סוגיית המין בארץ הקודש .

[OnlyLeigh]

העולם כולו שמרני יותר משהוא היה

זה עניין של תקופות ואפשר לראות את זה לאורך המאה ה20. אם בשנות ה20 נעשה מתירני יותר בשנות ה40-50 העולם נעשה שמרן פי כמה. זה השתחרר בחזרה בשנות ה60-70 בהתעוררות מינית שלא הייתה כמוה אי פעם ובעקבות שנות ה80 השמרניות והחרדה מאיידס חזר לשמרנות רצינית שהוא עוד לא כל כך יצא ממנה. התחשבנויות על עבר מיני היה מאז ומעולם, אבל הוא גם מאוד תלוי מקום. כל ההתעסקות סביב עבר מיני של אישה הוא לחלוטין קטע גברי מיושן שנשים מושפעות ממנו בטירוף. התפיסה היא עדיין שאישה היא זאת שרודפים אחריה, היא המחוזרת, והיא ה'מוזרעת'. וזה לא שינוי תפיסתי, זה משהו שהיה מאות שנים.

 

[HouseAtreides]

אבל אבל....

ההתעוררות המינית בשנות ה- 60 נעשתה כסוג של מרד והתנערות מהדור השמרן והלוחמן שקדם לו. היא התקיימה בין בני/בנות אותו דור, תוך שהם יודעים שההורים לא ישושו לדעת מה קורה איתם, ובכל אופן התקשורת הרשמית ומערכת החינוך התייחסו לאותה התעוררות מינית בהסתייגות במקרה הטוב ובהכחשה מוחלטת במקרה הפחות טוב (הכוונה כמובן למדינות הנאורות ביותר, לא לישראל של אז שעוד חדרה אפילו לתפריט של האזרח). היום התקשורת הממוסדת והחילונית, גם בישראל, מתייחסת בפתיחות יחסית לנושאי מין. בכל אופן כבר לא מדובר בטאבו כמו בשנות ה- 50 וה-60. כשלמדתי בתיכון בתחילת שנות ה- 90 התקיימו שיעורי חינוך מיני והיה אפילו ויכוח האם להציב קונדומט בין כתלי בית הספר - שהוכרע לבסוף ע"י הממסד ב"לא". לא ידוע לי מה קורה היום בנושא. נראה לי שהורים רבים מאד כלל לא יבהלו לדעת שילדיהם פעילים מינית בגיל תיכון, שנים רבות לפני שיש בדעתם להתחתן. ההתעסקות סביב עבר מיני של אשה (וגם של גבר!) הוא בין היתר עניין דתי חזק. היהדות בפרט (ולא רק היא) רואה בחומרה רבה מגע מיני שלא לצורך הולדת ילדים. אוננות היא כידוע חטא חמור מאד אצל גברים. אז מדוע נוטים אנשים רבים לזכור לרעה דווקא את העבר המיני של אשה ולא את של הגבר? לדעתי מדובר בטקע מצ'ואיסטי שהביאו בעיקר יוצאי עדות המזרח, שלמדו את הסיפור מהאפריקנים ומהערבים - ולאט לאט הדביקו בזה אחרים. בסביבה אשכנזית-דתית, גם גברים רואים במיניותם דבר טמא שצריך להישמר ממנו, והם בדרך כלל יימנעו מ"לספר לחבר'ה" על כל התנסות. בדיוק כמו נשים.

 

[goldy]

'שיא החוכמה לא להרגיש'

בחברה חולה מעריצים את הפסיכופתים (חסרי מסוגלות רגשית).

 

[שושיטה בפיתה]

אני אישית לגמרי

מעריצה פסיכופתים, לא ידעתי שכל החברה מעריצה אותם

.

 

[goldy]

את חושבת שזה שיא החוכמה לא להרגיש?

את נמשכת לאנסים ולגנבים? ככל שמישהוא מתייחס אלייך יותר חרא כך את יותר אוהבת אותו?

 

[שושיטה בפיתה]

לא נמשכת,

כן חושבת שהתנהלותם יכולה להיות יעילה להפליא

. אף אחד לא מתייחס אליי חרא, גולדי

.

 

[HouseAtreides]

../images/Emo6.gif חייב לשתף בטעות פרואידיאנית שהיתה לי

הוא :ככל שמישהוא מתייחס אלייך יותר חרא כך את יותר אוהבת אותו? היא: לא, נמשכת. כן, חושבת שהתנהלותם וגו' וגו'... (יעני למתקשים: לא יותר אוהבת אותו, יותר נמשכת אליו!)

