"סודותיה של הלוחשת לתינוקות"

[מיה שם בדוי]

"סודותיה של הלוחשת לתינוקות"../images/Emo25.gif

למי שקראה את הספר, אשמח לשמוע מהי דעתכן עליו, ועל ה"שיטה" שלה.

 

[עמית@]

לא אהבתי- נראה לי לא לעניין ובעיקר

נוח להורה- אני לא בעד "לאלף" את התינוקת שלי- ומה אם היא צתמאה? לא לתת לה לשתות כי עוד לא עברו שלוש שעות ומה אם לא בא לה לישון? היא לא רובוט.. בעייתי בלשון המעטה- אם כי- כמו בכל דבר- אפשר להשכיל- רק לא תמיד לחיוב

 

[טאש]

זהירות, ארוך (כמעט למדור ביכורט)

אני בדיוק בעמוד 99 (לקחתי מגיסתי שמאוד התלהבה). מה אני אגיד? מצד אחד - אני קצת מצטערת שלא קראתי לפני הלידה. מצד שני - אני כמעט מצטערת שאני קוראת עכשיו. זה טוב שהיא מדגישה שניתן להבין תינוקות מהיום הראשון, ללמוד להכיר אותם ואת השפה שלהם. אבל בניגוד אליה, אני לא חושבת שהשפה חייבת להיות מילולית. אני "שומעת" בעיקר את שפת הגוף של נדבי שמאוד ממעט לבכות. אם הייתי קוראת את הספר לפני הלידה אולי הייתי לומדת להכיר את נדבי מהר יותר, מאידך - הייתי מחכה שיבכה כדיי להכיר סוגי בכי, בעוד שלנו (כמעט מהבוע השני לחייו) מספיק להסתכל על נדב כדיי לדעת מה הוא רוצה. בנוסף - לא ברור לי למה היא אומרת שלפעמים מזמינים אותה כיועצת הנקה. היא כותבת שם דברים נכונים בעיקר, אבל לפעמים יש שורות ממש לא לעניין בנושא. חוצמיזה אני מסכימה עם מה שעמית כתבה. אני לא מרגישה שאני חיה לפי רק נדב (אולי בהתחלה יותר, אבל עכשיו בטח לא) ואני ממש לא חושבת שנדב מפונק, ובכל זאת - אני לא מכניסה לו משטרי סדר, אלא נותנת לו להחליט מתי הוא רוצה לישון (כן, גם אם זה מייד אחרי האוכל), מתי הוא רוצה ציצי (גם אם לא עברו 3 שעות מהפעם הקודמת) וכו'. כל כמה דפים אני חושבת לשלוח לטרייסי מכתב עם דעה תומכת או סותרת לרעיונות שלה, אז כנראה שבסה"כ הספר מעורר בי הרבה נקודות למחשבה. הרבה דברים שעשיתי באינטואיציה ועכשיו אני עושה במודע. וכמו בכל דבר - ממליצה לקרוא, אך להפעיל שיקול דעת ולסנן מה שלא מתאים.

 

[ayelet i]

../images/Emo45.gif מסכימה עם טאש...

יש דברים שאני מסכימה איתם מאד ויש כאלה שלחלוטין לא. חלק מהדברים גיליתי שעשיתי כבר לפני, כי ככה הרגיש לי נכון, אחרים עוררו מחשבה ויש דברים איתם אני לחלוטין לא מסכימה. אז קוראת ובוררת לעצמי את הדברים אותם אני רוצה לאמץ. בסה"כ - ממליצה!

 

[מיה שם בדוי]

מאוד המליצו לי על הספר הזה...

