מכל מה שכתבת בסוף לא הבנתי
מה רצית להגיד. על דבר אחד אני מסכימה- גם לדעתי ההתנהלות של הממיילדת התומכת לקתה בחסר. זו אחת הבעיות שאני,אישית,רואה במיילדות בי'ח שעברו להיות מיילדות בית. חלקן עדיין לא השתחררו מהנהלים של בית החולים והן למעשה מנסות לאכול את העוגה ולהאיר אותה שלמה. ככה זה לא עובד וזה בא על חשבון היולדות בסופו של דבר. אני מבינה שתבת ממקום מאד אמוציונלי ולפחות לטעמי יצא לך ארוך ומבולבל. אם השורה התחתונה של דברייך היא היחס של יולדות בית לבית החולים אז הרי שמדובר כאן במקרה פרטי וספציפי. הרבה דברים בסיפור הזה יכלו להיות אחרת. אבל עם דבר אחד אני לא מסכימה איתך. ליולדת מותר וחובתה כאישה לבוא לבי'ח ולדעת בדיוק מה היא רוצה ומה היא לא רוצה בלידה שלה. ידע הוא כוח. אני לא קונה את הסיפור הזה שבעיני הצוות בבית החולים עומדת בראש סדר העדיפויות טובתה של היולדת. וכאן אני בהחלט לא מסכימה איתך.
מה רצית להגיד. על דבר אחד אני מסכימה- גם לדעתי ההתנהלות של הממיילדת התומכת לקתה בחסר. זו אחת הבעיות שאני,אישית,רואה במיילדות בי'ח שעברו להיות מיילדות בית. חלקן עדיין לא השתחררו מהנהלים של בית החולים והן למעשה מנסות לאכול את העוגה ולהאיר אותה שלמה. ככה זה לא עובד וזה בא על חשבון היולדות בסופו של דבר. אני מבינה שתבת ממקום מאד אמוציונלי ולפחות לטעמי יצא לך ארוך ומבולבל. אם השורה התחתונה של דברייך היא היחס של יולדות בית לבית החולים אז הרי שמדובר כאן במקרה פרטי וספציפי. הרבה דברים בסיפור הזה יכלו להיות אחרת. אבל עם דבר אחד אני לא מסכימה איתך. ליולדת מותר וחובתה כאישה לבוא לבי'ח ולדעת בדיוק מה היא רוצה ומה היא לא רוצה בלידה שלה. ידע הוא כוח. אני לא קונה את הסיפור הזה שבעיני הצוות בבית החולים עומדת בראש סדר העדיפויות טובתה של היולדת. וכאן אני בהחלט לא מסכימה איתך.
