סיימתי ללמוד ו...

כ"כ כיף לקרוא על דרכך

עדי
 

דגנית

New member
במשפט הראשון כבר עלית על העניין ../images/Emo6.gif

חסר לי הכוח המניע להזיז את עצמי וליישם את הדברים שלמדתי. מרתק לקרוא את הדרך שלך, תודה
 

freearth10

New member
הכוח המניע - כוח היצירה

היי דגנית, אז עכשיו כשאנחנו יודעות במה מדובר, את בטח תמצאי יותר מדרך אחת להגיע לשם
מאיה
 

ע י נ ת 8

New member
סיימתי ללמוד ו...

מרגישה צורך לבטא משהו שבעקבות הכתיבה הבנתי... סיימתי ללמוד ו... יש אחרי המון ידע תאורטי המון ניסיון מעשי על חברות לכיתה ו... מה הלאה?? מרגישה שנזרקתי והמורה... ממשיכה הלאה לשנה הבאה לקבל עוד עשרות תלמידות "כן אם יש בעיה תפנו אלי..." אבל אתן יודעות שמתוך קבוצה אולי רק אחת או שתיים יצאו מדריכות" מה המסר?? למה אין בקינסיולוגיה סטאז רציני?? למה לא מכינים אותי ליום שאחר... הכל נפלא בתאוריה מרגישה עילוי בכיתה והנפילה קשה... ומה הלאה?? למה בוגר לא יכול לחנוך חדש... האם זו רק הבעיה שלי? :(((((((((((((((((((((((
 

דגנית

New member
אז זהו..

שאני בכלל לא מחפשת, כנראה שזה לא מספיק חשוב לי או מעניין אותי.. או שאני סתם עצלנית / נוח לי איפה שאני. ועדיין.. באיזשהו מקום זה חבל. המנוע הפנימי הזה חסר בכל מיני תחומים, לא רק בשימוש או חוסר שימוש במוח אחד..
 

freearth10

New member
ברור שהוא בא לידי ביטוי

גם בתחומים אחרים בחייך. לא, אני לא חושבת שנוח לך איפה שאת, עובדה שאת אומרת: חבל, אני גם לא חושבת שאת עצלנית, אני חושבת שאת פוחדת מהכשלון או מהחברה שלו ההצלחה. וכשאת לא מחפשת את גם לא תמצאי, אבל אז גם לא תכשלי או חלילה תצליחי
...
 

דגנית

New member
יש בדבריך משהו, ואפילו הרבה ../images/Emo13.gif

ועדיין, זה לא מניע אותי לצאת לדרך, לשנות, לעשות וכו'
 
היי דגנית

האם את חושבת שהיה נכון לתת יותר מקום לפרקטיקה מאשר למאות ע"ג מאות שעות של חומר תאורטי ?
 

דגנית

New member
אולי ואולי זה היה סוג של סינון מקדים,

כי אם אני לא מגיעה לפרקטיקה, אז אולי הייתי מפסיקה ללמוד בשלב הרבה יותר מוקדם, מאשר להמשיך ולהמשיך ו... להישאר באותו מקום. [אבל אלו התיסכולים הפרטיים שלי]. אין לי תשובה ממשית לכך, אולי אם היתה פרקטיקה כמו שיש בנושאים אחרים, עם הדרכה, עם מודרך שמגיע ל-X פגישות בהדרכה.. הייתי קופצת למים ממקום אחר. לא יודעת... [כמו שברידמן יש סטאג'רים, הייתי בסדרת טיפולים של רפלקסולוגיה ברידמן לפני כמה שנים, במחיר סמלי.. הם למדו, ואני נהניתי
מידי פעם המורה הציצה לראות שהכל בסדר, לאחר כל שיעור הם ישבו וסיכמו את הטיפול...] מצד אחד השלב השביעי הוא סוג של סטאג' מצד שני, אני לא מימשתי את הסטאג' הזה ברמה הפרקטית. אין לי ולו טענה אחת על הדרך שלמדתי בה, הטענה שלי היא בעיקר כלפי עצמי על חוסר מימוש הידע ועשייה בתחום. [מי אמר שחרור מתחים ולא קיבל
]
 
אולי לא ../images/Emo13.gif

את, יותר מכל מי שהכרתי ולמד, חייבת להיות מטפלת. כל הדברים שעשית (ואת יודעת על מה אני מדבר) ישארו לדורות. הרבה משתמשים בדברים שעשית. רגע, אז אולי המטרה שלך במוח אחד היתה להאיר לאחרים את הדרך ולתת להם את האפשרות לעבוד בצורה יותר יעילה ? עדי
 

