סחטתי את התפוז

עיניים

New member
סחטתי את התפוז

עד טיפת המיץ האחרונה, וסוף סוף הצלחתי להיכנס לכאן,,, הזכיר לי את חצי התפוז, שסבתא היתה נותנת בידי בכל בוקר, לפני שהיתה מגיחה עם הבקבוקון המגעיל של שמן הדגים, והכף הגדושה בשמן המחליא הזה, היתה עושה דרכה אל פי.., ואז, חצי התפוז היה ננעץ בין שיני, כשאני יונקת באמוק את המיץ החמצמץ, שהצליח לטשטש אך במעט את עיקבות הטעם הנורא שהשאיר שמן הדגים בפי,,,, אז מה? אני לבד כאן הערב??
 

אטיוד5

Active member
ולי נתנו חתיכת שוקולד

אבל אפילו זה לא עזר. אף פעם לא חשבתי עצמי לאסרטיבי. אבל השמן הזה הזכיר לי עכשיו שידעתי לסגור את הלסתות חזק-חזק. אימי הרימה ידיים ונגאלתי מהגועל. וכן, את לבד במערכה. תחזיקי את הנר. כבי את האור. לילה טוב.
 

קניה

New member
שמן דגים זה היה אחד ../images/Emo19.gif ../images/Emo19.gif

הזוועות היומיומיות שלנו בבית, אחי מצד אחד ואני מצד שני היינו פשוט מחפשים את כל התירוצים לברוח אבל זה לא עזר כפי שאמרת עם חצי תפוז סחוט היינו חייבים לגמור וכפי שאימי אומרת עד היום אף אחד לא אהב את זה אבל כולם היו לוקחים .איחס.......
 

mמוש

New member
שמן דגים זה טוב בשביל העור

שיהייה חלק ומבריק. כמו אצל צלופח. ושי עוד כמה "אמונות ספתה" - למי הייתה ספתה מומחית באמונות???
 

mמוש

New member
וחוצמזה אבי- ../images/Emo32.gif

קרה משהו- יש איזו בייה? למה לא רואים אותך יותר שם בכלל????
 
על הקשר בין דגים לסוכריות

שונאת סוכריות לימון. תמיד נתנו לי אותן אחרי הנוזל המגעיל ההוא שאני אפילו לא רוצה לכנות אותו בשמו, שנאתי דגים על צורותיהם ואידרותיהם תיעבתי פילה מטוגן מעובב מוסווה בכל צורותיו ושמן דגים מזכיר לי עד היום סוכריות לימון בקופסת פח עגולה, מכסה מתקשה בפתיחה, או שלהפך בעצם. לימון ודגים מחוברים אצלי יחדיו בין אם זה אמנון צלוי על גחלים עם טבעות לימון או שמן וסוכריה.
 

magy

New member
בִישִיל לחזק את העצמות הקטנות

שלנו. אני קיבלתי אחרי זה זית.....כדי להפיג את האיחססססס אבל אני אוהבת עד היום מאדדדדדדדדדדדדדד........זיתים, ודגים..... הריח עדיין באף.....לא יישכח......לעולם..... לעומת זאת, ריח השרימפסים, לא עושה לי טוב......
 
גמני אולצתי לשתות מכפית ../images/Emo46.gif

את הנוזל הסמיך והמסריח - "שמן דגים". כשהייתי רואה את אמא נגשת עם כפית לבקבוק, הייתי מתחבאת - ותמיד תפשו אותי ואז..... לא עזרו הצעקות ורקיעות הרגליים,,,,,,
סבתא סתמה לי ת´אף - ואמא דחפה את הכפית. להמתיק את רוע הגזירה - הוסיפו קצת מיץ תפוזים..
שנים אחר כך לא יכולתי להתקרב לתפוזים,
 

עיניים

New member
וכמה אירוני

שהיום, מכל העולם הוירטואלי הענק, את מסתובבת דווקא - ב ת פ ו ז
מה שלום לך, חונה?
 
מעניין

שאני לא זוכרת כלום רק שלא אהבתי ורק שהיה מגעיל לא זוכרת ריבים ולא זוכרת מה נתנו לי להמתיק את הגועל וקצת מרחמת על אימהותינו מה שהן היו צריכות לעבור איתנו ובוודאי כעסנו עליהן ועיניים שלי, אז את באה או לא ביום חמישי? ואגב בנות אני אבוא כנראה, אבל אני צרודה עד אובדן קול מוחלט מישהו יכול לתאר לעצמו אותי שותקת ערב שלם? כי אני לא יכולה לדמיין מצב כזה חהחהחהחהחהחה
 
אני אביא איתי

אותי
ועדיין לא הבנתי אם תשובתך היא כן או לא בינתיים לומדת את שפת הסימנים
 
אירוני אירוני ../images/Emo9.gif

תשמעי משו.. כשהתחלתי לגלוש.. נפלתי על -תפוז רק לאחר שנה גיליתי את א.או.אל והפורומים... והשאר כתוב בספרי ההיסטוריה של ההתמכרות..
ושלומלומי... סביר, מחכה לפגישת הבנות.. עיניים - תעשי מאמץ... הא?
 
למעלה