בכן.
לפי הפרק הראשון של אריה אפשר להבין שלמרות מאמציה והקנאה שלה בסאנסה היא לא מצליחה במעשיה. כתוב שם שלדעתה עד שהיא נולדה לא נשאר לה עבורה דבר - לא יופי ולא כישורים אחרים. "כמה לא הוגן. לסאנסה יש הכל. סאנסה מבוגרת ממנה בשנתיים, ואולי שאריה נולדה , כבר לא נשאר שום דבר. סאנסה ידעה לתפור, לרקוד ולשיר. היא כתבה שירה. היא ידעה להתלבש. היא ניגנה בנבל הגבוה וגם בפעמונים. רע מזאת, היא הייתה יפהפיה" עמ' 64, "משחקי הכס". היא לא נשמעת לי מרדנית גדולה בקטע הזה. ובאשר למאמצים, היא הייתה בהחלט מודאגת שגילתה שהרקמה שלה עקומה כרגיל וניסתה לתקן את זה לפני שספטה מורדיין תבוא לבדוק את מעשה הרקמה שלה (הפסקה הראשונה של אותו פרק). מדוע לקבל מראש את נקודת המבט של מורדיין? אני דווקא מוכן להכיר בכך שאריה הייתה מסוגלת להצליח בתחומים האלה עם מורה טובה שהייתה משקיעה בה.
