חשוב לי גם להדגיש את העניין שהנפש
היא לא הנחותה בסיפור פה. אני אוהב את הטורף שלי. מת עליו (תרתי משעמע), ולמען האמת אם לא הייתי משחרר אותו שיחרור אולטימטיבי (בתקופה מסויימת בחיים שלי) כנראה לא הייתי מכיר את הרוח. ככה זה, עוד אחד מהפרדוקסים שלנו. מה שקורה עכשיו, הטורף סתם משחק אותה עבריין לפעמים, ואני נותן לו לשחק, ולרוץ חופשי. שירוץ, סומך עליו שיחזור אליי על ארבע עם לשון בחוץ.