סופר השבוע - אריך קסטנר

סופר השבוע - אריך קסטנר

סליחה על האיחור וההעדרות, היתה לי בעית אינטרנט שנמשכה שלושה ימים רצופים! אריך קסטנר היה סופר שכתב בעיקר לילדים בגרמנית.
 

לוטקה

New member
מקס פיכלשטיינר ../images/Emo28.gif

ופרופסור יוקוס פון פוקוס גיבורי האיש הקטן. מקס הנער הזערורי בגודל של גפרור, שגדל אצל אב מאמץ בלתי רגיל (מבחינות רבות).
 
לי ואורה - "אורה הכפולה"

הגיבורות של הספר "אורה הכפולה"...
הספר אולי הכי מוכר של אריך קסטנר, מכיוון שיצאו הרבה סרטים שמבוססים על הספר: "מותק, הילדות התחלפו" ו- "אבא מתחתן".
 
אנטון ואמיל

בסופו של הספר "פצפונת ואנטון" הוסיף קסטנר אחרית דבר, ובה דיבר על הדימיון בין אמיל, גיבורו הראשון מ"אמיל והבלשים" (והמשכו "אמיל והתאומים"), לבין אנטון. שניהם נערים לא עשירים (ואנטון אפילו מוצג כעני מרוד) שמאופיינים לא בחוכמתם או בכוחם הפיזי, אלא ביושר ובחוש הצדק המפותח שלהם, שמניעים את העלילות בספרים. אחרי כל פרק ב"פצפונת ואנטון" יש מעין הפוגה של הגיגים מאת הסופר, וממש רואים שם את תהליך ה"התאהבות" שלו באנטון, לעומת סלידתו המתפתחת מדמויות אחרות (כמו גברת פוגה והעלמה אנדכט).
 
מרטין, יונתן, מתי, אולי וכל השאר

גיבורי הכיתה המעופפת. למרות שהספר מספר על כמה נערים, הגיבור הראשי הוא מרטין. מרטין הוא "ראש הכיתה" (אם אני לא טועה במונח המדויק), מעין נציג הוועד מול הסגל (המורים, המשגיחים והמנהל). למרות תפקידו, הוא לא מתנשא על האחרים, והוא חביב על כולם. למרות שקסטנר לא מתייחס לזה בספרים עצמם, בעיני מרטין מאוד דומה בתכונותיו לאנטון ואמיל - ישר, צנוע ו...עני. נראה שאצל קסטנר זה הולך ביחד.
 
דני (או קונרד../images/Emo5.gif)

רואים שהספר "שלושים וחמישה במאי" נכתב מזמן. לו דני היה חי היום, הוא היה נכנס לפורום ספרות לילדים ונוער, וכותב: "דחוףףףףף!!!! שמישהו יביא לי חומר על הים הדרומי דחוף! אני חייב לכתוב חיבור על זה למחר!" אבל זהו, שאז לא היה אינטרנט (וגם לא פלאפונים, מה שמאפשר להתפעל מהטלפון שיוצא מהכיס של האיש שאומר לאשתו: "אני אגיע מאוחר הביתה"), ולכן דני נוסע עם הדוד שלו לים הדרומי. לדעתי, דני הוא הגיבור הכי שטוח של קסטנר. הוא לא עושה כלום חוץ מלנסוע ולראות.
 

maore

New member
35 במאי

על דני, דודו וסוסו, שמטיילים לים הדרומי - בשביל שדני ידע מה לכתוב בחיבור שהמורה דרשה (הילדים שטובים בחשבון התבקשו לכתוב חיבור זה כדי לפתח את דימיונם). הם עוברים בכמה ארצות משונות, הראשונה בהן ארץ העצלנים, ופוגשים אנשים ויצורים, חלקם מוכרים וחלקם חדשים ומוזרים (בת ראש השבט: ילדה עם משבצות). ספר מאוד נחשב - אבל בקריאה האחרונה דווקא התאכזבתי. חמוד, נחמד, קליל ויוצא מהריבוע, אבל לא "ואוו" היסטרי (פעם בטח היה, אבל היום כבר לא, באופן יחסי למצאי). דעתי האישית, כמובן.
 

sagiberg

New member
מעניין - גם לי קרה דבר דומה../images/Emo10.gif

קראתי את הספר במסגרת "הנחייה" של קבוצת ילדי בית ספר. להפתעתי הספר שזכור לי כמקסים, הסתבר כקליל אך לא מרתק. הילדים של הקבוצה ממש לא אהבו ואמרו שהוא משעמם. אולי עבר זמנו ?
 
