סוף השבוע בעיצומו

[1me too1]

סוף השבוע בעיצומו

איך עבר עליכם השבוע??
מה היה טוב?
מה היה רע?
ומה היה - לא נורא??
המשך סוף שבוע נעים (-:

 

[פרפרי אהבה]

האמת... היה שבוע מדהים ברובו

העובדת הבעייתית אצלנו לא הייתה כל השבוע והכל כל כך זרם בצורה נעימה, עבדנו עבודת צוות כרגיל וכל כך נהנו מהאווירה בגן.
&nbsp
לצערי קיבלתי עוד שלילי בטיפולים שהצטרף לכל השלילים עד כה. היה לי קצת קשה עם הבעל בשבוע הזה כי הוא אדם שלא מחצין רגשות ובמקביל גם בקושי התראינו בגלל העבודה שלו והרגשתי שאני פשוט לבד בכל הסיפור הזה.
אתמול ישבנו ודיברנו על הכל בצורה פתוחה והוא ממש הפתיע אותי לטובה בשיתוף הרגשות שלו- הוא אמר דברים שבכלל לא חשבתי שהוא מרגיש (בואו נאמר שכבר התחלתי להרגיש כאילו אין לו רגשות

). החלטנו ללכת לרופא אחר לקבל חוות דעת שנייה, לנצל את החודש חופש הזה לטיפולים כדי להחליט מה הלאה...
&nbsp
אתמול אחרי שיחה של שעתיים שיצאנו שנינו בוכים ממנה, הלכנו לאכול בוהריים במסעדה ארגנטינאית (ואני אכלתי ארוחת בוקר, משהו דמוי שקשוקה שהם מכינים בתנור) ואז הלכנו לסרט חביב וקינחנו בקניית נעליים חדשות עבורי כי הסקצ'רס שלי פשוט הרגו לי את הרגל מרוב שחרשתי עליהן. זה ממש החזיר לנו את מצב הרוח, ההתנתקות הזו.
&nbsp
&nbsp

 

[forglemmigej]

שולחת לך חיבוק ועידוד

 

[פרפרי אהבה]

תודה

 

[mumfor4]

תנסי להעסיק את עצמך

יוגה, מדיטציה וטיולים רגליים. זה יגיע סבלנות. שולחת לך חיבוק

 

[יוקלילי]

אוי, הציפיה הזו למחזור שלא יבוא..

פרפרי אהבה החמודה,
אני מחזקת אותך בניסיונותייך להרות, זה ממש הופך את החיים הציפיה הזו.
יש לי כמה דברים שחשבתי עליהם, בעקבות מה שכתבת בשבוע שעבר- לפעמים כשלא בטוחים במקום בו נמצאים, לא קורים דברים שמאוד רוצים אותם. כאילו שהגוף מדבר אלינו בשפה מיוחדת שגורמת לנו לא אחת סבל, אבל צריך להקשיב. האם זה מדבר אליך? זה כמו הסבלנות והרוגע, כי כידוע הסטרס הוא גורם מספר אחד בתהליך הפיריון. את צריכה להרגיש בנוח במקום שבו את חיה ועם בן הזוג שלך, וההחלטות צריכות להתקבל.
מעבר לזה, יש כמה שיטות של התעמלות וגם שיטות של התכוונונת בחשיבה לקראת ההריון, אוכל לכתוב לך על כך במסר אם זה נחשב לפירסומת. אם לא, אשמח להמליץ על דברים שעזרו לי. את שני ההריונות והלידות חוויתי בארץ, וההתנהלות במקום מוכר עזרה לי מאוד., לא רק מבחינת הרופאים אלא גם תמיכה עבור הלידה וכו'. תמיד חשבתי שבארץ הכל יקר, אבל כשנמצאים בחו"ל מקבלים פרופורציות ואנשים בארץ בד"כ בעלי הכשרה טובה ועשירה.
המון בהצלחה!! לי אגב לקח שנה וחצי להיכנס להריון הראשון, כך שסבלנות ורוגע למדתי מה הם

 

[פרפרי אהבה]

תודה רבה, אשמח לשמוע עוד במסר

סבלנות- יש, גם אם נראה שאין- בכל זאת אני כבר שנתיים בתוך זה.
רוגע- גם יש, אני אדם רגוע מטבעי

