נראה לכם שזה יעבוד?

[התחת של יבלונקה]

נראה לכם שזה יעבוד?

סעיף 31(2) לפקודת הסמים המסוכנים מורה כדלקמן: "היה המשפט על עבירה לגבי סם, חזקה על הנאשם שידע כי הסם הוא מסוכן, והטוען להגנתו שלא ידע על כך - עליו הראיה". ובכן אדוני השופט, קנביס הוא צמח מרפא, יש לו שלל שימושים רפואיים לבעיות רפואיות ונפשיות. הוא מכיל אומגה 3, 6 ו-9 (כך טוען השמפו שלי). הוא משמש להקלה על חולי סרטן ואיידס, משמש לטיפול בבעיות עיניים, טרשת נפוצה, בעיות עיכול, ואפילו לכאבי רגליים. הוא מטפל נהדר בדיכאון (כשלא מגזימים, כן?), הוא ממריץ את המוח לחשוב בכיוונים חדשים ויצירתיים, הוא נותן מוטיבציה. הוא משפר יכולות אינטלקטואליות בתקופה שלאחר השימוש ומביא לתובנות והארות בזמן השימוש. הוא משפר את היציבה והקואורדינאציה (כן!!!). יש הטוענים שהוא אף מרפא סרטן! - וכל זאת - מבלי למכר כלל! אני אף יכול להציג שלל מחקרים וחוות דעת רפואיות. במצב דברים זה, כבודו, איך יכולתי לדעת שמדובר בסם מסוכן??? אני דורש לשחרר אותי לאלתר! נראה לכם שזה יכול יעבוד??

 

[עורך דין רשו]

נשמע מסוכן

 

[jeshu]

אתה בר סמכה בתחום? רופא, ביולוג, כימאי, אגרונום או חוקר מוח ומערכת העצבים? גם אם מה שאמרת נכון, אין לך שום יכולת לקבוע את הקו המריד בין תרופה-סם-רעל ובטח לא את הסמכות לכך.

 

[התחת של יבלונקה]

לא, אבל

תראה, זה מה שאני יודע על הצמח... אני לא צריך להיות מומחה בשביל להחזיק במידע/דיעה. עכשיו, יבוא התובע וישאל - אבל לא ראית קמפיינים של אל סם? ואני אגיד לו: ואתה, אתה מאמין לכל מה שאתה קורא בעיתונים ורואה בטלויזיה? אתה מקבל כל דבר כקדוש? אני הלכתי וקראתי ובדקתי, כי החבר'ה מאל סם סיפרו לי כל מיני דברים מפחידים על איזה צמח שאני בכלל לא מכיר ורציתי לדעת ממה להיזהר, והפלא ופלא, גיליתי שזה שקרררר!!!! אז עד כמה שאני יודע, אחרי שקראתי המון ואחרי זה גם בדקתי את העניין על בשרי, זה בכלל בכלל לא מסוכן - להיפך. עכשיו נניח שאני מציג את זה ככה (נו, כמו שזה במציאות..) - נראה לך שזה יעבוד?

 

[jeshu]

אני אגרונום וסטודנט לא משפטן ולא עו"ד אני אומר לך שאתה בטוח תאמר גם הרבה שטויות שם. ממה שכתבת בינתיים ברור ש 1. אתה לא יודע איך צמח עובד. 2. אתה לא מבין במדע ובעריכת ניסוי. רמז: הגוף שלך בפרק הזמן של הניסוי שלך אינו מהווה מדגם מייצג. 3.את מה שכתבת כאן ניתן להפנות אליך בדיוק באותה מידה: אתה מאמין לכל מה שאתה קורא? (אגב, היכן אתה קורא? אני מנחש שלא ב"ניו אינגלנד ג'ורנאל אוף מדיסין" ניחשתי נכון בינתיים?). ניתן למצוא דוגמא אחרת של טמבל אחר שבדק את הסם הזה על בשרו ולא הלך (מסיבה כלשהי).

 

[עורך דין רשו]

תשובה

ככול הנראה יצאה שגגה תחת ידו של הטוען להפרכת החזקה בפקודת הסמים המסוכנים. כנסת ישראל "חשבה" על סוגי הסמים המסוכנים וקבעה "עבורנו" רשימה של סמים אסורים בשימוש וככאלה הם נקראים "סמים מסוכנים". כל שאמר הגולש הינו כי הוא מודע לכך כי מדובר בסמים מסוכנים=אסורים בשימוש אך לטענתו מדובר בסם שלא פוגע בבריאות ואולי אף פחות מזיק מסיגריות. האמור מספיק בכדי להרשיעו. "מה לעשות" הכנסת אמרה את דברה ועתה כל שנשאר הוא לקיים דיון ציבורי ולפעול לשינוי החקיקה.

