סוף השבוע שלנו חלק ב
אני חושבת שזה כבר יותר מגובש, זורם ובר פרסום, אבל תגידו מה דעתכם.
עדיין היה לי מאוד קשה לעבוד על החלק הזה ועדיין בכיתי תוך כדי...
אני מעלה אותו כאן רגיל וגם כקובץ מצורף שכולל את החלק הראשון ואת הלינק לחלק הזה לצורך הזרימה והנוחות.
החלק הראשון:
[URL]http://gogay.co.il/story.php?id=18488[/URL]
החלק השני:
פקחתי עיניים באיטיות. בחוץ נשמע גשם סוער שכנראה שב לרדת כשישנו. אליו נוספו גם ברקים ורעמים. במבט חטוף גיליתי שהחדר חשוך, מבער על השולחן בתוכו נר קטן מפיץ ריח שמן וניל עדין, אותי ערומה, עדיין מופתעת, לא ממש מאמינה שאכן חוויתי את מה חלמתי עליו שנים ארוכות - אהבת אישה, מגע אישה; ואותך לידי תחת הפוך. שכבת על הצד נשענת על המרפק מביטה בי בשקט. הפעם חייכת ראשונה גורמת לי לחייך חזרה. "היי" לחשתי לך "את בסדר? מקווה שהיה לך כייף, השתדלתי." תוך כדי שידי שבה ומלטפת אותך במעלה גופך עוברת דרך הזרוע, הכתף הרחבה שאני כל כך אוהבת ומדליקה אותי אצל נשים, הצוואר שרק לפני כמה שעות שקעתי בו, עד שהגעתי לפנייך המחייכים ובחזרה, נוגעת ברפרוף בשדייך גורמת לך לעצום עיניים שוב וקוצר נשימה. החיוך התרחב ולחשת חזרה "היה כייף שונה מענג. הרבה יותר טוב מכל הטיפולים בסקייפ." והוספת קריצה. החיוך מצד שתינו התרחב עוד יותר. התקרבת ולחשת באותו שקט, הסבלנות והבטחון שמאפיינים אותך כל כך, שכל כך היוו חלק בלתי נפרד מהשיחות שלנו בסקייפ, ממש חלק מהאווירה, ממש כמו שביתך אישרה באחת משיחותיי עימה; "אני רוצה שגם את תהני. להחזיר לך טובה. אני זוכרת שתמיד אמרת שאת לא צריכה מעבר, שמספיק לך שרק אני איהנה, אבל מגיע לך, מגיע לך שתרגשי את מה שאני הרגשתי כל פעם כשטיפלת בי ועכשיו במיוחד." שתקתי לא ידעתי איך להגיב או מה להגיד. לראות אותך לידי קרובה, את שדייך מרפרפים נוגעים בעדינות בסדין, נוגעים לא נוגעים בי הוציא אותי מריכוז. התקרבת עוד קצת מאפשרת לי לעצור אותך אם ארצה, אבל לא עצרתי. כשהיית ממש קרובה כמעת ועלי מלטפת אותי עם שדייך מעוררת אצלי את חוש הריח, לא מאפשרת לי להריח שום דבר חוץ ממך, לא לראות שום דבר חוץ ממך, גורמת לי לשוב ולשקוע בעיניים הבהירות האלה שלך, במבט הזה שלך, שבה ונוגעת בנקודת החולשה שלי'; "אני מפחדת" הודאתי "תמיד חשבתי שזה פחד מאובדן שליטה. זה מה שתמיד אמרתי לעצמי, לכל מי שדיברתי איתה. גם אם רעיון המפגש ונושא המגע דוברו באופן כללי ולא ספציפית, או סתם בדיחה. אבל כשקראתי את ההודעה ההיא בפורום... הבנתי כנראה שזה מעבר... זה לא רק פחד מאובדן שליטה... אולי גם פחד מכאבים כמו שהבחורה תיארה?" השפלתי מבט נבוכה. לא מאמינה בכלל שהעזתי להגיד את זה, לקרוא לילד בשמו. "מן הסתם שם דובר על החבר. אז הרשתי לעצמי לשאול לגבי..." הקשבת בשקט עדיין באותה סבלנות, כשאנחנו עדיין ערומות במעין חיבוק עדין ולא חונק ועל הדרך את עדיין מפשירה את הרגליים הקפואות שלי, נותנת לי את אותה תחושת ביטחון שכל כך נחוצה לי ברגעם כאלה חדשים, חושפניים. זמן מה שכבנו כך ובזכות אותו ביטחון בדיוק ואותו צורך להרגיש אותך, הצורך בסיפוק שחיפשתי כל השנים, שעדיין בער בתוכי מצאתי את