מסכם
הטוב: שיעור שחיה ראשון עם הקטנטנות, הן נהנו המון. היה שווה את ההסחבות בקור משיל-האפים שפוקד את העיר עם עגלה עקומה קלות שלא בנויה להתמודד עם שלוליות וקרח. גם אחרי השחיה הלכנו ל12 Chairs, המסעדה היחידה במנהטן שמגישה ג'חנון בשבתות וימי ראשון.
 
הרע: אני לא מוצא זמן לעבוד וזה מטריף אותי. לא יודע מה חשבתי לעצמי כשאמרתי שאני יכול להמשיך לעבוד מהבית *וגם* להיות אבא במשרה מלאה. אני קרוע בין הצורך שלי לתרום לפרנסת הבית ולהגשים את השאיפות קריירה שלי לבין הכעס והטינה שעד היום אני מחזיק להוריי על שגדלתי עם מטפלות. ובכלל עם העלות של childcare אין שום הגיון כלכלי לשם אותם במסגרת, לא כשרוב המשכורת שלי תלך לשלם לאדם זר שייגדל בשבילי את הילדות שלי. ההגיון הפנימי שלי מפציר בי לגדל אותן בעצמי. אקיצר, אבוד ומקווה להחזיק מעמד עד שיהיו בגיל שארגיש בטוח לשם אותן במסגרת גן.
 
הלא נורא: אחי הצעיר, לאחר שכנועים רבים מצידי ומצד ההורים, הגיע לבקר אותנו לחודש. כבר תקופה ארוכה שהוא שוקל לעבור לארה"ב ואני מקווה שעם מספיק דחיפה הוא יקח את הצעדים האחרונים. הוא אחלה דוד ובחלה אח אך סחלה בייביסיטר, ככה שלא יוצא לי לנצל למיטב את הנוכחות שלו אצלנו בדירה, וזה חבל.