נשות קריירה רווקות
שלום אני חדשה כאן וכמה נחמד לי למצוא את הפורום הזה. אני אשת קריירה רווקה ולאחרונה נראה לי שאנשים מסתכלים עלי בעיין עקומה קצת. לאן שאני לא מפנה מבטי אני רואה אנשים שמרחמים עלי וקשה לי להסביר להם שאין בדיוק על מה לרחם, אני מסתדרת מצויין. אולי זה בגלל הגיל שלי ואולי זה בגלל שאנשים רגילים לחיות במסגרות, אבל יותר ויותר שואלים אותי אם אני לא מתכוונת להביא ילדים לעולם ולמי אני מתכוונת להוריש את הכסף שלי. הבעיה המרכזית שמפריעה לי היא לא הדאגה האמיתית של הסובבים אותי שאני אהיה מאושרת אלא שנראה לי שבחברה קיימת אמונה שקשה לנשים המגדירות את עצמן קרייריסטיות למצוא בני זוג ולכן הן נשארות רווקות מחוסר ברירה ולכן האנשים מסתכלים עלי כבתולה זקנה מסכנה וממורמרת (למרות שאני לא, באמת שאני לא). אני מרגישה מסופקת בחיי הרגשיים והמקצועיים ואני לא מרגישה שהפסדתי חלק בחיי בגלל שלא התחתנתי. איך אתם ממליצים לי להתמודד עם התופעה. זה כבר ממש מעצבן אותי וככל שאני מתקרבת לגיל ה- 40 כך המבטים הופכים נוקבים יותר ומטרידים יותר.
שלום אני חדשה כאן וכמה נחמד לי למצוא את הפורום הזה. אני אשת קריירה רווקה ולאחרונה נראה לי שאנשים מסתכלים עלי בעיין עקומה קצת. לאן שאני לא מפנה מבטי אני רואה אנשים שמרחמים עלי וקשה לי להסביר להם שאין בדיוק על מה לרחם, אני מסתדרת מצויין. אולי זה בגלל הגיל שלי ואולי זה בגלל שאנשים רגילים לחיות במסגרות, אבל יותר ויותר שואלים אותי אם אני לא מתכוונת להביא ילדים לעולם ולמי אני מתכוונת להוריש את הכסף שלי. הבעיה המרכזית שמפריעה לי היא לא הדאגה האמיתית של הסובבים אותי שאני אהיה מאושרת אלא שנראה לי שבחברה קיימת אמונה שקשה לנשים המגדירות את עצמן קרייריסטיות למצוא בני זוג ולכן הן נשארות רווקות מחוסר ברירה ולכן האנשים מסתכלים עלי כבתולה זקנה מסכנה וממורמרת (למרות שאני לא, באמת שאני לא). אני מרגישה מסופקת בחיי הרגשיים והמקצועיים ואני לא מרגישה שהפסדתי חלק בחיי בגלל שלא התחתנתי. איך אתם ממליצים לי להתמודד עם התופעה. זה כבר ממש מעצבן אותי וככל שאני מתקרבת לגיל ה- 40 כך המבטים הופכים נוקבים יותר ומטרידים יותר.