סוכריה, בירושלים מתחילה ההרשמה לכיתה א'

[טילי2]

סוכריה, בירושלים מתחילה ההרשמה לכיתה א'

לא תפתחי דיון על בחירת בית ספר?

 

[סוכריה על מקל]

הנה, פתחת ../images/Emo13.gif

 

[סוכריה על מקל]

בת"א הרשמה מתחילה ב-8 לינואר.

ביום שישי האחרון יונתן ואני היינו ב"יום הפתוח" בביה"ס השכונתי שלנו. שכונתי זו מילה קצת רחבה, יש 4 כבישים בדרך, מתוכם שלושה בצומת די סואן. הדרך אורכת כרבע שעה בהליכה רגילה. הפרידו את הילדים מההורים, עשו להם איזושהי פעילות באולם הספורט ובחדר המחשב, ובינתים אנחנו ההורים שמענו הרצאה של המנהלת, היועצת, הרכזת החברתית ויו"ר ועד ההורים של ביה"ס. בסה"כ נראה נחמד. כשיצאנו משם הולכיו אותנו לפגוש את הילדים, שישבו מול שולחנות ארוכים ואכלו ארוחת בוקר

כולם אכלו כריכים עם גבינה לבנה והילד שלי אכל ירקות, וביקש עוגיה. עוגיה זו בקשה מאוד לא אופיינית ליונתן, ועוד יותר לא אופיינית היתה ההתעקשות שלו - כי לא היו שם עוגיות. היועצת של ביה"ס ניגשה אליו וניסתה לברר למה הוא בוכה, אבל הוא רק ניער אותה ממנו, אבל פתאום היא שאלה אותו "אולי אתה רוצה עוגיה?" (זה היה במקרה, היא לא שמעה למה הוא היה מבואס). פניו אורו והוא הנהן בחיוך גדול. היא לקחה אותו איתה - היא בראש והוא מהדס אחריה כמו ברווזון קטן - לחדר המנהלת לחפש עוגיה, אבל לא מצאו, אז היא שלחה אותי לחדר הישיבות שם היו אכן עוגיות, ויונתן לקח מלוא החופן והיה מאושר מאוד. בדרך חזרה הוא ביקש ממנה לראות את חדר המורים, כי אבא שלו (שגם למד בביה"ס הזה) ביקש ממנו לבדוק אם עדיין יש שם חלון עם זכוכית צבעונית. לא היה. כשיצאנו החוצה היה כבר סוף ההפסקה, הילדים שיחקו בחוץ, ויונתן הסתכל עליהם בענין רב. ואז היה צלצול לסוף ההפסקה, והסברתי ליונתן שכשיש צלצול הילדים מעצמם יודעים להפסיק לשחק ולחזור לכיתות. הוא היה די המום מהקונספט הזה. הוא חזר משם שמח ומאושר, הסיפור עם העוגיה ממש שינה לו את כל החוויה, וגרם לביה"ס להראות לו הרבה יותר נגיש ונעים. והדבר הכי מוזר - למחרת, הילד שלי, שמעולם בחייו לא לבש מכנסי ג'ינס, ביקש ללבוש כאלה "כי זה מה שהילדים בביה"ס לובשים" (לא ידעתי שהוא בכלל שם לב למה שהם לבשו). מאז הוא לא מוריד אותם. גם כל ההתנהגות שלו השתנתה, הוא מתנהל אחרת לגמרי, כאילו עטה על עצמו עוד שנה-שנתיים. הוא מרגיש כמו ילד של בי"ס ומנסה להתנהג בהתאם. חמוד.