עצמי מהדקת את החיבוק בינינו שבה ומצמידה אותך אלי מלטפת את גבך עד לישבנים ובחזרה גורמת לחום ולרטיבות נוספים מצד שתינו להיפגש בפעם המי יודע כמה הלילה. ושוב התנשמת מהדקת גם מצידך את החיבוק מלטפת אותי עם שדייך ניהנת מהמגע, כן אלה שכל כך פחדתי מהם פתאום הפכו לדבר, למקום הכי נעים ובטוח שיש. כשאני מתנשמת לא פחות ממך שקעתי בך, ביניהם בדיוק בשקע, עדיין נבוכה מכל העסק. גורמת לך לקוצר נשימה נוסף. חייכת, עדיין מלטפת מוסיפה הסנפה שכמו תמיד מביכה אותי ועכשיו במיוחד. ליטפתי את צווארך ואת שבת מביטה בי מחכה לאישור. משכתי אותך לנשיקה איטית נוספת ושחררתי שוקעת בך בין הצוואר לכתף מרגישה איך את מלטפת אותי באיטיות, לא לוחצת. כשהגעת כמעת ונגעת בי, בצמד שלי, שלא מבייש אף הוא בגודלו, עצרת שוב מאפשרת לי להתרגל למגע. מופתעת מעצמי אחזתי בידך מניחה אותה עליו ולחצתי מעט ומכאן כבר לא היית צריכה מעבר והמשכת, גורמת לי להרגיש את אותה הנאה שגרמתי לך אני כל הזמן. הפעם הייתי אני זו שנמתחה מעלה, נצמדת, מבקשת עוד, מקבלת ופולטת אנחת עונג. כשאת עדיין משרה עלי את אותה תחושת בטחון עצמתי עיניים, השתחררתי והתמסרתי לתחושות, לך. עדיין חיבקת, מחזיקה אותי, מאפשרת לי להרגיש את הרטיבות וחום גופך עוטפים אותי. הרי בכל זאת את כזאת גדולה ביחס אלי קומפקטית שכמותי. חיבקתי חזרה, מצמידה אותך אלי, מנסה בכל זאת ללטף אותך תוך כדי, לא לקפח אותך, להמשיך ולגרום לך הנאה. משכתי אותך אלי לנשיקה נוספת שנייה לפני שכיונתי אותך לטעום מאחד וללטף את השני. אחרי כמה דקות ביקשתי בלי מילים רק במבט שקט רוצה ועברת לטעום גם ממנו. עכשיו כבר באמת הייתי צריכה אותך. אחזתי בידך וכיוונתי מטה. ליטפת באיטיות, עולה חזרה אל הבטן ויורדת שוב, גם הפעם מאפשרת לי לקבוע את הקצב, לקחת את הזמן, להתרגל. נצמדתי יותר מחפשת אותך ואת נכנסת באיטיות והדרגה עד שלבסוף הרגשתי את כולך בתוכי ניהנת גם אני מהמגע ומנסה להיצמד עוד יותר אפילו נאחזת בך. מרגישה איך את ממשיכה וגורמת לי לשוב ולחוות עוד מהתענוג שתמיד גרמתי לך בהנאה צרופה. מוציאה ממני קולות הנאה שקטים לתוך כתפך. מנסה הפעם בעצמי לא להישמע בכל חדרי הבית. ואז זה קרה. רעדתי ופעם ראשונה בחיי חוויתי והרגשתי אורגזמה מה היא. נפלתי חזרה על המזרן מופתעת, עדיין נאחזת בך עם חיוך ומעט דמעות אושר שהחלו לזלוג, להפתעתי הרבה, תוך כדי שידי שבה ומלטפת אותך. מנסה לעכל את מה שקרה כאן. כשאנחנו עדיין מחובקות, מרגישות מגע שדיים חום הדדי ואת על תקן בקבוק חם שבה ומפשירה לי את הרגליים הרמתי את פנייך אלי מלטפת בשקט. "תודה" לחשתי שומרת על המבט בינינו. "לא יכולתי לבקש חוויה ראשונה טובה יותר עם משהי אחרת. את באמת מיוחדת וסבלנית." חייכת חזרה עדיין מחזיקה אותי מלטפת בעדינות ולחשת חזרה "תודה על המחמאה זה באמת מגיע לך אחרי כל מה שגרמת לי להרגיש וכן, כייף להיות הראשונה שלך, מודה." "העונג כולו שלי" עניתי לך. "לא שלי!" התעקשת שוב. אז צחקתי חזרה "טוב נו של שתינו שיהיה הדדי בערך כמו גורל ההתערבות שלנו על הבחירות." הפעם צחקת יותר מסניפה ומביכה אותי פעם נוספת. וכשאנחנו כך עצמנו עיניים ונרדמנו שוב.
