סטיגמות
קשורות יותר לאגו של המינים ופחות לזוגיות
קצת ארוך, אבל לא נורא.. לפני הצבא- התעצבנתי כשכתבו בעיתון שאחת מכל 5 (זה מה שזכור לי היתה אז סטטיסטיקה) היא פקידה. התעצבנתי כשבסיור הכנה לצה"ל לבנות הסבירו על יתרונות הפקידה (יהיה לך תנור ספירלה במשרד!!). נשבעתי שאני לא אגיע לזה, שאני רוצה לעשות משהו משמעותי בשירות שלי. שאני לא אהיה סתם אחת. עכשיו אני כבר הפכתי תקליט, עוד קצת פחות משנה לשחרור, מפחדת לחשוב מה אחרי אבל
אני מגיעה לצומת דרכים בצבא. לא, תודה לאל, לא יוצאת לקצונה, אבל אין צורך בתפקיד שלי (לא רוצה לפרט
) למשך כ4-5 חודשים. הציעו לי 2 אופציות- 1. לעזוב את הבסיס שלי, החברים שלי, התפקיד שלי, לעשות יומיות בתפקיד די שוחק ואינטנסיבי שאני אצטרך להתחיל ולהשקיע בו מאפס כי הוא קצת אחר. 2. להשאר איפה שאני, לעשות חמשושים כמו עכשיו או אולי עם הזמן לקבל כמה אפטרים בשבוע, עם כל החבר'ה שאני מכירה ואוהבת, אבל כפקידה של אחת הקצינות אצלנו. וכן, אח"כ לחזור לתפקיד המקורי שלי, שהשקעתי בו המון ושאני ממש אוהבת. מצד אחד- זה נראה לי קצת לוותר על העקרונות שלי להיות פקידה ולהצטרף לסטיגמה שזה מה שבנות עושות בצבא ולא מסוגלות ליותר, מצד שני- יאללה הפז"מ דופק, עוד גיוון לשירות, זה זמני, אין לי כוח להסתגל למקום חדש ולקרוע את התחת אחרי שעכשיו עשיתי את זה ואין לי כ"כ הרבה כוחות כשאני כבר מתכננת את הסוף. אז מקסימום זה יהיה קצת (או הרבה) חפש"נות, מגיע לי
וזה גם ממש יעזור לקצינה הזאת. מה אתם אומרים?
קשורות יותר לאגו של המינים ופחות לזוגיות