דגנית

New member
פחחח ../images/Emo6.gif ../images/Emo3.gif

אני חייבת אם יש דבר כזה להיות מטפלת כי יש בי את זה אני רק לא מצליחה להוציא החוצה ולעשות משהו עם זה. לפחות את התובנה/הבנה הזו קיבלתי בהודו, שיש לי את זה.. [ולמה יש לי אבק על כל המקלדת עם כל הבית היה סגור
]
 
ראשית כל

מה דעתך לכתוב בחתימה שלך "יועצת מוסמכת למוח אחד". הרי סיימת 11 שלבים, למדת 3 שנים מלאות, הוצאת הרבה כסף, קיבלת ידע שאין לו מחיר, לא להרבה יש את התעודה הזו. מה מונע ממך להשתמש בזה ? לפחות להתגאות בזה. עדיין בלי לטפל. צעד ראשון ? מה אומרת ?
 

דגנית

New member
בת'כלס, יש לי כל מיני תעודות/תארים וגם אותם

אני לא מפרסמת בחתימה
דווקא מוח אחד ברמיזה קלילה כן נכנס לחתימה
 

freearth10

New member
היי עינת

שמחה שניצלת את ההזדמנות שניתנת לך כאן בפורום והבעת את מה שכואב לך. האמת, כשאני מביטה על מה שכתבת, יש כאן הרבה שאלות אבל גם הרבה מרווחים, מרווחים שמאפשרים לך להגיע למקומות שונים. בקבוצה בה אני למדתי רק אני התחלתי מייד גם לעסוק בקינסיולוגיה. חשבתי שזו המורה, אבל עכשיו כשאני שומעת שגם בקבוצה שלך רק אחת או שתיים יצאו מדריכות, זה ממש מעציב אותי. אז כן, רק אחת יצאה מדריכה, אבל מייד לאחר הלימודים המשכתי לעבוד עם חברה שלי ואחת מתוצאות אותו הטיפול היתה ההחלטה שלה לנסוע לגרמניה וללמוד קינסיולוגיה בצורה יותר מעמיקה. המורה שלי נתנה את האופציה לכל התלמידים לחזור על הלימודים מתי שהם רוצים. הבנתי אז שלא תהיה לי עוד אפשרות לשוב אל הלימודים ומייד בשנה שאחרי חזרתי אל הלימודים, כי הבנתי שפיספסתי הרבה מידע עם כל הויכוחים עם המורה על למה ואיך... באותה השנה כשאני עוד ממש מתחילה עבדתי עם חברה על נושא מאוד דומה לנושא שלך: האומץ להתחיל לעבוד בקינסיולוגיה. היא היום מנחה סדנאות קינסיולוגיה. וכל השאר? האם הלימודים שלהם היו מבוזבזים? לא, אני לא חושבת. כל אחת לקחה את זה למקום שלה, כל אחת שילבה את הקינסיולוגיה, או לפחות חלק ממנה בתוך חייה בכלל וחייה המקצועיים בפרט, גם אם הן לא ממש מטפלות בקינסיולוגיה. עינת,אני לא חושבת שאת לא מוכנה. כפי שאת בעצמך אומרת. יש בך המון ידע תאורטי, יש לך המון נסיון מעשי. זה כל מה שאת צריכה. איך לדעתך צריכה להיעשות החניכה? מישהו יצפה בך בטיפול? מה זה יעשה למטופל? מה זה יעשה לך? איך תבני את הקשר איתו? אני חושבת שמה שאת חווה, כל אדם שלומד מקצוע חדש חווה. אני זוכרת כמה הכלה שלי שהיא מורה לחינוך מיוחד השקיעה בכל שיעור ושיעור בכיתה שהיא נתנה. אחרי כמה שנים, זה מסתיים בקצת השקעה יצירתית, הכל כבר זורם מעצמו. כך זה בכל מקצוע. את יודעת, אני שמחה על השלב הזה שאת עוברת עכשיו, כי יש לי תחושה שהוא זה שיביא אותך לשלב הבא.
מאיה
 

דגנית

New member
מאיה, אני קוראת אותך ואת עינת...

ענית על שאלות שעולות גם בי. למדתי, יש בי המון המון ידע תיאורטי, אבל ת'כלס בשטח... אני לא ממש עושה משהו עם הידע הזה.. באיזשהו מקום זה מעציב אותי. מצד אחד, מצד שני.. אני לא עושה משהו כדי לשנות. כמובן שעם הניסיון הכל זורם בקלות יותר, השאלה היא איך מתחילים, כדי להגיע למקום הזה של ניסיון.
 
למעלה