תהנו
אני חושבת שזה כבר יותר מגובש, זורם ובר פרסום, אבל תגידו מה דעתכם.
עדיין היה לי מאוד קשה לעבוד על החלק הזה ועדיין בכיתי תוך כדי...
אני מעלה אותו כאן רגיל וגם כקובץ מצורף שכולל את החלק הראשון ואת הלינק לחלק הזה לצורך הזרימה והנוחות.
החלק הראשון:
[URL]http://gogay.co.il/story.php?id=18488[/URL]
החלק השני:
פקחתי עיניים באיטיות. בחוץ נשמע גשם סוער שכנראה שב לרדת כשישנו. אליו נוספו גם ברקים ורעמים. במבט חטוף גיליתי שהחדר חשוך, מבער על השולחן בתוכו נר קטן מפיץ ריח שמן וניל עדין, אותי ערומה, עדיין מופתעת, לא ממש מאמינה שאכן חוויתי את מה חלמתי עליו שנים ארוכות - אהבת אישה, מגע אישה; ואותך לידי תחת הפוך. שכבת על הצד נשענת על המרפק מביטה בי בשקט. הפעם חייכת ראשונה גורמת לי לחייך חזרה. "היי" לחשתי לך "את בסדר? מקווה שהיה לך כייף, השתדלתי." תוך כדי שידי שבה ומלטפת אותך במעלה גופך עוברת דרך הזרוע, הכתף הרחבה שאני כל כך אוהבת ומדליקה אותי אצל נשים, הצוואר שרק לפני כמה שעות שקעתי בו, עד שהגעתי לפנייך המחייכים ובחזרה, נוגעת ברפרוף בשדייך גורמת לך לעצום עיניים שוב וקוצר נשימה. החיוך התרחב ולחשת חזרה "היה כייף שונה מענג. הרבה יותר טוב מכל הטיפולים בסקייפ." והוספת קריצה. החיוך מצד שתינו התרחב עוד יותר. התקרבת ולחשת באותו שקט, הסבלנות והבטחון שמאפיינים אותך כל כך, שכל כך היוו חלק בלתי נפרד מהשיחות שלנו בסקייפ, ממש חלק מהאווירה, ממש כמו שביתך אישרה באחת משיחותיי עימה; "אני רוצה שגם את תהני. להחזיר לך טובה. אני זוכרת שתמיד אמרת שאת לא צריכה מעבר, שמספיק לך שרק אני איהנה, אבל מגיע לך, מגיע לך שתרגשי את מה שאני הרגשתי כל פעם כשטיפלת בי ועכשיו במיוחד." שתקתי לא ידעתי איך להגיב או מה להגיד. לראות אותך לידי קרובה, את שדייך מרפרפים נוגעים בעדינות בסדין, נוגעים לא נוגעים בי הוציא אותי מריכוז. התקרבת עוד קצת מאפשרת לי לעצור אותך אם ארצה, אבל לא עצרתי. כשהיית ממש קרובה כמעת ועלי מלטפת אותי עם שדייך מעוררת אצלי את חוש הריח, לא מאפשרת לי להריח שום דבר חוץ ממך, לא לראות שום דבר חוץ ממך, גורמת לי לשוב ולשקוע בעיניים הבהירות האלה שלך, במבט הזה שלך, שבה ונוגעת בנקודת החולשה שלי'; "אני מפחדת" הודאתי "תמיד חשבתי שזה פחד מאובדן שליטה. זה מה שתמיד אמרתי לעצמי, לכל מי שדיברתי איתה. גם אם רעיון המפגש ונושא המגע דוברו באופן כללי ולא ספציפית, או סתם בדיחה. אבל כשקראתי את ההודעה ההיא בפורום... הבנתי כנראה שזה מעבר... זה לא רק פחד מאובדן שליטה... אולי גם פחד מכאבים כמו שהבחורה תיארה?" השפלתי מבט נבוכה. לא מאמינה בכלל שהעזתי להגיד את זה, לקרוא לילד בשמו. "מן הסתם שם דובר על החבר. אז הרשתי לעצמי לשאול לגבי..." הקשבת בשקט עדיין באותה סבלנות, כשאנחנו עדיין ערומות במעין חיבוק עדין ולא חונק ועל הדרך את עדיין מפשירה את הרגליים הקפואות שלי, נותנת לי את אותה תחושת ביטחון שכל כך נחוצה לי ברגעם כאלה חדשים, חושפניים. זמן מה שכבנו כך ובזכות אותו ביטחון בדיוק ואותו צורך להרגיש אותך, הצורך בסיפוק שחיפשתי כל השנים, שעדיין בער בתוכי מצאתי את עצמי מהדקת את