 

[שושיטה בפיתה]

ואי אני גמורה מעייפות ../images/Emo178.gif.

מה

? תזכיר לי לישון טוב לילה לפני אם אי פעם ייצא לנו להיפגש

.

 

[גם אני6]

יש כאן שני ניואנסים-

כאשר אדם לא מקבל יחס מסוים כפוגעני/מנצל, היחס איננו "ח**". אם מישהי ביחסים BDSM- יים(לכל הילדים ביננו-

. נא לכבות את האור וללכת לישון) אם מישהי נמצאת במערכת יחסים בדס"מית, הכוללת אלימות פיזית, מילולית שליטה וכו'. האם זה ניצול, התעללות ופגיעה כמו שהחברה רואה ומגדירה את זה? האם זה יחס ***? לא. בהנאה שזו מערכת יחסים מספקת וטובה, היא לא רואה את זה כפוגעני, מנצל ויחס רע. כנל כאן- ברגע ששושה לא מקבלת, לא מסתכלת על משהו כ"או וה, פסיכופט הוא פוגע בי, שובר אותי, רומס אותי ויורק עליי"- הוא לא. מבחינתה זה לא יחס רע.

 

[שושיטה בפיתה]

אלה ענייני גולדי,

קשה להבין את הקביעה ששני אנשים בוגרים שנהנים מתייחסים אחד לשני לא טוב לכאורה וזה רק בגלל שהקשר ביניהם אינו מוגדר כניסיון ליצור מערכת יחסים לטווח ארוך

.

 

[גם אני6]

לא דיברנו על אורך זמן

את כתבת על מחלות נפש או בהגדרה היותר רחבה- הפרעות אישיות נעדרות מוסריות מסוימת. אני כתבתי שכאשר בעינייך יחס מסוים לא נתפס כיחס לא טוב(כלפייך)- הוא לא כזה. מה הקשר ליחסים לטווח ארוך?

 

[HouseAtreides]

לזה אני קורא טאקט!! ../images/Emo6.gif

ואחרי שנרגעתי (כפית עזרה לי) וגיבשתי נוסח מעודן של דבריך, אני עדיין חושב שאתה לא צודק הן בעניין חוסר המסוגלות הרגשית והן בהגדרת הנושא כ"מחלה".

 

[שושיטה בפיתה]

גולדי לא אשם ../images/Emo140.gif.

הוא לא שולט בזה

.

 

[HouseAtreides]

מופתע, פעם ראשונה שאני שומע על כך

אישית מעולם לא היו לי סטוצים ומעולם לא חיפשתי כאלה, בכל אופן לא מעבר לפנטזיות שמתחילות אי שם בנוירון אחד ומסתיימות באחר.. כל מע' היחסים שפיתחתי (לא כאלה רבות.......) התפתחו לכאלה רק לאחר שזיהיתי פוטנציאל רציני ל..מערכת יחסים! (מפתיע, לא?). אני מניח שעפ"י המגדר והמגזר אליו אני משתייך (זכר, אתאיסט) ניתן להסיק די מהר שהמנעותי המוחלטת מסטוצים לא נבעה מחשש "מה יגידו". אפילו ההיפך הוא הנכון בדרך כלל. גם סיבות דתיות לא בראש מעייני, ואפילו בעיני מוזרה החפיפה הגישתית הזו ביני לבין בחורי ישיבה.. כנראה שמעבר לקצת פינטוז, פשוט לא הייתי מסוגל להשלים עם סוג כזה של מערכת יחסים שהיא מצד אחד הכי אינטימית וחושפנית שיכולה להיות, ומצד שני מחייבת אפילו פחות מהיחס שלי לחתולים בחצר הבניין. מסקרים בלתי מייצגים שערכתי בנושא, העניינים בד"כ לא כל כך סבבה כמו שכולם מנסים לצייר. כמעט תמיד יש צד מאוכזב שציפה ליותר ומנסה להסתיר את זה וצד מאכזב שמנסה להוכיח שהוא לא אשם כי הבהיר הכל מלכתחילה. מה אני צריך את זה לעצמי? כאילו סביב מערכות יחסים "מיושנות", ובחברת בני אנוש בכלל, אין מספיק אינטריגות ואכזבות..... מה גם שהאקט עצמו רחוק בדרך כלל מלהיות מושא הפנטזיה הנחשקת. כיצד יכולה מישהי שפגשתי במקרה הטוב ערב קודם לדעת מה ואיך אני אוהב? (לא, מצטער לאכזב, זה מ-מ-ש לא אותו הדבר אצל כולם/ן. אפילו הנסיון חסר הסטוצים שלי מלמד שההבדלים הם של שמיים וארץ). הגיוני שכששני הפרטנרים מבוגרים ובעלי מספיק נסיון, הבעיה הזו נפתרת - אין לי מושג. ולמרות האמור לעיל, אין ולא תהיה לי בעיה עם סטוציונרים שמרגישים עם זה טוב. |4u| (כאילו בכלל יכולתי לעשות משהו לו כן היתה לי בעיה, חוץ מלא-לדבר עם כל העולם בערך, פרט לרב אלישיב ושו"ת - וגם זה לא בטוח!)