 

[Navva]

גם אצלינו מתחילה ההרשמה ב-8 בינואר

אבל אצלינו כרגיל, כבוגרי חינוך מיוחד שום דבר לא הלך חלק. מתן השנה הולך לגן חובה "רגיל" אחרי שנתיים בגנים מיוחדים. אחרי השנה הקודמת, הבנתי שלמן אין מה לחפש שם, ונאבקתי על שילובו המלא בחינוך הרגיל. למתן יש בעית תקשורת קלה, אך מבחינת הבנה, ידע עולם ובכלל הוא בנורמה הטובה מאוד. ביום שישי באתי לקחת את מתן מהגן, הבחנתי שכל ילדי גן חובה קיבלו מעטפה ורודה, רק מתן לא. הסתבר שזו הזמנה לרישום לכיתה א'. דיברתי עם הגננת והיא אמרה שכנראה הסיבה שמתן "ילד משולב", כי יש רשימות שהיא מקבלת מהעיריה בהן מתן נמצא ויש כאלו שלא. ביום א' בבוקר התקשרתי לאחת האמהות והיא הקריאה לי את תוכן המכתב מהעיריה, כשהתברר לי שתאריכי הרישון הם 8 עד 28 בינואר, הרמתי טלפון למחלקה המתאימה באגף החינוך בעיריה. לאחר שבמשך רבע שעה לא ענו לי, יצאתי לדרך ברגל. היה יום מקסים והדרך לאגף החינוך עוברת בגינות ציבוריות יפות ומשקעות, אבל הטורים אצלי עלו. הגעתי למחלקת רישום לכיתות א', שאלתי למה בני שלומד בגן חובה לא קיבל מכתב להרשמה לכיתה א'. נתתי את מס' תעודת הזהות שלו. הפקידה, בלי להתבלבל, אומרת הול "ילד משולב". אני שואלת מה זה קשור, אז היא שלחה אותי ל"מחלקה לטיפול בפרט", שזה שם מכובס למחלקה לחינוך מיוחד, שאני כבר מכירה משנים עברו. בדרך לשם שוב בתוך אותו בנין התחממתי, נכננסתי ספק בצעקות ספק בדמעות, למה מתןהיה צריך להיות היחידי שלא קיבל זימון לכיתה א'. המזכירה, אמרה לי: "אנחנו מכירים את מתן הוא ילד מאוד חמוד", עניתי לה שזה שהוא חמוד זה שלי, אבל זה שהוא לא קיבל מכתב לרישום לכיתה א' זה שלהם. מנהלת המחלקה, זרקה הערה אלי. מברור במחשב שלהם הסתבר שאצלם הוא חשום עדין בגן התקשורתי שהיה רשום בו. קיבלתי מהמזכירה (שהנכדה שלה היה בגן הרגיל עם מתן ועזבה את עיר והגן לפני חנוכה), העתק של החלטת ועדת ההשמה משנה שעברה שמתן עובר לחינוך רגיל. עם המכתב חזרתי למדור רישום, ויצאתי עם מכתב הפניה לבי"ס הקרוב אלינו. זה בי"ס ששי למד בו. אוף, למה אני חיבת להעבק על כל דבר אלמנטרי. לגן ולבי"ס יש תוכנית שנקראת "רצפים". במסגרתה ילדי הגן מבקרים 6 פעמים בבי"ס. ביום שני (למחרת החויה שלי באגף החינוך), הם ביקרו בבי"ס שצמוד לגן (גדר משותפת). מתן אמר שהיה מאוד מעיניין. הם ביקרו בחדר מדעים. הגננת סיפרה לי, שהמנהלת קיבלה אותם, ושאלה אם למשו יש שאלה. אז מתן הצביע, ושאל מזו המורה התורנית. הסבירו לו שכל יום מורה אחרת בתורנות. שעור המדעים החל, לקראת הצלצול, המנהלת נכנסה עם המורה התורנית והציגה אותו בפני מתן. שאלו אותי מאיפה הרעיון. הסברתי שבקיץ ב"הופ כיתה א'", ההכנה היתה כיצד להסתדר בכבי"ס, דיברו על הפסקה ועל המורה התורנית, ושמישם הרעיון. נראה מה יהיה בהמשך. בהצלחה לדור שגרם לנו להיות המיסדים של הפורום, שרובו ילך השנה לכיתה א'. יש כבר סנוניות שגיא של סיגל ואיל של אסנת. מיכל@, התאומים עלו לכיתה א' או בשנה הבאה?. לא להאמין איך הזמן עובר כשנהנים, גם כשההנאה כרוכה בלא מעט מאמצים. נאוה

