נשים באמנויות לחימה + הזמנה

NetaSher

New member
נשים באמנויות לחימה + הזמנה

שלום, שמי נטע ואני באה מתחום אמנויות הלחימה. בעיני זהו ספורט לכל דבר (אני מזיעה די הרבה
) ויש לי שאלה, אני לא יודעת אם זה אותו הדבר בספורט פרופר. מדוע אין הרבה נשים בתחום?!?! האם בגלל שזה עולם של גברים? הטסטוסטורון שולט? זה נראה מאיים? אגרסיבי? מה??? האמת שמצאתי את הפורום הזה היות ואני מפרסמת הזמנה לארוע חינמי שאנחנו עורכים ביום שישי הזה, של אמנות לחימה, שכמובן אשמח אם עוד נשים ישתתפו בו! אבל אשמח אם מישהו\מישהי יענו על שאלתי. תודה רבה, נטע ומצ"ב ההזמנה: -------------------------------------------- 24 ביולי - יום שישי, 15:00, בפארק הירקון (מול קוסובסקי 56). לייטנינג סיינטיפיק ארניס, בהדרכתו של מאסטר ג'ון אסקודרו מהפיליפינים, מזמינים אתכם להצטרף לארוע השקת אתר מועדון האמנות הלחימה הפיליפינית. בואו לבקר, להתרשם, ללמוד ולהתנסות בלחימת נשקים בשיטה הייחודית של לייטנינג, היישר מהמזרח. בואו לחוות את האוירה הייחודית, להכיר את המורה והקבוצה ולהנות מארוע מהנה ויוצא דופן. במסגרת המפגש תקבלו הסבר קצר על אמנויות הלחימה וכלי הנשק השונים וכן שימוש מתאים לכל נשק, תנועה, אחיזה, ניצול מרבי של מאפייני הנשק ועוד. לאחר מכן, תחשפו לכלי נשק מגוונים כגון: מקלות, חרבות, סכינים, כלים קטנים מעצימי כח ועוד... הארוע הוא חד פעמי והינו ללא תשלום לרגל חגיגת השקת האתר. הפעילות תערך בשפה האנגלית ומומלצת לגברים ונשים כאחד, לגילאי 16 ומעלה. אין צורך בידע קודם. זהו ארוע פתוח לקהל, אך אנא שריינו מקומכם מראש על מנת שנשמור לכם נשקים. פרטים נוספים באתר www.lsai.co.il
 

מור שלז

New member
ברוכה הבאה נטע../images/Emo140.gif ולגבי מיעוט נשים בספורט

זו בדיוק אחת הסיבות שהקמנו את הפורום הזה. כמעט בכל ענף ספורט תגלי שיש כמות מועטה ביותר של נשים. למעשה, בדיוק היה לנו דיון כאן בפורום, לפני אליפות הארץ באופני שטח, כאשר בחלק גדול מן הקטגוריות היתה מתמודדת אחת ויחידה (והיו קטגוריות שלא היו בהן נשים בכלל
) אני מאמינה שיש הרבה סיבות, ומן הסתם יש גם סיבות ספצפיות לכל ענף ספורט (למשל באופני שטח יהיו אולי סיבות שונות מאשר באמנויות לחימה). אבל דבר אחד שלדעתי משותף לכולנו: אין לגיטימציה חברתית לנשים להשקיע בעצמן, לפרגן לעצמן, במשהו שנחשב "אגואיסטי" כמו ספורט. אני חושבת שאנחנו רואות כרגע מגמת שינוי, וככל שיצטרפו יותר נשים למעגל, המגמה הזו תמשיך ותתעצם, ותהיה יותר לגיטימציה לנשים נוספות להשקיע גם בעצמן, במיוחד כשיש גם משפחה וילדים. כי בסופו של דבר, כמו שמישהי כאן אמרה: אמא מאושרת, היא אמא טובה יותר.
 
