forglemmigej
New member
שבוע מהסרטים
השבוע שלי היה מטורף לגמרי , שהיתי בארץ לצורך טיפול בכל מיני ענינים שהמיופה כח היקר שלי הבן שלי לא הצליח להתמודד איתם לבד בלית ברירה נסעתי ביום האחרון של אוקטובר בלי כרטיס טיסה בחזרה כי אין לדעת אצל נותני שירות בארץ איך וכמה יתזזו את האדם מולם , המזג אויר היה מושלם רוב הזמן 20 פלוס, כולם עם חולצות טי רק בירושלים שבה שהיתי חלק מהזמן אנשים לובשים כבר מעילים וצעיפים כאילו הם בקוטב הצפוני,
כמו שחששתי במשרדי ממשלה למינהם ועוד כל מיני אוכלי חינם אחרים המצב היה נורא חלק נתנו לי את ההרגשה שאני עובדת בשבילם ולא ההפך , יושב פקיד או פקידה לפני המחשב עם אינפורמציה שאני צריכה ומתחילים לנבוח למה אני לא אקבל את זה להמשך ההליך , חלק עלי לציין לטובה עשו מעל ומעבר , סוף טוב הכל טוב הכל הסתייע בידי ,
המזג היה נפלא כמו שצינתי , אנשים נהנים מהחיים ואפילו ששומעים פה ושם על דקירות או דריסות זה לא מפריע לחיות טוב הרחובות מלאים, מכוניות צופרות בשיא הכיף, המסעדות מפוצצות , יום אחד הלכתי לקניון איילון שהאמת הייתי בו לפני שנים והיום הוא נראה אומלל ביותר אכלנו בקפה-קפה ואני לא ממליצה על זה בצורה מוחלטת!
בירושלים במחנה יהודה זה ממש עבר מתיחת פנים מסעדות ובתי קפה ואפילו צ'ארלי ביטון ישב לשולחן לידי ..הטיילת בתל אביב מדהימה ביותר היינו בארומה ולידי ישבו כל מיני ישראלים תיירים שאמרו שהם מוכנים להשאר עוד חודש כמה שטוב להם, הסתובבתי גם בדרום תל אביב והיא גם מתחילה לעבור שינוי קטן וזה נראה מבטיח ,
יום אחד הגענו ליפו והבן שלי אמר לא קונה אצל ערבים אבל אני נגד חרם וקניתי אצל אבו חסן או שם דומה לא זוכרת , זה שעושה כנאפה ועוד עוגות ערביות קופסא ענקית , היה ממש מצער לראות שאף אחד לא נכנס אליו , הבן גם נהנה מהעוגות הערביות..
אבל הדרך חזרה היתה סיפור בלהות, החלטתי לחזור דרך המבורג כי היא יותר קרובה ליוטלנד מקופנהגן, קניתי כרטיס אצל פגסוס שזו חברה לואו קוסט טורקית , בהגיעי לסטמבול כמו שהטורקים מכנים את איסטנבול בשדה התעופה לא היה לוח שמראה לאיזה שער ללכת לטיסת המשך , אף אחד שם לא ידע אנגלית כעשרים דקות לפני העליה למטוס פתאום היה איזה לוח אלקטרוני שהראה את מספר השער, לא נורא בשביל המחיר הזעום היה נסבל,
בהמבורג הייתי צריכה להגיע לתחנה מרכזית לקחת את הרכבת שקניתי כרטיס מוזל אליה באינטרנט, בתחנה המרכזית אין שום שילוט באנגלית וגם אין עם מי לדבר, אין משרדי אינפו, רצתי מפה לשם עם עקבים ומזודה כאשר כל המדרגות נעות מושבתות, בסוף מצאתי את הרציף של הרכבת ובאמת היה רשום בלוח האלקטרוני בשעה 1530 הרכבת לדנמרק ,
חיכיתי שם עם עוד עשרות אנשים שנראו כמו מהגרים/פליטים מהמזרח התיכון שלנו, פה לא הסתיימו צרותי , כחמש דקות לפני הגעת הרכבת היתה הודעה ברמקולים שהרכבת תכנס לרציף אחר אבל זה היה בגרמנית שפה שרובנו לא דוברים, בשלוש וחצי הגיעה רכבת שאלתי את הצוות שירד ממנה אם זה לדנמרק הם אמרו לא, זה לפולין! והתחילו למעוק עלי בפולנית לשאלתי מה קרה עם הרכבת לדנמרק ,
התחלתי שוב לחפש את הרכבת האבודה והצטרף אלי חבר חדש , פליט מלבנון שטען שהוא חיפאי במקור אבל נולד במחנה פליטים בלבנון, מפה לשם התברר שהרכבת עברה לרציף חמש והבאה יוצאת רק בחמש וחצי מה שאומר שאגיע לדנמרק בחצות וצפונה ,
ניסיתי לשלוח מייל לזוגי שהשעות השתנו אבל הוויפיי לא עבד למרות שבסמרטפון הוא נראה כפעיל ופתוח, אני בכלל לא מבינה את הקטע הזה של וויפיי בטורקיה או גרמניה שהוא לא פתוח לכל אחד, זה לא מותרות זה דבר חיוני, בישראל בכל
מקום יש וויפיי חינם, קמצנים ארורים! בסוף איכשהו התקשרתי עם הסים של גולן .