 

[שושי @:-)]

גם אורית עולה ל-א' ואנחנו בהתלבטותיות

בית הספר השכונתי הוא לא כ"כ מוצלח, הוא חדש ויש בעיות קשות עם אלימות והמנהל שלא יודע לטפל בעיניינים שם ובעצם אין ממנו שום יחס. ההורים מנסים את כוחם שיעזוב ולא מצליחים - סיפור ארוך.... הבית ספר לא מאובזר במחשבים ובציוד חדיש כמו שהיה צריך להיות, והדבר פעוט נוסף הוא דתי מדי בשבילי. שבוע שעבר במסגרת החיפוש אחר בית ספר אחר, מצאתי בית ספר מדהים בשכונה אחרת עם תגבור לימודי אומנות ולימוד דרך עשייה שממש עשה לי טוב בלב, כמעט ונשארתי אני ללמוד שוב.

אבל מה הבית ספר רחוק מרחק של רבע שעה נסיעה מהבית בלי פקקים. אם אורית תלך לשם גג תלך איתה עוד חברה מהגן היום. הדילמה שלי.... האם לטלטל ילדה בגיל כ"כ רך בהסעות מחוץ לשכונה (זה יהיה בתורנות עם ההורים) כשהבית ספר השכונתי שתי דקות מהבית? והדילמה העוד יותר חזקה האם לנתק אותה מחברותיה שבשכונה לטובת בית ספר יותר טוב? נכון היא תכיר חברות חדשות והיא חברותית מספיק. אבל כל יומולדת כל פעם שהיא תרצה ללכת לחברה זה מבחינתי להתחיל לעשות הסעות מחוץ לשכונה. בשבתות החברה נפגשים ברחבה של בית הכנסת האם היא לא תהיה אאוט סיידרית כי היא לומדת מחוץ לשכונה? אני מבולבלת מה דעתכן?

 

[גאיה100]

נראה שדי ענית לעצמך

הבי"ס השני שמחוץ לשכונה נשמע טוב. אפילו טוב מאד. אם היא חברותית ופתוחה מספיק, אז יהיו חברות של בי"ס וחברות של הרחבה. לגבי ההסעות, זה כבר עניין מנותק מההחלטה לגבי הבי"ס כשאת צריכה להחליט אם את מוכנה לעבור למוד של הסעות. לפי תיאור הבי"ס נשמע שווה בהחלט.

 

[אפונת הגינה]

איזו התרגשות, כיתה א' בפתח.

איכות בית הספר היא קריטית בעיני. אם הוא יותר טוב ואפילו בקצת הייתי רושמת אותה אליו. לי נראה להסיע לבית ספר טוב גם אם הוא 15-30 דקות נסיעה (לקחתי עומס תחבורתי בחשבון). במילא לחברים היום מתקשרים לפני שבאים ועד גיל 9 מבוגר חייב ללוות אותה לחברים כי אסור להם לחצות כבישים לבד עד גיל 9 (=להסיע, כי מה, תלכי ברגל שני רחובות?!). גיל 9 זה כבר כיתה ד' (מעל 50% מבית הספר היסודי) כך שתוספת הסיבוכיות לא גבוהה במיוחד. לגבי חברים חדשים - אני מניחה שתצטרכי קצת להשקיע ולתווך בשבילה בהתחלה. אחר כך זה יזרום. שבתות זה באמת עניין יחודי לחברה הדתית. אצלינו שבתות מוקדשות למשפחה או לחברים של ההורים... כשגרנו בשכונה דתית נראו לי ההתכנסויות בגינת המשחקים מול בית הכנסת ביום שבת בבוקר ואחה"צ מאד נחמדות.