&nbsp
לגבי מה שכתבת על להיות במקום שלא רוצים להיות בו- עם כל מה שכתבתי בפעם שעברה, זה עדיין כרגע הבית שלי ונכון החיים שלי לא תפסו את הכיוון שרציתי. בגיל הזה כבר חשבתי שאהיה בעלת גן משלי, אמא לשני ילדים לפחות וכל מיני חלומות כאלה. אז נכון אני לא שם, אבל אני במקום אחר, פרצתי גבולות שבחיים לא האמנתי שאפרוץ ואין ספק שהחוויה הזו של הרילוקיישן שינתה אותי ושיפרה אותי באיזשהו מקום.
&nbsp
אין ספק שיש קשר הדוק בין הגוף לנפש, במיוחד אצלי וזה ניכר לאורך השנים -מנסה לשמור על רוגע ועל שפיות גם בימים קשים.
&nbsp
אבל משהו טוב יצא מזה-גיליתי פן אחר בבעלי, פן רגיש ואמפתי- שמודה שלא הייתי בטוחה שקיים בו לאחרונה...
&nbsp
שוב- המון תודה על מה שכתבת

 

[ניריתסקוטלנד1]

את מאוד מוזמנת לכתוב פה על השיטות שהזכרת,

אולי גם אחרים ירוויחו.

 

[יוקלילי]

בשמחה רבה!!

שיטת התעמלות לכניסה להריון ובעיות שונות במערכת ההורמונלית הנשית, וגם הגברית: שיטת אביבה
שיטה לתמיכה בתהליכי פיריון: היפנובירתינג- השיטה ממבוססת על רגיעה, דמיון מודרך, מדיטציה והתכווננות בחשיבה. השיטה מאוד מובנית ולי זה עזר בלידה, אבל הם תומכות גם בתהליך הכניסה להריון

 

[forglemmigej]

אלטרנטיביות

כשילדתי את בני הבכור, הוא נולד לפני הזמן ושהה בפגיה והיתה איתי בחדר שכולו הורכב מנשים שילדו מוקדם עקב מצוקת עובר, מישהי מאד מענינת מבחינה אנתרופולוגית, היא היתה בהריון שנה לפני ,אבל עקב רעלת הריון קשה ביותר היא ילדה עובר מת ,לאחר מכן היא היתה בפיקוח חמור של הרופא שהיה במקרה גם שלי ,היא ספרה לי שכדי להכנס להריון עוד פעם היא הלכה לחכם חבשוש במאה שערים שגם נתן לה ברכה גם עשבים וגם כל מיני תפילות ולבסוף היא נכנסה להריון, אז שאלתי אותה אם היא גם פעלה במקביל להוראות של הרופא המשותף שלנו והיא אמרה שבודאי, אני עד היום לא בטוחה ממה היא נקלטה להריון ,האם מהברכות של חכם חבשוש או מההוראות של הרופא המשותף ..בכלל ,היא היתה מרוקאית אבל התחנכה באיזה בית ספר בנות שלימדו בו באידיש וגם בעלה אותו דבר והם היו משוחחים בינם באידיש ואיתי בעברית , איזה אנשים מדהימים מכירים בחדרי לידה..

 

[יוקלילי]

במדינת ישראל כולנו מושאי מחקר אנתרופולוגי!!

והעובדה הזו מעשירה את החיים והפרספקטיבה. אני חושבת שבבריאות חשוב וטוב להיות פתוחים, הנפש היא שחקן מרכזי בגוף- בטוח ששני הדברים עזרו לה, במיוחו אם זה העולם שממנו היא מגיעה ושייכת אליו.

 

[משל333]

תסלחי לי אבל מה שכתבת מאוד מקומם

אישה שאינה נכנסת להריון זה בגלל שהיא בסטרס ולא בטוחה בהחלטות שלה?
לא רק שזה שטויות, זה גם יוצר לחץ מיותר על האשה, שהיא אשמה בחוסר ההצלחה.

 

[יוקלילי]

האם המחקר בתחום מקומם?