אני דוקא צחקתי ממנו המון

למרות שאין ספק, יש בו קטעים שפעם נראו הזויים לגמרי, והיום הם מציאות ארכאית כמעט. בעיקר בארץ שבה המדרכה נוסעת מעצמה ואנשים מכניסים יד לכיס מוציאים שפופרת טלפון, ומדברים. לדעתי זה ספר עם המון קסם. מאוד אהבתי אותו. דוקא התאכזבתי מ"הכיתה המעופפת".
 

Athaclena

New member
גם אני!

הכי מוזר שבאנגלית אי אפשר להשיג את הספר בקלות (לפי אמאזון וכאלה). אז קניתי בעברית. נו מה לעשות שמה שפעם היה עתידני ומגניב נהפך להיות מציאות יומיומית משעממת או סתם שטויות מגובבות. תראו איך זה נראה במסע בין כוכבים המקורי שיש להם מין ווקי טוקי ענקי ומכוער כשהיום יש לכל ילד טלפון סלולארי משוכלל פי אלף... הכיתה המעופפת לא קראתי אאל"ט, גם לא פצפונת ואנטון
 
פצפונת ואנטון

פצפונת היא בת עשירים בעלת חוש דרמטי מפותח ונחישות אופי. היא מתיידדת עם אנטון העני, אשר הטיפול באימו החולה ועול הפרנסה מונחים על כתפיו. סיפור ההרפתקאות של שני הילדים מסתבך והולך עד הסוף הטוב, שבו הכל בא על פתרונו. - - אמנם הסיפור מתרחש בגרמניה של שנות העשרים - מקום וזמן רחוקים מהווי החיים של הילדים הישראלים של ימינו - אך סיפור ההרפתקה מותח ומשעשע, והוא עוסק בנושאים שעשויים לדבר לכל קהל קוראים בכל עת: ידידות, מעמד חברתי, חוסר צדק ועשיית צדק.
 
ספר שזכור לי כאהוב במיוחד.

אני מתחילה להתגעגע לספרים של קסטנר עכשיו. אולי זה הזמן לחזור אליהם?
 
הכיתה המעופפת

"הכיתה המעופפת" הוא שם המחזה שאותו מחברים ומעלים נערי הפנימייה, שבה מתרחש הספר. הימים הם ימים עליזים ומרגשים שלפני חג המולד, שבו רובם יצאו לחופשה אצל משפחותיהם. רובם - כי יש ביניהם גם נער ללא משפחה ונער שמשפחתו ענייה מכדי לממן את נסיעתו הביתה. בנוסף להצגה שאותה הם מכינים, הם גם עסוקים במלחמה נגד נערים אחרים שגנבו את מחברותיהם, בהרפתקאות ובמעשי קונדס, ואפילו בפתרון תעלומה נוגעת ללב. - - הספר כובש בדרך שבה קסטנר משרטט ברגישות נפלאה את הדמויות של הנערים. כל דמות - החל מן הדמויות המרכזיות וכלה בדמויות השוליות - מקבלת את תשומת ליבו וקמה לחיים בין דפי הספר.
 
אמיל והבלשים

אמיל טישביין הוא הילד הבלש הראשון בספרות, וספר זה הוא הספר הבלשי הראשון שנכתב לילדים. אמיל נוסע לבדו ברכבת כדי לבקר אצל סבתו ובת דודתו שגרות בברלין. בדרך נגנב ממנו כספו. מאותו רגע אמיל נחוש מאוד בדעתו להשיב את האבֵדה. הוא חושד בנוסע מבוגר שישב איתו בקרון הרכבת, ורוקם תכנית כדי ללכוד את הפושע. עוזרים לו בתכנית הנועזת חבורת נערים ובת דודתו, פוני. - - - פרט לעובדה שהספר מרתק ומותח כיאה לספר בלשי, הוא מצטיין, כספריו האחרים של קסטנר, בדמויות הספרותיות שלו. לדוגמה, שלא כצפוי, אמיל אינו נער שכוחו בשריריו או בחשיבה מפותלת. הוא ילד טוב, מסור לאמא ובעל חוש צדק מפותח.
 
