סיד בארט הישראלי?

[NIR Y]

אני לא יודע למה כתבתי את זה

ואני באמת מצטער סליחה ציףציף אפילו שלי זה נראה טפשי, לך זה לא ולא הייתי צריך לכתוב את זה.

 

[Fatach]

חולק...

אני לא שומע את המוזיקה שלו, אבל לדעתי הוא שר דווקא יפה מאוד ושיריו לא נוראים....

 

[israeli saiko]

?

לא מסכים איתך. עמיר בניון הוא אחד הזמרים הגדולים שיש לנו כאן בארץ, אני ממליץ על שני הדיסקים הראשונים שלו, שהם בכיוון האתני-מזרחי יותר. הדיסקים האחרונים הם פחות טובים לדעתי, את "ניצחת איתי הכל" לא אהבתי בכלל, אבל תשמע את הראשונים - אומנות. הדיסק השני, "אותו מקום אותה הרוח" זאת יצירת מופת.

 

[wish i was here]

אני לא מקשיב לעמיר בניון אבל

עד ששמעתי איזה שיר שלו הייתי בטוח שמוזיקה מזרחית זה סתם מקצבים עם דרבוקות ואיזה מישהו שאומר מילים בלי קשר לעולם הזה ברמה שלא הייתה מביישת רוק פסיכדלי.כששמעתי את השיר שלו לא התאהבתי במוזיקה מזרחית,אבל היו כמה סטיגמות שלי שהתנפצו.ואני יודע שזה לא קשור אבל סאייקו המליץ עליו אז אני מקווה שזה לא יפריע אם אני אמליץ על להקה ישראלית אחרת...שייגעצ,עד שלא שמעתם אותם אתם לא יכולים להגיד שאתם מבינים ברוק ישראלי...פשוט חבורה של אנשים שעושים יצירות אמנות של ממש כל שיר אחד אחד...כמו פ"פ בערך בתקופת הדארק סייד-החומה.

 

[brotos]

שייגעצ? נפלת על הראש?

 

[wish i was here]

למה לא שייגעצ?תרחת להאזין להם?

 

[afon]

שייגעצ הם מהגרועים

הייתי ב2 הופעות, שמעתי את 2 הדיסקים, פשוט בזבוז של זמן. שנעשה את זה אחד אחד? ליריקה- כאילו ילד בכיתה ג' כותב להם את המילים, ואל תגיד שיר אחד, כל שיר ושיר (כמובן נושאים ברומו של עולם) נגינה- פשוטה מאוד, לא חדשנית, לא מעניינת, בעיקר 3 ורבע אקורדים. ובכלל נדמה שיובל מנדלסון לוקח את הלהקה בכיוון הכי גרוע שאפשר, מושיקו הגיטריסט, הוא גיטרסט מעולה בעל יכולות באמת טובות, אבל זה לא בא לידי ביטוי בכלל. המוזיקה עצמה פשוט משעממת, רגילה, נדושה מין פאנק פופ מגעיל. והכי בעייתי שאין בהם כלום, פשוט כלום, לא במוזיקה לא בנגינה לא במילים סתם להקה עם שירים קיצ'ים וקלים לתפיסה.

 

[wish i was here]

אז אולי המילי זה לא הצד החזק שלהם

אבל השירים היכולת נגינה שלהם(בעיקר של הגיטריסט) והמלודיה טובה...אבל זכותך לחשוב מה שבא לך...

 

[brotos]

לא, טרחתי.

אם הייתי צעיר בכמה שנים אני מניח שהייתי אוהב ת'פסאודו-מתוחכמות שלהם. אגב, הקליפ ל"מרלין מונרו", כמדומני אחד משיריהם, מעולה. לעומתו, "חייל של 100 שערים" (לא בטוח לגבי השמות...) הוא סתם גזענות רדודה. בניגוד לafon, אינני חושב שילד בכיתה ג' כותב להם את השירים. אלא הרבה יותר גרוע: נער בכיתה ט', שבטוח שהוא שנון. בכל אופן, להקת פופ-פאנק רגילה לגמרי, שלהשוות אותה לפ"פ זה כמו להשוות את עמיר בניון לסיד בארט.

 

[NIR Y]

../images/Emo6.gif

 

[crazy diamond 84]

נכנסת באין כניסה

איזה דמיון פרוע!!!

 

[crazy diamond 84]

נכנסת באין כניסה

איזה דמיון פרוע!!!

 

[NIR Y]

אני גם מאד מעריך אותו

ובאמת אחד האנשים שהזכיר לי שגם מוזיקה מזרחית שעושים בארץ יכולה להיות טובה

 

[Blackpanter1י]

צודק גם יהללוך נחמד כנה שאני לא כל

כך אוהב מזרחית.

