שבוע עמוס ואני שמחה שהשבוע הזה נגמר!
הטוב: האמצעי נפרד מהגן ועכשיו הוא איתי בבית עד ספטמבר. הוא גם התחיל ללכת לתוכנית חדשה שהמטרה שלה להכין את הילדים לגן חובה. הוא עוזב כל יום בבוקר עם אוטובוס לבית ספר (לא הבי"ס שאנחנו משויכים אליו) והוא נשאר שם עד 12 בצהריים. מלמדים אותם איך להצביע, איך להקשיב גם לאחרים, לכתוב, למנות וכדומה. המטרה לא ללמד אותם שום דבר חדש, רק להרגיל לאיך שגן מתנהל. בינתיים אני מאוד מבסוטה וגם האמצעי שמח. הוא חוזר כל יום עם חוויות חדשות. יש לנו עוד שבוע בתוכנית הזאת. וכשיתחיל הגן חובה האמיתי הוא בכלל ילך ברגל!
הלא נורא: היה לי שבוע ממש קשה, בעיקר בסוף שבוע הזה. לא יודעת למה או מה נכנס בי. בישולים לא יצאו מוצלחים, לא היתה לי סבלנות לאף אחד והילדים (שלא באשמתם) עצבנו אותי בטרוף. בנוסף סידרתי את הבית בטרוף. אפילו בעלי העיר לי שעשיתי יותר מידי, ולא, אני לא בהריון.
הרע: הלך לי השואב אבק. בילינו הרבה שנים ביחד, הוא כבר היה בן 12. כבר לפני שנתיים הוא התחיל לגסוס, אבל טיפלנו בו באהבה ובמסירות ולמרות שהוא הרעיש ברמות שלא היה מבייש מטוס לפחות, עדיין שאבתי איתו פעם בשבוע. ביום חמישי רציתי כרגיל לשאוב אבק וכבר הרמתי את כל הסלון. הוצאתי את השואב והדלקתי אותו. הוא עשה רעש אבל לא שאב. אז נסעתי לקניון הקרוב וקניתי אחד חדש. איזה מרץ יש לצעיר הזה וכמה שהוא שקט! ממש תענוג. אז אולי זה לא ממש היה רע, אבל זו לא היתה הוצאה מתוככנת.