אז קניתי אותו בשמחה רבה. ההתחלה הייתה חביבה (אהבתי את עניין הכבוד לתינוק

), אך ככל שהתקדמתי בקריאה התחלתי להתאכזב קצת. ציפיתי למשהו אחר. כל עניין הרוטינה הזאת והזלזול המוחלט שהסופרת מתייחסת לעקרון הרצף, מה אני אגיד לכם, קצת עשו לי נאחס

. יחד עם זאת יש לציין, שאני רק בתחילת הספר (קראתי רק את הפרקים הראשונים בנתיים) אז אולי זה עוד ישתנה. מעבר לכך זה כן הגביר אצלי מאוד את הציפייה לפגוש את התינוקת שלנו ולהתחיל להכיר אותה

. עניין אותי איך רואות את הרעיונות שלה נשים שהן כבר אמהות.

למי שהגיבה

 

[טאש]

באמת רציתי להוסיף

(כאילו שלא בארכתי מספיק עד כה) שאולי דעתי עוד תשתנה. ואגב, על אף שיוצא שאנחנו די פעלנו בהתאם למה שמכנים "עקרון הרצף" אני מאוד לא אהבתי את הספר עקרון הרצף (ואפילו לא קראתי את כולו...) וכן, העניין של כבוד לתינוק נראה לי חשוב. אבל לדבר איתו ולהסביר לו עשיתי עוד כשהיה בבטן, אז זה היה די טבעי להמשיך להסביר לו כל דבר כשהוא כבר בחוץ.

 

[עמית@]

מסכימה עם טאש (שמסכימה איתי ../images/Emo3.gif )

גם אני לא ממש סבלתי את עיקרון הרצף- אף על פי שאני חולקת עם הכותבת כמה הארות הנוגעות לחשיבות של המגע והחיבוק, והחשיבות של פעילךות סדירה ויומיומית עם תינוק צמוד. אולי אני אסכים עם עצמי שפשוט יש לי בעיה עם פנאטיות ו"חסידיות שוטה" מכל סוג ?

 

[טאש]

אז אני אסכים איתך (ואיתי ואיתך) שוב

אנחנו ממש יכולות להמשיך כך לנצח....

 

[עמית@]

../images/Emo45.gif

 

[מתרגשת]

לא אהבתי אותו כל כך, אני בדעה שכל

דבר אניעושה לפי הרגשות והאינסטינקטים שלי וגם אם אני טועה אלו טעויות שניתן ללמוד מהן והן לא נוראיות כל כך הספר תומך מאד בשיטת הכבוד לילד וזה נחמד אבל חוזר על עצמו ומאבד מהפואנטה שלו וחוץ מזה אני לא מתה על סדר יום לתינוקות

 

[שירי ל]

אהבתי מאוד ../images/Emo13.gif

הדבר החשוב שאני הוצאתי ממנו הוא זיהוי סוגי בכי. יש דברים שאפילו לא חשבתי שיכולים להפריע לטל - כמו התעייפות מצעצועים שלמדתי לזהות צ'יק צ'ק. דבר נוסף שמאוד עוזר לי הוא להפריד את ההנקה מהשינה ולא להרגיל אותה להרדם על הציצי, מה שעושה לי עד היום צרות צרורות עם הגדולה.

 

[מרב של ערן]

הנה מה שכתבתי בדיון הקודם בנושא

סדר יום, בנוגע לספר סודותיה של הלוחשת. כמו כל ספר הדרכה להורים, מעבר לזה שחשוב לקרוא בזמן ההריון (פשוט כי אח"כ אין זמן