 

[26may]

דילמה די רצינית

ולדעתי מי שלא דתי לא יבין זאת כי חוץ מעניין בית הכנסת בשכונה יש אח"כ גם את תנועת הנוער שהולכים אליה כולם בשכונה ושוב היא לא תכיר אף אחד אני עדיין רחוקה מאד מכל הסיפור הזה אבל שומעת מחברים שממש שוקלים לעבור דירה בגלל בי"ס טוב יותר שנמצא בשכונה מרוחקת והמחשבה על כל עניין החברים . לדעתי הבעיה היא בעיקר בשבתות ,באמצע שבוע מקסימום עושים הסעות.

 

[חנה של ליאור]

אני למדתי בשכונה אחרת

גרנו בקרית צאנז ולמדתי בקרית משה (את מכירה את המרחקים...) אי אפשר לאמר שזה לא פגע בי חברתית. בוודאי שזה פגע. היתה לי חברה אחת בשכונה והיא היתה החברה היחידה שלי. כן שיחקתי עם הילדה מהדירה ממול, אבל זה לא היה אותו דבר. אבל... הייתי ילדה עם בעיה חברתית רצינית בלי קשר לזה. זה מתחיל מהאופי. תחשבי אם אורית תוכל להתרועע עם חברות מהשכונה גם אם לא תלמד איתן בכיתה. אצלי השכונה היתה חרדית והמשפחה לא, כך שבמילא לא שידרתי על אותו גל כמו הבנות האחרות בשכונה. כשהתחלנו ללכת לתנועת נוער הייתי צועדת ברגל בכל שבת לסניף של התנועה. בהתחלה זה היה לסנהדריה ואח"כ לקרית משה. דווקא מזה יש לי זכרונות נעימים, כולל התארחות בבתים של חברות בשבת ארגון וכד'. אם הייתי במקומך, עם כל הזכרונות הלא כל כך טובים, הייתי שוקלת בכובד ראש את בית הספר מחוץ לשכונה. בית ספר טוב זה דבר חשוב וחבל לוותר עליו ולשלוח את אורית למקום שלא ינצל את הכישורים שלה רק בגלל החברות והמפגשים של שבת.

 

[ellieg]

אני אישית

נסעתי 30-45 דקות בתחבורה ציבורית כל כיוון לבית ספר אחר בין כיתות ג' ל ו'. ומודה להורים שלי על הבחירה בבית ספר. נכון אצלי זה היה בחו"ל, אז ענין השכונות לא היה רלוונטי, אבל היו ביתי ספר יותר קרובים שלא התאימו להורי.כל הנסיעה הזאת עשיתי עם חברה שלי וזה היה מספיק לעוגן חברתי. גם מנסיון של אחי הצעיר (כבר לאחר שעלינו ארצה) ועודמשפחה וחברי משפחה שלומדים במסגרת של תל"י בירושלים: כולם נוסעים לא מעט לבתי ספר מרוחקים. נכון זה לא מצב אידיאלי אבל החסרון עולה על היתרון.

 

[גאיה של זיו]

אשמח לשמוע את דעתך על מסגרת תל"י.

אצלנו יש מסלול תל"י בתוך ביה"ס קיים, אבל לא בשכונה שלנו. המסלול נחשב למאתגר ואיכותי ודי מתאים לאג'נדה שלי (יהודי-ציוני אך לא דתי). הדילמה כרגיל היא אם להוציא אותו מהשכונה והחברים. אחליט בהמשך.

