סיכומי שנים- רסלינג אובזרבר 1999

YossihNew · 23/5/22

סיכום 1984-1985
סיכום 1986
סיכום 1987
סיכום 1988
סיכום 1989
סיכום 1990
סיכום 1991
סיכום 1992
סיכום 1993
סיכום 1994
סיכום 1995
סיכום 1996
סיכום 1997
סיכום 1998
הספדים

והפעם!

אטיטיוד בשיאו!

מעברים בימי שני!

ECW טסה ונופלת!

ביפן יש אמני לחימה!

אנשים חשובים הולכים לעולמם!

ותאונה אחת שלעולם לא נשכח...

YossihNew · 23/5/22

4 בינואר, 1999:

ברגע האחרון לפני שהאובזרבר יצא לדפוס, דייב קיבל ידיעה: מנקיינד זכה באליפות ה-WWF מרוק בעזרת סטיב אוסטין ב-RAW שישודר בשבוע הבא! רוק כנראה יזכה בתואר שוב ברויאל ראמבל. נאמר שהם רצו משהו לשדר מול הקרב של גולדברג-נאש בג'ורג'יה דום, אבל הם כבר תכננו לעשות משהו כדי לרענן את הקרב של רוק-מנקיינד בראמבל, והפעם עם מנקיינד כאלוף. אוסטין פגע ברוק עם כיסא. מנקיינד הוריד מסכה ונאם כמו רוקי מהסרט.
השנה החדשה נפתחה, והמשחק משתנה. כל ארגון היאבקות נלחם מול משהו אחר עם תוצאות שונות. מבחינת ימי שני, ה-WWF מכסחים את WCW, וגם בהאוס שואוז, כי הם מילאו מאז סוף נובמבר 14 אולמות רצופים, ששברו שיאים בניו יורק ובשיקגו. ה-WWF מביאים את כל הכוכבים להאוס שואוז, ובסוף השנה, הם גם התחילו להוביל באירועים בתשלום. אבל זאת הייתה שנה טובה ממש לתעשייה, וגם אם WCW הצליחו יותר מבחינת המוצר ב-1997, הם הכניסו יותר השנה ובלתי אפשרי עם כל העניין לא להרוויח, בעיקר כשבהיאבקות משלמים למתאבקים הרבה פחות מכל ספורט אחר. WCW ברוב השנה הסתמכה על המתאבקים המבוגרים בשנות ה-40 שלהם, וככל שהשנה נמשכה, הקהל לא אהב את זה. סטארקייד חשף שאמנם קונים כרטיסים אבל לא שמים על המוצר, והקהל אפילו לא הגיב לשני הקרבות הראשונים, אפילו שנא אותם. ואלו היו הקרבות הטובים. ל-WCW יש כוכבים צעירים נהדרים, אבל הם קטנים והעסק חוזר להסתמך על שרירנים. הקטנים, לא משנה כמה ירשימו, יתקשו לצאת אובר, גם בגלל הפוש שהם מקבלים וגם בגלל שהצופה המזדמן, שמרכיב המון מהקהל, מעדיף את הפוש ואת הגימיק. המעריצים החדשים רוצים את הזוהר והכוכבים. מעריצים ותיקים כבר ראו הכל אז הם מעדיפים דברים אחרים ולאו דווקא וורקרייט. הם אוהבים סטוריליינים או מרדנות. ההיאבקות תמשיך להידבק לרייטינג וזה מה שיקבע. מה שבטוח זה שהמוצר שוב ישתנה השנה.
ה-WWF מצוינים ביצירת כוכבים, דמויות וסטוריליינים חדשים. ההיאבקות תמיד הייתה אופרת סבון אבל עכשיו ממש. WCW תנסה בטח להמציא את עצמה מחדש, למרות שהם מתנגדים לנוסחה של ה-WWF כי התחנות שלהם לא רוצות אותה. 1999 אמורה להיות השנה בה ה-WWF רק יגדילו את הפער. הכוכבים של WCW מזדקנים והצעירים שלה לא במעמד טוב יותר מלפני שנה. אדי גאררו, ריי מיסטריו ג'וניור, דין מלנקו וכריס בנואה כנראה ישארו ב-WCW גם אחרי שהחוזה שלהם יפוג השנה. כריס ג'ריקו הוא השאלה הגדולה, והוא וקונאן הם היחידים שמעמדם השתפר השנה, והענק כמעט בטוח יעזוב בתחילת פברואר כשהחוזה שלו ייגמר. ה-WWF הפכו את סטיב אוסטין לכוכב ענק, הרוק הפך למתאבק שיסחב אותם, DX הפכו ממידקארדרים לכוכבים, וגלן ג'ייקובס הפך לכוכב אמיתי כקיין. אמנם לארגון חסר ברט הארט שסחב את 1997 ושון מייקלס שסחב את 1996, אבל זה כבר לא שווה יותר. העסק מבוסס על חשיפה. עם ההסכם עם NBC, ל-WCW יש יכולת לקבל חשיפה גדולה יותר מה-WWF אלא אם ה-WWF ישיגו גם הסכם. זה יכול לנצח את הבוקינג והכריזמה ב-WWF. אריק בישוף נפגש עם המתאבקים ואמר של-WCW יש כמה עסקאות גדולות, שהוא לא יחשוף, אבל הוא דיבר על תכנית מצוירת בבוקר שבת, הסכם לשישה ספיישלים של NBC בשנה הבאה, ושני סרטים. אם WCW תציג מוצר טוב, ל-WWF יהיה קשה גם במצבם הנוכחי להתחרות מולם. אבל אם WCW ימשיכו לחשוף מוצר רע, זה יחסל הכל ממש מהר. שום דבר לא יכול להרוס את ההיאבקות יותר ממוצר גרוע בבמה גדולה.