) חשוב לזכור שאלו הן רק המלצות מה לעשות ושכותבת הספר לא בחנה את התינוק הפרטי שלך כדי לדעת אם יש בספר כדי לענות על בעיות שאת תתמודדי איתן. חשוב מאוד גם לקחת בחשבון שיש הבדלי מנטליות גדולים מאוד בינינו לבין האנגלים (טרייסי הוג היא בריטית במקור) והאמריקאים (שם היא עובדת רוב הזמן), ואולי חלק מהדברים שנכתבים נובעים מהבדלי מנטליות אלה. באופן כללי, הרעיון הבסיסי מאוד מצא חן בעיני. אני רואה על בסיס יומי את התוצאות ההרסניות של הורים שבחרו שלא להקנות לילד הרגלים ולזרום עם הרצונות שלו באופן כזה, שהיום כל הבית הפוך לגמרי והם כבר מרוטי עצבים לחלוטין. לא צריך להיסחף לשום קיצוניות, ואני חושבת שזה המסר העיקרי של הספר. בין השחור והלבן של קצוות החיים, יש הרבה מאוד אפור, וצריך לבחור את הגוון שמתאים לנו ולאורח החיים שלנו. הורות בעיני היא המקצוע הכי קשה שיש. בניגוד לטעויות שאני עושה בעבודה, הטעויות כאן משפיעות ואף יקבעו את איכות חייהם של הנוגעים בדבר, וזו בעיני אחריות אדירה, ולכן אני מעוניינת ללמוד כמה שניתן כדי לתת לילד שלי ולמשפחתי את איכות החיים הטובה ביותר שאני מסוגלת להעניק להם. כולנו נעשה טעויות, תמיד (כן, כנראה שגם בילד הבא ובזה שאחריו...), המטרה היא ללמוד מניסיונם של אחרים, כדי לצמצם את הטעויות.

 

[קיקימורה]

אהבתי ולא אהבתי. אהבתי

את עניין הסדר יום שמתלבש יופי על מיכאל שלי ועלי. כמובן שאיננו פועלים עפ"י סדר יום נוקשה לפי זמנים ושעות, אבל מקפידים על סבב - אוכל-פעילות-שינה. כמובן שאם מיכאל רעב לפני השלוש שעות - הוא מקבל לפני. אבל בגדול - זה סדר יום שממש מתאים לו. גם אני נעזרתי בתיאורי הבכי כדי לזהות את הבכי של מיכאל. אך, כמובן שלא כל התקשורת בינינו היא "מילולית" בלבד. בגלל שמיכאל תינוק שלא בוכה כמעט, היה לי חשוב לזהות במדוייק את הבכי שלו - כשכבר בכה וההסברים שלה בהחלט עזרו. נראה לי שכשאחליט על גמ"ל אפעל לפי שיטתה - חברה שלי ניסתה ועבד כמו קסם ויחסית בלי הרבה בכי. ביום השלישי התינוקת שלה כבר לא בכתה בכלל. וכבר שבועיים שהיא ישנה לילה שלם. ואיך אמרה החברה :"אם הייתי יודעת שזה יהיה כ"כ קל - הייתי עושה את זה קודם". לא אהבתי את כל הרישומים של הזמנים שהיא מבקשת לעשות - לא מציאותי ובפועל גם לא היה צורך בכך אצלנו. לא אהבתי לגמרי את שיטת ההרדמה שלה - אני הרגשתי שמיכאל זקוק לי הרבה יותר, אז כמובן נתתי לו. לסיכום - כמו קודמותי - לקרוא, לסנן ולקחת רק את מה שמתאים.

 

[קיקימורה]

וכמובן שאני מסכימה עם כל מילה של

מירב של ערן (אמא של יהב)

הצלחתי בלי להתבלבל. ועוד דבר אם יורשה לי להוסיף - יצא לי לעלעל בעוד ספר תינוקות אחד או שניים והלוחשת, איך לומר, לא המציאה את הגלגל... בספרים אחרים דובר על סדר יום לא נוקשה, בספרים אחרים נאמר "להסתכל על התינוק" ועוד ועוד.

 

[swann]

חבל שאת קוראת אותו עכשיו

אני שמחה שלא יצא לי לקרוא לפני הלידה. הספר הגיע אלי 5 ימים לפני הלידה כך שקראתי אותו חודש אחרי ועל זה אני שמחה. אחרי כל הבלגן של ההתחלהף למדתי ממנו דברים חשובים ובעיקר למדתי לסנן ממנו מה שרלוונטי לגבי ולקחת רק מה שמתאים לי. לגבי הנקה למשל, ההמלצות שלה גרועות ביותר ! היא ממליצה להניק מצד אחד. ממש ממש לא !!

