אוקיי,סר...
אני כבר גולש באינטרנט קרוב לשש שנים ואני יכול להבין את ההתנגדות שלך לנימה המבוגרת של אנשים בעלי נסיון קצת יותר גדול משלך.זאת לא הפעם הראשונה שאני נתקל בגישה הזאת והתרגלתי לה,כך שאני לא מתרגש מגישתך ואפילו מבין אותך. אבל,אני מאד מקווה שאתה לא מתבצר בסגנון הילדותי דווקא שלך,אלא מוכן לשמוע אנשים בעלי נסיון שמיעה ק צ ת יותר רחב משלך. אז,אם רק תרצה לדעת,אני שומע מוסיקה מגיל 13 שזה לפני 32 שנה.כן,חביבי,התחלתי לשמוע מוסיקה עוד בשנות השישים ואת כל הבלגאן של התפתחות הפרוגרסיב עברתי "לייב" מה שנקרא כך שיש לי קצת "פור" עליך מבחינת "שעות מנוע",תסכים איתי. כל זה לא אומר כמובן שאני מבין יותר גדול ממך אבל תאמין לי שקצת במוסיקה אני כן מבין,אז במקום כל הזמן לספר לי על זה שאתה לא מוכן שיאכילו אותך לוקשים תנסה קצת ללמוד. ואני מציע לך לרדת מהנימה המטופשת שלך אליה אתה נצמד כל הזמן ותנסה גם להיפטר גם מרגשי הנחיתות האלו. אני לא מתנשא ולא בטיח.אני רק אומר את דעתי.לא מוצא חן בעיניך? אתה מתבקש שךלא להגיב להודעותי. תודה. ועכשיו,לעניין. המשפט שאמרת לגבי מי יכנס לפנתיאון ומי לא רק מספר את הסיפור שלך,לא את סיפור תולדות המוסיקה. אירוסמית יכנסו לפנתיאון כי הם אבן דרך בהתפתחות מה שנקרא מטאל,הם החלו ליצור בתחילת השבעים,אבל אם אתה חושב שג´טרו טול לא יכנסו אתה טועה בגדול.הם כב רנכנסו והפכו לאחת הלהקות החשובות ביותר בתולדות הרוקנ´רול ולו רק מהעובדה שהם נגעו ביותר סגנונות מאשר ארוסמית,דרים ת´יאטר שלך ו-RUSH גם יחד.הם היו להקת פולק-רוק,עשו גם רית´ם אנד בלוז,הארד רוק,ארט רוק והכי חשוב-פרוגרסיב רוק.אני יודע שאתה לא מת על פרוגרסיב טהור אבל,בלעדיו,הדרים ת´יאטר לא היו קיימים היום. אני יכול להבין את הנטייה שלך ל-RUSH אבל כאן זה המקום לעשות את ההבדל בין שני סגנונות שנוטים להתבלבל לגביהם.RUSH יצאו מההארד רוק.הם לא נולדו להקת הבי מטאל קלאסית אלא התפתחו תוך כדי התפתחות הסגנון ואימצו לעצמם את הז´אנר מהסיבה הפשוטה שההבי מטאל,ילדו הטבעי של ההארד רוק,אביו הרוחני של המטאל הנקי והפרוג-מטאל של התשעים,נולד מתוך גישה מסחרים ברורה,בניגוד לפרוגרסיב למשל,שלא ניסה לעשות כסף אלא אמנות קודם כל. ההבי מטאל,בבסיסו,ריף בעל שלושה אקורדים בסך הכל,יצור פרימיטבי למדי שנולד על מנת לספק את גחמותיהם של בעיקר צעירי טיפש עשרה לבנים מהמעמד הנמוך והבינוני,שלט בכיפה במשך שלושה עשורים מאז שנות השבים כשכל מטרתו-לעשות כסף והוא אכן עשה.עם ההצלחה הזאת אי אפשר להתווכח.להקות המטאל הצטטינו ביכולת טכנית גבוהה ת מ י ד! ולכן גם הדרים הם כאלו.הגיטרה החשמלית,מרכזה של המוסיקה הזאת תמיד היתה בידי נגנים מהירים ומוכשרים כמו שדים,בעוד שבסגנונות אחרים היו גם השפעות של ג´אז,פולק ופיוז´ן והרבה יותר מורכבות.לא פלא שלהקה כמו ג´טרו טאל התבלטה בזכותו של חליל ולא בזכותה של גיטרה.זה ההבדל. לסיכום,ז´אנר לא מורכב,ממועט אקורדים,ובומבסטי להחריד. הפרוג מטאל שיפר את המצב כי כמה אפשר למכור מטאל? את המילה ביטלס,שהיא מילה קדושה בעיני ועליה גדלתי למעשה אני בכל לא מערב עם המטאל.זה פשוט חילול קודש לטעמי. להקות הפרוגרסיב,כמו ELP,YES וג´טרו היו פופולריות לאללה בשנות השבעים,אני יכול להעיד עדות ראייה ממש,בגלל עליתו של הפרוגרסיב,אבל הם לא מכרו כמו להקות ההבי מטאל,בגלל הגישה המסחרית השונה. אגב,RUSH,כמו כן להקת MARILION,להקות מצוייינות כשלעצמן,הלכו על הקו שבין הארד רוק-מטאל ופרוגרסיב בכדי ללכת על מעין שביל הזהב.הם הבינו מצויין שאי אפשר לעשות כסף מפרוגרסיב טהור ולכן בחרו קו מסחרי שהוא לא לטעמי.אבל זה כבר עניין של טעם אישי ועל זה לא נתווכח. לגבי פנתאון המוסיקה,לא אני ולא אתה יקבעו.תקבע ההיסטוריה.אם תיכנס לאינציקלופדיות של הרוק תוכל לדעת,איזה להקות השפיעו יותר מאחרות ואלו נשארו מאחור.כל להקה תופסת מקום של כבוד אבל יש כאלו שתופסות מקום כבוד מכובד יותר.על שנות התשעים מוקדם מדי לדבר,אם כי אני מוכן להמר שהסגנון הנקרא פרוג-מטאל לא יכניס את מאיישיו לפנתיאון הליגה הלאומית.אם כבר,יש מספיק להקות באותו הסגנון משנות השבעים,שיכנסו לפניהן.
