ayb1
Well-known member
נתניהו והגנרלים התנקשו בעסקת החטופים
קריאת זן
נתניהו. אם לא תימצא בהקדם הדרך להשתחרר מציפורניו, סופנו יהיה כגורל אומות שנחטפו בידי פסיכופתים: חורבן צילום: אורן בן חקון
אורי משגב
11 באפריל 2024
שתי החלטות מופרעות בעליל מקרבות את ישראל לסוף עולמה כפי שהכרנו אותו.
- חיסול הבכירים בקונסוליה האיראנית בדמשק
- וההתנקשות בילדים ובנכדים של איסמעיל הנייה
הם פעולות התקפיות יזומות, שנועדו להכשיל עסקת חטופים והפסקת אש בעזה ולקלוע את ישראל למלחמת חורמה לטובת הארכת שלטון בנימין נתניהו.
עוד לפניהן היה חשוב להבין, שאסון 7 באוקטובר גרוע בהרבה מאסון 6 באוקטובר,
ומלחמת נתניהו כושלת בהרבה ממלחמת יום כיפור.
ב–1973 ספגה ישראל במקביל מתקפת פתע של שני צבאות סדירים, מחומשים ומאומנים בידי הסובייטים. אלה פרצו את קו המגע בסיני וברמת הגולן, נבלמו במהרה והוכו מכה ניצחת בתוך שבועיים וחצי.
ב–2023 פלשו מחבלי חמאס על טנדרים ואופנועים לנגב המערבי, כבשו יישובים ומוצבים, רצחו 1,200 אזרחים וחיילים, אנסו, בזזו, שרפו וחטפו 240 בני ערובה לרצועת עזה. חצי שנה אחר כך לא הושגו מטרות המלחמה, ומצב ישראל רק הורע.
- חמאס לא הושמד,
- רוב החטופים לא הוחזרו, חלקם מתו בשבי,
- הצפון מופגז ומפונה,
- ישראל שנואה ומבודדת מתמיד.
אחרי מלחמת יום כיפור נשאלה השאלה: איך זה קרה לנו?
הנשיא אפרים קציר הדהים כשהכריז "כולנו אשמים". זה לא היה נכון אז, וזה לא נכון היום.
בנימין נתניהו וממשלתו אשמים באסון, ומתחתיהם אשמה מערכת הביטחון.
בכיריה הוסיפו חטא על פשע כשבפרק הזמן שעבר מאז הטבח לא דפקו על השולחן.
הקודקודים בצה"ל, בשב"כ ובמוסד לא בלמו בגופם מלחמה ארוכה חסרת אסטרטגיה מדינית ומטרות ריאליות,
- לא את הקרבת החטופים,
- לא את הפקרת הצפון
- ולא את החרבת עזה והרעבתה בממדים שיהפכו את ישראל למצורעת.
שותפים לאחריות ולמחדל בני גנץ ואנשיו, שסיפרו לעצמם ולציבור שלהם שהם מצילים את ישראל, אך בפועל הצילו את נתניהו.
איך זה קרה לנו?
סיבה חשובה היא, שישראל כבר איננה באמת דמוקרטיה. היא מתחפשת לכזאת רק ביום הבחירות.
נתניהו וסייעניו כוננו בשנים האחרונות שיטת משטר מתוחכמת ומעורפלת. מעין שלטון יחיד בעל סממנים רודניים ואף מלוכניים, המבוסס על החלשה ועקיפה של הממשלה, הכנסת, מערכת המשפט והתקשורת החופשית.
עיון מדוקדק ביומני ראש הממשלה לשנת 2023, שנחשפו בשבוע שעבר, מבהיר זאת היטב.
כך, למשל, מופיעות ביומנים 26 פגישות אישיות עם רון דרמר, לעומת שלוש בלבד עם שר הביטחון, יואב גלנט (אחת מהן יוחדה לפיטוריו).
דרמר הוא מינוי אישי, איש צללים שאפילו לא נבחר בפריימריז.
נתניהו הרבה להיפגש גם עם ראש המל"ל, צחי הנגבי, ועם יועצי התקשורת שלו. בנה לעצמו מטבחון מצומצם, המייתר את הקבינט והממשלה.
נתניהו גם אינו עובד קשה במיוחד, בניגוד לאגדות. מתחילת אוגוסט ועד 7 באוקטובר ייחד רק 21 ימים מלאים לעבודה בישראל.
עוד 20 ימים היו שישבת, שלכל היותר עבד בהם חלקית.
10 ימים בילה בקפריסין ובארצות הברית, בלו"ז מאוורר למדי.
ולא פחות מ–17 ימי חופשה בישראל, כולל שבוע במלון הפאר בנווה אטי"ב, שהסתיים בפלישת חמאס.
כתבות קשורות
- ההפקרות של לפני חצי שנה היא כלום לעומת ההפקרה כעת | אילון לינדנשטראוס
- נתניהו פועל נגד ישראל ממניעיו שלו, אך מסוכן יותר ממרגל איראני | גל לברטוב
- נתניהו הפרנואיד עוד עשוי לפזר את הכנסת בעצמו | גייל טלשיר
נתניהו קיים 33 כאלה, לעומת ארבעה לתקשורת מקומית (ערוץ 14, ג'רוזלם פוסט, רדיו דרום).
מחר ימלאו 50 שנה להתפטרות גולדה מאיר מראשות הממשלה בעקבות דו"ח ועדת אגרנט והזעם הציבורי.
כל זאת אף על פי שכבר בדצמבר 73' התקיימו בחירות כלליות, שבהן זכתה לרוב מוצק ומנדט מחודש.
נתניהו לא חולם על התפטרות, וגם לא על הליכה לבחירות.
אם לא תימצא בהקדם הדרך להשתחרר מציפורניו, סופנו יהיה כגורל אומות שנחטפו: חורבן.
