יש הרבה דברים כיפים בגילוי פלגיאט
כמו משל המקרה הקלאסי שקרה למנחה שלי עם סטודנט לתואר ראשו לא ממזמן.
המנחה לסטודנט [בנימת יאוש צינית]: "תגיד, לא חשבת להסתכל מי העורך של האינציקלופדיה המקוונת שממנה העתקת את החומר? השם לא צלצל לך מוכר מאיפשהו? לא עלית על הדמיון בין שם העורך לשם המרצה של הקורס שכרגע יושב מולך?" המנחה שלי אמר שעיני העגל שנפערו בזמן שהאסימון נפל יחרטו להרבה זמן בזכרונו (בסופו של דבר לאור עוד כמה מקרים דומים, ב"עדוד" ראש החוג, הסטודנט הבין את הרמז ועזב את התואר ללא כל צעדים משמעתיים).
בלי קשר לפלגיאט - הסצינה שתוארה לעיל היא אחד החששות האקדמיים הגדולים שלי, להרגיש שעליתי על איזה משהו ייחודי שיסלול לי את הדרך הלאה בקלות ואז לגלות שכולם כבר מדברים על זה כבר כמה שנים ורק אני הייתי שרויה באפילה (ולהיתפס כבורה פרובנציאלית ולא עדכנית).