נתקלתי עכשיו פה בתפוז בביטוי

0Pandemonium0

New member
אתה לוקה בעצלנות יתר. הצב לעצמך מטרה, ולך על

זה. רוצה לדעת על מה ניטשה דיבר? תקרא אותו. כנ"ל לגבי ווצ'מן וכל דבר אחר. לא שווה להחזיק ביד חופן של בדלים שרופים. עדיף ג'וינט בודד אך שלם.
 

MetalSinagouge

New member
אין לי מוטיבציה לדברים האלה...

אם הוא אמר משהו שאני מסכים איתו, אז סבבה. ואם לא, אז אני כבר לא אוכל להתווכח איתו...
 

Handy Alley

New member
יש את הלא מודע

ואני מסתמך בעיקר על יונג, ראיון שחור-לבן איתו, אבל מסומכני שמה שאני אגיד holds base גם עם פרויד. שהלא-מודע, ויש דבר כזה "לא-מודע" מתיחס לטבע הבאמת נפרד של ה.., איך אפשר בכלל לדבר על זה. יונג אמר שהלא מודע הוא *באמת לא מודע, כלומר לא נגיד לחלק המודע שלך. וזה לא משהו חדש, אם תתיחס ללא מודע למשל כאל הself של דויד יונג,ופילוסופים אחרים, שאומרים האני לא יכול לדעת את עצמו אף פעם באופן ישיר. כך שזה לא חדש. זאת פשוט טרמינולוגיה אחרת שמבטאת את זה. מה שכן אפשרי זה לאגו, המודעות היומיומים שסורקת חפצים ומסוגלת להיות מודעת למחשבות וכך הלאה, להיות באופן עקיף מודעת להשפעה של ה"לא מודע" לפי התוצאות וההשפעה על מה שהיא לא מודעת. זה כמו מה שאני הבנתי ולא יונג. (השתמשתי ביונג רק עבור הציטוט לגבי הלא מודע - "The unconscious is REALLY UNCONSCIOUS you know.., " ואם נחשוב כעת על קאנט. אני לא יודע אם זה נבון מצדי להכניס כל כך הרבה פילוסופיה לדיון, כי זה אחרי הכל לא פורום פילוסופיה אבל זה קשור לדיון, (יונג הושפע מניטשה, וניטשה קרא את קאנט.) שדיבר על הנומנון, שזה the one thing or the thing in itself שהוא הסיק באופן עקיף מכך שהוא הבין שכל מה שאנחנו חווים מתשייך לPhenomenal world. וקאנט לא היה מיסטיקן אלא לוגיקאן, וזאת אחת החולשות שלו גם שמבקרים אותו עליו, קאנט פשוט פתח את הדלת לאפשרויות ספקולציה ואמונה ואז משך בידיו ואמר "אין לי מושג." (זאת ההבנה הכללית שלי והיא די רלוונטית עבורי, כי אני מתכוון לקרוא את קאנט בעתיד. וחלקתי אותה איתכם,) בכל מקרה, תמיד יכול לבוא סקפטי ולמוטט את ההבנות הללו וההפרדות הללו בין מודע ללא מודע, בין העולם של החושים ובין "מה שעומד מאחוריהם" (קאנט השפיע גם על פיליפ ק. דיק. גאד הוא מלך, אם כבר. =]), השאלה היא האם אנחנו באמת מרוויחים מהתמוטטות כזו, ויש להגיד כן, רק במקרה שבה ההפרדה הפכה לפתולוגית בהשפעות שלה על הבן אדם, כלומר יצרו דיכוטומיה. אם אתם תסובבו למשל בכביש ותחשבו שאתם לא יכולים לסמוך על החושים, והזכרון יתחיל לתעתע בכם והדמיון יתחיל לפלוש (באופן לא מאוזן) לשיפוט היומיומי שלכם - זה פתולוגי. אם אתם לגמרי תחשבו שאתם מורכבים משני חלקים שונים - המודע והלא מודע, והם בעצם לא שני חלקים מאותו תהליך והמודע לא "משרת" את הגוף באופן טבעי, אתם תחשבו תמיד להשתחרר מהשפעת הלא מודע או השעבוד לגוף ותהיו גנוסטים טובים וחמודים - גם לא יהיה ממש נחמד, חוץ מהשיק הפוסט-מודרני, כמובן=]. (אוקי אני מתחיל להיות לא רציני, סליחה. אבל לפחות חלקתי הרבה אינפורמציה,i hope not too arbitrary for your use.)
 

