נשים בתנ"ך

shahril

New member
הרמב"ם היה שמרן בענינים מסוימים

לכן נסח הלכה שגם אם אינה מפורשת בתורה היא אמורה להיות עונש מרתיע לדבר פסול.
 

arandiera

New member
מורן, מה את באמת רוצה לדעת?

אם את רוצה לדעת מה התורה חושבת על הנושא אז ככה: לא כתוב בתורה שום דבר מפורש לגבי יחסי מין בין שתי נשים. יש לכך כמה סיבות לדעתי. ראשית התורה נכתבה מנקודת מבט גברית, מעניין אותם (דהיינו את מחברי התורה) מה אסור ומה מותר לגבר, ופחות מעניין אותם מה נשים עושות בינן לבין עצמן, כל עוד זה לא גורם נזק לגברים. שנית, יחסי מין בין שתי נשים אינם, בסופו של דבר יחסי מין במובן הסטרייטי של המילה, דהיינו אין שם אבר מין אחד שחודר לאבר מין אחר (סלחו על המפורשות, אין דרך נקייה יותר לנסח זאת כך שזה גם יהיה מובן). על זה הרמב"ם מדבר כשהוא אומר שאין שם ממש ביאה. אם את רוצה לדעת מה ההלכה אומרת על זה, אז זה הרבה יותר מסובך: ברור שהרמב"ם לא יתיר זאת. הרי אין בזה שום דבר חיובי בעיניו. מצד שני שימי לב שגם אין שם איסור חמור (מכות זה רק אמצעי ענישה חברתי) העובדה שהן לא פסולות לנישואין כבר אומרת שמבחינה דתית אין כאן שום בעיה. הבעיה של הרמב"ם היא בעיה של נורמות חברתיות ששייכות לתקופה בה הוא חי. לגבי דעה של רבנים בימינו: תלוי את מי את שואלת. יש כמה לסביות דתיות שיסבירו לך בסבלנות ובאריכות למה זה מותר. אביגיל שפרבר, אשה משכמה ומעלה התראיינה בנושא זה בעבר בטלוויזיה, נעשו סרטים על הנושא ולדעתי אפשר למצוא על כך מאמרים בגוגל. אני אישית מכירה כמה רבנים אורתודוכסים שהביעו דעה שהתירה יחסים בין נשים, ומסבירים שאי אפשר לדעת את הגבול בין משהו מיני ללא מיני (נשיקה וחיבוק מותר? ועל הפה מותר? ולגעת במקומות מסוימים?) ושיש כאן עניין של צניעות ולא עניין של איסורים הלכתיים.
 

פלגיה

New member
תגובה למה שאמרת

הבאת שני הסברים הראשון ("מעניין אותם (דהיינו את מחברי התורה) מה אסור ומה מותר לגבר, ופחות מעניין אותם מה נשים עושות בינן לבין עצמן, כל עוד זה לא גורם נזק לגברים") שגוי בעיני. כי התורה אסרה גם דברים על נשים וגם כשזה לא נוגע בכלל לגברים. הנימוק השני שהבאת הוא אכן הגיוני. אין כאן איסור חמור מאוד - כי אין הוצאת זרע לבטלה. יש איסור מכיוון שההשקפה העיקרית היא שיחסי מין הם דבר שמיועד להרבות את האנושות. לגבי "תלוי את מי את שואלת" - אביגיל שפרבר לא הצליחה לשכנע אותי (ולדעתי גם לא את אביה הרב). היא כן קישרה לי דעה של רב הומוסקסואל שטוען שהתורה רק אסרה מגע אנאלי בין גברים, ולא את ההומוסקסואליות ככלל. ושוב זה נראה לי ניסיון להתיר את מה שהוא רוצה שיהיה מותר, ולא ניסיון להבין את דרך התורה לעומקה.
 

ע מ י ש

New member
התורה אינה יכולה לאסור

את מה שקיים, דהיינו אם יש אהבה בין בני אותו המין אז היא קיימת. התורה כן יכולה לאסור מעשים כגון מעשה אהבה. כך שהטענה על פניה נראית סבירה אם כי אין לה משמעות.
 

יוסי ר1

Active member
איסורי יחסים אסורים

לפלגיה שלום. אני רואה אחרת את מהות האיסורים שציינת. נראה לי כי האיסור הוא כמעשה ארץ מצרים וכנען, שעיקרם יחסים שאינם כדרך הטבע מחד, ואיסורי קרובים מאידך. על כן מפורשים איסורי יחסים בין זכרים ובין בני אדם לבעלי חיים, וכן פירוט הקרובים האסורים בנישואין. (במזרח הקדום נישואי קרובים רווחו). השם הכולל שניתן לכל זה הוא "תועבות", ולא הקשר אחר. האיסור להוציא זרע לבטלה, שציינת כאיסור חמור, אינו מצויין בתורה, כי אם בתורה שבע"פ. גם "ההשקפה העיקרית היא שיחסי מין הם דבר שמיועד להרבות את האנושות" שאת מביאה, אינה מייצגת בצורה מלאה את יחס התורה לייחסי אישות. התורה בהחלט מקבלת את העובדה שגברים ונשים מקיימים יחסים לצורך הנאה. מצוות העונה שהגבר חייב לאשתו, אין פירושה שעל הגבר לדאוג שאשתו תהיה בהריון מתמיד. משמעה שהגבר חייב לאפשר לאשתו את סיפוקה, גם אם הוא נשוי לעוד נשים, ואין הוא יכול להתעלם מצרכיה.
 
למעלה