סדרי עדיפויות

[יס באך]

סדרי עדיפויות

מה לדעתכם חשוב יותר? פיצוץ בספרד בו נהרגו/נרצחו מאות בני אדם או מותו של משורר בינוני ומטה?

 

[לובה1]

חשוב למי? חשוב היכן? חשוב מתי?

בעוד כשנה או פחות, יזכרו את האסון בספרד רק משפחות הנפגעים. הטרור בעולם, לצערנו, יספק לנו, מעת לעת, זכרונות חדשים. את שיריו של נתן יונתן ישירו פה בארץ גם בעוד 50 שנה.

 

[יס באך]

עצוב, עצוב

התגובה שלך מתאימה לפתיל של הדיסו על היהדות ושברהּ. עניי ארצך תמיד תמיד חשובים יותר מאחרים. כמה קרתניים אנחנו יכולים להיות. נ. יונתן איננו משורר, הוא כותב שירים מוצלח, זה כן.

 

[KT13]

מי היה מאמין

שגופו של אדם אחד יכול להכיל כל כך הרבה שנאה ורעל?

 

[יס באך]

אל תצחיקי אותי

איזה רעל, איזו שנאה.. מה כבר אמרתי על נתן יונתן גברתי הצדקנית שהכעיס אותך כלכך? ההתחסדות שלך מעוררת בחילה, זו האמת הלא נעימה אודותייך. לקרוא לנתן יונתן כותב שירים מוצלח זה רעל וזו שנאה? לבדוק את מורכבות היחס שלנו אל פיגוע רצחני במדריד ואל מותו של אדם שאמנם כתב שירים שרבים שרים זה רעל וזה שנאה, אז כדאי שתנקי את עצמך מבפנים טוב, טוב-כי הרעל והשנאה הם פרטיים שלך לגמרי, ואת מציפה את העולם בהם, תוך האשמת אחרים.

 

[KT13]

במחשבה שניה

אני מצטערת בשבילך. ואני לא צינית עכשיו. אני מתכוונת לזה. כי אתה לא נהנה מכלום וזה חבל. אני לא יודעת למה אתה כזה וזה גם לא חשוב, אבל אתה מפסיד. ואל תגיד לי אחר כך שאני לא מבינה במה המדובר. אני מבינה היטב ושוב אני אומרת שצר לי עליך. כי אולי נתן יונתן לא היה פדריקו גרסיה לורקה ולא היה סרבנטס, אבל מה זה חשוב?? זה מה יש לנו וזה שלנו. ומה הקשר בין הפיגוע לנתן יונתן? יש לנו מקום להצטער על זה ועל זה. הראית איזה יופי שרעד ברוח סתיו שדה זהב דעך באופל והדליק נרות חצב.

 

[אחות נחמה]

יופי קייטי

זו תגובה הרבה יותר הגיונית מהתגובה הכועסת שלך קודם. תגידי, זה הכרחי לראות אותך רק כשמשהו לא טוב? אין סיכוי לראות אותך סתם ככה בעיתות הכלום? אנחנו נתגעגע קייטי.

 

[KT13]

נחמה'לה

אם אני עושה כאלו מהומות כשאני באה במנות קטנות, את בטוחה שאתם יכולים לעמוד בחשיפה מוגברת אלי?? טוב ליבי הידוע והמופלג פשוט לא נותן לי לעשות לכם את זה. אל תנסו להכחיש! אתם לא רוצים אותי! אתם לא זקוקים לי!

 

[יס באך]

אני לא מכחיש:

אני לא רוצה אותך! אני לא זקוק לך! ואגב, אם זו מהומה מה שעשית, מן הראוי שתגדירי מחדש את המושג מהומה. שלום ולא להתראות

 

[לובה1]

רסקיו לא עושים מפרחי באך?../images/Emo91.gif

 

[אחות נחמה]

באך, אתה מוכן להרגע עם הבלתי גמורה?