יש לי סיבה קטנה

יש מעט בנות... אז יש מעט בנות... מאד מאד חסר לי בנות בקבוצה. אני בהחלט מעדיפה אם זה אפשרי להתאמן עם בנות ולא עם בנים כי אני מרגישה יותר בנוח. כבר יצא לי לא לעשות תרגילים בכלל ולעמוד בצד, כי לא בא לי שבחור מיוזע, חביב ככל שיהיה, יתחכך לי בחזה, גם אם זה במסגרת תרגיל הגנה עצמית. וגם הפתרון הזה לא ממש אידיאלי. ...אני רוצה לראות את הבחורה שבתחילת אימון קרבות תגיד לבנים משהו כמו "אל תרביצו לי בחזה היום, אני במחזור וזה ממש רגיש". לי אין את האומץ! אני בהחלט מבינה בנות שלא נעים להן להתאמן רק עם בנים, אם הייתי פחות נהנית מזה סביר שזה היה מפריע לי גם. מה שכן יש ארגון מיוחד לאומנויות לחימה לנשים, שאת יכולה לבדוק שם. לגבי האימון ניסיון שלכם - ממש לא מתחברת לסכינים ומקלות, אבל העברתי את המסר לחבריי. תהנו!
 

NetaSher

New member
צודקת

גם לי עניין הזיעה של בנים מפריע, אבל לפחות אצלנו זו אמנות נשק אז יש מרחב! ולא צריך להתגלגל על הרצפה עם בחור מיוזע. לפעמים אני מעדיפה להתאמן עם בנים כי הם חזקים יותר ואז אני יודעת אם באמת עשיתי את התרגיל טוב או לא, אבל אין ספק שבתרגילי מגע אני זקוקה לנשים! גם מבחינת אווירה בקבוצה, לפעמים יוצא שאני הבת היחידה והם שוכחים שיש בת בחדר...אבל לפחות אין אצלנו עודף טסטורון, בדיחות גסות וכו' ויש להם המון כבוד לנשים - אז אני גאה
בכל מקרה - צריך להכניס עוד נשים לתחום! במה את מתאמנת?
 
והם גם מסריחים

:) סוג של לוחמה כימית! אני מתאמנת בקונג פו שאולין. הייתי פעם בקבוצה שהבנים נטו לשכוח את קיומי - הורידו חולצה וזה - האמת בכיף, אמנם מפריע לריכוז אבל לא ראית אותי מתלוננת! מצד שני התאמנתי בקבוצה שבה היו הרבה דתיים ששמרו נגיעה וגרמו לי להרגיש מוקצה לחלוטין (כמובן שהייתי הבת היחידה, מה שהפך את העניין להרבה יותר גרוע). בקיצור, צריך עוד בנות דחוף... זה מוזר כי הרושם שקיבלתי אצל אנשים מארצות אחרות הוא שיש כמעט חצי-חצי בנים ובנות. מה שכן, בניגוד לריצה (אהבתי השנייה), בקונג פו אני יכולה להגיד "אני בחורה וזה ייתרון" (ולא "אני בחורה וזה המצב"). דבר ראשון, אני קטנה, אז קשה לפגוע בי. דבר שני, אני גמישה, אז אני יכולה לבעוט להם בראש. ודבר שלישי, לרוב הבנים יש עכבות נגד מכות לבנות.
 

NetaSher

New member
כן

גם אני קטנה ומהירה אז זה יתרון (וגם העובדה שאני יותר פזמ"ניקית מכולם
) אז אני מקבלת כבוד, ולדעתי זה מאוד חשוב עם בנות. כי המון פעמים מסתכלים מלמעלה על בנות, כאלו שהן לא יודעות כלום או לא מסוגלות ואז יירחמו עליהן או המאצ'ואיסטים ייעשו יותר חזק עליהן. משהו ששמתי לב שבארץ יש המון מאצ'ו באמנויות לחימה מסויימות וזה לדעתי מרתיע בנות. בו בזמן שבאמנויות סיניות, יפניות ופיליפיניות יש פחות טסטוסטורון באויר (תחושה אישית שלי). אני חושבת שזה מה שמרתיע בנות, היחס הזה של בנים, הכוחניות וגם העובדה שצריך להרביץ וזה לא משהו שרוב הבנות חושבות עליו כמהנה... שומרי נגיעה זה באמת קשה (איך הצלחת להתאמן אם היית הבת היחידה?) התאמנתי בפיליפינים ובסינגפור ושם כמות הבנות הייתה חצי! היות והן רואות את זה כספורט. חבל שאצלינו זה לא כך. אז איך מביאים יותר בנות?? אני צריכה גם בנות סביבי
 
