YossihNew
Well-known member
14 ביולי, 1997:
- מעצרם של גארי וולף ואנתוני דוראנטה, הפיטבולס, בידי הרשויות על סחר בסטרואידים ומריחואנה, מתווסף למעצרי המתאבקים על אישומי סמים. התעשייה משגשגת, אבל היא פצצת זמן שאולי תקרוס כמו לפני חמש שנים. בחודשים שעברו, תשעה מתאבקים נעצרו והמון הושעו או נשלחו לגמילות. זה לא הרבה, אבל זה בחצי שנה ויש רק 200 מתאבקים… זה עמוק יותר מהארגונים. זה מתרחש ברוב הארגונים. היאבקות וסמים זה לא סיפור חדש. באמצע שנות ה-80- אלו היו קוקאין ומשככי כאבים, וגם קצת סטרואידים, שהובילו למותם של מתאבקים שאם היו עוד חיים היו משנים את התעשייה, ובעיית הברזות. ולמרות זאת, זה לא פגע בתעשייה כי התקשורת לא דיברה על זה. ב-1991, כשדוקטור ג'ורג' זהוריאן הורשע באספקת סטרואידים למתאבקים, השערורייה זכתה לכיסוי תקשורתי ופגעה ב-WWF, לא רק בנושא הסמים אלא גם שהארגון נבנה על סטרואידים. אולטימייט ווריור והאלק הוגאן, הכוכבים הגדולים, שווקו כגיבורי על נגד הסמים. הוגאן שיקר תחת הלחץ ופגע בווינס, וההשלכות מגיעות גם היום- יותר תשומת לב מאי פעם נמצאת מהתקשורת בנושא, ורופאים רבים מספקים סמים למתאבקים. לא סטרואידים, החוקים השתנו וזה לא העניין יותר. ההיסטוריה חוזרת על עצמה, וזאת שאלה אם מישהו ייתפס או יתמוטט.
- העולם השתנה לפני חמש שנים, ופעם כולם ניסו להכחיש את הבעיה, בעיקר ב-WCW. המון הבינו שהם פשוט יכולים להתחמק מזה בכל ליל שני. העסק מונע מכוכבים, ומתאבק גדול יכול לעשות מה שהוא רוצה בלי שיענישו אותו. לא רק סמים. מה היה קורה אם ל-NFL היו שני קווארטרבקס שהיו נלחמים על אותו המקום, היו רבים אחד עם השני, אחד היה קורע לשני את השיער, הם היו מחמירים פציעות ומחמיצים משחקים? התעשייה הייתה מובכת. תקרית כמו של קווין נאש ורודי פייפר בטח לא הייתה גורמת לשום דבר כי אף אחד לא נפצע, אבל תקרית שון מייקלס-ברט הארט בטוח הייתה מקבלת תגובה שונה. אז בזמן האחרון נעצרו דאג גילברט, טומי ריץ', סטיב ויליאמס, גארי וולף, אנתוני דורנטה, ביג דיק דאדלי, ויידר- פעמיים בשבועיים בכוויית, ובילי טראביס. וסקוט הול נכנס לגמילה וג'סי ג'יימס הושעה. השמות האלו בכל הארגונים ויש להם מעמדות שונים. וזה עוד בלי לדבר על איך שכוכבים מגיעים בליל שני בלי יכולת להתראיין בגלל מצבם. המעצרים הם תקריות בפני עצמם, חלקם לא קשורים לסמים וחלקם קומדיה שחורה. אבל קורים יותר מדי. מאז שהול נכנס לגמילה, ו-WCW המשיכו לפרסם אותו למרות שידעו שלא יגיע, הארגון נפתח ליח"צ רע כמו בתקרית מאס טרנזיט. אולי אנחנו במרחק של תקרית אחת מחזרה ל-1992, והמקצוע יחפור בור עמוק לעצמו.
- מתאבקים רבים איבדו עבודות בגלל זה. במקרים אחרים- לא. רוב המתאבקים לא היו אמורים לאבד את העבודה שלהם. מבדקי הסמים הופסקו ב-WWF וב-WCW למרות שטכנית לא. אבל אף אחד לא מאמין שגם מבדקי סמים נעשו באמת לכוכבים הראשיים, או שהם נענשו על זה, אלא אם כן זה סקוט הול שהודיע שהוא עוזב ביום שנכשל. התעשייה הזאת מביאה בעיות סמים, בגלל סגנון החיים. העובדים הכי קשים יצטרכו משככי כאבים. סטרואידים עוד פה, אבל לא כמו לפני חמש שנים בגלל שינוי במצב. כן, המתאבקים צריכים לקחת סטרואידים בשביל תפקידים מסוימים, אבל הרבה פחות. אבל זה לא מגן על התעשייה, כי יש המון שהגימיק שלהם דורש מהם את זה. בשנות ה-80, היית חייב את זה. היום זאת בחירה אישית. וזה לא שהם לא ידעו שיש בעיות בסטרואידים. הלו"ז קל הרבה יותר מהעבר, אז אין צורך בממריצים. אבל יש דפוס מסוכן.