 

[התחת של יבלונקה]

כן, תיארתי לעצמי שכך תיראה תשובה רצינית... :\

אבל יש נאשמים שהולכים עם הראש בקיר והם לא יסכימו ללכת לשירות מבחן ולא יסכימו להודות אפילו על הנייר שג'וינט זה מסוכן, גם לא תמורת הקלה בעונש או אי הרשעה כלל. לדעתי, אם כבר, אז נאשמים כאלה צריכים לנסות להיתלות בפירצות חלקיות כאלה בפקודה. להפסיד מזה, במקרה שלהם, הם גם ככה לא יכולים.... אני למשל הייתי מתעקשת שמלשון החוק ('שהסם הוא מסוכן') משתמע שמדובר במובן הרגיל של המילה 'מסוכן' שאחרת היו כותבים 'שהסם נכלל בפקודת הסמים המסוכנים' או 'שהסם הוא סם מסוכן'. אין הגדרה מיוחדת למילה 'מסוכן' בפקודה, אלא ישנה הגדרה ל'סם מסוכן' - כצירוף. אם המחוקק משמיט מילים או שהחוק שהוציא תחת ידיו לא ברור, אני חושבת שאפשר להחיל פה איזו דוקטרינה מתחום אחר לגמריי, ולקבל את הפרשנות שעומדת לצידו של החלש מבין הצדדים שאין ביניהם שוויון כוחות. ועוד - אדם סביר לא מעיין בחוקים בשעות הפנאי, ואינו צריך לדעת איך מגדיר החוק 'סם מסוכן'. תטען המדינה - אם האדם הסביר לא קורא את החוק אז איך הוא יודע על סעיף 31(2)? כי אחרי שבא החוק והטריד אותו הוא בודק מה הוא אומר ומגלה. שהריי בתום לב לא ידע שלא מדובר בסם *מסוכן* והחליט לבדוק במה בדיוק הוא מואשם... נשארת רק השאלה - על הידיעה לגבי "מסוכנותו" של הסם אפשר להתווכח, אבל כל אדם סביר יודע שמריחואנה לא חוקית... אז בשביל מה בכלל סעיף 31(2) אם אי ידיעה לא פוטרת מעונש? או שזה סתם מיתוס ובכלל לא חוק? ואם זה כן - ואם לא התכוון המחוקק באמצעות סעיף 31(2) לפטור מעונש - למה בכלל הוא חוקק? אם המחוקק חוקק אז יש מטרה, יש תכלית, יש סיבה, ובית המשפט לא יכול להתערב בכך! <חוק אחר שמשום מה עוקף חוק רחב הרבה יותר זה למשל חוק הדואר שמאפשר לחברת הדואר להעסיק דוורים בלי שהם יהיו עובדים שלה גם אם כל התנאים הרגילים לקיום יחסי עובד-מעביד מתקיימים. אני בטוחה שיש עוד דוגמאות, אבל משם למדתי את העיקרון המפוקפק הזה שאומר שיש להקשיב למחוקק גם אם הוא טיפש וסותר את עצמו כי הוא עצמו לא מכיר את החוק או שהוא נתון בלחציו של בעל הון זה או אחר שמחפש לעשות עוד קצת הון>. נוווווו יש מצב שזה עובר? <טוב נו, אני יודעת שלא. אולי בכל זאת?>

 

[עופר בן אברהם]

לא, אך אולי היא בת סמכא

 

[עופר בן אברהם]

סם מסוכן מוגדר בסעיף 1 לפקודה

למיטב הבנתי, סעיף 31 (2) לפקודה אינו מקנה לנאשם זכות לכפור במה שנקבע בפקודה, לאמור: שהסם שמדובר בו הוא מסוכן, אלא אך לטעון, שלא ידע כי מדובר בסם מסוכן כהגדרתו בפקודה (לדוגמה, שסבר לתומו, כי החומר שנמסר לו הוא קמח, ורק בדיעבד התגלה לו שזה הירואין, אך לא לטעון ולנסות להוכיח, כי הירואין אינו סם מסוכן).

 

[התחת של יבלונקה]

ואני אמשיך להתעקש כי זה כיף...

מה שאתה אומר נשמע הרבה יותר הגיוני ממה שאני הולכת להגיד, אבל בכל זאת הוא לא מתיישב עם לשון החוק: "חזקה על הנאשם שידע כי הסם הוא מסוכן". משתמע שהנאשם יודע שמדובר בסם ולא בקמח. אני מתארת לעצמי שהסעיף נועד למקרים שאכן מדובר בסם והנאשם לא ידע שהוא לא חוקי. נגיד אם ביום בהיר אחד מחליטים להוציא את האלכוהול מהחוק ומישהו לא שמע על זה, למשל. <<אני לא מאמינה ש-DMT הוצא מהחוק רק השנה! זאת אומרת שעד היום יכולתי לזקק אותו מעצי שיטה ולא ידעתי את זה?!@#>>. זה עדיין משאיר פתח לטעון לעצם המסוכנות של הסם. או ליתר דיוק לסבירות שהנאשם ידע שמדובר בסם מסוכן. הרי הוויכוח הוא בכלל לא על נכונות הטענה אלא על מה ידע או חשב הנאשם.

