נראה לי שיש סיכוי ששברתי שיא...

[I Was Hoping]

מיגרנות. תמיד מופיעות כדווקא צריך את הראש

עובד. כל הכבוד, אני לא מצליחה בכלל לפתוח את העיניים עד שחולף הזעם.

 

[NorthernStar]

גמני בדרך כלל ככה

איך שמסתיים החורף, השמש יוצאת ואיתה גם עולות הטמפרטורה, אני מיד הופכת אובססיבית לכמה דברים: להוריד וילונות ולהחשיך את הבית לגמרי, 24\7 לבדוק כל שעה מהו מדד זיהום האויר והלחץ הברומטרי (106 זוהי נקודת המיגרנה) לוודא שיש לי מלאי של תרופות להתחלה מיגרנה, מיגרנה קלה, בינונית, כבדה, ונשק יום הדין. מיגרנות באופן כלל מתחלקות אצלי לשני סוגים: -כשגם אחרי 12 שעות את מוצאת את עצמך עדיין מחבקת את האסלה ומקיאה את הנוזלים האחרונים שעוד נותרו בגוף. -כשהכאבים המזוויעים לא עוזבים גם אחרי שסיממת את עצמך לדעת ואת כבר היית רוצה לחוות spontaneous human combustion אני בטוחה שהעבודה יצאה איום ונורא, אבל לא הייתה לי בררה. הייתי צריכה להפיק משהו.

 

[משוש30]

נשמע נורא ../images/Emo4.gif

 

[NorthernStar]

זה מרגיש אפילו נורא יותר

בעיקרון, באביב ובקיץ אני כל הזמן בכוננות מיגרנה, ובדרך כלל זה קורה בפועל פעמיים בשבוע, משום מה לרוב בסופי השבוע. וזה תורשתי, אגב. אמי סובלת בדיוק מאותם הסימפטומים, באותה רמת חומרה או אולי אפילו יותר.

 

[I Was Hoping]

יש סיבה למיגרנות של סוף שבוע

ומכיוון שאני סובלת מהן בעצמי, הלכתי לברר את הסיבה. אם את רוצה אותה (היא מאוד הגיונית וניתנת לטיפול בצ'יק) לא אכפת לי לכתוב לך אותה במסר, אני פשוט לא בטוח שזה מעניין פה את כולם

אז תגידי לי אם כן ואכתוב לך בשמחה.

 

[I Was Hoping]

*בטוחה

 

[NorthernStar]

את יכולה לכתוב פה או במסר,

אם מדובר במשהו שנראה לך אישי מדי. אני תוהה כמה דוקטורנטיות אחרות כאן סובלות ממגרנות כתוצאה מלחץ. יש לי תחושה שלא מעט (מהיכרות עם סטודנטיות במחלקה שלי).

 

[I Was Hoping]

../images/Emo30.gif

 

[משוש30]

איך אתן עושות את זה?? איך?../images/Emo12.gif

כשאני כותבת 5 עמודים ביום אני מרגישה שהיה לי מה זה יום טוב! אני באמת בהלם. אם הייתי יכולה לכתוב 20 עמודים ביום הייתי גומרת את הדוקטורט בשבועיים

 

[NorthernStar]

5 עמודים ביום זה המצב הרצוי!

אם הגענו למצב שבו נאלצנו לכתוב 20, זה רק מפני שיש דדליין שאי אפשר לדחות. במקרה של השבוע שעבר, למרות הרצון הטוב של המרצה, היא לא איפשרה דחיה משום שקרבו ימיה ללדת והיא חששה שלא תספיק להקדיש מספיק זמן לכל עבודה.

 

[d a p h n a]

../images/Emo45.gif

 

[ירגזית מצוייצת]

אין לי מילים, פשוט אין...../images/Emo2.gif

מדהים! איך אתם עושים את זה?? כל הכבוד

 

[דאנטה]

ואו, שברת את השיא שלי!

ואני חשבתי שהשיא שלי הוא בלתי ניתן לשבירה... אבל מסתבר שטעיתי. פעם כתבתי סמינר שלם, החל מאיסוף החומר ועד לכריכת העבודה וההגשה, בארבעה ימים. טוב, אלו היו ימי התואר הראשון, בהם עבדתי בתור מאבטח בחברת שמירה באיזה מפעל, ואת המשמרות של הסופ"ש הקדשתי לכתיבת העבודה. זה היה הסמינר האחרון שלי לתואר הראשון, סמינר רביעי, שאליו כבר ניגשתי עם "הלשון בחוץ"... למרות ההישג האדיר בכתיבת עבודת סמינריון בפרק זמן המתאים יותר לריצת 100 מטרים באולימפיאדה, אני בהחלט לא נהנתי מכל התהליך של כתיבה תחת. לכן מאז אותו סמינר, אני משתדל לארגן לי לוח זמנים לכל עבודה ועבודה. דאנטה

 

[יעל אפריל]

../images/Emo106.gif

ואו. כל הכבוד. את בדרך כלל עובדת טוב לקראת דד-ליינים או שזה מקרה מיוחד?