 

[ellieg]

אישית לא למדתי שם

כי בגלל שהייתי עולה חדשה העדיפו לשלוח אותי לרנה קסין. ההתרשמות שלי מאחי, בני דודים והון חברים: יש לרשת המון יתרונות וגם מעט חסרונות: יתרונות: מגיע המון ילדים מאוכלוסיות איכותיות יש המון לימודי העשרה במסגרת למי שחשוב שילד ילמד לימודי יהדות מנקודה מבט מסורתית - קיים במערכת מאוד התרשמתי מהשכבה והחברים של אחי מהתיכון. חסרונות: התיכון בירושלים לא מתאמץ לעזור לילדים שמתקשים, אם לא עומדים ברף (לפחות שאחי היה בתיכון) היו מעיפים חופשי. לא הייתי מזלזלת בפן של לימודי יהדות בבית ספר. אומנן הם מגיעים מנקודה השקפה קונסרבטיבית, אבל יש לא מעט לימודי תנ"ך, תלמוד, תושב"ה ותפילות. אחי למד בשכונה ביסודי ובתיכון לא, בני דודים שלי יצאו מהשכונה. אבל היו לא מעט ילדים מהשכונה שלמדו איתם.

 

[chompi1]

רנה קסין?

מעניין באילו שנים, בסוף יתברר שלמדנו שם תקופה ביחד...

 

[ellieg]

יכול להיות

אבל למדתי שם רק בח' וט', בתיכון עזבתי למקום אחר (מרוב שהוא קטן לא בא לי לציין בפורום). אז גם את אקס ירושלמית?

 

[chompi1]

כן, גם אני אקס ירושלמית

והאמת, שאני למדתי שם רק ב- ז', אח"כ עברנו לשפלה. מעניין שבסוף שתינו גם מצאנו את עצמו בשפלה, במקומות די קרובים...

 

[חמניה1]

גאיה אני יכולה להפנות אותך

לחברה של אחותי ששלחה את הילדים שלה לתל"י בירושלים הרבה מאוד שנים. היא נסעה ממעלה אדומים לירושלים ואח"כ ממבשרת. היא מברכת על כל דקה.

 

[סוכריה על מקל]

אני הייתי רושמת לביה"ס הרחוק.

"בעיות קשות של אלימות" זה דבר שמפחיד אותי מאוד, ואם ביה"ס המרוחק מצא חן בעינייך כל כך - לכי על זה. ניסית לשאול את אורית מה היא רוצה? או לקחת אותה לימים הפתוחים שבטח מתקיימים שם כדי שיהיה לה על מה לבסס את דעתה?

 

[שירלי של 4]

יכולה לתאר לעצמי את תחושותיך בדרך...

באמת לא נעים "להיאבק" על משהו שהיה צריך להיות ברור ושם. כאילו תזכורת למה שכבר לא... ואגב, תומר כבר בכיתה א' ויעלה בשנה הבאה לכיתה ב'. הוא החל את בית הספר כבר בשנה שעברה ב-KG (שפה הוא חלק מבית הספר היסודי ולומדים בו קרוא וכתוב ממש כמו ב-א' בישראל). מאחלת לכל הילדים הגדולים של הפורום בהצלחה בכיתה א'

בהחלט מעבר מרגש ביותר!

 

[סוכריה על מקל]

../images/Emo4.gif מבאס להיאבק על משהו שמגיע למתן

אבל טוב שהצלחת, ובקלות יחסית, להעמיד אותם על טעותם. ומתן כבר מתבלט

 

[גאיה של זיו]

וואו נאוה, איזו התרגשות!

היית מאמינה שהיום הזה יגיע כל כך מהר והתינוקות שלנו יעלו לכיתה א'? אני בהדחקה. גם אצלנו ההרשמה מתחילה ב-8 בינואר (בדיוק ביום ההולדת של זיו). עזבי אותך מהרשויות שילכו ל$%%%^^ תהני ותרווי נחת מהשלב המרגש בחיי הילד המקסים שלך. נדמה לי שמיכל השאירה את הדובונים שנה נוספת בגן. שגיא של סיגל עלה השנה לכיתה א'. אני לא מעודכנת לגבי אייל של אסנת, אבל כמעט בטוחה שהוא בכיתה א'. וגם הגאון שלנו בנכר, תומר של שירלי, עלה השנה לכיתה א' בסין. לא זוכרת מי עוד.