבתי כל שאר יום חמישי ופתחתי קובץ חדש שהיה מחולק לפרקים לפי החלוקה הקונספטואלית שהיתה לי לגבי העבודה שלי. תחת כל כותרת של פרק הכנסתי את כל הציטוטים הרלוונטיים שהיו לי מהמקורות, כולל כמובן תיאור המקור ומספר עמוד. כך בעצם היה לי "שלד" של עבודה שיכולתי לראות לפיו מה המידע שעומד לרשותי ושאני יכולה להשתמש בו כדי להעלות טיעונים שונים לגבי הייצוגים המגדריים, שהיה מורכב פשוט מרשימה של ציטטות. בנוסף, כדי להקל קצת על החיים שלי, הורדתי מהאתר של האוניברסיטה את EndNote (התכנה לניהול ביבליוגרפיה) וייבאתי פנימה את כל המקורות שלי, כדי שאני לא אצטרך להתעסק יותר מדי עם ההפניות, שהן דבר מעיק במיוחד כשעובדים עם מסמכים מהמאה ה-17 עם כותרות באורך הגלות. וזהו, ביום שישי פתחתי קובץ ריק, הכנסתי את כותרות הפרקים, והתחלתי לכתוב, כשאני יושבת עם ערימת המקורות ועם ה"שלד" שלי, ומחליטה אילו מקורות מתאימים ביותר ואיך להעביר את הנקודה שלי בצורה הטובה ביותר באמצעות שימוש מושכל וניתוח. כאמור, אני עוד לא יודעת עם העבודה טובה. נקווה. בגדול, אני ממש לא ממליצה לעבוד בקצב הזה. מניסיון של סמסטרים קודמים, זה עלול קצת לפגוע באיכות. הבעיה היא שזה כמעט מחוייב המציאות במקרה של המערכת האמריקאית. כל העבודות צריכות להיות מוגשות עד סוף הסמסטר שבו לומדים את הסמינר, ולומדים באופן פעיל (כלומר קוראים חומר, מגיעים לכיתה, מדסקסים אותו) עד שבועיים לפני המועד שבו העבודות צריכות להיות מוגשות. כך שבפועל, אפשר קצת להתחיל לעבוד במהלך הסמסטר, אבל ממש להתארגן על העבודה הרצינית קשה לפני שמגיע ממש הסוף, והתוצאה היא שלפעמים צריך לכתוב 2-3 עבודות בתקופה של שבועיים. אני חושבת שזה סידור די גרוע, אבל כך זה עובד כאן.