סיכום שבועי

ביום שלישי חזרנו לשיגרה,

וביום שלישי נפטרה אישה שמאוד יקרה לי - הסופרת מירה מאיר. אולי אתם מכירים את הספרים שלה, היא כתבה המון סיפרי ילדים, שירים והיתה עורכת ומתרגמת שנים רבות.
מירה היתה מהאנשים, שיחד עם ההורים שלי הקימו את הקיבוץ בו גדלתי, והבן שלה הוא חבר ילדות שלי. מירה היתה אישה מדהימה, תמיד נעימה וקשובה, תמיד חיובית ואופטימית. כל פעם שאנחנו בארץ אנחנו מבקרים אותה, ועכשיו היא איננה. הקושי הזה להיות כל כך רחוק כאשר דבר כזה קורה הוא קשה מנשוא


חוץ מזה החזרה לשיגרה היתה מבורכת ועבר שבוע טוב.

רוצה לשים פה כמה תמונות שמתי השבוע בקבוצת הצלמים החובבים.









 

shuttles3

New member


קשה להתרגל לעולם ללא אנשים אהובים שלנו...
&nbsp
תודה על הצילומים, הם יפהפיים.
 

mumfor4

New member
לדעתי יש לך את זה ובגדול !

את מוכרחה ללמוד צילום מקצועי . תמונות ממש יפות
צר לי על הגברת מירה מאיר , הדור הולך ופוחת
 

forglemmigej

New member
וואו מירה מאיר זרקת אותי כמה שנים אחורה

היה לי איזה יזיז בקבוץ נחשון , אברהם זיגמן ,הוא היה הרבה יותר מבוגר ממני אבל היות שלשנינו לא היו ציפיות גבוהות זה נמשך כל עוד שזה נמשך

הוא הלחין מנגינות מדהימות וצובטות בלב, כמה למילים של מירה, פעם כשבאתי לבקר הוא לקח אותי לביקור אצלה ופגשתי אשה מקסימה ביותר, היה להם חיבור הרמוני ביותר, למשל שיר כמו גשם ראשון, נחל נערן ואולי עוד כמה לא זכור לי ,

אגב, השיר בתי את צוכה או בוחקת למרות שיובב כץ כתוב ככותב המילים נאמר לי על ידי שניהם מירה וזיגמן ,שלמעשה הוא כתב רק שתי שורות והן היו איומות ושניהם שיפצו את השיר ומה ששומעים זה בעצם הטאצ' של מירה וזיגמן.

הוא כתב עוד שירים ידועים כמו מדרום תפתח הטובה , אלעד ירד אל הירדן , דרך ארץ השקד , יום אחד באתי לבקר אותו כשכבר גר בירושלים ואני למדתי שם, הוא היה בגבעת המבתר ואני היה לי קורס בהר, יתר הלימודים היו בגבעת רם , אני רואה כמה ספרים של כל מיני מקובלים גדויילים פתוחים אצלו על השולחן מצידי חולצתו השתלשלו ציציות ,שאלתי מה קורה גם אתה נפלת , הוא אמר שאני לא יודעת כלום ועולם גדול ומופלא נפתח לפניו ,,,

אמרתי שכנראה זו פעם אחרונה שאנחנו נפגשים..זהו .שמעתי שהוא עבר לגור באחת השכונות של החרדים ויש לו עשרה ילדים אבל מי אני שאשלול אושרו של אדם, הוא גם המשיך לעבוד ברשות השידור שנים רבות .

נזכרתי בעוד שיר שכתב לדודו זכאי לפני כמה שנים גם קסום בצורה יוצאת מהכלל.







 
את משהו את...

הכל נכון. הוא היה אדם מיוחד במינו. אני הכרתי אותו כילדה ומאוד אהבנו אותו. הוא היה בא לבית הילדים לספר לנו סיפורים משום מה. אבל אז הוא עזב לירושלים והתחרד, ו...

תודה לך על הסקירה המקסימה. אין כמוך!!!
 
תקשיבי את מוכשרת בטרוף

תמונות מטריפות!
&nbsp
לגבי מירה מאיר, כייף לך על הזכרונות ממנה...
כמובן אוהבת מאוד את ספריה לילדים.
&nbsp
חיבוקים
 

shuttles3

New member
שבוע של מחלות


הילדון היה סמרטוטון יום אחד, ניקה את תוכן המערכות שלו בלילה ולמחרת היה כמו חדש.
בעלי כנראה תפס את זה ממנו. הכל עבר בדיוק אותו דבר, רק שהוא מתקשה להחלים והוא סמרטוט מתהלך
.
הילדון התחיל להשתעל וזה רק הולך ומתגבר מאז שהלך לישון. נראה איך יעבור הלילה הזה...
אני "מחכה בקוצר רוח" לתורי. גם אני לא הייתי בשיאי השבוע הזה (איזו צניחה של לחץ דם עם כל הכיף שמשתמע מזה), אבל בינתיים לא ברמות של הגברים שלי.
חוץ מזה היה סבבה
.
&nbsp
הסופ"ש אנחנו מחלימים/משקשקים מהפרספקטיבות ולוקחים את הכל באיזי. טיילנו (נו באמת, 8+ מעלות ב-8 בינואר??), עשינו קניות, אספנו 300 תמונות מהפיתוח, עשינו שטויות, שיחקנו, השתוללנו וכו'. מחר מצפים לסערה, כך שנהיה בבית ובתכנון הורדת קישוטים מרחבי הבית, כבר הגיע הזמן להיפרד מהחגים.
&nbsp
שיהיה המשך סופשבוע נעים לכולם. היו בריאים.
 

shuttles3

New member
בהחלט נחמד אצלנו


לקינוח של סוף השבוע, הבאתי את עצמי לחדר כושר בשביל ריצה (להרים קצת את לחץ הדם שצנח לי בזמן האחרון) ואיזה איש אתלטי התחיל לדבר איתי, כשאני רצה מהר יותר ממנו. אקצר את הסיפור, הסתבר שהוא מאמן ריצה... ובסוף האימון אני, שמאמנת את עצמי, עוד נתתי לו טיפים של טכניקה
(הוא ביקש, אני לא נדחפת). איזו הרגשה נפלאה
.
 
למעלה