איך זה שיש בנות בקיק-בוקסינג?

(התשובה היא הרבה אימונים מול המדריך, מה גם שלא כולם היו דתיים, רק חלק וגם אני בהתחלה לא אהבתי מכות, אבל ברגע שיצאתי מהראש של "אני חלשה ומסכנה" זה התחיל להיות כיף). בעיני זה לא יותר מאימון אירובי משעמם באוויר עם מוזיקה מחרישת אוזניים... אני בטוחה שיש גם יותר בנות בספינינג מאשר ברכיבה. יכול להיות שאנחנו צריכות חדר חשוך ורועש ע"מ לעשות ספורט? או שהעובדה שיש "שיעור עיצוב וחיטוב" באותו החדר שעה קודם משפיעה? אני באמת לא מצליחה להבין את זה! לוקחים את הספורטים הכי מגניבים וממסדים אותם תוך הוצאת כל רכיב של יצירתיות וגיוון, ואנשים חולים על זה. נראה לי שחלק מהבעיה זה עודף שיטות. נגיד, יש כמה בנות שרצות אז גם אם אחת רצה 5 ואחת רצה 10 ואחת מרתון, אפשר להפגש לרוץ. לעומת זאת אם את תבואי אלי עם סכין אני לא ממש אדע מה לעשות עם זה... סביר שאני אברח...
 

NetaSher

New member
כן, כלי נשק מרתיעים הרבה נשים...

אבל אני הכי לא מאיימת בעולם!
אז מה אם אני אוהבת להלחם...רק לבנים מותר?
 

מור שלז

New member
נטע, גמדים: אני ממש שמחה שאתן כאן../images/Emo24.gif

איזה כיף לקרוא את מה שאתן כותבות אמנם אני לא בתחום אמנויות הלחימה אבל מתחברת מאוד למה שכתבתן
 

Patricia38

New member
קיק-בו

אני ממש בעד בנות בכל התחומים ואני מורידה לכן את הכובע. לגבי בקיק-בו-הכל תלוי במדריך והשיטה שלמד\ה. יש מדריכים שעושים הסבה מאירובי ולומדים תנועות מתאי-בו, קראטה וקוראים לזה איירוביק בוקסינג וזה בעיקר קפיצות וקצת תנועות, ויש את המדריכים שבאים מתחום אומנויות הלחימה אז יש להם תנועות מדהימות ואמיתיות וזה לא סתם לקפוץ באויר עם עלק אגרופים ובעיטות. התאמנתי 8 שנים אצל מקס קיק-בו והוא מדריך-על בקיק-בו עם דאן 7 בקארטה ואחלה קצב. עשיתי אצלו קורס מדריכי קיק-בו הראשון והיו שם קראטיסטים שלא ידעו מה זה ביט\קצב והיו ומדריכות אירובי שלא הפסיקו לקפץ ואני, שסתם רציתי אתגר. אז לסיכום יש מעט מדריכי-על בתחום אבל כשיש, זה הוורק-אאוט ענק במיוחד עם שק אגרוף. ממש מומלץ!
 
הורידו חולצה?