כשנצטרך את הרקוויאם, נקרא לך. עד אז, ארצה.

 

[אחות נחמה]

מה את רוצה? שנתרפס?

בחיים לא. נשמח אם תישארי, אבל לא נוכל למנוע אם תחליטי לעזוב. טוב ליבך הידוע הוא חרטבונה לעומת הרוע שזורם מאיתנו. ככה זה. לכן אוהבים אותנו פה. יש פה זמנים שונים לתרופות שונות ותופעות לוואי משונות לריריות משתנה. זה מה שהופך אותנו לחרא חרה אנשים מחד גיסא אך למעצבי דעת קהל מאידך גיסא.

 

[אחות נחמה]

האמת?

לדעתי? הגזמת קצת. אני מנסה להבין את ההקבלה שלך בין ארוע טרור למותו של אדם ממחלה קשה. ונגיד ויש כזו, בשביל מה היה נחוץ לציינן את נתן יונתן דווקא עכשיו? לדעתך הוא בינוני, לדעת אחרים הוא יוצר חשוב. לדעתך הוא כותב שירים, לדעת אחרים הוא משורר. מכאן ועד לא לתת לאדם לפחות את הקרדיט שבמותו יהללוהו, ועוד לעשות את זה בצורה נמוכה למדי... באך, אתה חבר יקר, ומטופל לעילא אך הפעם הגזמת. אדם הולך לעולמו ובמותו משפיע על חייהם של אנשים, שעליהם השפיע גם בחייו. למה ההשמצות? למה אתה חושב שמי שמצטער על מותו לא מצטער על הפיגוע במדריד? ולמה לא מקובלת עליך נימת "עניי עירך קודמים"? הרי על מי השפיע נתן יונתן אם לא על הישראלים? ועל מי השפיעו אל קעידה או אטה ובמה זה שונה מכל שאר הפיצוצים הגלובליים? מצטערת באך, הפעם אני מסכימה עם קייטי.

 

[יס באך]

יכול להיות שהגזמתי קצת

אבל זה הופך אותי למלא שנאה? למלא רעל? את משוכנעת בזה? יכול להיות אפילו שהעמדת שני האירועים זה ליד זה מיותרת, ויתכן שלקרוא לנתן יונתן משורר בינוני זה נורא ואיום.. זה הופך אותי למלא רעל ולמלא שנאה, אחותי הנחמה?

 

[אחות נחמה]

אתה לא מלא שנאה ולא מלא רעל

אבל כשאתה לא חושב לעומק, אתה לא ממש מותק. וכשמעירים לך כמו שקייטי עשתה, אתה נושך כואב. אצלנו בתרפיה אומרים שהכרה בבעיה היא הדרך לפתרון, זה אומר שעוד יש לך סיכוי.

 

[לובה1]

ב(א)כיינושמותק

טרם שאתה מקליד עם סיכה חדה (נסה פעם גישה חיובית - התוצאות תמיד טובות יותר), אולי תשיב לי על הכותרת הקודמת שלי. ברור לי, שאיננו תמימי דעים בנושאים שונים, לגיטימי לא? זה בהחלט לא מצדיק תגובות של ביטול וזלזול. ולקינוח, תשובתך, לדעתי, אינה תשובה לאשר כתבתי. אני בתחושה, שלא הבנת אותי בנושא היהדות, כפי שקרה גם בשרשור זה. עכשיו תן לי דקה להוציא את השכפ"צ מהבוידם, כדי שאהיה מוכנה לתגובתך. <מחייכת>.

