סוגיית אתיקה מקצועית באינטרנט

סוגיית אתיקה מקצועית באינטרנט

יש פה מאמר שדן בנושא, עוד לא נתקלתי בפסיקה אך אני מניחה שאם זה עדיין לא נידון בבית המשפט, זה יקרה בעתיד. אין קישור ישיר לתקציר הרצאה, אז אעביר את הקישור לאתר. ויש להכנס שם לקטגוריית מאמרים, "אתיקה באינטרנט" הרצאה של דוקטור נעמי כרמי. מתעוררת אצלי שאלה לגבי כל אתרי התמיכה נפשית ברשת: הם משתמשים לצורכי התמיכה בפורומים עם ארכיונים. חלקם בנוסף לפורומים, נותנים שירות שיחות אישיות למשל דרך איסיקיו, ודרך איימייל וכו´. חומר פרטי רב נאסף על הגולשים, (שמניחים שהכל סודי ולא מעלים על דעתם את האפשרות שאולי הכל נשמר בלוגים, ונעשה איתו משהו?).כלומר חומר נאגר ללא שום הסכמה מדעת. הנעזרים באתרים אילו חלקם הגדול לפחות שרוי במצבים נפשיים קשים בדרגה זו או אחרת, שאין להם בכלל את היכולת באותם רגעים לעורר שאלות כאלה, הם נואשים לעזרה. מה בעצם חובתם האתית של הפסיכולוגים המנהלים אתרים אילו? ידוע לי שאם אני מטופלת אצל פסיכולוג, אסור לו לפרסם את סיפור המקרה שלי בספר שהוא כותב, או בהרצאה או במחקר, בלי שאחתום ואסכים לכך, בדיעה צלולה. מה הדין לגבי הפסיכולוגים ברשת? מה הדין לגבי אלה שמנהלים פורומים כאלה , אך לא מזדהיים מסיבותיהם הם כפסיכולוגים, ו/או פסיכאטרים ו/או תחום מקצוע אחר שקשור לנפש? האם אותם מנהלי השירות יכולים להסתפק באיזה מלל בנוסח משפטי שמצד אחד מבטיח סודיות מצד שני פוטר אותם מאחריות אתית, ובעצם מותר להם להשתמש בחומר נניח למטרות מחקר והרצאות ולימוד בלי הסכמה מדעת של הגולשים? לכאורה תואמר לי הנתמך נעזר בפורום זה דבר חשוף, אז איך הוא יכול לדרוש שמירת סודיות? ואז אענה הגולש נכון נעזר בפורום, אך אין הוא התכוון שתפרסם את הפורום לקהל יעד שלא היה נחשף לפורום אילולא הבאת את זה לתצומת ליבו, דרך הרצאה מחקר וכו´-מה אז? ומה לגבי הזכות לשמור לוגים של שיחות אישיות ללא ידיעתו של הנתמך האם זה קיים? הרי ידוע שאנשים במצבים רגשיים קשיים, חושפים עליהם מידע פרטי רב , שמאפשר את זיהויים, ומתוך אמון בתומך, ובעובדה שהכל אנונימי ולא נשמר, הם נחשפים ברמה גבוהה יותר לפעמים ממה שהם נחשפים למטפל אישי בחדר הטיפולים. רחל-נשמה
 
הגנת הפרטיות ברשת

אני לא כל כך אתייחס לאתיקה אלא לצד המשפטי. המילה אתיקה היא בכלל מילה שיכולה להטעות, שכן ישנם בדין הישראלי דברי חקייקת משנה שנקראים כללי אתיקה, אך למעשה הם תקנות כלומר חקיקת משנה לכל דבר. אלה לא נורמות התנהגות מוסרית אתית, אלא דין שמחייב ואי קיומם עלול לגרור הפעלת שיפוט משמעתי וסנקציות חמורות ביותר. השאלה שאת שואלת היא שאלה כבדה ונכבדה ושייכת לסוגייה היותר רחבה של ההגנה על הפרטיות. חוק הגנת הפרטיות בנוסחו הנוכחי קובע כי לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.כאן מתעוררת שאלה, בעצם מהי הסכמה, והשאלה הזאת תבחן לגופה, לגבי כל מקרה. במילים אחרות יש לבדוק אם הגולש אכן נתן הסכמה למעשה שאלמלא ההסכמה, היה נחשב לפגיעה או לא נתן את ההסכמה, ואם מדובר על אדם השרוי במצוקה נפשית, תבחן כשירותו וכשרותו לתת את ההסכמה. שאלה נוספת שעוררת היא השאלה האם יש הבתקשורת אינטרנטית כגון פורומים, צ´אטים אייסיקיו, הדינים החלים מחוץ לעולם האינטרנט חלים גם. תשובתי כאן חד משמעית, כן. מכלול הזכויות והחובות שחלות על בני אדם וגופים, לא מתפרק עם הכניסה לאינטרנט. חובות שחלים על פסיכולוג בקליניקה שלו או בקופת חולים חלים עליו גם באינטרנט, כנ"ל זכויות המטופל. באשר לפסיכולוג שפועל באינטרנט ונותן טיפול מבלי להזדהות כפסיכולוג: גם כאן, למעשה לא יהיה הבדל בין המרחב המציאותי למרחב האינטרנטי. אם מישהו פוגשת פסיכולוג ביום שישי אצל חברים והוא לא מזדהה ככזה, ומתפתח איזשהו קשר ידידותי ואחר כך מדברים בטלפון ויש שיחות עם הפסיכולוג, יהיה צורך לבדוק היטב את העובדות ולראות מה מהות השיחות ואם נוצרו יחסי מטפל מטופל. לדעתי אם האתר שנותן תמיכה קובע תקנון והתקנון מוצג באופן גלוי לגולשים ומובהר בו שהתמיכה אינה באה במקום טיפול ואיננה טיפול מקצועי, לא נוצרו יחסי מטפל ומטופל. באשר למאגרי מידע, הנושא מוסדר בחוק הגנת הפרטיות. מאגר מידע שכולל מידע רגיש כהגדרתו בחוק, חייב רישום והוא כפוף לפיקוח הרשם. בחוק נקבעו באופן מפורש כללי הוצאת מידע מהמאגר ונקבעו סמכויות הרשם ושל בתי המשפט. אין ספק שיש צורך בפיקוח הדוק כדי למנוע הוצאת מידע מהמאגרים האלה, שכן גילוי מידע רגיש על אדם יכול לגרום לו נזק כה חמור שאפילו אנחנו המשפטנים, שמנסים לתרגם כל נזק לכסף, לא נוכל להעריכו. כוונתי לנזק בלתי ניתן למדידה ובלתי הפיך.
לך על השאלה המעניינת.
 