אצלי הם מורידים מכנסיים ושמים את מגן האשכים מול הפרצוף שלי. שלא לדבר על זה שהם מדברים על בנות כאילו אני אחד מהחבר'ה. מחמיא אך מטריד
ואני אשמח אם יהיו עוד בנות. כרגע בקבוצה שלי יש עוד שתיים והן חברות טובות שתמיד עובדות יחד. מצד אחד לא הייתי רוצה לעבוד תמיד רק עם בחורות אחרות, אבל הייתי רוצה שתהיה לי אופציה מדי פעם. בעניין העכבות לתת מכות לבנות, באופן כללי אני בעד, אבל באימון אני נגד. לא נרשמתי לחוג מקרמה. אם אני שם, תעבדו איתי באמת. אל תסמנו.
 
הורידו חולצה?

אצלי הם מורידים מכנסיים ושמים את מגן האשכים מול הפרצוף שלי. שלא לדבר על זה שהם מדברים על בנות כאילו אני אחד מהחבר'ה. מחמיא אך מטריד
ואני אשמח אם יהיו עוד בנות. כרגע בקבוצה שלי יש עוד שתיים והן חברות טובות שתמיד עובדות יחד. מצד אחד לא הייתי רוצה אוטומטית לעבוד תמיד רק עם בחורות אחרות, אבל הייתי רוצה שתהיה לי האופציה, בעיקר כשעובדים על מגע קרוב. בעניין העכבות של בנים לתת מכות לבנות, באופן כללי אני בעד, אבל באימון אני מצפה שינסו להתגבר על זה. הרי לא נרשמתי לחוג מקרמה. אני יודעת לאן הגעתי והגעתי לשם מרצוני החופשי, אז אם אני שם, תעבדו איתי באמת. אל תסמנו.
 
מעולם לא ראיתי צורך

לשתף אף אחד מסביבי בשלב שבו אני נמצאת במחזור החודשי. אני לא יודעת איך זה באמנויות לחימה אחרות, אבל אין שום סיבה שמי שעובד מולי ירביץ לי בחזה. אני הרבה יותר בהיסטריה מהפחד לבעוט להם באשכים (קרה, וזה לא נעים בכלל!!!) המאמן הנשמה שלי יודע שקצת לא נעים לי כל העניין עם העבודה בקלינצ'ים ולכן דואג להגיד לי עוד בשלב המתיחות, כדי שאמצא בן זוג שקצת יותר נוח לי איתו, ויש כמה כאלה. במקרה הכי גרוע אני כן אעבוד גם עם כאלה שפחות נוח לי איתם (אין אצלי קטע כזה של לא לעבוד כי לא נעים לי), אבל זה לא אידאלי.
 

NetaSher

New member
טייק טו

בגדול עניתי למשפט הזה שכתבת: "אין לגיטימציה חברתית לנשים להשקיע בעצמן, לפרגן לעצמן, במשהו שנחשב "אגואיסטי" כמו ספורט". אני לא בטוחה שזה העניין, כי יש הרבה נשים שכן משקיעות בעצמן ומבלות שעות בחדר כושר\אירובי\ספינינג\קאנטרי קלאב\ספא...וזה לגיטימי לחלוטין, למרות שזה לכאורה "אגואיסטי". מצד שני, אין הרבה נשים במקצועות "גבריים" שאלו שמפתחים את הגוף וקשורים בהמון כח או סיבולת. לדעתי זה הכתב חברתי או חינוך ואני שמחה שכיום יותר ויותר סרטים מדגישים לנו גיבורות אחרות. אם פעם הגיבורה נתנה לגבר להלחם בעוד היא ישבה בצד ודאגה (לדוגמת הנסיכה הקסומה) כיום כל סרט שמכבד את עצמו ייתן לבחורה סצנת קרב ראויה לחלוטין, והיא כמובן תהיה עילוי לחימתי (דוגמת זורו, מטריקס וכו'). אני מניחה שזה נכון גם לגבי ספורט, היות ומה שבאופנה אלו נשים שריריות וספורטיביות, דוגמת מדונה ולא כמו שהיה עם מרלין מונרו. הבעיה היא שלא כל הנשים "בנויות" לספורט רציני, ולכן הדימוי השלילי וחוסר הרצון להצטרף למעגל... או לפחות זו דעתי
 