הדברים לא נאמרו בתגובה לסיפור שלך, אלא בתגובה למה שפרפרי אהבה שיתפה בפתיחות, ותגובתה מצויינת למעלה. לא אכנס לויכוח של אשמה כי אם כך הבנת אז זו הפרשנות שלך. אני באתי לשתף מהנסיון ומההבנה האישיים שלי ותהליך הכניסה להריון אצלי היה מלווה בשני המישורים וזה הביא להתפתחות והבנה גם במישורים אחרים בחיי, ותרם להורות במיוחד. כיום המחקר ברפואה ובפסיכולוגיה תומכים בקשר של הסטרס אף במצבים חמורים מבחינה רפואית ובהקשר זה כדאי להכיר את הורמון הסטרס (קורטיזול) שפשוט מחרב תהליכים טיבעיים בגוף. רק כדוגמא, נמצא שמדיטציה היא תחליף השווה ערך בתוצאותיו ההתנהגותיות לנטילת פרוזק או ריטלין.כמובן שיש מקרים רבים שבהם פשוט יש בעיה רפואית שמונעת את הכניסה להריון, אך במקרים רבים אחרים הסיבה לאי כניסה להריון לא ידועה ונטועה באחד מהמימדים או בשילוב בינהם, ולפעמים פשוט צריך סבלנות, ובינתיים כדאי להשתמש בזמן ההמתנה להתבוננות פנימית כדי לשאוב כוחות להתמודד עם התקופה הקשה ואף המתסכלת. אני מצטערת אם פגעתי באיזשהי נקודה רגישה, אך שוב אדגיש שהתשובה נאמרה לפרפרי אהבה וייתכן ואם היית כותבת משהו משלך אז תגובתי הייתה בהתאם. אגב, אם לא הייתי מכירה את התחום הזה מבחינה מיקצועית לא הייתי עונה כך, אך במקרה זהו תחום שאני עוסקת בו.

 

[פרפרי אהבה]

"יום אחד זה יקרה..."

https://www.youtube.com/watch?v=gJj1Xtdt8ZQ
&nbsp
תודה

 

[יוקלילי]

אנחנו פה בדיוק חצי שנה !!

עדיין נפעמים מכך שמטיילים ביום שבת וביום ראשון נחים, כמה כיף ורגוע..
בשבת טיילנו עם הילדים (כמובן, בן שלוש ובת 7 חודשים) לחווה עם חיות משק והיה נהדר.
בן ה-3 נהנה מכל המשחקים -טרקטורים למשחק, דחפורים, טיול בטרקטור בחווה- לא התעניין בכלל בחיות (אבל בבית דיבר עליהן לא מעט) וחזרנו הביתה כשהוא כבר נרדם ברכבת והתעורר רק היום בבוקר. כן, השארנו אותו עם כל הבגדים המסריחים מהחווה וכיבסנו הכל בבוקר..
היום טיילנו בפארק ליד הבית, יש בו בריכת שיכשוך (paddeling) , ובמקרה ראינו גם קבוצה שעשתה קרבות אבירים. היה יום מקסים בקצה הדומי של האי האנגלי!!
כל השבוע הוא שיגרתי, וטוב שכך. הגדול זקוק לכך וגם האמא שלו... רק שהשבוע לא יצאנו לגינה אחרהצ , הקטנטונת נרדמה והיו לנו שעתיים מקסימות אחרהצ- הוא חזר לבקש שאקריא לו ספרים (זה הדבר שהכי חשוב לי) ונהנה מאוד מהבלעדיות. בתחילת השבוע חגגנו לו יומולדת 3 בגן והוא היה מאושר.
הטוב- החזרה לחיים , הקטנצ'יק סוף סוף מראה סימני הסתגלות אמיתיים - יותר רגוע, יותר משתף פעולה
הרע- פתאום חשתי בגעגוע למשפחה
לא נורא- די נעים פה, הייאוש הרבה יותר נח, בינתיים

 

[פרפרי אהבה]

נשמע כיף!

לגמרי מסכימה עם המשפט האחרון- הייאוש הרבה יותר נוח פה

&nbsp
ואכן זו חוויה שונה שיש פה את שבת וראשון חופשיים, לקח לי המון זמן להתרגל לזה ועכשיו כשההתנדבות שלי נפסקה- בכלל נהנית מימי ראשון

 

[יוקלילי]

הסופש הארוך זה הג'ט לג האמיתי

 

[ניריתסקוטלנד1]

נשמע כייפי

האי הוא בריטי, את בקצה הדרומי שלו

את רוצה לפתוח את משאל העם להתנתקות סקוטלנד שוב?

לפחות בחלק הדרומי של הממלכה המאוחדת, יש משהוא שיותר קרוב לקיץ, איזה כייף לכם.

 

[יוקלילי]

צודקת...

מצד אחד אנחנו גרים בהמפשייר שכמעט ואפשר לומר שזו ערש האומה האנגלית ומכאן הטעות בניסוח, אך יש פה כל כך הרבה מהגרים שבקושי אני פוגשת אנגלים..בהחלט יש פה קיץ, וגם אפשר לצאת מהבית ולא להיות צמודים למזגן כמו בארץ. כמה כיף לא להיות מעורבת בפוליטיקה הפנימית

 

[ניריתסקוטלנד1]

זה עוד יתרון בהגירה, אני מרגישה שאני פחות מעורבת

בפוליטיקה, פחות עניני. חיה לי בעולמי הקטן וזה לגמרי בסדר.