סוגרים את הפורום???
חברים יקרים, זה לא סתם טיזר. כמו ששמתם לב, בתקופה האחרונה הפעילות בפורום נמוכה מאוד. גם אם יש לנו הרבה קוראים, אין הרבה כותבים, וזה לא מאפשר לפורום לחיות. פנו אלי מהנהלת הפורום של תפוז, ואמרו שלמרות שהם לא היו רוצים לראות את זה קורה, אם לא תהיה פעילות בפורום לא תהיה להם ברירה אלא לסגור אותו. אני פונה אליכם בקריאה להתעורר. הפורום הזה הוקם לפני יותר משנתיים וחצי מתוך משהו שעד אז היה חזון בלבד. הוא קם והפך למשהו שאולי היום מופיע כטריוויאלי וברור שהוא שם, אבל עברנו לא מעט קשיים בדרך. אצל חלק מהפעילים בתחום המחשב היה סתם חפץ בבית לנגב ממנו אבק, ולהביא אותם להיכנס לפורום ולשתף בכתב על מה שעובר עליהם דרש לעבור כברת דרך. זאת היתה הפעם הראשונה שדובר על קהילת הליצנים הרפואיים והג'לולוגים בארץ, בלי הבדל של הארגון שבאו ממנו, סוג הקורס, אופי הפעילות וכו'. בכל הפעמים הקודמות שניסו להקים ארגון גג כזה זה לא עלה יפה, וגם אנחנו נתקלנו בקשיים. אבל למרות הכל הצלחנו. היתה תקופה שהפורום היה פעיל ושוקק חיים, אנשים שיתפו, הביאו רעיונות, שאלו שאלות וקיבלו תשובות. הקהילה המקסימה שלנו פעלה ביחד, היו מפגשי בוגרים שבהם העשרנו אחד את השני, יצרנו חברויות ותמכנו אחד בשני ברגעים הקשים. הפורום שימש חלון ראווה לעולם לפעילות המדהימה שאנחנו עושים. מאז דברים השתנו. חלק מהאנשים שהיוו את לב הפורום כבר לא פעילים, וסיבותיהם עימם. אנשים אחרים רק קוראים ולא כותבים. נסיונות להעלות נושאים לדיון נתקלים במספר זעום של תגובות, והפורום גווע מיום ליום. אני מזמינה אתכם לפנות אלי כאן בתגובות או במסר, אם יש דברים שאתם חושבים שאני כמנהלת יכולה לעשות. אתם מוזמנים להעלות נושאים שהייתם רוצים לראות כאן, אם יש אנשים שהייתם רוצים להביא לאירוח (סשן של שאלות ותשובות), אפשרויות לשיתופי פעולה או כל דבר אחר שיפיח חיים בפורום שלנו. ומעל לכל, אני מבקשת מכם להרים את הכפפה ולחזור לכתוב. בלי שאנחנו כקהילה נניע את הפורום קדימה, הוא לא יוכל להמשיך לחיות. חבל לי לראות את המפעל המופלא הזה נעלם, ואני בטוחה שגם לכם. אני יודעת שאתם שם, אני יודעת שאכפת לכם. אני רוצה לראות אתכם כאן, פעילים, כותבים, משתפים, כי בלעדיכם זה לא יכול להתקיים. מחכה לכם...
חברים יקרים, זה לא סתם טיזר. כמו ששמתם לב, בתקופה האחרונה הפעילות בפורום נמוכה מאוד. גם אם יש לנו הרבה קוראים, אין הרבה כותבים, וזה לא מאפשר לפורום לחיות. פנו אלי מהנהלת הפורום של תפוז, ואמרו שלמרות שהם לא היו רוצים לראות את זה קורה, אם לא תהיה פעילות בפורום לא תהיה להם ברירה אלא לסגור אותו. אני פונה אליכם בקריאה להתעורר. הפורום הזה הוקם לפני יותר משנתיים וחצי מתוך משהו שעד אז היה חזון בלבד. הוא קם והפך למשהו שאולי היום מופיע כטריוויאלי וברור שהוא שם, אבל עברנו לא מעט קשיים בדרך. אצל חלק מהפעילים בתחום המחשב היה סתם חפץ בבית לנגב ממנו אבק, ולהביא אותם להיכנס לפורום ולשתף בכתב על מה שעובר עליהם דרש לעבור כברת דרך. זאת היתה הפעם הראשונה שדובר על קהילת הליצנים הרפואיים והג'לולוגים בארץ, בלי הבדל של הארגון שבאו ממנו, סוג הקורס, אופי הפעילות וכו'. בכל הפעמים הקודמות שניסו להקים ארגון גג כזה זה לא עלה יפה, וגם אנחנו נתקלנו בקשיים. אבל למרות הכל הצלחנו. היתה תקופה שהפורום היה פעיל ושוקק חיים, אנשים שיתפו, הביאו רעיונות, שאלו שאלות וקיבלו תשובות. הקהילה המקסימה שלנו פעלה ביחד, היו מפגשי בוגרים שבהם העשרנו אחד את השני, יצרנו חברויות ותמכנו אחד בשני ברגעים הקשים. הפורום שימש חלון ראווה לעולם לפעילות המדהימה שאנחנו עושים. מאז דברים השתנו. חלק מהאנשים שהיוו את לב הפורום כבר לא פעילים, וסיבותיהם עימם. אנשים אחרים רק קוראים ולא כותבים. נסיונות להעלות נושאים לדיון נתקלים במספר זעום של תגובות, והפורום גווע מיום ליום. אני מזמינה אתכם לפנות אלי כאן בתגובות או במסר, אם יש דברים שאתם חושבים שאני כמנהלת יכולה לעשות. אתם מוזמנים להעלות נושאים שהייתם רוצים לראות כאן, אם יש אנשים שהייתם רוצים להביא לאירוח (סשן של שאלות ותשובות), אפשרויות לשיתופי פעולה או כל דבר אחר שיפיח חיים בפורום שלנו. ומעל לכל, אני מבקשת מכם להרים את הכפפה ולחזור לכתוב. בלי שאנחנו כקהילה נניע את הפורום קדימה, הוא לא יוכל להמשיך לחיות. חבל לי לראות את המפעל המופלא הזה נעלם, ואני בטוחה שגם לכם. אני יודעת שאתם שם, אני יודעת שאכפת לכם. אני רוצה לראות אתכם כאן, פעילים, כותבים, משתפים, כי בלעדיכם זה לא יכול להתקיים. מחכה לכם...