מזל שלמדתי שצריך להניק משני הצדדים לפני שקראתי את הספר... אם היית יכולה עכשיו למחוק את כל מה שקראת לחזור אליו אח"כ - זו המלצתי. אני יודעת שזה בלתי אפשרי... לגבי השיטה שלה EASY... לא ממש מסכימה, אבל במקרה יצא שמאיה בדר"כ לא ישנה אחרי האוכל ודווקא ישנה לפני ההאכלה הבאה, ככה זה בא לה טבעי. זה די מתאים לנו אבל זה לא תמיד עובד. לפעמים היא לא נרדמת, אוכלת ואז ישנה וזה ממש לא נורא. בשבועות הראשונים היא בכלל ישנה כם הזמן אז לא היה על מה לדבר. לגבי הלילות, למזלי לא הייתי צריכה לאמץ כלום מהעיצות שלה (למרות שחלק מהן ממש טובות), כי מאיה ישנה כל הלילה מגיל 6-7 שבועות

שיהיה

 

[אמא של אלמוג וירדן]

לא אהבתי../images/Emo70.gif

אבל הדבר הכי חשוב שלמדתי מכל הספרים הללו ובפרט מזה הוא: שאין אף ספר בעולם שיכולל ללמד אותי כיצד לטפל בילדים שלי או לחנך אותם!!! אני חושבת שלכל אמא האינסטינקטים שלה ורק היא יודעת מה טוב לילד שלה, לא איזה ספר שמישהי כתבה כאילו היא המציאה את הגלגל. תינוקות הם כ"כ אינדיווידואלים, כל תינוק נולד עם האופי שלו והוא שונה מאחר. לכן אי אפשר לדעתי לישם עיצות מספר לגבי גידול וחינוך. כי רק אמא יודעת

 

[שמופית]

למה את אומרת ככה לגבי ההנקה ?

גם המיילדת שמעבירה לנו את קורס ההכנה ללידה (ויועצת ההנקה שהיתה איתה) אומרות שזה לא טוב להניק משני הצדדים ושזה מה שהיה נהוג פעם והיום יודעים שצריך להניק כל פעם מצד אחד כדי שהתינוק יקבל גם מהחלב האחורי שהוא הארוחה ה"השמנה" ולא רק מהחלב ההתחלתי שהוא יותר כמו מים... למה את אומרת שזה טוב להניק משני הצדדים (באותה ארוחה) ?

 

[תמרה*]

יש דעות לכאן ולכאן...

רוב יועצות ההנקה ממליצות להניק מצד אחד, כדי לודא שהתינק יגיע לחלב האחורי, ואחרי שהתינוק עוזב את השד לעשות הפסקה לגרעפס ולהציע את השד השני. אצלינו מה שיוצא בפועל זה שבא יונק כמעט אותו הדבר משני הצדדים, כי אחרי ההפסקה לגרעפס כנראה מתפנה לו הרבה מקום.

 

[היידי אור]

סתם ספר.

אני עדיין מנסה לסיים אותו (8 חודשים הוא בבית....) וכל פעם שוב ושוב נתקלת באיזו הצעה חדשה- מטופשת ובלתי מעשית שהיא רושמת שם בתור פתרון קסם, ושוב זונחת את הספר עד הקריזה הבאה..... עלינו הוא לא היה עובד. מצד שני- אני מוכנה שהיא תנסה לשכנע אותי- תעלה על מטוס ותבלה איתנו שבוע..... מבטיחה לדווח מה יקרה..... פאנץ' ליין- לא שווה קריאה- ולא לימד אותי שום דבר חדש

 

[טאש]

היידי, אם כך את מוזמנת

למכור את הספר דרך האתר של עם הספר