סולמות וחבלים -מגילה

[שחר חדש]

יעלי ../images/Emo39.gif ../images/Emo39.gif ../images/Emo39.gif

כל כך מזדהה עם הדברים שכתבת, עד שעולות בעיני דמעות. אני אף פעם לא סיפרתי לחברים שלי שאני רוצה להיכנס להריון כי הייתי בטוחה שיהיו לי בעיות. לא היתה סיבה קונקרטית לחשוב כך (לא היו בעיות גלויות לעין. אח"כ גילינו בעיית זרע) ובכל זאת. אני זוכרת שנסענו למזרח ושקלנו אם לקחת תרופות נגד מלריה כיון שאז נצטרך חצי שנה של צינון עד שנוכל לנסות להיכנס להריון. מאז עברו 4 שנים. אני עוד לא בהריון, ומליון דברים (כמו אצלך) מזכירים לי את העובדה הזו. ובאמת אסור אסור אסור לסובב את כל החיים סביב זה. אני יודעת שזה קשה (ועוד איך יודעת), אבל אלה השנים הכי יפות שלנו, ולאבד אותם הוא עונש כפול. צריך לחיות במקביל. רגיל. שמרי על אופטימיות ועל שמחת החיים, וההריון יתפוס אותך מוכנה יותר מתמיד. שולחת לך חיבוקים חמים,

שחר.

 

[שירלי.ה.]

../images/Emo24.gif ../images/Emo25.gif ../images/Emo24.gif

 

[סוכריה על מקל]

כל כך נכון שבא לי לבכות

כל כרטיס ברכה שאהובי כותב לי עם המילים "ושבשנה הבאה כבר נהיה שלושה", כל מבט של אמא שלי כשאני אומרת שאני לא מרגישה טוב (היא לא יודעת כלום), כל תינוק שאני רואה ברחוב ומסבה את המבט, כל אשה בהריון שאני מתאמצת לא לקנא בה... כל-כך נכון, יעלי, כל-כך נכון... אבל הדבר הכי בטוח שיש לנו ביד זו התקוה, הידיעה, שיום אחד גם אנחנו נעבור מ"סולמות וחבלים" למגדל של קוביות...

גדול

 

[רומי 007]

יעל

מקווה שמאותו רגע שכתבת את אשר על ליבך קצת הוקל לך. נכון הדימוי הזה שלך" סולמות וחבלים" - המתח, הציפיה, חוסר הודאות בכל מהלך, הידיעה שזה יכול להעצר בכל רגע, התלות המוחלטת במזל: רק שאצלנו זה לא משחק אלא החיים עצמם. אבל בהמשך לאותה מטאפורה עצמה: לפעמים הקוביות נופלות לטובתנו, לפעמים יש תור כפול.... לאחרונה אני מאמינה יותר ויותר למי שאומר לי שזה רק שאלה של זמן וגם זה מתאים לסולמות וחבלים. חשוב רק לעבור את זה עם בן הזוג המתאים ועם מספיק תמיכה. קבלי את שלי.

 

[זוהרה מצליחה החודש]

יעל יקרה

כל מילה שלך כל כך צובטת בלב וכל כך נכונה. מקווה שזה הסוף לחבלים ומעכשיו רק סולמות עולים ועולים בהצלחה זוהרה

 

[yaelhul]

תודה על כל התגובות יקירותי ../images/Emo23.gif

נעים לשחות בבריכה המחוממת הזאת שלנו ולדעת שכאן לא יאמרו מילים פוגעות, וההבנה תבוא ממקום של הזדהות ולא ממקום של רחמים, שכן כולכן יודעות בדיוק על מה מדובר. שכחתי לספר שבטיול ההוא עם ההזרקה בחיק הטבע ביקשתי מהאיש שיצלם אותי מכינה את האמפולות על לוח השעונים ברכב. בתשובה למבטו המתפלא עניתי שזו תהיה התמונה הראשונה באלבום של הילד/ה/ים שלנו

אני טסה לארץ לפנות בוקר ושם אין לי מחשב זמין, כך שאוכל לעדכן ולהשתתף פחות לצערי. שולחת

גדול לכולכן. יעל

 

[מרב של ערן]

