סוגיית הילדים הנטושים

[אורנה ב.]

סוגיית הילדים הנטושים

בימים האחרונים אני קוראת את כל הדיאלוגים של המאמצים והמאומצים וחושבת על שירה שפשוט ננטשה בבית החולים. אני יודעת שישנם עוד מאומצי ויטנאם כאלו והעובדה המצמררת הזאת גם כתובה להם בתעודות הלידה. שיר- לך לפחות יש מען לכעס,לאכזבה למרירות וגם אם יולדתך קרירה אלייך ועסוקה בעצמה,היא שם והיא ממשית. בקיומה היא נותנת לך לבוא במגע עם כל הרגשות שעולים בך ולכן את יכולה לעשותעבודה מקסימה כזאת עם החניך שלך. אני עוד ממש לא יודעת איך אתמודד עם החור השחור שיצוץ בחייה של בתי. אני מקווה שיהיה לי הכח לפנטז איתה לטוב ולרע גם את הדברים שהם רק בגדר אפשרות. "אשמח" לדעת האם יש הורים נוספים בפורום שילדיהם ננטשו?

 

[מיכל@ל]

אורנה,אין אף פרט

או שם ? אני יודעת ומכירה עוד משפחות שמצב הילדים דומה,אבל בויאטנם בדרך כלל יש שם לפחות. אגב לפני כמה שנים דיברתי עם עופרה נאמן [שהקימה את בית לכל ילד ופרשה לפני כמה שנים לגמלאות] ושאלתי אותה על החור השחור הזה שיש לילדים. להפתעתי היא טענה שדווקא במקרים האלה יש יותר השלמה מצד הילדים שברור להם שאין תיעוד ולכן הם עוזבים את הנושא ולא מוטרדים מכך.

 

[שולינקה]

למיכל -לגבי ויטנאם

לי יש תעודת לידה עם שמות ההורים (זוג נשוי בני 20),ומאידך כתב וויתור(רק הניסוח מעורר חלחלה) של ההורים.ואיני יודעת למה לצפות בעתיד.נראה לי מאידך,שבאימוץ חול,יהיה קשה לאתר את ההורים,רחוק מאד,קשיי שפה ועוד,ואולי דווקא סיבות אלו יכולות להיות טראומטיות יותר למאומץ.לא נתקלתי עדיין בפורום במאמצי חול ובמאומצים מחול שיאירו את הנושא,ואם יש עדיין משתתפים פאסיביים בנושא זה,אשמח מאד לשמוע כל פיסת מידע בנושא.

 

[ענבל*]

חיפוש בחו"ל

אנחנו רובינו כאן הורים לילדים קטנים, ככה שעוד אין לנו מה לספר על סוגיית חיפוש ההורים בחו"ל, אבל באתרים האמריקאים יש יותר סיפורים.אני זוכרת שקראתי סיפור של מאומצת ויאטנמית שחזרה לחפש את המשפחה הביולוגית, והיתה בשוק כשהתברר לה שהם ציפו לפגישה איתה מסיבות אחרות לגמרי: היא ציפתה שהמשפחה תחבק אותה ותצטער על הפרידה הארוכה, ואילו הם הודיעו לה שמבחינתם שלחו אותה לאמריקה כדי שבבוא היום תתמוך בהם כלכלית, וממש ציפו שתתן להם כסף. פער הציפיות הזה היה לה כמובן מאד קשה, והיא חזרה מאוכזבת הביתה. לא צריך ללכת רחוק מדי, ראינו את זה גם אצל שיר. צריך להיזהר מלפתח פנטזיות גדולות מדי. לא בכל המקרים ההורים הביולוגיים מחכים בקוצר רוח לפגישה הזו, צריך לבוא הכי חזקים שאפשר, הכי נטולי ציפיות, ולדעת שכמו בחיים, הכל יכול לקרות.

 

[מיכל@ל]

שולינקה

דווקא בויאטנם לא קשה לאתר,כשביררתי את הנושא בליסט של הורים [אמריקאים] מאמצים מויאטנם הסתבר לי שלחלק גדול יש כתובותוחלקם יצרו קשר. היו גם סיפורים נוספים של הורים ביולוגים שיצרו מיוזמתם קשר [כך קרה גם אצלי] ,התיקים די פרוצים שם לכל דיכפין.

 

[שולינקה]

אני מופתעת,נא הרחיבי בבקשה

איך יצרו ההורים את הקשר,לאחר איזה תקופה,האם בקשו תמונות ושלחת,מה למעשה רצו ביצירת הקשר?,זה מתחיל להשמע די מפחיד.כפי שציינתי,הביולוגית,צעירה ,היום צריכה להיות כבת 23,ואיך קוראים לאב?ביולוגי?,עד היום למעשה לא התיחסנו אליו בכל הדיונים. מיכל.מהו אותו הליסט?את מתכוונת לפורום הורים מאמצים מויטנאם? ערב טוב.