- הפיטבולס נעצרו ב-2 ביולי בבתיהם לאחר שלושה אישומים לסחר ב-1995. הם שוחררו בערבות ומחכים למשפט. הם כנראה לא יחזרו ל-ECW, כמו סטיב ויליאמס.
- חשבו שקנדיין סטמפיד תהיה באווירת ביזארו וורלד עם אהדת ההילים. אבל אף אחד לא צפה את מה שבאמת קרה. הקידום היה חלש, קרב האליפות התחלף בשבוע שעבר בגלל פציעה, וזה היה סופ"ש של החגים, אבל האירוע הלא מצופה הזה הפך לאחד מהמופעים הכי טובים אי פעם. הקהל, ששיפר את המופע עוד יותר מההיאבקות, היה יותר מרוב האירועים הגדולים בהיסטורייה. כל קרב היה טוב, ושניים מתוכם היו מצוינים. הסיכון בארבעה קרבות, שלא היה במקור אבל נגרם בגלל פציעה בארגון הבעייתי, השתלם ואפילו האופטימיים לא האמינו לזה. הגיעו 10,974 איש ששילמו 229,598 דולרים, ועוד 65,000 דולרים במרצ'נדייז- שיא חדש לקלגרי! הקהל השלישי הכי גדול בקלגרי אחרי הוגאן-סלוטר ב-1991 והוגאן-באנדי, השיאנים. סטמפיד רסלינג משכו בשיאם רק 7,500 איש.
- משפחת הארט הוצגה כמשפחה הראשונה בעיר שלה, וכולם עבדו כפייסים, מה שהיה מוזר, אבל בסוף גם הארגון וגם המעריצים האמינו בזה בצורה שלא הייתה אי פעם. ב-1993 ריק פלייר ניצח את ויידר בשארלוט, אבל עם כל הכבוד, הקהל הפעם פשוט עקף הכול. כמות היח"צ עם החזרה של ברט, האירוע הקנדי והיריד הייתה עצומה. האירוע ו-RAW קיבלו עמוד ראשי בעיתון. היו המון כתבות. היה מוזר לראות את ההיל הראשי, ברט הארט, מוצג כאגדה אמיתית, כמו הוגאן בשיאו, ומודל לחיקוי שכולם רוצים חתימות ממנו. או אואן הארט שעבד כמו פייס והציל את היום, וחגג עם המשפחה והילדה שלו. או דייבי בוי סמית' מנשק את אשתו. ובריאן פילמן, שעזר לסטו הארט כדי שהקהל יוכל לכבד אותו. ה-WWF הסבירו לכל העולם למה הם עודדו את האנשים הלא נכונים, אז המון אנשים שואלים למה הם נגד הפייסים האמיתיים. הקנדיים נראו צודקים. ה-WWF ניסו לחזור להיגיון לאחר מכן. אבל זה כאילו היה חלום של אירוע, ואז התעוררת וכלום לא קרה.
- הנרי ופיניאס גודווין ניצחו את הבלאקג'קס החדשים. די רע. DUD
- מנקיינד נספר בחוץ עם האנטר הרסט הלמסלי. קרב טוב מאוד שההתערבויות של צ'יינה והסיום דפקו אותו. צ'יינה נהייתה מאוד שרירית. הייתה פסיכולוגיה נהדרת על הברך של מנקיינד אבל גם סטיב אוסטין ואואן הארט עשו את זה במיין איבנט, אז חבל. הם התקוטטו אל הקהל. 3 כוכבים.
- גרייט סאסוקה ניצח את טאקה מיצ'ינוקו. הלמסלי ומנקיינד התקוטטו עדיין והלמסלי ממש דימם, אז היה קשה להם להצליח. אבל הקרב היה מצוין, לא כמו קרב השלשות ב-ECW. הם עובדים בקרבות יותר טובים מול 250 איש. מיצ'ינוקו הכי הרשים. הספוטים היו נהדרים. וינס מקמהן וג'רי לולר היו גרועים וג'ים רוס ניסה להבין אבל לא ממש הצליח. 4 כוכבים.
