עדיין עסוקים עם ההכנות לבר מצווה
זה בעצם כל מה שאני עושה. אני עכשיו סוף כל סוף סיימתי לשייך את כל העליות ושאר דברים וכל מה שנשאר לי לעשות זה לסיים את התוכניה.
חוץ מזה אני מבשלת את כל האוכל לבד, אז אני ובעלי התלבשנו על התפריט והחלטנו מה מבשלים ומתי. ממש מבצע צבאי.
מישהו יודע אם ניתן להקפיא פשטידת תרד עם פילו וקנישים עם תפוחי אדמה? ואם לא, הם יחזיקו יומיים במקרר, נכון? הכל צריך להיות מוכן עד יום שישי בצהריים, אבל אני מגישה רק למחרת. ואסור לי לאפות, רק לחמם. אז הכל צריך להיות מוכן.
והפרוייקט האחרון שאני עדיין עושה, זה להכין center pieces לשולחנות. אני רוצה שזה יהיה קצת אישי, אז הדפסתי תמונות של חתן השמחה מינקות ועד להיום (עם הגיל על כל תמונה) ואז לסדר כמה בתוך כוס יפה.
אני עושה לעצמי מלא עבודה, אני יודעת. אני אשמח שזה יסתיים.
ואם זה לא מספיק, אנחנו מגיעים לארץ הקיץ וביקשתי מההורים שלי ושל בעלי לארגן מפגש חברתי. ככה נוכל לראות את כולם ולא נצטרך להתרוצץ בכל הארץ ונפנה לעצמנו יותר זמן לטיולים או דברים שאנחנו כמשפחה רוצים לעשות. אז במקום מפגש חברתי, ההורים של בעלי רוצים להפוך את זה למסיבת בר מצווה לגדול. לא רציתי את הכאב ראש הזה. רק רציתי לפגוש משפחה. את הבר מצווה אנחנו עורכים כאן כי כאן זו הקהילה שלו. המשפחה בארץ, אמנם משפחה, אבל הוא לא מכיר אותם והם לא אותו למעט דודים דרגה ראשונה. בסוף ויתרתי להם, שיעשו מה שהם רוצים. הסכמתי רק שאני אספק צילומים מהבר מצווה כאן שיוכלו להקרין. כל השאר עליהם!