אורה הכפולה ../images/Emo68.gif

לקייטנת רמות ים מגיעות שתי בנות הדומות זו לזו כשתי טיפות מים. הדמיון הרב בין השתיים מכה בתדהמה את כולם ובמיוחד אותן, משום שעד שהגיעו לקייטנה מעולם לא פגשו זו את זו. לי פלפי באה מוִינה שבאוסטריה ואורה קרנר באה מציריך שבשווייץ. בהתחלה אופיין השונה והדמיון הרב גורם להן להסתייג זו מזו. ואז בליל געגועים אחד הביתה הן מעודדות זו את זו ומתיידדות. החברוּת ביניהן מולידה תחקיר קטן, שבסופו מסתבר להן שהן אחיות תאומות. הוריהן התגרשו זמן קצר אחרי שנולדו, האב השאיר בחזקתו את לי ואילו אורה הושארה עם האם. אף אחת מהן לא ידעה על קיומה של השנייה וגם לא על קיומו של ההורה השני, כיוון שהוריהן הסתירו מידע זה מעיניהן. שתי הבנות מחליטות לקחת את העניין לידיהן, ומוחן הקודח הוגה רעיון שמטרתו לאחד מחדש את המשפחה שהתפרקה. לי נוסעת לאימה שלא ראתה אותה מאז הייתה תינוקת, ואורה נוסעת לבית של האב שמצפה ללי. - - - סיפורן של לי ואורה משעשע ומותח בזכות הניגוד בין שתי התאומות השונות זו מזו, וכך "עובדות" על הוריהן. הספר שימש מקור השראה לסרטים רבים, שבהם התממש החלום של ילדים רבים שהוריהם הגרושים יחזרו לחיות ביחד. בין הסרטים הללו ניתן למנות את "מותק, הילדות התחלפו" ו"אבא מתחתן".
 
האיש הקטן והעלמה הקטנה

מכסי פיכלשטינר הוא אמן קרקס. ייחודו הוא בגודלו הזעיר, כחמישה סנטימטר בלבד. הוריו של מכסי מתו בעודו ילד והוא נשאר תחת חסותו של הקוסם כשף-רשף. בספר הראשון על שנכתב על מכסי, "האיש הקטן", אפשר לקרוא על חטיפתו ועל בריחתו מידי החוטפים, ואילו הספר שבידינו ממשיך בתיאור הרפתקאותיו. חוטפיו של מכסי נמצאים במאסר, ומכסי מנסה לסייע בידי החוקרים לגלות מיהם שולחיהם ומהי מטרתם. המפקח על החקירה חושד כי השניים קשורים למר לופז האגדי, שאותו הוא מנסה ללכוד. פריצה מתוחכמת מאוד לכלא שבו עצורים החוטפים משבשת את מהלך החקירה, אולם לא איש כפקד שחם ייכנע לפושעים! הוא ממשיך, כמובן, לרדוף אחריהם עד סוף הסיפור. ובינתיים מגיע לברלין מר דרינקואטר, מפיק הסרטים המפורסם. שמעו של מכסי הגיע אליו והוא החליט להפיק סרט על חייו של האיש הקטן. ההסרטה דורשת ממכסי ומחבריו לעבוד קשה, אך היא גם מעוררת בהם עניין רב ומעניקה להם חוויות רבות. החוויה המרגשת מכולן עבור מכסי היא ביקורו בעיר מולדתו, פיכלשטין. הפצתו של הסרט מביאה לפרסומו של מכסי ברחבי העולם. שמעו מגיע אף לאלסקה הקרה. וכמה טוב שכך! שם, בארץ רחוקה זו, מסב הסרט שמחה רבה למילי סמפסון הקטנה ולאימה, והן ממהרות לשלוח מברק למנהל הקרקס. למכסי צפויה הפתעה גדולה…
"האיש הקטן והעלמה הקטנה" הוא ספר המשך לספר קודם של אריך קסטנר שנקרא "האיש הקטן", אולם ניתן לקרוא אותו בנפרד. בתחילת הסיפור מוצגת בקצרה עלילת הספר הקודם ומאפשרת לקורא להיכנס בקלות לעולמו של מכסי הקטן. בשני הספרים קסטנר יוצר ביד האמן שלו אווירה מחוייכת ורוויית אהבה לאותם "אנשים קטנים" שגודלם אינו עולה על חמישה סנטימטרים.
 
למעלה