סיוע למשפחת מעסיק שנפטר (לבקשתו) - בירור אם בכלל יש חובה לעבוד עבורה (חוץ מרצון טוב)

[adayak]

ניהלתי מרפאה 8 שנים וב-4/23 הרופא נפטר.לפני מותו ביקש שאעזור למשפחתו בגביית חובות מחב' ביטוח להן הכין חוו"ד משפטיות והסכמתי. כלפי חוץ יחסי העבודה היו טובים, הוא היה סופר חביב, אך במציאות ניצל את נחמדותו כדי לעשוק אותי ושילם לי פרוטות, לפי 60 שעות בחודש (13 שבועיות) ב-1/3 משרה. תכל'ס רק בימי הקבלה עבדתי 22-24 שעות. הרופא דרש ממני להיות זמינה בנייד ובמייל בכל יום ושעה לבקשות מעו"ד ולקוחות. כמעט כל שיחה יכולה היתה לחולל עשיה כמו משלוח מסמכים, זימונים, העתקי חשבוניות, הדפסת מסמכים וכיו"ב. יכולת ההשתכרות שלי נפגעה כי לא יכולתי לעבוד במקום אחר, בשעה שצריך לענות למרפאה. חיי האישיים נפגעו, כי נאלצתי לבטל תוכניות בגלל הבלת"מים. נוסף על כך, היה גם עניין של הטרדות מילוליות. לציין שלא על זה אני ממקדת את שאלותי, יתכן שאוותר על זכויותי (כי יש לי בעיות בריאותיות לא פשוטות ואין לי כח לתבוע). הרופא היה מודע לסופו וב-19/3 הודיע על סגירת העסק והשאיר לי מטלות שביצעתי במשך חודש עד שנפטר ב-22.4.23. הבן שלו, רו"ח, שותף בכיר בתאגיד גדול, רוקן וסגר את המשרד וביטל את הנייד של המרפאה ששימש אותי. ימים ספורים לפני מות האב, פנה אלי לגבי גביית הכספים וביקש שאעבוד במלוא הקיטור על הגביה. הוא אמר שמבחינתו בתחילת יוני 23 הוא סוגר את ההוצאות של העסק. זה יעד שקבע לעצמו, ללא קשר אם יש היתכנות לכך במציאות. הבן לא היה מודע לאופן העבודה במרפאה ולהתנהלות ביני לרופא ולמסגרת של 1/3 משרה. הפעיל המון לחץ עלי שאעבוד במשך שעות היום מהבית שלי, עם המחשב והטלפון שלי בשביל גבית הכספים, כאילו אני פקודה שלו בצבא. ממש התיישב לי על הוריד כאילו שאני חייבת לו משהו, בשעה שאני היא זו שעושה לו טובה והוא לא מעסיק שלי. באפריל ומאי 23 עסקתי בגביה ועניתי להמון פניות רבות מגורמים שעבדו עם הרופא וביקשו כל מיני בקשות ובירורים. הרגשתי רדופה מבלבולי המוח של הנ"ל. הבן גם דרש בשיחות האחרונות שאגיע לבית הוריו, שם במרתף מצויים המחשב והניירת החשובה של המרפאה, ואעשה איתו חפיפה על כל פעילות המרפאה וכיו"ב ואני התחמקתי מזה. אני לא מבינה מה הטעם, כשממילא העסק סגור והרופא מת. הוא עצמו רואה חשבון ואמור לדעת איך להתנהל עם סגירת עסק (אני לא מבינה בזה). הוא גם ציין שבעתיד אצטרך לעזור להם אם יהיו כל מיני שאלות (האם אני מחויבת לפי חוק לעשות זאת?) בינתיים החלו כספים להכנס לחשבון של האלמנה מהגביה שביצעתי, אך הבן לא הפקיד בחשבון הבנק שלי את המשכורת של אפריל ומאי 23 , כלומר מלין את שכרי. ב-10/6 הנייד שלי התקלקל. אין לי כסף לקנות חדש וגם לא ממש דחוף לי.החלטתי לרדת מתחת לראדאר ולהשתיק את הקו בשביל השקט הנפשי. ידוע לי שהבן מחפש אותי והוא יוצא מכליו, לא מבין לאן נעלמתי וכו'. אז חשבתי לעצמי וזו השאלה – האם בכלל הייתי מחוייבת לפי חוק לעבוד בשביל המשפחה? (ואני מזכירה שגם האב פגע בזכויותי, כלומר אם האב היה סוגר את המרפאה ולא נפטר, הייתי יכולה לתבוע אותו, לו רציתי). אני ממש לא רוצה להגיע לבית הוריו ולשבת איתו במשך שעות רבות ולעשות חפיפה עם אדם שרדה בי, העליב אותי ולא שילם לי עבור חודשי העבודה ועבור פיצויי פיטורין וגם לא ארצה לענות בעתיד על שאלות. אני די בטוחה שגם לא ירצה לשלם על השעות שאצטרך של הפגישה/ות ועל שאלות שיהיו לו בעתיד. האם לפי החוק הייתי מחויבת לקבל פקודות מהבן שאותו הכרתי בשבעה? האב לא דיבר על כך שהוא יהיה הבוס/מעסיק שלי. האם לפי החוק הבן הוא הבוס/המעסיק שלי החדש שלי, כשהוא עצמו לא רופא? היות ושכרי מולן וגם ביוני המשכתי לעבוד על הגביה (ואז התרחשה פריצת הדרך בגביה וכספים החלו לזרום) - האם אני מחויבת כעת להגיע ולפגוש את הבן במרתף של אביו ולהעביר לו חפיפה? האם הוא יכול לתבוע אותי? לי נראה יותר שאני עשיתי להם טובה והיות והם כפויי טובה, הרצון הטוב והחשק נגמרו לי. תודה, עדיה