כתבה בעיתון בנושא אתיקה

מעניין לקרוא בפרק החשיפה האישית, את דעתו של ד"ר גבי שפלר. ואת דעתה של ד"ר גלבוע-לגבי פרסום שיפור אישי של מטופל גם ללא פרטים מזהים. רק טוב רחל-נשמה
 
אולי

יש לי תקלה במחשב, כי הכתבה נפתחת לי לסירוגין. בכל מקרה זו כתבה..מיום חמישי 25 לאוקטובר (לא רואים שנה), מאת רויטל פדרבוש. יחסים מסוכנים-כללי האתיקה של הפסיכולוגים ברורים בד"כ, אבל לפעמים נוצרים בתהליך הטיפול מצבים בעייתים שפתרונם רחוק מלהיות חד משמעי. http://images.maariv.co.il/cache/ART202608.html יום טוב מרחל-נשמה נ.ב. אין לי שום קשר לעיתונות, אני רק קוראת כתבות קצת ברשת , וגם לא לעיתים תכופות בכלל.
 
אנא שימי לב, רחל

בכתבה מובאות דעות שונות על האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים, ד"ר שפלר מביע דעות ועד כמה שאני מבין איננו טוען שדעתו היא הלכה פסוקה.
 
../images/Emo18.gif נאלצתי למחוק כמה הודעות

בשרשור הזה. חלק מבעלי ההודעות ביקשו זאת. אחרים נגררו לוויקוח אישי ולא ענייני flaming שאיננו מועיל לאיש. אתם מוזמנים לדון בשאלות הגנת הפרטיות ברשת, בשאלת ההיבטים המשפטיים של מתן טיפול נפשי ותמיכה נפשית ברשת, מבלי להזכיר במפורש אתרים או אנשים, מבלי להתייחס לגופם של אנשים. אבקש מהחברים לזכור שאנו דנים בסוגיות משפטיות, אך איננו שופטים את מעשיהם או מחדליהם של גולשים ובעלי אתרים. אשמך לדון במצב המשפטי וגם בשאלות כגון, לאיזה גוף ניתן להפנות תלונות כאשר נראה לנו שנעשתה עבירה או עוולה ברשת, ובשאלת הזכויות והסעדים האפשריים, אך לא ננהל כאן משפטי שדה.
 
אני מקבלת את הערתך ../images/Emo51.gif

אני רוצה לצרף קישורים בנושא אתיקה ברשת, ומעלים נושאים מענינים. ואשמח באמת לדעת לאיזה גוף ניתן להפנות תלונות כאשר נראה לנו שנעשתה עבירה או עוולה ברשת, ובשאלת הזכויות והסעדים האפשריים. האם יש אפשרות לברר זכויות וסעדיים בתחום הנפש(פסיכולוגיה/פסיכאטריה וכו´) בסוגיה הנידונה ,בלי להגדיר את זה כתלונה? מה ההבדל במינוח בין עבירה או עוולה בהקשר , ובמיוחד בהקשר הרשת? יום טוב מרחל-נשמה
 
אני חוזר רגע לאבחנה

בין דין לאתיקה. אנחנו עוסקים בדין ולא באתיקה. אתיקה כעיקרון היא מוסר. יש כללי אתיקה שהם דין, אבל הרבה פעמים כשמדברים על אתיקה של האינטרנט, מתכוונים למוסר ואפילו לנימוסים ולא לדין. המונח עבירה = מעשה או מחדל שהוגדר בדין ולצידו קבע המחוקק עונש. (כגון: קנס, מאסר וכד´) עוולה = מעשה או מחדל הבגורם נזק לזולת, האסור בדיני הנזיקין, שהם ענף במשפט האזרחי, המקנה לצד הנפגע זכות לסעדים אזרחיים.(כגון פיצויים בגובה הנזק, צו מניעה וכד´) מעשה או מחדל בהחלט עשוי להיות גם עבירה פלילית וגם עוולה אזרחית. פגיעה בפרטיות של אדם עשויה להיות גם עבירה פלילית וגם עוולה המזכה את הנפגע בסעד אזרחי מבית המשפט. ניתן להגיש תלונות לרשמת מאגרי המידע במשרד המשפטים בירושלים, ולמשטרת ישראל למחלקת עבירות המחשב.
 
למעלה