גם אני עונה
הרשיתי לעצמי להחליף את הסדר בין הרע-לטוב
משהו רע שקרה השבוע: זה יהיה בקצרה (יחסית) כי אין לי כוח לחפור על זה.. כבר 3-4 שנים שלאמא שלי מאוד כואבות הרגליים ועם הזמן זה החמיר כשאף רופא/בדיקה לא הצליח/ה לעלות על מה שיש לה ושהמצב רק החמיר. עד שבראשון האחרון היא נפגשה עם פרופסור מומחה שקר-כלשהו (שדוד שלי היה צריך לסדר לה את המפגש איתו כי דרך הקופ"ח הפגישה נקבעה בכלל לפאקינג דצמבר) שאמרה לה תוך רגע את הבעיה שלה. עשו לה צילומים, בדקו וגילו שהוא גם צודק - יש לה גידול שפיר שחוסם 90% מחוליות 8-9 של עמוד השדרה שלה ושאם לא תוציא אותו תוך שבוע-שבועיים היא תהיה נחה לכל החיים. הפאקינג רופאים המטומטמים, האעלק מומחים ששלחו אותה לאלף בדיקות שונות ומשונות במשך כל הזמן הזה, לא הצליחו לעלות על מה שהוא ראה מזה שהיא הלכה מולו במשך דקה. בדיחה, באמת בדיחה. אמא שלי הייתה יכולה להפוך לנכה, סאמק אערס. בקיצור, מפה לשם קבעו לה ניתוח דחוף ומיידי. חשבו בהתחלה לעשות אותו בערב ליל הסדר אבל בסוף דחו אותו ועשו אותו "רק" אתמול, בחמישי בבוקר.. ומכאן לחלק הטוב של השבוע..
משהו טוב שקרה השבוע: הניתוח עבר בהצלחה מלאה! כל הגידול הוצא, אמא שלי מרגישה טוב בסה"כ (כמובן שיש לה כאבים בגלל המיקום הרגיש של הניתוח) וזה מדהים אבל כבר תוך שעתיים-שלוש מאז שנגמר הניתוח היא התחילה להרגיש שיפור משמעותי, היא הרגישה את הרגל שלה שזה משהו שהיא לא הרגישה כבר מלא זמן. בקיצור, הכל טוב עכשיו ואני הרבה יותר רגוע
משהו שמצפים/לא מצפים שיקרה שבוע הבא: אהיה הרבה עם אמא שלי, בבי"ח ובתקווה בבית גם כשהיא תשתחרר בימים הקרובים
התחדשות השבוע: לפני הניתוח עוד הספקתי לצאת ולראות סרט אז גם קניתי לי את "עיר ובלהות" של דודו טסה ולחברה שלי את "תרגיל בהתעוררות" של שלומי שבן.. שמעתי את דודו פעם אחת ואהבתי, גם אם זה היה די חפיפניקי
סרט השבוע: ראיתי את "נוח" (או "המבול" כפי שהוא הופץ בארץ) וממש אהבתי אותו! יש בו משהו מאוד מיוחד, שונה, אחר. אני מת על דארן ארונופסקי!
סדרת השבוע: ראיתי בבי"ח את שני הפרקים הראשונים של "זגורי אימפריה", זה חביב אבל לא ממש מעבר
ספר השבוע: בעיקר עיתונים
שיר השבוע: נאדה
אלבום השבוע: לא היה לי זמן/ראש בכלל לאלבומים אז ברירת המחדל הוא הדיסק של דודו טסה שבעצם היה היחיד ששמעתי השבוע
מאכל השבוע: מקדונלד'ס כשר לפסח חח.. חסר טעם אבל ניתן לעיכול
ציטוט השבוע: נאדה
תמונת השבוע: נאדה
תכניות לסופ"ש: הייתי היום בבוקר אצל אמא שלי עם חברה שלי ואחותי כשהגיעו כמה חברים/משפחה לביקור ועכשיו אני בעבודה עד 23:00. מחר בבוקר שוב הולך אליה, בערב הולך להופעה של רד בנד (ב-83 ש"ח בלבד, פאק יה!) ואז נראה מה
אחר (או: מסר חשוב לאומה): אני כבר כמעט 3 שעות לתוך המשמרת והראש שלי כל כך לא פה אלא עם אמא שלי.. באמת, הכל בסדר איתה והיא ערנית, מאופסת על עצמה וכו' - אבל אני לא מרגיש שאני "פה". זה מתסכל.