 

[d a p h n a]

חצי חצי...

מאז שאני כאן אני חייבת לעבוד בשביל דדליינים בגלל הלחץ. אבל בדרך כלל אני אוהבת תקופת "בישול" ארוכה שבה קראתי חלק גדול מהחומר ואני מעבירה כמה שבועות בחשיבה עליו, ואז תקופת כתיבה מאוד קצרה. אני כן עובדת יותר טוב תחת לחץ (אם כי לא עד כדי כך בלחץ), אבל יש לי נטייה די מוצלחת לקבוע לעצמי דדליינים פיקטיביים (כלומר כאלה שאינם על ידי המערכת אלא של עצמי, מוקדמים יותר מהרשמיים) ולהצליח להלחיץ את עצמי לקראתם במקום לקראת הדדליין האמיתי. זה מאפשר לי לסיים את רוב המטלות שלי קצת לפני הזמן. בכל מקרה, אני לא רגילה לכתוב עבודה שלמה ביום אחד.

 

[mummy]

וואו דפנה, איזה יופי. נשמע מדהים, בהצלחה!

אני קוראת אותך וכל כך שמחה לדעת שאני אחרי... ולא שלא היה מועיל לי איזה התנפלות כזאת על חלק מהמשימות שעל הפרק כרגע. למשל להעיף ככה איזה מאמר או שניים, וזה בטח הרבה יותר פשוט מאשר להתחיל מאפס עבודה על משהו שאת פחות מכירה. אבל האנרגיות, אח האנרגיות... אין כאלה ונראה שגם אין לי מאיפה לגרד אותן כרגע. מבאס

באט אינאף אבאוט מי. בחזרה אליך: אני מתרשמת, מתפעלת ומעריצה. כל הכבוד. מחזיקה לך אצבעות לפידבק חיובי שיש לי תחושה שאכן יגיע

 

[ניצת הגפן]

איזה יופי! כל הכבוד |כוכב|../images/Emo47.gif../images/Emo104.gif

 

[d a p h n a]

טוב, יש חדשות טובות וחדשות רעות....

החדשות הטובות הן, שבגדול המרצה שלי מאוד התרשם מהעבודה ואפילו רמז שאם זו היתה ההגשה הסופית ולא מוגדר כ"טיוטה" הוא היה לגמרי בסדר עם זה. החדשות הרעות הן שהוא נתן לי רשימה ארוכה של הצעות לשיפור, שבבסיסן הרעיון (המוצדק לחלוטין) שאני צריכה לעשות עבודה אנליטית יותר חזקה עם העבודה. האמת היא שדי ציפיתי שהוא יגיד את זה כי בגלל לחץ הזמן באמת יצאה לי עבודה יותר "תיאורית" מ"ניתוחית" ואני צריכה לשפר את זה. אבל, החדשות הסבירות הן שהוא נתן לי כמה רעיונות בכיוון ואני חושבת שבסך הכל אני אוכל לשפר את העניין הזה בצורה לא מסובכת מדי בשבוע שעוד נותר לי עד הדד-ליין הסופי. הסך הכל, נראה לי, די חיובי - בשביל עבודה שנכתבה בכזה לחץ, הוא די מרוצה.

 

[mummy]

אז איפה פה החדשות הרעות?

מכאן הכל נשמע מצוין (אולי זה כי אני לא זו שצריכה לעשות את כל התיקונים...). ועכשיו אני מצרפת גם את התפעלותי ממחויבותו של המנחה שקרא כל כך מהר והגיב בכזה פירוט ודקדקנות. איזה כיף לך. מקווה שאת מעריכה את המצב

 

[d a p h n a]

הוא נמצא עכשיו בסמסטר באוקספורד...

ומאיך שהוא מתאר את זה נשמע כאילו הוא יושב כל היום לבד (בחושך?) בספריית הבודליאן וקצת עצוב ומשעמם לו. אני חושבת שאולי הוא שמח לקרוא את הטיוטה שלי פשוט כי זה נתן לו משהו לעשות.

בכל מקרה, אני בהחלט מאוד מאוד מעריכה את זה שהוא קרא את העבודה שלי בתוך יום.