ברציף החדש הרכבת הגיעה בזמן אבל בכניסה לקרונות עמדו שוטרים שבדקו את הכרטיסים של כולנו, התברר שהפליטים מצאו דרך חדשה לנסוע חינם ביבשת, הם מראים רק הזמנה לנסיעה אבל בלי תשלום עליה, אז השוטרים אמרו רק מי שילם יעלה , שלושת רבעי הנוסעים נשארו בחוץ, הייתי די המומה מההליך, אם דאעש או אל-קעידה שילמו עבור הכרטיס הם כן יכולים להכנס חופשי למדינות אירופה..
טוב סופסוף ישבתי במושב שלי והתכונתי לישון כל הדרך אבל הנוסעים האחרים לא ישבו בשקט שניה, צעקו והסתובבו בקרונות כאילו הם בסלון ביתם, בהגיענו לגבול הדני שוב עלו שוטרים לרכבת ובדקו מסמכים של הנוסעים , לידי ישב איש שנראה אפריקאי הם בדקו את הדרכון והכרטיס שלו ולקחו אותו לבירור ולאחר זמן הוא חזר הם עשו ככה לעוד אנשים, מה שהצלחתי להבין הוא שהגרמנים שמחו להפטר מהפליטים וגם הדנים כי כולם אמרו שהם נוסעים לשבדיה ויש להם דוד במאלמו
, אחרי חצות הגעתי והטראומה הזו של נסיעה עם פליטים לא תעזוב אותי הרבה זמן יש הבדל בין לקרוא על זה בעיתון או לראות בטלויזיה מאשר לבלות במחיצתם, אני מאחלת להם בכל מקרה שימצאו סופסוף מנוחה מתלאות החיים, לפני כמה ימים ראיתי בטלויזיה הדנית עשרות פליטים שוכבים בצידי הדרך ליד מאלמו כי אין בשבילם בתים, בחוץ קר מאד והם חיים ככה כמה ימים ..
השבוע שלי היה מטורף לגמרי , שהיתי בארץ לצורך טיפול בכל מיני ענינים שהמיופה כח היקר שלי הבן שלי לא הצליח להתמודד איתם לבד בלית ברירה נסעתי ביום האחרון של אוקטובר בלי כרטיס טיסה בחזרה כי אין לדעת אצל נותני שירות בארץ איך וכמה יתזזו את האדם מולם , המזג אויר היה מושלם רוב הזמן 20 פלוס, כולם עם חולצות טי רק בירושלים שבה שהיתי חלק מהזמן אנשים לובשים כבר מעילים וצעיפים כאילו הם בקוטב הצפוני,
כמו שחששתי במשרדי ממשלה למינהם ועוד כל מיני אוכלי חינם אחרים המצב היה נורא חלק נתנו לי את ההרגשה שאני עובדת בשבילם ולא ההפך , יושב פקיד או פקידה לפני המחשב עם אינפורמציה שאני צריכה ומתחילים לנבוח למה אני לא אקבל את זה להמשך ההליך , חלק עלי לציין לטובה עשו מעל ומעבר , סוף טוב הכל טוב הכל הסתייע בידי ,
המזג היה נפלא כמו שצינתי , אנשים נהנים מהחיים ואפילו ששומעים פה ושם על דקירות או דריסות זה לא מפריע לחיות טוב הרחובות מלאים, מכוניות צופרות בשיא הכיף, המסעדות מפוצצות , יום אחד הלכתי לקניון איילון שהאמת הייתי בו לפני שנים והיום הוא נראה אומלל ביותר אכלנו בקפה-קפה ואני לא ממליצה על זה בצורה מוחלטת!