 

[טינקרבל00]

דעתי..

אני לא חושבת שאנחנו מדינה מתחסדת או שמרנית או משהו כזה. אני חושבת שפשוט הסיפורים שאת שומעת הם יותר הסיפורים הביזאריים, הן מבנות שנוסעות לחו"ל בשביל סטוצים, והן מבנות שבשבילן סטוץ זה "אוי אוי אוי, את חייבת לשמוע מה עשיתי אתמול בערב, הייתי עם בחור שאני ~לא~ מתכוונת להיות איתו במערכת יחסים!!!!11 טירוף!!". יש הרבה בנות שסטוצים בשבילן זה סתם פיתרון נחמד לתקופות בהן את לא מעוניינת במערכת יחסים, או דרך להיות עם בחור שיש ביניכם משיכה בלבד, וכו'. לבנות האלה לא איכפת לראות את הבחור למחרת ברחוב, או לצלצל אליו לדבר, או להיפגש איתו לבירה... אבל הן גם לא יספרו על זה, כי זה יראה להן טריוואלי כמו כל דבר אחר.

 

[גם אני6]

אולי אלה יותר הסיפורים של האנשים שמספרים

וכידוע, אדם שהולך עם שלטי חוצות המכריזים כמה הוא גדול.. לרוב זו הצגה, בועת סבון מלאת אוויר. אדם גדול לא מכריז על גדולתו, לרוב. ואולי אלו פשוט הבנות שמספרות. לא נראה לי שהאינטימיות, הלב והנפש שלי או ביני ובין זוג/תי זה משהו לצעוק עליו.

 

[אוקסימורוני]

מסכים איתך לחלוטין

ברגע שמפסיקים לחשוב על מין בתור משהו שגברים "משיגים" מנשים, ומתחילים לחשוב עליו בתור צורה של תקשורת בין שני אנשים, שיכולה להיות מגוונת ביותר (כמו ששיחה יכולה להיות כל דבר בין שיחת חלין סתמית בין שני אנשים ובין שיחת נפש עמוקה, כ גם מין יכול להיות משהו מזדמן ולא מחייב, או משהו שנובע ממחוייבות רגשית עמוקה - ושני הדברים האלה לגיטימיים באותה המידה!) מפסיק כל השיח המטופש על זה על "אני לא סוג כזה של בחורה", ו"אני זיין על ומשיג מלא בחורות" ושאר מרעין בישין. הבעיה היא שמין נתפס כמוצר שנשים "נותנות" לגברים (השימוש במילה הזאת בהקשר הזה לא מקרי כלל וכלל), ולכן נשים מרגישות שהן צריכות "לשמור" על המוצר הזה, וגברים מרגישים שהם צריכים "להשיג" אותו (מכך בדיוק נובעת הנורמה שגברים צריכים לשלם על נשים בדייטים. הם קונים מהן את המוצר הזה, שהוא בעצם מין שעטוף במתיקות דביקה של רומנטיקה). זה גורם לנשים להיות מתגוננות יותר, לגברים להיות תוקפניים יותר, ולכל הסיפור להיות מאוד מלחיץ, לא טבעי, מתסכל ומרגיז. איך משנים את זה? השלב הראשון הוא להבין שבכלל יש פה בעיה, ולהתחיל לדבר על זה כמה שיותר - גם אם אתה חושש שאנשים יחשבו שאתה אידיוט ומוזר. אני עושה את זה כל הזמן, ולפעמים אנשים באמת חושבים שאני אידיוט ומוזר. אבל זה לא כזה משנה לי. ברגע שהבעיה הזאת תעלה יותר ויותר למודעות, אפשר יהיה להתחיל לדבר על איך פותרים אותה (או שהיא פשוט תיפתר מעצמה, כי אנשים יבינו לאט לאט עד כמה זה טיפשי).

 

[שושיטה בפיתה]

אמן ידידי, אמן ../images/Emo106.gif.