ואולי זה עוד פאן אירוני בשיר. וגם את זה ניתן לקרוא פה ושם ברשת - בעולם האספרנטו יש כמה דיעות בקשר למטרות "התנועה" והשפה. חלק משתמשים בשיר התקווה ( בישראל זו הייתה התקווה בת שנות אלפיים ) שבסופו כותב זמנהוף משהו כמו "לא ננוח מעמלינו" עד שהחלום היפה שלנו ( ושל האנושות) יתגשם לעולמים [סליחה על התרגום הקלוקל] , ולפיהם התקווה הזו קשורה בהנחלת שפת האספרנטו בכל העולם ולכל האנשים ונקראת "הניצחון הסופי" - fina venko [נשמע לא טוב בעברית] . וגם האספרנטיסט שלנו (או של יוליו) , מייחל ל"ניצחון" הזה אבל לא נוקף אצבע כדי לקדם אותו, הרי הוא לא מנהל בנק או משהו ( ואני מוסיף - מובלע בכך שכנראה הוא מצפה שמישהו אחר יעשה משהו, וזה מאוד אופייני לא רק לתקופה שלו ....)