 

[Blackpanter1י]

כמה*

 

[ציףציף1000]

אף אחד עוד לא התייחסו לנקודות

הדמיון בין הסיפור של בניון לזה של בארט. או, האם יש נקודות דמיון כאלו? (השירים שלו נשמעים לי בסדר, אבל לא התעמקתי. בכ"א, זו לא הנקודה בגללה העליתי את הנושא)

 

[itaikuskus]

לא יודע אם יש דמיון ביניהם

אבל יש דמיון עם יוסי בניון שהוא אחלה שחקן, אחד המועדפים אלי בתור אוהד מכבי חיפה ובתור אוהד כדורגל בכללי. אחלה שחקן, מלך!! (הנה ציף משהו לא "סקסיסטי") יותר רציני: בארט רצה להיות חלק מעולם המוסיקה, אך הדרישות והלחץ שאותו עולם ניפק והפעיל הביא אותו להרס עצמי, ובעצם לפרישה בעל כורחו מהלהקה, ופרישה מהתעשייה כמה שנים אחר כך מתוך ידיעה שהיא לוקחת את בריאותו ואת שפיותו,ומתוך מחשבה שאין לבור חרא הזה מה לתת לו יותר. עכשיו כשהצגתי זאת ככה ואני בעצמי חושב על זה, הסיפורים יכלו להיות מאוד מאוד דומים....אם למישהו היה אכפת מבניון. סתם אני רשע...בכל מקרה גם בניון רואה את הריקבון שבתעשייה, ולא נכנסתי לסיפורו לעומק (כן לחץ שקרים זיוף, ווייק אפ טו דה סיים אולד שיט אמרו פעם טיאסאואל בחיפוש אחר משמעות בחיים שלהם תחת שלטון רייגני, אבל זה כבר פזמון אחר),וגם בניון כנראה היה בסמים, וגם בריאותו הדרדרה. עדיין בארט הרבה יותר מהפכני ממנו, ולכן הסיפור על בארט מסופר כבר קרוב ל40 שנה ואת בניון כולנו נשכח עד המונדיאל (יאללה יוסי).

 

[aviah]

איזה לחץ בדיוק?

בארט היה ילד גאון שהחליט של.ס.ד. יעשה ממנו אפילו יותר גאון. באו ווטרס ורייט, ילדים טובים ירושלים, והראו לו שהם כותבים לא פחות טוב ממנו, רק בלי לטגן את המוח. אז הוא התחרפן.

 

[itaikuskus]

את לא רצינית נכון?

כי זו התיאוריה הכי שגויה ששמעתי איי פעם לגבי העניין. אל אס די נלקח ברוח התקופה, על ידי מתוך רצון להרחיב אופקים בצורה מלאכותית, לחלוק רעיונות אומנותים, להתפתח ולאהוב בצורה חופשית, מה שכולם האמינו שהאסיד יאפשר. ווטרס ורייט לא הראו לו שום דבר, הם התחילו לכתוב אחרי שראו שהכותב שירים שלהם הולך ומתחרפן ואין ברירה אלא להמשיך בלעדיו (וזה בהכי תמצות והכי השמטת פרטים שאפשר). איזה לחץ בדיוק? הלחץ שפתאום אתה לא עוד ילד עם גיטרה, אלא אתה מנהיג להקה מובילה בסצנת הפסיכדליה בלונדון, פתאום באים אנשים להופעות שלך, פתאום אתה חתום בלייבל גדול,] פתאום אתה צריך לחשוב על חומרים לכתוב ולהקליט, אתה צריך לעמוד בזמנים, לעמוד ברף כתיבה, לספק כמה שיותר אנשים, פתאום אתה אחרי 2 סינגלים מצליחים ואלבום מצליח כותב את apples and oranges וטועם את טעם הכשלון ולא יודע איך לאכול את זה, פתאום האסיד דופק לך את המוח וחברים שלך מצפים שתיקח מנהיגות ותהווה דוגמה, אבל אתה בכלל לא בנוי לזה, זה גדול עליך, אתה כולה רצית לנגן ועשו ממך הרבה יותר ממה שאתה. אין שום קשר לאיום מצד ווטרס ורייט. אני מקווה שהייתי ברור מספיק.

 

[aviah]

העובדות מלמדות אחרת

סינגלים למילים ולחן של ווטרס ורייט יצאו ב-1967, מספר חודשים לפני The Piper. ווטרס טרח לא פעם לספר שהוא כתב שירים כבר כשהיה ילד. לא ברור לי מאיפה מגיעה התיאוריה - הגם שהיא רווחת - שהם התחילו לכתוב רק בהשראת בארט. 'ל.ס.ד נלקח ברוח התקופה' זה בערך התירוץ הכי עלוב שאפשר להשתמש בו בתשובה לשאלה "כיצד קרה שהרסת לעצמך את החיים בגיל עשרים ומה יצא לך מזה?". אני לא חושב שווטרס ורייט "איימו" עליו. אני חושב שהם פשוט הראו לו שאפשר, בעשירית מאמץ ונזק, להגיע לאותן תוצאות. (ברור ש"אותן תוצאות" הוא ביטוי סובייקטיבי שמשקף את דעתי האישית.)