סוג של חידה

[DoronModan]

סוג של חידה

אתם ודאי מכירים את השיר ההיתולי הנודע של יוליו באגי "Estas mi esperantisto". חשבתי על כך שיש הרבה מה ללמוד ממנו, לא דווקא בשפה, אלא בנושאים שקשורים לתנועת האספרנטו.
חשבתי אפילו שיכולתי לתת הרצאה על אותם נושאים שמוזכרים בשיר.
השאלה שלי אליכם -
1)האם אתם יכולים לאתר בשיר את הביטויים שלגביהם הייתם רוצים לשמוע הסבר קצר בהרצאה? או שאתם יודעים עליהם, אבל חושבים שאחרים אולי לא מכירים את משמעותם?
2) עם איזה שיר מאוד מפורסם באספרנטו (אין מי שלא מכיר) שני הבתי האחרונים של השיר הזה מתכתבים, והאם תוכלו לאתר את כל שלושת הביטויים שמופיעים בשני השירים?

Julio Baghy
Estas mi esperantisto

Verda stelo sur la brusto
iom palas pro la rusto.
Mi ne estas purigisto ;
estas mi esperantisto.

Kuŝas ie sub tegmento
"Netuŝebla Fundamento".
Tuŝu ĝin nur la Mefisto ;
estas mi esperantisto.

Polvkovrite sur bretaro
putras mia SAT-vortaro.
Tedas min la vorto-listo ;
estas mi esperantisto.

Gramatikon mi ne konas
kaj gazeton ne abonas...
Librojn legu la verkisto ;
estas mi esperantisto.

Mi parolas kun rapido :
"Bonan tagon ! Ĝis revido !"
Ĝi sufiĉas por ekzisto ;
estas mi esperantisto.

Pionirojn mi kritikas,
la gvidantojn dorne pikas
kaj konspiras kun persisto ;
estas mi esperantisto.

Por la venko mi esperas,
sed neniom mi oferas.
Mi ne estas ja bankisto ;
estas mi esperantisto.

Se baraktas en la krizo
la movado, organizo,
helpas mi nur per rezisto ;
estas mi esperantisto.

Flugas per facila vento
el la buŝo Nova Sento.
Ĝi sufiĉas por sofisto ;
estas mi esperantisto.

Post la mort’ ĉe tombo mia
staros "rondo familia",
nekrologos ĵurnalisto :
estis li esperantisto.

 

[מיכי 10]

בא לי לנסות להשיב על השאלה הראשונה.

עלי לציין (גילוי נאות), שהשקעתי בכך כשעה ורבע, וחצי...
תחילה תרגמתי לעברית את השיר, כדי להבין על מה הוא בעצם מדבר. משום מה, זה לקח ממש הרבה זמן.
אחרי זה בדקתי את השיר "La Espero" של זמנהוף, כי בשיר של יוליו באגי, "Estas mi esperantisto", פגשתי מילים שמאד הזכירו לי אותו.

אז ככה: לצערי, לא למדתי עד היום איך מקלידים שני טורים במקביל, ולכן אכתוב כל הַקְבלה, כשהשורה הראשונה מהשיר של זמנהוף - בירוק, והשורה השנייה מהשיר של יוליו באגי - ב<font>אדום</font>. מקווה שקלעתי לְמה שהתכוונת:

En la mondo venis nova sento
<font>el la buŝo Nova Sento</font>

per flugiloj de facila vento
flugas per facila vento

Unu grandan rondon familian
staros "rondo familia"

דורון, אשמח מאד אם תתן לנו מתישהו (כשיהיה לך קצת זמן) הרצאה בנושא זה

לקראתה אהיה מוכנה להתייחס גם לשאלה הראשונה שלך. כרגע, אסתפק בתשובה החלקית, כי בכל זאת יש לי עוד המון המון מטלות חוץ מאספרנטו...

פורים שמח לכולכם!!!

 

[מיכי 10]

עדיין לא תם זמן העריכה, ובאג מסויים לא נותן לי לערון!

באג אחר, צבע את השורה האדומה שכתבתי - בשחור. צריך להיות כך:

el la buŝo Nova Sento

 

[DoronModan]

טוב שתיקנת

פשוט צרם לי נורא.
סתם, בכלל לא שמתי לב לצבע...

 

[DoronModan]

אכן עלית על השיר ומצאת את המקבילות

וגם השקעת בעריכה נאה וברורה של הגרסאות. ועכשיו נחכה שמישהו אחר יענה על השאלה הראשונה שלי. (מישהו אחר, כדי שלא תשקיעי עוד שעה ורבע, וחצי, מזמנך היקר)
תיקון קטן: En la mondon venis nova sento ולא En la mondo. יודעת למה, נכון?

 

[מיכי 10]

אופס, תודה. זו סתם טעות העתקה שלי, ששכחתי את ה-N.

כשעבדתי על השירים, אפילו חשבתי על כך ש-En la mondon, מזכיר לי את הצורה Traduki el la hebrea en la Esperanton.
אני חושבת שאני יודעת: חושבת שבשני המקרים, זאת N הכיוון. מקווה שכל זה נכון.

 

[DoronModan]

ברור

ברור לי שאת יודעת את זה.
אני חושב שאת גם יודעת (ואם לא, אז תדעי עכשיו) שלא אומרים en la Esperanto
אלא en Esperanto (או בתוספת n- אם צריך כיוון)
en la angla
en la hebrea
en la ĉina
en la franca
וכו'
אבל en Esperanto

 

[מיכי 10]

אז *אם* אני מבינה נכון, לסיכומו של עניין, באספרנטו יש

שתי דרכים לכתוב את אותו דבר לגבי תרגום משפה לשפה, והמשמעות של שתיהן זהה:

... en Esperanto = ... en la Esperanton.