 

[מיכל@ל]

כן שולינקה [בקשר לליסט]

קיבלנו יום אחד מכתב מהאב שטען שהוא שלח בעבר כמה פעמים מכתבים [לא קיבלנו] כדי לוודא שהילדה בסדר,הוא סיפר גם מה היו נסיבות מסירתה לאימוץ. שלחנו תמונות ועוד כמה דברים וביקשנו לקבל גם תמונות ופרטים שענינו אותנו. בינתיים התיעצנו עם חברי הליסט והסתבר לנו שהיו הרבה פיברוקים בגלל הגישה הנוחה לתיקים ושחלק מהמכתבים לא נכתבו ע"י משפחה אלא רק כדי לסחוט כסף. מאוד קיוינו שאצלנו המצב שונה וקיוינו שיווצר קשר טוב ,אבל לצערי המאוד גדול ,המכתב שהגיע גרם לנו לחשוב שבאמת יתכן שאין קשר בינו לבין מאיה וביקשנו שיענה על שאלות מסוימות [שידענו את התשובות] כדי לוודא אם אכן הוא דובר אמת,הוא לא כתב יותר... אני מצטערת על כך מאוד,היתה לי פתיחות גדולה ליצור קשר שילמד אותנו על החיים שם ויספק להם את הצורך לדעת שמאיה אהובה ומטופלת,אך כנראה שהייתי צריכה את השיעור הזה.

 

[מיכל@ל]

ועוד משהו...

עם האם הביולוגית של עדי יש לנו קשר יפה ,גם עם הילדים שלה ובמיוחד נוצר קשר יפהפה בין עדי לבין האחות הביולוגית שגדולה ממנה בשנתים,הם כותבות זו לזו ושולחות אחת לשניה מתנות וסיפורים על החיים של כל אחת מהן. עדי רואה בה חברה ומודעת היטב למקומו של כל אדם בחייה.

 

[שולינקה]

יפה ומרגש,לא שמעתי על מקרים כאלו.

 

[ד...]

למיכל-

לא קשה לך שלעדי יש קשר עם המשפחה הביולוגית? גם אם מקומם מוגדר היום בחייה, זה ניראה לי שזה עלול להפוך למצב שבשלב מסוים "יקרע" אותה. כי גם אם את האמא שלה, שהכי אוהבת ומגדלת אותה וחווה איתה הכל, בפועל יש לה משפחה ביולוגית, אקטיבית, שלא לגמרי נעלמה... לי ניראה שזה עשוי להקשות. לא? תשתדלי להגיע היום לצאט. שיר עושה קפה מצויין...

 

[מיכל@ל]

ד...

מצטערת שלא הגעתי לצאט,בישלתי וסיימתי רק עכשיו ,אני אשתדל להגיע יותר. אהבתי את השאלה שלך

אם אני פוחדת ? כל הזמן... אני כל הזמן בהתלבטות מתמשכת אם בחרנו נכון או לא,אני מניחה שאם הייתי מחליטה על ניתוק - גם אז הייתי מתלבטת אם זה נכון או לא. חלק מהמאומצים בפורום עזרו לי להגיע להחלטה הזאת ,כמו גם דיונים בליסטים אמריקאים והכרות עם הבת שלי ועם היכולות שלה. אני כל הזמן אומרת שאם זה לא יהיה טוב,אם אני ארגיש שההחלטה היתה שגויה,אני אנתק את הקשר אבל כרגע אני לא מרגישה ככה. אני יודעת שצריך ראש מאוד פתוח כדי להבין שאפשר להיות בקשר ושהילד לגמרי לא מבולבל מכך אלא להיפך - הכל הרבה יותר מובן לו,אני גם מודעת לכך שזה לא מתאים לכל אחד אבל במקרה שלנו - הכרנו את האם בלי שרצינו לפגוש אותה [לפני האימוץ] ,ובלי לתכנן נוצר קליק וחיבה עמוקה כלפיה . עדי זקוקה לתשובות מוגדרות בחייה והיא שאלה את האם הביולוגית שאלות נוקבות שהטרידו אותה,וגם קיבלה תשובות שנתנו לה שלווה פנימית. היא יודעת שהיא שיכת לבית הזה ולהורים האלה ולאחות שלה,הנושא מוגדר היטב וברור ואין מקום לעמימות ואי בהירות. יש לה תמונות [שזה חלק מאוד חשוב למאומצים] ויש לה "חברה" [אחותה הביולוגית] חדשה שאוהבת אותה ומלמדת אותה על החיים בברזיל. אני חושבת שכך היא תגדל עם פחות תסביכים ותדע שעשינו הכל כדי שהיא תחוש טוב ותקבל את כל המידע שהיא מבקשת. אם תרצי לשאול עוד,את מוזמנת בשמחה

 

[ד...]