 

[יס באך]

לובה

חוץ מהעובדה ש'ני מת עלייך, לפחות את לא אומרת שאני מלא שנאה, זה כבר הישג, לא?! לא אוהב גישות חיוביות. את יודעת איך קוראים לגל הזה של 'החיובי' במשרד החינוך - ללמוד מהצלחות. פעם למדו מהכשלונות, למדו מה הטעות ואיך לא לחזור עליה. היום לומדים מהצלחות, איך לעשות בדיוק כמוך, כי הצלחת. תשובתי היא בהחלט תשובה לדברייך. אני חושש שהאחד עשר בספטמבר והאחד עשר במרץ הם תאריכים רבי משמעות בהיסטוריה הגלובלית, מעבר לקורבנות הספציפיים, שגם אותם יזכרו לאורך שנים-כי שמות וסיפורים מייצרים מיתוסים, והחברה המערבית, שאנחנו חלק ממנה - עדיין - חייבת עכשיו מיתוסים רבי עוצמה כדי להבין מה,מי,איך וכו' משורר ישראלי אחד, שרבים משירין הולחנו ומושרים בדר"כ בימי זכרון או בערבי נוסטלגיה דביקה לא יוכל לעולם להיות שווה ערך מכונן. עכשיו עניתי לך?

 

[לובה1]

שב נא באכי

1. מלכתחילה, לא ברור לי נסיון ההשוואה בין הפיגוע בספרד למותו של נתן יונתן. (נתנחם בכך שנפתח נושא חדש בפורום). 2. פיגוע/טרור בכל מקום הוא אסון וטרגדיה לכל מי שמעורב בו בדרך כלשהי. עדיין יש הבדל בין פיגוע ברכבת, אוטובוס, קניון וכו' לבין הפיגוע ב- 11 לספטמבר ולא רק בגלל מספר הקורבנות. "העולם שלפני ה-11/9 אינו זה שלאחריו" וזו לא סתם קלישאה. 3. היקף (ולא עוצמת) חשיבותו של אירוע כלשהו, נמדדת בהיקף השפעתו. (אישית, משפחתית, לאומית, אזורית ועולמית). 4. נוסטלגיה דביקה? מדוע לא לתת לנפש את אשר היא זקוקה לו? 5. משרד החינוך? טפי. מעולם לא התאימה לי המילה "חינוך" למשרד הזה.

 

[יס באך]

ליבכען יקרה

ראשון - פתיחת נושא חדש כאן זה לא דבר של מה בכך. החבר'ה כאן קשים מאוד, ומעט מאוד נושאים מענינים אותם והם קופצים על עגלתם. שני - לא אני יצרתי את מקבילת ה11 בספטמבר האחחד עשר במרס. הדיבור הישראלי ה"רשמי" [ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10 ] נותן ביטוי לתפיסות כאלה, ואם אינני טועאה גם עיתונות הצוהב הישראלית ששה ליצור את זה. שלישי - רציתי להראות שהיקף חשיבות מותו של יונתן בטלה בששים ליד היקף אירוע הטירור במדריד. רביעי - נוסטלגיה זה מזון הנפש? וואלה? כאן הפלת אותי אפיים ארצה. כלומר, מחד את תוקעת בי סכיני ציניות מצד שני את מדברת על קיטש ומתקתקות ומצדיקה את הטענה שמאחורי כל ציניקן בעצם מסתתר קיטשיונער. ושמחתי לשיר אתך יחד לובה, נשמה. [אל תכתבי יותר טפי, אחות שניה יקרה]

 

[קפת]

שאלה מאוד תמוהה, אחי

מהם הקרטריונים ל*חשיבות*? כי ה11 במארס ישפיע על חייהם של רבבות (מתה על המלה הזו. רבבות, יש לזה טעם של לביבות ברוטב פטל. סתם. ניסחפתי). תאריך שיתכן מאוד שיהווה נקודת ציון לשינוי בתפיסות עולם, אבן דרך גלובאלית. על מי ישפיע מותו של נתן יונתן, ובלי להיכנס לאיכות של שיריו, פרט לבני משפחתו, חבריו וקרוביו? אני לא מוצאת שום בסיס להשוואה בין שני האירועים. התואיל להאיר את עיני?