שבוע מלא ריגושים.לא.
אמנם ערבו של יום שני אבל אני בכל זאת אתאר מה עבר עלי, שוב בקרתי בשבדיה אהובתי , היות ושכחתי לקחת את המצלמה תאלצו להסתפק בתאורים מהשטח, למי שמכיר או לא מכיר את המדינה האהובה ,היא ארוכה מאד מאד מאד' נוסעים ונוסעים וכאשר נדמה שמגיעים ליעד שוב צריך לנסוע
העונה הזו של השנה הכל פורח בחלק הזה של העולם' ירוק איזמרגדי טהור כמו תחת שמי ים התיכון , פרחי טורמוס בצבע סגול-לבן-ורוד בכל מקום ובמיוחד בין פסי הרכבת , פרחים צהובים ותכלת מרבדים מרבדים , כל מיני סוגי עצי מחט עם כדורים בצבע ירוק בהיר , עננים בלטיים מטיילים בשמיים צריך פשוט לראות את זה ממש Picturesque אין לי מלה בעברית לזה, לאורך הדרך גם בתי עץ בצבעים צהוב, כתום, בורדו, כחול , גגות רעפים בשלל צבעים , אגמים ועוד אגמים ועוד פעם אגמים ונהרות בצבע תכלת, מה זה הענין הזה שכל היופי נמצא במקום אחד, כשהגעתי למקום הנידח שזו עיירה קטנה בעלת כ30000 שבדים אבל רק שבדים בלי מהגרים , הכל נראה בממד אחר, העיירה שוכנת למרגלות אגם יפה בשם Runn לחופיו קשורות סירות בגדלים אלו ואחרים והוזבר לי שככל שהסירה AKA יאכטה גדולה יותר ככה פחות נעשה בה שימוש כי צריך המון כסף לתחזק אותה והדלק יקר מדי אז אנשים פשוט באים לשתות שמה ולא לשוט , בימים ששהיתי במקום המופלא הזה השמש הסכימה להשאר בלי עננים זה היה פשוט מהמם לראות איך לכלום יש חיוך בעיניים , הבמבלבי עבדו במלוא המרץ על השיחים ושלל הפרחים , מכסחות הדשא עבדו שעות נוספות, כמה אני אוהבת את הקולות האלו של הקיץ , יום אחד נסענו להביא סירה מעיירה סמוכה המקום שממנו נקנתה הסירה היה מענין מאד פעם ראשונה ראיתי איך קונים סירה וזה בערך כמו תהליך רכישת רכב' כל האנשים בחנות הזאת היו עם ידיים מקועקעות מהכתף ועד לשורשי כף היד , השיער של רובם משוח באכזריות אחורה עם דלק נגרים שחלילה לא תזוז שערה וכולם עם מכנס ג'ינס צמוד צמוד שאפילו בשפכטל אי אפשר לגרד של חברת טייגר אוף סווידן או אקנה סטודיו , אני כבר מכירה את המותג
בחזור הלכנו למישהו שלקח את הסירה בנגרר של הרכב ואז מגיעים קרוב קרוב למיים ברברס והסירה נכנסת למים , אין לתאר את הריגוש של לחצות את האגם בערב שבדי כחול עמוק , מה שעוד הדהים אותי בביקור במקום היפה הזה זה מה מטריד אנשים שמה, מה שמטריד אותם אם הכלב שהולכים איתו לסיור סביב האגם , החתול שהוא פוגש בדרך יקבל אותו בסבר פנים או ירשוף עליו בצורה זו או אחרת ובעלת החתול מי היא חושבת לעצמה שהיא, אבל בחורף כשהכל קפוא והצבאים באים לאכול במקום שהתושבים משאירים להם ,בין התושבים שמשאירים אוכל לצבאים נמצאת גם בעלת החתול אז אולי היא לא כל כך נוראה, אלוהים כמה החיים טובים שם, אני לא אתחיל לתאר אפילו את השפע בחנויות של גבינות, דגים ובשרים שונים ומשונים.
זהו להיום.