החיבוק בינינו שבה ומצמידה אותך אלי מלטפת את גבך עד לישבנים ובחזרה גורמת לחום ולרטיבות נוספים מצד שתינו להיפגש בפעם המי יודע כמה הלילה. ושוב התנשמת מהדקת גם מצידך את החיבוק מלטפת אותי עם שדייך ניהנת מהמגע, כן אלה שכל כך פחדתי מהם פתאום הפכו לדבר, למקום הכי נעים ובטוח שיש. כשאני מתנשמת לא פחות ממך שקעתי בך, ביניהם בדיוק בשקע, עדיין נבוכה מכל העסק. גורמת לך לקוצר נשימה נוסף. חייכת, עדיין מלטפת מוסיפה הסנפה שכמו תמיד מביכה אותי ועכשיו במיוחד. ליטפתי את צווארך ואת שבת מביטה בי מחכה לאישור. משכתי אותך לנשיקה איטית נוספת ושחררתי שוקעת בך בין הצוואר לכתף מרגישה איך את מלטפת אותי באיטיות, לא לוחצת. כשהגעת כמעת ונגעת בי, בצמד שלי, שלא מבייש אף הוא בגודלו, עצרת שוב מאפשרת לי להתרגל למגע. מופתעת מעצמי אחזתי בידך מניחה אותה עליו ולחצתי מעט ומכאן כבר לא היית צריכה מעבר והמשכת, גורמת לי להרגיש את אותה הנאה שגרמתי לך אני כל הזמן. הפעם הייתי אני זו שנמתחה מעלה, נצמדת, מבקשת עוד, מקבלת ופולטת אנחת עונג. כשאת עדיין משרה עלי את אותה תחושת בטחון עצמתי עיניים, השתחררתי והתמסרתי לתחושות, לך. עדיין חיבקת, מחזיקה אותי, מאפשרת לי להרגיש את הרטיבות וחום גופך עוטפים אותי. הרי בכל זאת את כזאת גדולה ביחס אלי קומפקטית שכמותי. חיבקתי חזרה, מצמידה אותך אלי, מנסה בכל זאת ללטף אותך תוך כדי, לא לקפח אותך, להמשיך ולגרום לך הנאה. משכתי אותך אלי לנשיקה נוספת שנייה לפני שכיונתי אותך לטעום מאחד וללטף את השני. אחרי כמה דקות ביקשתי בלי מילים רק במבט שקט רוצה ועברת לטעום גם ממנו. עכשיו כבר באמת הייתי צריכה אותך. אחזתי בידך וכיוונתי מטה. ליטפת באיטיות, עולה חזרה אל הבטן ויורדת שוב, גם הפעם מאפשרת לי לקבוע את הקצב, לקחת את הזמן, להתרגל. נצמדתי יותר מחפשת אותך ואת נכנסת באיטיות והדרגה עד שלבסוף הרגשתי את כולך בתוכי ניהנת גם אני מהמגע ומנסה להיצמד עוד יותר אפילו נאחזת בך. מרגישה איך את ממשיכה וגורמת לי לשוב ולחוות עוד מהתענוג שתמיד גרמתי לך בהנאה צרופה. מוציאה ממני קולות הנאה שקטים לתוך כתפך. מנסה הפעם בעצמי לא להישמע בכל חדרי הבית. ואז זה קרה. רעדתי ופעם ראשונה בחיי חוויתי והרגשתי אורגזמה מה היא. נפלתי חזרה על המזרן מופתעת, עדיין נאחזת בך עם חיוך ומעט דמעות אושר שהחלו לזלוג, להפתעתי הרבה, תוך כדי שידי שבה ומלטפת אותך. מנסה לעכל את מה שקרה כאן. כשאנחנו עדיין מחובקות, מרגישות מגע שדיים חום הדדי ואת על תקן בקבוק חם שבה ומפשירה לי את הרגליים הרמתי את פנייך אלי מלטפת בשקט. "תודה" לחשתי שומרת על המבט בינינו. "לא יכולתי לבקש חוויה ראשונה טובה יותר עם משהי אחרת. את באמת מיוחדת וסבלנית." חייכת חזרה עדיין מחזיקה אותי מלטפת בעדינות ולחשת חזרה "תודה על המחמאה זה באמת מגיע לך אחרי כל מה שגרמת לי להרגיש וכן, כייף להיות הראשונה שלך, מודה." "העונג כולו שלי" עניתי לך. "לא שלי!" התעקשת שוב. אז צחקתי חזרה "טוב נו של שתינו שיהיה הדדי בערך כמו גורל ההתערבות שלנו על הבחירות." הפעם צחקת יותר מסניפה ומביכה אותי פעם נוספת. וכשאנחנו כך עצמנו עיניים ונרדמנו שוב.
תהנו