בירושלים במחנה יהודה זה ממש עבר מתיחת פנים מסעדות ובתי קפה ואפילו צ'ארלי ביטון ישב לשולחן לידי ..הטיילת בתל אביב מדהימה ביותר היינו בארומה ולידי ישבו כל מיני ישראלים תיירים שאמרו שהם מוכנים להשאר עוד חודש כמה שטוב להם, הסתובבתי גם בדרום תל אביב והיא גם מתחילה לעבור שינוי קטן וזה נראה מבטיח ,
יום אחד הגענו ליפו והבן שלי אמר לא קונה אצל ערבים אבל אני נגד חרם וקניתי אצל אבו חסן או שם דומה לא זוכרת , זה שעושה כנאפה ועוד עוגות ערביות קופסא ענקית , היה ממש מצער לראות שאף אחד לא נכנס אליו , הבן גם נהנה מהעוגות הערביות..
אבל הדרך חזרה היתה סיפור בלהות, החלטתי לחזור דרך המבורג כי היא יותר קרובה ליוטלנד מקופנהגן, קניתי כרטיס אצל פגסוס שזו חברה לואו קוסט טורקית , בהגיעי לסטמבול כמו שהטורקים מכנים את איסטנבול בשדה התעופה לא היה לוח שמראה לאיזה שער ללכת לטיסת המשך , אף אחד שם לא ידע אנגלית כעשרים דקות לפני העליה למטוס פתאום היה איזה לוח אלקטרוני שהראה את מספר השער, לא נורא בשביל המחיר הזעום היה נסבל,
בהמבורג הייתי צריכה להגיע לתחנה מרכזית לקחת את הרכבת שקניתי כרטיס מוזל אליה באינטרנט, בתחנה המרכזית אין שום שילוט באנגלית וגם אין עם מי לדבר, אין משרדי אינפו, רצתי מפה לשם עם עקבים ומזודה כאשר כל המדרגות נעות מושבתות, בסוף מצאתי את הרציף של הרכבת ובאמת היה רשום בלוח האלקטרוני בשעה 1530 הרכבת לדנמרק ,
חיכיתי שם עם עוד עשרות אנשים שנראו כמו מהגרים/פליטים מהמזרח התיכון שלנו, פה לא הסתיימו צרותי , כחמש דקות לפני הגעת הרכבת היתה הודעה ברמקולים שהרכבת תכנס לרציף אחר אבל זה היה בגרמנית שפה שרובנו לא דוברים, בשלוש וחצי הגיעה רכבת שאלתי את הצוות שירד ממנה אם זה לדנמרק הם אמרו לא, זה לפולין! והתחילו למעוק עלי בפולנית לשאלתי מה קרה עם הרכבת לדנמרק ,
התחלתי שוב לחפש את הרכבת האבודה והצטרף אלי חבר חדש , פליט מלבנון שטען שהוא חיפאי במקור אבל נולד במחנה פליטים בלבנון, מפה לשם התברר שהרכבת עברה לרציף חמש והבאה יוצאת רק בחמש וחצי מה שאומר שאגיע לדנמרק בחצות וצפונה ,
ניסיתי לשלוח מייל לזוגי שהשעות השתנו אבל הוויפיי לא עבד למרות שבסמרטפון הוא נראה כפעיל ופתוח, אני בכלל לא מבינה את הקטע הזה של וויפיי בטורקיה או גרמניה שהוא לא פתוח לכל אחד, זה לא מותרות זה דבר חיוני, בישראל בכל
מקום יש וויפיי חינם, קמצנים ארורים! בסוף איכשהו התקשרתי עם הסים של גולן .
ברציף החדש הרכבת הגיעה בזמן אבל בכניסה לקרונות עמדו שוטרים שבדקו את הכרטיסים של כולנו, התברר שהפליטים מצאו דרך חדשה לנסוע חינם ביבשת, הם מראים רק הזמנה לנסיעה אבל בלי תשלום עליה, אז השוטרים אמרו רק מי שילם יעלה , שלושת רבעי הנוסעים נשארו בחוץ, הייתי די המומה מההליך, אם דאעש או אל-קעידה שילמו עבור הכרטיס הם כן יכולים להכנס חופשי למדינות אירופה..
טוב סופסוף ישבתי במושב שלי והתכונתי לישון כל הדרך אבל הנוסעים האחרים לא ישבו בשקט שניה, צעקו והסתובבו בקרונות כאילו הם בסלון ביתם, בהגיענו לגבול הדני שוב עלו שוטרים לרכבת ובדקו מסמכים של הנוסעים , לידי ישב איש שנראה אפריקאי הם בדקו את הדרכון והכרטיס שלו ולקחו אותו לבירור ולאחר זמן הוא חזר הם עשו ככה לעוד אנשים, מה שהצלחתי להבין הוא שהגרמנים שמחו להפטר מהפליטים וגם הדנים כי כולם אמרו שהם נוסעים לשבדיה ויש להם דוד במאלמו