הרשיתי לעצמי להחליף את הסדר בין הרע-לטוב
משהו רע שקרה השבוע: זה יהיה בקצרה (יחסית) כי אין לי כוח לחפור על זה.. כבר 3-4 שנים שלאמא שלי מאוד כואבות הרגליים ועם הזמן זה החמיר כשאף רופא/בדיקה לא הצליח/ה לעלות על מה שיש לה ושהמצב רק החמיר. עד שבראשון האחרון היא נפגשה עם פרופסור מומחה שקר-כלשהו (שדוד שלי היה צריך לסדר לה את המפגש איתו כי דרך הקופ"ח הפגישה נקבעה בכלל לפאקינג דצמבר) שאמרה לה תוך רגע את הבעיה שלה. עשו לה צילומים, בדקו וגילו שהוא גם צודק - יש לה גידול שפיר שחוסם 90% מחוליות 8-9 של עמוד השדרה שלה ושאם לא תוציא אותו תוך שבוע-שבועיים היא תהיה נחה לכל החיים. הפאקינג רופאים המטומטמים, האעלק מומחים ששלחו אותה לאלף בדיקות שונות ומשונות במשך כל הזמן הזה, לא הצליחו לעלות על מה שהוא ראה מזה שהיא הלכה מולו במשך דקה. בדיחה, באמת בדיחה. אמא שלי הייתה יכולה להפוך לנכה, סאמק אערס. בקיצור, מפה לשם קבעו לה ניתוח דחוף ומיידי. חשבו בהתחלה לעשות אותו בערב ליל הסדר אבל בסוף דחו אותו ועשו אותו "רק" אתמול, בחמישי בבוקר.. ומכאן לחלק הטוב של השבוע..
משהו טוב שקרה השבוע: הניתוח עבר בהצלחה מלאה! כל הגידול הוצא, אמא שלי מרגישה טוב בסה"כ (כמובן שיש לה כאבים בגלל המיקום הרגיש של הניתוח) וזה מדהים אבל כבר תוך שעתיים-שלוש מאז שנגמר הניתוח היא התחילה להרגיש שיפור משמעותי, היא הרגישה את הרגל שלה שזה משהו שהיא לא הרגישה כבר מלא זמן. בקיצור, הכל טוב עכשיו ואני הרבה יותר רגוע
משהו שמצפים/לא מצפים שיקרה שבוע הבא: אהיה הרבה עם אמא שלי, בבי"ח ובתקווה בבית גם כשהיא תשתחרר בימים הקרובים
התחדשות השבוע: לפני הניתוח עוד הספקתי לצאת ולראות סרט אז גם קניתי לי את "עיר ובלהות" של דודו טסה ולחברה שלי את "תרגיל בהתעוררות" של שלומי שבן.. שמעתי את דודו פעם אחת ואהבתי, גם אם זה היה די חפיפניקי
סרט השבוע: ראיתי את "נוח" (או "המבול" כפי שהוא הופץ בארץ) וממש אהבתי אותו! יש בו משהו מאוד מיוחד, שונה, אחר. אני מת על דארן ארונופסקי!
סדרת השבוע: ראיתי בבי"ח את שני הפרקים הראשונים של "זגורי אימפריה", זה חביב אבל לא ממש מעבר
ספר השבוע: בעיקר עיתונים
שיר השבוע: נאדה
אלבום השבוע: לא היה לי זמן/ראש בכלל לאלבומים אז ברירת המחדל הוא הדיסק של דודו טסה שבעצם היה היחיד ששמעתי השבוע
מאכל השבוע: מקדונלד'ס כשר לפסח חח.. חסר טעם אבל ניתן לעיכול
ציטוט השבוע: נאדה
תמונת השבוע: נאדה
תכניות לסופ"ש: הייתי היום בבוקר אצל אמא שלי עם חברה שלי ואחותי כשהגיעו כמה חברים/משפחה לביקור ועכשיו אני בעבודה עד 23:00. מחר בבוקר שוב הולך אליה, בערב הולך להופעה של רד בנד (ב-83 ש"ח בלבד, פאק יה!) ואז נראה מה
אחר (או: מסר חשוב לאומה): אני כבר כמעט 3 שעות לתוך המשמרת והראש שלי כל כך לא פה אלא עם אמא שלי.. באמת, הכל בסדר איתה והיא ערנית, מאופסת על עצמה וכו' - אבל אני לא מרגיש שאני "פה". זה מתסכל.
איזה כיף!