- מנקיינד והלמסלי התקוטטו בחוץ והלמסלי זרק את מנקיינד על ארגז בירה ושבר עליו את חפירה.
- אנדרטייקר ניצח את ויידר כדי לשמור על תואר ה-WWF. קרב טוב אבל לא נהדר. 3.25 כוכבים.
- ברט הארט, אואן הארט, דייבי בוי סמית', ג'ים ניידהארט ובריאן פילמן ניצחו את סטיב אוסטין, LOD, קן שאמרוק וגולדאסט. הקהל שנא את הפייסים אבל את אוסטין ממש. LOD דווקא קיבלו עידוד, שאמרוק קצת בוז, גולדאסט ממש ואוסטין הכי הרבה. פילמן יצא וקיבל עידוד ענק. הברך של ברט לא הבריאה. היה היט ענק על אוסטין כשפצע את אואן. ברט פצע את אוסטין כדי להשוות. רבע השעה הראשונה הייתה מהקרבות האמריקניים הכי טובים השנה, אבל אז זה הפך לקרב מקסיקני שהפך לקצת סלופי. אוסטין חזר בסוף וגם אואן. אוסטין לבסוף ניסה לתקוף את סטו הארט וברוס התעצבן. אוסטין תקף את המשפחה ואואן הצמיד אותו. הקטטה המשיכה עד שהשוטרים הפרידו. משפחת הארט חגגה אבל אוסטין תקף את ניידהארט, ואז המשפחה תקפה אותו והוא נעצר. הוא סימן אצבע משולשת. אוסטין היה היל נהדר, וכל משפחת הארט חגגה, והקהל הגיב כאילו זה 1984 וקרי ואן אריק ניצח את ריק פלייר. 4.25 כוכבים.
- היחסים בין ECW וה-WWF כנראה עומדים להתפרק, ולא יהיה להם קרב בסאמרסלאם. זה לא היה רשמי, אבל ידעו שיבנו לקרב הזה בסאמרסלאם או בספטמבר. ל-USWA יש הסכם עם ECW אז אולי הקרב יקרה אצלם. המצב קשה להבנה. פול היימן טוען ששוחחו איתו על הקרב אבל לא הגיעו להסכם לגבי הקרב. ה-WWF אומרים שלא תכננו את זה. הם אמרו שהיימן הסכים להנחות את שוטגאן סאטרדיי נייט, אבל היימן טוען שלא, ושהפתיעו אותו עם כרטיס טיסה. ג'ים קורנט החליף אותו. ניסו להשיג אותו, אבל ממש כעסו כשהוא לא הודיע להם כלום. כריס קנדידו היה בהקלטות RAW ללוות את סאני, וגם הוא לא השיג את היימן. רצו שהיימן יגיע לאולפנים ואז יכניסו אותו לתכנית, אבל נכון לעכשיו הם לא דיברו.
- היימן חש שלמרות הכול, הוא לא רוצה לפרשן את שוטגאן. הוא לא יכול לדבר על מתאבקים מה-WWF בלי להשוות אותם למתאבקים שלו, ולא רוצה ש-ECW תהפוך ל-USWA החדשה. סאבו ו-RVD גם ככה צברו היט אחרי שסירבו לסיומות הקרבות שלהם. ה-WWF טוענים שהיימן הובך לגבי סאבו ורוב ואן דאם, אבל היימן אומר שתמך בהם. בפגישה בין היימן למקמהן מקמהן התלונן עליהם ועל זה שסאבו רץ בקהל. אבל אף אחד לא חשב שינתקו קשר. אז ECW קיבלה יח"צ וחשיפה, אבל RAW לא קיבלה עוד רייטינג. הם גם לא הבריחו את הקהל. וג'ואי סטיילס אמר שיתבע את ה-WWF כי הוא מופיע בסרטון של סטיב אוסטין ולא ביקשו ממנו רשות. הוא התייחס לריאיון בו אוסטין לועג להאלק הוגאן. זה שודר ב-30 ביוני. פול היימן טען שביקשו בכלל את הריאיון שסטיב אוסטין ירד על ננסי סאליבן, אבל קשה להאמין שה-WWF יטעו ככה לאחר תקרית ג'סי ונטורה. האנגל עם USWA ממשיך, וג'רי לולר וג'ים קורנט יגיעו לשם.
- לארי או'דיי, מתאבק אוסטרלי ופרומוטר, מת מסרטן הכבד. הוא היה פייס מוביל באוסטרליה וניהל ארגון היאבקות באמצע שנות ה-70. הוא פרץ בפלורידה, וב-1992 הופיע ב-WCW, כחלק מנציג צוות אוסטרליה עם בנו ג'ף.