למיכל-

גם אמא משקיענית וגם בשלנית.... כל הכבוד! אני מנסה להסתכל על מה שסיפרת מנקודת מבטי היום. מנסה, לא בטוח שמצליחה. עם דבר אחד אני בודאות מסכימה- גם אם זה יצור לעדי קצת אי בהירויות, ובלבול בשלב מסוים של חייה, כשהיא תהיה בוגרת היא בודאות תוקיר ותעריך את זה שאיפשרתם לה את הקשר הזה מתוך שלמות ומתוך כך שזה הדבר הנכון עבורה. מסכימה גם שתמונות מאוד-מאוד עוזרות וחוסכות איזשהו חלק "בחור השחור" של העבר. מי כמוני יודעת... אני שואלת את עצמי אם בגיל ההתבגרות, למשל, הייתי רוצה שתהיה נוכחת בחיי גם אמא ביולוגית (עם כל הכעסים והדילמות הפנימיות בענין זה), ואני לא יודעת את התשובה. יש בזה משהו מקל, אך אולי גם משהו שפוגע בודאות "המשפחתית" שלי. אבל לא ניתן להשוות בין מקרה אחד לאחר, כל אחד ומכלול הפרטים הקטנים שמרכיבים את חייו, ועל פי הפרטים האלה ניתן לקבל כזו החלטה. אני, בכל אופן, מאוד מעריכה את הנכונות שלכם לכך. שבת שלום ד...

 

[מיכל@ל]

ד...

המון תודות לך ,חשוב לי מאוד לשמוע ממאומצים כדי להבין יותר ולנסות כמה שיותר לעשות מה "שנכון". גם אני לא יודעת אם בעתיד זה יתאים לעדי או לא,אני חושבת שנלך פשוט צעד אחרי צעד וניבחן מחדש את הדברים כל פעם. אני לא חושבת שזה מערער לעדי את תחושת המשפחה,אני דואגת לכך שיהיה ברור לה חד משמעית שהיא חלק מהמשפחה ואין דרך אחרת. ורציתי לאמר לך עוד משהו בקשר לפחד ששאלת עליו,אני לא פוחדת שמישהי תתפוס את מקומי או שאני ארגיש "איום" על מעמדי ,הפחד שלי הוא שעדי לא תיפגע. באיזה נקודה בדיוק את חושבת שהיה יכול להיות לך קשה להתמודד עם סיטואציה דומה ?

 

[שולינקה]

מיכל,איך מגיעים לליסט?שם האתר בבקשה

 

[מיכל@ל]

הרשמה לליסט

של הורים [אמריקאים] מאמצים מויאטנם.

 

[שולינקה]

ועוד בקשר לאותם מכתבים....

מתי "נזכר"האב לוודא שהכל בסדר,כמה חודשים לאחר האימוץ,או יותר?,בעצם,אני מתחילה לפקפק גם במהימנות כתב הוויתור(לגבי תעודת הלידה אני מאמינה ב 100% רק בעובדת הגיל).אני לא שוכחת את "חתימות" ההורים באצבע על גבי מסמך הוויתור,כך שאם יגיע פתאום מכתב ,לבטח הוא לא יכתב באמצעותם.

 

[מיכל@ל]

שולינקה

זה קרה לפני כמה חודשים [ומאיה קצת יותר גדולה מלי-אם]וגם לי יש ספקות לגבי האימוצים דרך טווי ורפי... חבל שכך,אבל אני מאמינה בכל לבי שאם הם באמת ירצו יום אחד למצוא את הביולוגים,הם ימצאו,בויאטנם יש רישומים על כל דבר. לגבי הליסט - אני אכניס עוד מעט קישור

 

[שולינקה]

איזה ספיקות?

ואיך זה כיום? הרי טווי עובדת חזק עם צרפת ואת חושבת שעם העמותות הכל "חלק"?

 

[מיכל@ל]

הממממממ....

לא,אני לא חושבת שעמותות הן תעודת ביטוח לאימוץ חוקי לחלוטין [הכוונה בלי "שימונים" מתחת לשולחן וכו,לא חטיפות ! ]אבל אין לי ספק שהפיקוח הקפדני עושה את שלו והמצב טוב יותר ממה שהיה לפני כן. ואם כבר העלית את צרפת - דעי לך שרוב הבעיות והמדינות שנסגרו היו בעקבות אימוצים לא חוקיים של צרפתים.

 

[שולינקה]

ואני שמעתי ש..

ויטנאם,למשל,נסגרה,כלפי ישראל,עקב דרישות כספיות גבוהות ומוגזמות מהממשלה(מידע טרי מגאיה,שמעת עליה?)