ובכל זאת לא הבנתי מדוע זה שונה באספרנטו מאשר בשאר השפות.
ולמה בהן אין צורך ב-N.

 

[מיכי 10]

הוספתי משהו בעריכה. ועכשיו: שבת שלום לכולם.

 

[DoronModan]

לא! אומרים En Esperanto - באספרנטו

או En Esperanton - לאספרנטו
ובכל מקרה בלי la
אסביר:
כשאומרים En la franca, למשל, זה קיצור מקובל של En la franca lingvo

franca זה שם תואר כללי שנגזר מהשורש franc. למשל
franca literaturo
franca gastronomio
franca ambasadoro
ועדיין, כשאומרים את הביטוי המקוצר la franca בלי כל שם עצם אחרי זה, מתכוונים לא לתרבות צרפתית, או לשגריר הצרפתי, ולא צריך לנחש - הכוונה באופן ספציפי לשפה הצרפתית.

אז למה אומרים en Esperanto ולא *En la Esperanto? ומשום מה ההבדל?
כי על Esperanto יודעים כבר שהיא שפה. לכן הקיצור הזה של- en la כבר לא תקף לגבי אספרנטו
למרות זאת, כן מותר לומר
en la esperanta gramatiko,
en la esperanta literaturo,
en la esperanta kulturo,
ולמה? כי כאן לא מדובר בשפה: הדקדוק האספרנטי, הספרות האספרנטית, התרבות האספרנטית. לא מדובר בשפה, ולראייה, המילה לא מסתיימת ב-o והיא גם בדרך כלל לא באות גדולה Esperanto

 

[מיכי 10]

.Ho ve, mi tute konfuziĝis

Mi legis en unu de leteroj de Eldad "...tradukoj el la hebrea en Esperanton..." kaj "...traduko al Esperanto.", kaj verŝajne ne atentis la precizo de lia determinoj.

Do, multan dankon pri viaj bonaj klarigoj, Doron. (Kaj vi ne devas denove reagi; nun ĉion estas klara, kaj domaĝo pri via tempo).

 

[DoronModan]

מישהו רוצה להשיב על החלק הראשון של החידה?

כלומר מי יכול לעשות רשימה של הביטויים בשיר הקשורים בתנועת אספרנטו?
כלומר אותם ביטויים בשיר שיש להם משמעות מעבר למשמעות המילולית שלהם. במילים אחרות, שמי שיודע את השפה, אבל לא מכיר את תרבות אספרנטו, יתקשה להבינם.

 

[mucxjo]

חידה יפה דוצ'יו

אתה בוודאי מכוון לכמה דברים שיוליו משתמש בהם בשיר :
הכוכב הירוק - verda stelo . יש מהדרים שעונדים כוכבון כזה על דש הבגד כדי לאותת שהם מדברים אספרנטו .
SAT-vortaro נשמע גם משהו ( אולי ארכאי משהו ) שקשור לתרבות האספרנטו. אגודת "חסרי הלאום" sat היא גם מקור לספרי דקדוק ומילונים באספרנטו.
שימוש ציני במיוחד עושה יוליו במונח netusxebla fundamento. במקור רצה זמנהוף ( בחוכמה ) להגן על השפה , ולכן הציע שהחלק הבסיסי בשפה יהיה קבוע ולא ניתן לשינוי , מכיוון שהכללים נאספו בספר ( אם זכור לי היו לו שתי גירסאות הראשונה שהייתה הצעה והשניה שהיתה הסופית ) שגם נקרא fundamento. יוליו מתייחס לספר הזה כמשהו שנמצא אפשהו בעליית הגג ( sub tegmento ) והוא netusxebla , כי פשוט האספרנטיסט שלנו לא נוגע ( ולא מתכוון לגעת ) בו ....

שבת שלום .

 

[DoronModan]

יפה מאוד, ואני מוסיף בשמך:

 

[DoronModan]

ראה מי המו"ל

https://www.google.co.il/imgres?img...G4jM&itg=1&usg=__2piKxQo61HkbMJM_ntlsbDfEEZ4=

 

[DoronModan]

אגב, tutan estimon על הידע. אולי תשתף את הקוראים הנכבדים

איך רכשת את הידע בזמן קצר יחסית שבו אתה בחוגי האספרנטו?

 

[mucxjo]

dankon ואפילו modankon ...

קשה לשים את האצבע ולומר את זה שמעתי כאן וכו' . אבל בכל זאת, סיפורי המסעות של החברים בקלובו ובכנסים ( הכוכב זה מאסתי ז"ל - היא סיפרה שהלכה עם כוכב כזה) . גם ברשת לא מעט טקסטים מתייחסים להיסטוריה ולתרבות של האספרנטו ( בפרט אם לא מתעקשים לקרוא רק כאלו שמבינים בהם כל מילה) שלא לדבר על אגודת "חסרי הלאום" שמתחזקת אתר מושקע. דבר אחר - גם הקורסים ב lernu מכוונים לתרבות האספרנטו. למעשה הקורס mi estas komencanto מתאר ברקע כנס באספרנטו. השיעורים השונים הם : פגישה אקראית בתור לרישום ( aligxilo) , בחדר , בחדר האוכל וכו' - כך שמעבר ללימוד המילים כבר מקבלים את המסגרת של כינוס בינלאומי (בלי להשתתף בכזה ... ) ועוד

 

[DoronModan]

יפה מאוד

הלוואי על כולם

 

[מיכי 10]

גם בעיני מצא חן מה שכתבת על "לרנו!".

אהבתי את הפשטות שבסיפור שלך, על איך שאפשר ללמוד תכנים, אפילו משיעורי שפה למתחילים.

 

[DoronModan]

יש אולי מושג נוסף

Venko