מור שלז

New member
אני אחדד את נושא הלגיטימציה החברתית

קודם כל שמחה שעשית "טייק טו"
אני גם חושבת שיש סט ציפיות מסויים שהחברה מקרינה עלינו כנשים, כפי שאמרת "אנחנו לא אמורות להיות במקצועות גבריים שמפתחים את הגוף וקשורים במהון כוח או סיבולת" וכן, יש היום יותר ויותר סרטים שמדגישים גיבורות אחרות. יחד עם זאת, הסובלנות הזו כלפינו הנשים מסתיימת ברגע שאנחנו הופכות לאמהות. זה נכון בקריירה ובהתפתחות האישית המקצועית שלנו (תראי כמה נשים משכילות, קרייריסטיות, פתאום נאלצות לעצור הכל עם הילדים - לגברים זה לא קורה) וזה נכון במיוחד בתחום הספורט, ששם זה התחביב "האגואיסטי" שלנו. דוגמא אישית: כל פעם שמישהו שומע שאני רוכבת בשבת בבוקר, מייד שואלים אותי: "ומה עם הילדים?" (תוסיפי אינטונציה פולנית מאשימה לטון הדיבור
) להגיד לך שבפעם המאה ששמעתי את זה, זה לא עשה לי נקיפות מצפון נוראיות? ברור שכן. ואני רואה את זה מסביבי אצל כל האמהות... לא סתם אנחנו מדברות כאן על מה שזה עושה לילדים שלנו, על דוגמא אישית, על הגאוה שלהם, או משננות לעצמנו ש"אמא מאושרת היא אמא טובה" אנחנו צריכות להזכיר את זה לעצמנו שוב ושוב כדי להתגבר על מכשולים שהחברה מציבה בפנינו, על ההתניה שעברנו מגיל צעיר. ובחזרה לדבריך: אני דוקא חושבת שיש הרבה נשים ש"בנויות" לספורט רציני - מנטלית אנחנו הנשים מאוד חזקות, מסוגלות להתמודד עם כאבים (נו באמת, עברנו לידה
) וזה עולה שוב ושוב גם במחקרים רבים. אני חושבת שהרבה מאיתנו לא מגיעות לשלב ה"רציני", כי החברה מערימה עלינו הרבה קשיים עוד קודם.
 

NetaSher

New member
אוקיי, עכשיו הבנתי ../images/Emo13.gif

וכנראה שאת מאוד צודקת, פשוט אין לי עדיין ילדים. אבל האמת, שמחשבת הילדים קצת מפחידה אותי, בין השאר בגלל שאני מרגישה שאצטרך לוותר על אמנות הלחימה שלי, או לפחות לעסוק בה במידה מועטה יותר, וכך כישוריי יירדו...הרי למי יהיה זמן להתאמן באותה אינטנסיביות וללכת מכות שכנמצאים בהריון או יש ילדים לטפל בהם... כך שאת מאוד צודקת... מצד שני חבר שלי נותן לי דוגמאות של אמנויות לחימה מדהימות שהן גם אמהות ועדיין נלחמות, אז אני מניחה יש גם כאלה, מעט אבל יש.
 

חניתס

New member
מי ששוב ישאל אותך מה עם הילדים?

בס"ד תעני לו: מאושרים!!!!!!!!!!! גאים!!!!!!!!!!! מפרגנים!!!!!!!!! וגם הם רוכבים............. זה בכל אופן מה שקורה אצלי............. כשהבת 3 שלי רואה אותי עם הבגדי רכיבה היא כבר לא שואלת: אמא את הולכת?(באותה מידה אפשר ללכת להשתלמות, לסידורים לקניות ועוד לעשרים ואחד אלך מטלות שיש עלינו האמהות) אלא: רצה אלי ואומרת: אמא, חיבוק ונשיקה!!!!!! בהצלחה!
 
למעלה