סופר נני היום

[שישה לשלטון]

לא מנעתי כי האוכל על השולחן ביחד עם כולם

כמו כן, הוא יכול לקחת לבד מהמקרר. הבחירה שלו אם לאכול או לא וזה לא מותנה בדברים שלא קשורים לאוכל. הקשר לויסות חושי במידה וקיים הוא שחלק מבעיית הויסות היא רתיעה ממרקמי אוכל, אך זאת לא הבעיה כאן.

 

[רמק1]

הפיספוס הגדול

הרעבה אלימות ובעיקר החזרה גבולות גבולות ואיפה הילד בסיפור? האם היא (סופר נני)יודעת מה הקושי של הילד? מאיפה ההתנהגות הקשה ? אני יודעת שלהורים אין כח לישמוע על איבחון אבל אני שואלת את עצמי אם היתה לו בעיה רפואית האם היו נותנים רשימת פתרונות בלי שהרופא יבדוק ויאבחן את הבעיה? אני חושבת שהיה שם זבנג וגמרנו !! אנחנו לא יודעים מה מוביל את הילדים להתנהג כך וחלק מהתגובות היו פשוט התעללות הצליחו לישבור את הילדים. אני סימתי ליצפות בתוכנית עצובה ומזועזעת בעיקר מפני שהרבה הורים צפו בה ומה הם למדו?

 

[noahle]

אבל...

זה לא היה זבנג וגמרנו. הרעבה הינה סוג של התעללות.זו לא הייתה התעללות רק למידת לקח שהובילה לתוצאה מנצחת של להקנות לילד סדר עדיפות. הילד היה מבולבל מתוסכל רוצה שיעזרו לו. סופר נני הצילה את המצב עם בואה והשכינה מעבר להכל הבנה של מי נותן את הטון בבית הזה.[ שצריך להיות קשובים זה לזה גם בבית.ילד בן 7 כועס ....רוטן...מכה...אני מבטיחה לך שאף אמא אחרי יום עבודה לא הייתה סובלת התנהגות כזו. ואמא שלו אישה עם המון סבלנות אצלי כבר מזמן היה נשרף הפיוז מעצבים. אני לא חושבת שיש צורך באבחון רפואי בסדרי עדיפויות לבניית שגרה מסודרת של בית. אני חושבת שיש צורך כמו שאמרו קודמותיי להפוך את הלמידה לרגע של צמיחה וגדילה, להנות מהרגעים השגרתיים של הבית וליצור לנו חוויות נעימות. כשמפרשים את ההתנהגות ושמגיע מישהו מקצועי מהצד ומאיר את עינינו אנו לומדים כמה טעינו בהקניית הערכים. אני בהחלט מאחלת לכולם להגיע לשלוות נפש כל אחד בביתו

 

[noahle]

סוער כאן היום...

רק מראה לי כמה דעות והשקפות עולם שונות יש לאנשים. והכל מקובל.

 

[רמק1]

הפיוז והילד

כל הילדים רוצים להיות טובים בדיוק כמו הורים האם עלתה איפה שהוא בתוכנית השאלה מה גורם לו להיות כעוס ורוטן אין ספק שהוא לא נהנה מיזה ונכון לא כל בית צריך אבחון רפואי אבל הבית שראינו הוא בהחלט לא בית סטנדרתי והילד לא ילד עצוב וכועס רגיל אין ספק שההורים מקסימים ומאוד מבולבלים ודרך אגב האם כדי ללמוד בכתה הוא לא יקבל סנדביץ?

 

[happy00]

חוסר הצבת גבולות והעדר סמכות הורית

היא מה שיצרה את ההתנהגות הזו של הילדים. זה גלגל שלג שהלך וגדל עם הזמן. הילד לא בשל לקבוע את החוקים בבית, נותנים לו אחריות גדולה מידי להחליט דברים שאפילו ההורים שלו לא הצליחו לעמוד בזה. ברגע שההורים קובעים חוקים ועומדים בהם, פתאום אין כאוס בבית, והם יכולים להתפנות לעשות יחד עם הילדים דברים כיפיים ולהנות ביחד. הילדים רואים שהם בעצמם מרויחים מזה.

 

[שישה לשלטון]

לפי תגובתך לא היה אכפת לך אם הילד היה מקבל

שתי סטירות אמיתיות מאחד ההורים. אני לא רואה הבדל בין השניים, כי שניהם חמורים באותה מידה. יש דרכים אחרות לטיפול בבעיה וזה לא אלימות או הרעבה (ראי את תגובותיי האחרות שפרטתי שם יותר)

 

[שישה לשלטון]

אשמח מאוד לתשובתך המקצועית, עינת גבע ../images/Emo13.gif

למרות שאני מודעת לכך שאת נרתעת מלבקר אותה.