MetalSinagouge

New member
פיליפ ק. דיק שולט..

אבל למרות ההשפעה הברורה, בעוד שקאנט בקושי יכל לכתוב, והיה זש"ג טיפוסי מהתקופה*, הרי שדיק הוא... ענק. מזל שהוא לא התקבל ככותב מיין סטרים, אה? *טוב, למען ההגינות לא קראתי אף לא מילה של קאנט, אבל הרעיון שהמציאות הנתפשת בחושים היא לאו דווקא המציאות שקיימת, אם כל מהפכניותו, עליתי עליו בגיל 3.
 

Blutige Erde

New member
*התקף אפילפטי*

הוא אחד הפילוסופים הכי פעילים בתחום הדטרמיניזם. קאנט גם טען שכשדנים בניסיון כגורם הידע האנושי, לא ניתן להתעלם מהעובדה שאותו ידע מעוצב באופן התואם את תבונת המתבונן. כמו אינדוקציה מתמטית. הוא אמר שככה פועל המוח האנושי. וזה היה חדש. אף אחד לא עלה על זה קודם. ואלו היו עשר שניות של מידע על קאנט! עכשיו אתה באמת ראוי להיות חלק מהחברה המודרנית. NOT. היא ממש מגעילה.
 

MetalSinagouge

New member
חחח כן... אני בטוח שלפחות 95% מהאנושות יודעת

מי זה קאנט... אני חושב שהעובדה שאופרה ווינפרי מפורסמת יותר מקאנט אומרת משהו עלינו. משהו רע. אבל את האמת אפילו אני מרגיש לעוס עם כל החומר האנטי-חברתי הזה... אם אנחנו לא משנים כלום אז אין לנו גם את הזכות להתלונן, אני חושב. חוץ מזה שתמיד יש like minded individuals בדרך, איפשהו, מתישהו.
 

Blutige Erde

New member
הא, אתה פה. מגניב. משעמם לי.

אופרה וינפרי היא אחלה בנאדם. היא תורמת כסף מתוך רצון אמיתי לעזור לנזקקי-- אה, לא. בעצם, היא עוזרת לאנשים ומעודדת אותם לקרוא ספרי איכו-- אה...גם זה לא. היא רוצה שהם ידאגו לבריאות שלהם בלי לצפות לתמור-- גם לא. טוב, אז אתה צודק. לצאת לצמתים עם חומר הסברה או משהו? אני לא חושבת שזה יעזור. הבעיה מושרשת כ"כ עמוק ברוב האנשים.. זה חלק ממי שהם. הם לא יכולים להתחיל ולקבל את זה אפילו. מה אפשר לעשות? אפילו עבור עצמי אני לא יודעת איך לשנות משהו בקטע הזה, אז עבור אחרים..?
 

MetalSinagouge

New member
יש גבול.

הגבול הוא שרוב הפסיכולוגים מעוניינים בשיטה מדעית, הם מחפשים שפה משותפת ודרך לעזור לאנשים בעולם הזה, בגהנום הקטן הזה שנקרא חברה אנושית. מיסטיקה (למרות שאני מבדיל בין מאגיה לבין מיסטיקה, כשהאחרונה היא בעיקר תאולוגיה משעממת והזויה, בערך כמו הנספחים של שר הטבעות) היא לרוב נסיונית וסתומה. לך תוכיח עכשיו שהחוויות המיסטיות של המקובלים בימי הביניים זה באמת משהו אותנטי ולא סכיזורפניה מהסוג הרגיל ביותר?
 

0Pandemonium0

New member
אי אפשר באמת להוכיח, ואי אפשר באמת לדעת אם

אדם שפוי או לא, או מה זו שפיות. אני מסכים בקשר למיסטיקה. היא סוג של ניסיון לנתח ולהבין את העולם, אבל לא בכלים מדעיים אלא בצורה סתומה שתמיד משתמעת לשתי-פנים. ואולי זה הייחוד שבמיסטיקה, ואולי לא. כי במה שונה הפסיכולוגיה? וגם, האם המיסטיקה חוקרת את הנפש או את ה"לא נפש"? או גם וגם? בהחלט יש לעולם אספקטים שאני עדיין לא מבין. איזה יופי.
 
למעלה