ולי יש עוד כל-כך הרבה מה להגיד

לך, ולא הספקתי לכתוב שום דבר נורמאלי בגלל הלחץ בעבודה. אז אני לא יודעת אם תספיקי לראות את זה לפני שתעלי על הטיסה, אבל שיהיה. ההבנה שלנו תמיד תבוא ממקום של הזדהות, כי רק אנחנו יודעות על מה את מדברת. מי שלא עובר את התהליך אין לו מושג על מה את מדברת. אשרי וטוב להם. שכנה, שהיא גם חברה מאוד טובה שלי, נכנסה להריון תיכף אחרי שהפסיקה עם הגלולות. הפסקנו יחד כי רצינו להיות יחד בהריון. לה יש כבר ילדה בת שנה וחצי עוד מעט, ואני? לי יש כלב שהוא כבר בן 3. כשהתחלנו לנסות להרות התלבטנו מה יהיה איתו כי הוא כזה שובב וקופצני ואיך הוא יסתדר עם ילדים. בינתיים הוא התבגר ונרגע (קצת) ואנחנו כבר למדנו לא להתלבט מה יהיה איתו כשיהיו ילדים. כל פעם שאני נפגשת איתה (עם השכנה) יש לי צביטה אדירה בלב. וכל פעם שהיא מספרת לי בגאווה על נפלאות הילדה אני משתדלת לשתף פעולה, אבל בפנים אני נשברת. יש לי רק חברה אחת, רווקה שעדיין מנסה למצוא את אביר חלומותיה, איתה אני יכולה לדבר בחופשיות על כל מועקות הנפש ולקבל הבנה ממקום של הזדהות ולא של רחמים. ולכן לא עובר יום שאני לא מודה על מזלי הטוב שמצאתי את הפורום ואת החברים המקסימים שרכשתי באמצעותו. ואחרי הכל יעלונת, אנחנו נצליח למלא את הבית בצחוק של ילדים.

גדול מרב

 

[עידית ד]

גם לי יש מה להגיד אבל אני לא מצליחה

לאסוף את המילים ויותר מכל אני כל כך רוצה עוד חתול או כלב או ארנב או כל חיה אחרת שתוכל למלא אצלי את החלל הזה כי תינוק נראה לי רחוקקקק רחוקקקק עידית

 

[רינתילה]

טוב ששפכת ../images/Emo24.gif

בשביל זה אנחנו כאן, לא? כל הכבוד על הנסיעה לטיול והפתרונות שמצאתם. נורא חשוב באמצע הבאסה לצאת קצת להנות! אני בטוחה שגם אתם תחבקו תינוק משלכם, ומקווה שזה יהיה כמה שיותר קרוב! ובינתיים - מותר גם להגיד למגעילות בעבודה שיש מספר דברים שגם הן לא מבינות בהם (כולל רגישות כניראה...) - זה אם הן יודעות ובכל זאת מדברות ככה... אם עדיין לא סיפרת להן - נראה לי שזה הזמן, לא? סביר להניח שזה יעזור להן להיות יותר רגישות, ולך זה ימנע הרבה כאב לב. חיבוק גדול גדול (לא יודעת למה הסמיילים לא הצליחו לי בתוך ההודעה... - אז תדמייני חיבוק) תחזיקו מעמד! רינת.

 

[טלי2]

כל מילה צבטה לי ב- ../images/Emo23.gif

כל כך מבינה כל כך מזדהה עם כל משפט כמעט אמרתי לעצמי:"גם אני", ממש מרגישה איך לפעמים אני כל כך רואה את האור ובטוחה שיצליח לי, ורגע אחר כך מתייסרת במחשבות ופחדים ש:"אולי אף פעם זה לא יקרה אצלי" מקווה שבמהרה תזכי במשחק (סולמות וחבלים),ועד אז, נהיה כאן איתך.... טלי2

 

[TWEETY =^.^= 4]

../images/Emo24.gif הזדהות והמון ../images/Emo23.gif ../images/Emo39.gif ../images/Emo23.gif

וואו איזה תאור מדוייק ונוגע ללב, ואני מניחה שלא רק אני מרגישה כך. אם הכל אני מזדהה איתך חוץ עם הקטע של בן הזוג וכרטיסי הברכה, מאחר ואני עוברת הכל לבד. אפילו עם החתול אני מזדהה יוווו רק ששלי לא ימות בנתיים - כמה חיפשתי לו בית כי פחדתי מהשילוב של ילד וחתול,,,,ועכשיו הוא המנחם היחיד שלי, ומי שאומר שחתולים לא רגישים לא יודע מה הוא אומר. אפילו עם הקטע של החדר אני מזדהה, רק שאצלי זה חדר בלאגן שכל חודש אני אומרת יאללה צריך לפנות ולסדר מקום. גם עם הגלגל שעל הספר אני מזדהה ועם זה שהוא מעין תנ"ך של לפני השינה. וכן גם אני מחפשת תחושות ודימויים שאולי הנה זה זה ואני בעצם חובה את התזוזות של האפון הקטן. וכל כך רציתי תינוק של קיץ, שכל חודש מחשבת תאריך לידה משוער.

לסיום אוכל רק לשלוח לך מלאן חיבוקים והמון אהבה