 

[עופר בן אברהם]

הקמח הוא סתם דוגמה

איני מתמצא בסמים (מעולם לא ראיתי סם, למעט בטלוויזיה), ולא עלתה בדעתי דוגמה אחרת. אבל ההתפלפלות אינה במקומה. כבר פסק השופט (כתוארו אז) אהרן ברק, כי מלותיו של החוק אינן מבצרים, שיש לכבשם בעזרת מילונים (ע"פ 787/79, 881/79, מזרחי), לאמור: חוק יש לפרש פירוש ענייני על-פי תכליתו, והתכלית בענייננו ברורה (לפחות בעיניי).

 

[עופר בן אברהם]

ראי גם

פה ושם.

 

[עורך דין רשו]

תשובה

במקרה דנן הדוגמא של הקמח לא הכי מוצלחת שכן הנושא של קמח קשור לעצם הידיעה כי מדובר בסם ולא בסוכריות או יהלומים ,למשל. ובכך מטפלת "עצימת העיניים".

 

[עורך דין רשו]

תשובה

השאלה ה"מעניינת" הינה במה הוסיף המחוקק בפקודת הסמים על הכלל ה"עתיק" בדבר אי-ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. בהקשר הזה ייתכן ול"מתעקשת" יש על מה להתעקש?

 

[עורך דין רשו]

תשובה

מאידך, ייתכן והחזקה דנן "מבצרת" טוב יותר את החשש לזיכוי מחמת הספק, כמו גם שהיא מחזקת את האיסור לעשות שימוש בסמים אלא אם כן אתה "בטוח", במאזן הסתברותי, כי אכן הסם לא "מסוכן". שהרי הדוקטרינה העתיקה לעיל חלה באופן גורף וכללי על כלל החוקים ואילו כאן עסקינן במקרה קונקרטי של סמים, תרכובות כימיות בהן, בין היתר, כל פחמן ו/או קשר כימי יכול לחולל שינוי ו/או ליצור ספק.

 

[עופר בן אברהם]

המחוקק הקל את נטל הוכחת המחשבה הפלילית

 

[עופר בן אברהם]

החלף קמח בטבק או באקמול

 

[עופר בן אברהם]

והרי לכם הסבר של בית המשפט עצמו

"ולא למותר לציין - ואין עוד מחלוקת על כך, כידוע - כי הגם שמלשון הסעיף [31 (2) לפקודה, עב"א] משתמע, לכאורה, ובאורח דווקני, כי רק ידיעה ממשית על כך שמדובר ב'סם' מקימה את החזקה האמורה בדבר הידיעה גם על היות ה'סם' משום 'סם מסוכן', הרי שעל-פי פרשנותו הנכונה והמרחיבה של הסעיף האמור (וכפי שגם נפסק להלכה) משמעותו היא, כי חזקה על מי שהחזיק ב'חומר' (שהוברר שהינו 'סם מסוכן'), כי ידע גם כי ה'חומר' הינו 'סם מסוכן' (ראה: י' קדמי, על פקודת הסמים המסוכנים, הדין בראי הפסיקה, מהדורת תשנ"ז - 1977, בע' 211- 209). "כן, וכידוע, מידת ההוכחה המוטלת על הנאשם לצורך סתירת חזקה זו, הינה כזו שבה נושא תובע בהליך אזרחי, היינו: 'עמידה במאזן ההסתברויות', ואין די בהעלאת ספק בלבד (ראה: י' קדמי, שם, ע' 213)" (השופט ח' עמר, ת"פ [מחוזי ב"ש] 008006/04, מדינת ישראל נגד האני אלסנאע, כאן, סעיף 13). כיוונתי לדעת גדולים.

 

[התחת של יבלונקה]

בקיצור, אני מבינה שהסיכויים קלושים..

אבל הייתי טוענת את זה בכל מקרה בשביל לראות מה יקרה עם ההתעקשות הזאת בפני שופט. כמובן שזה לא מומלץ.... אבל אם יש לכם לקוחות שלא מוכנים לשום הסדר טיעון ולא מוכנים לראות שירות מבחן ומוכנים לקבל הרשעה ובלבד שלא יודו שלעשן ג'וינט מדי פעם זה מסוכן - אולי תציעו להם את הרעיון? רצוי שזה ייטען על ידי עורך דין שמאמין בכל ה'שטויות' שכתבתי... 'חזקה על הנאשם שידע כי הסם הוא מסוכן'. ואם קראתי המון ולמדתי וחקרתי והבנתי שהוא לא מסוכן? הסתברות? מה ההסתברות שבן אדם שקרא המון מידע על מריחואנה יגיע למסקנה שהיא מסוכנת? <זה בסדר, אפשר להפסיק לנסות להסביר לי שזה לא יעבוד, עכשיו אני רק מציעה לאנשים אחרים לטעון את זה... חח>.

 

[התחת של יבלונקה]

כאילו, לא כי אני לא אנסה את זה על עצמי,

אלא פשוט כי אין לי תיק לנסות את זה בו. לא שאני רוצה אחד...