בנושא ECW, היא צמחה ממש השנה. לפני שנה, היו לה מעט מופעים שמשכו 2,000 איש. עכשיו אלו המופעים הנפוצים שלה. הביירייטס נשארו יציבים, לא ברמת האירוע הראשון. האיכות, פרט להיט ווייב, נשארה בעייתית, אבל זה לא רק ב-ECW. למען האמת, ב-1998, המוצר חזק במיוחד, אבל באירועים המוצר ממש נחלש. ל-WCW היו אירועים ממש טובים ב-1997 והם שלטו שם, בעיקר בגלל קרבות המידקארד והחשיבות של המיין איבנטים, כמו המון ארגונים במשך השנים. והשנה, בתקופת צמיחה, המספרים התחילו ליפול לבסוף. המידקארד לא ממש הצליח בגלל פציעות, והחוסר בפוש גרם לכך שלקהל לא יהיה אכפת מהקרבות. המיין איבנטים רק נהיו גרועים יותר כי הוגאן הזדקן והתווספו סלבריטאים, אגדות מהעבר שכבר לא שייכות ובעלים בלי שליטה. ה-WWF היו חזקים יותר בתחילת השנה בעיקר בגלל סטיב אוסטין, אבל הדגש החדש על האנגלים והגימיקים וההתעלמות מהיכולות, אמנם טוב לטלוויזיה, אבל באירועים זה גרוע. האירועים הפכו לגרועים יותר. חוסר האנדרקארד עלה גם למעלה כי אנדרטייקר פצוע וקיין דמות נהדרת אבל בלי יכולת. הניו אייג' אאוטלוז הם לא יותר מכניסה. הקהל, כמו ב-WCW, פגע יותר בצעירים שמתאבקים שם. לא משנה עד כמה כריסטיאן או טאקה מיצ'ינוקו טובים, או אפילו אנשים כמו אדג' או ואל וינס שמקבלים פוש, לקהל לא אכפת. ההיאבקות הצילה את תעשיית האירועים ב-1998 כי מייק טייסון לא התאגרף והרס את התעשייה, אבל הרווייה בשוק והאירועים הגרועים הובילו לסוף השיא באירועים. חשיפה ברשת תשנה את המצב, או שאולי רק תגרום להם ליפול יותר מהר.
ההיאבקות היפנית הייתה בשיאה לפני כמה שנים, ומכמה סיבות- בוקינג עבש וחוסר היכולת ליצור כוכבים חדשים, וגם מצב כלכלי גרוע- בירידה. ויידר חיזק את אול ג'פאן, אבל זה כמו פלסטר לסרטן. אול ג'פאן די הצליחו בגלל שהביאו 58,300 איש לטוקיו דום. הם יחזרו במאי למופע שני, והמון חושבים שה-WWF יגיעו לשם. בנושא ניו ג'פאן- במשך שנים הם היו ה-ארגון. בשנות ה-80 הם יצרו יותר כוכבים מכל ארגון. באמצע שנות ה-90, היריבויות הבין ארגוניות הובילו אותם לשיאים שאף ארגון לא חווה. אחרי 1996 נהדרת, הם ירדו ב-1997 שעדיין הייתה חזקה. וב-1998 הם הפכו לעבשים למרות הקרבות הכי טובים בעולם. היו מיין איבנטים מלהיבים, הכי טובים על בסיס קבוע, למרות שאול ג'פאן מנצחים אותם במופעים גדולים. ה-G1 היה המופע הכי טוב בעולם. אבל WCW לא מביאה להם מתאבקים טובים ודון פריי ובריאן ג'ונסטון לא באו הרבה, אז המיין איבנטים הפכו לעבשים. במקום להאשים את עצמם שלא הצליחו לרענן את המוצר, הם האשימו דברים אחרים.
הארגון בבלגן. לא היה להם מושג מה לעשות ב-4 בינואר בטוקיו דום, אז הם תפסו את אטסושי אוניטה. אבל הוא חדשות ישנות ולמרות העניין זה לא הוביל למכירות. כ-30,000 כרטיסים נמכרו, אבל למרות שזה לא אסון, זה יחסית גרוע. יהיה להם גם מופע באפריל ואין להם מושג מה לעשות. הבוקר ריקי צ'ושו השעה את שיניה האשימוטו שביקר אותו בציבור, והעניש את קאנסוקה סאסאקי, ומאסאהירו צ'ונו פצוע בצוואר. קייג'י מוטו בן 36 עם פציעות ברכיים, אז השנה תהיה קשה. לגבי האשימוטו- הוא ביקר את הטורניר לטעינה על תואר IWGP שיהיה בפברואר. הוא מרגיש שהטורניר יקטין את הכוח של ה-G1, השיא של השנה בדרך כלל. הארגון הזהיר את המתאבקים מלבקר את הבוקינג, וסאסאקי התלונן על אוניטה ולכן הוא ייאלץ לעשות לו ג'וב. המיין איבנט הוא האשימוטו-נאויה אוגאווה, אז לאחר האירוע האשימוטו יושעה. זה לא אנגל אבל יהפוך לכזה. רוצים שהאשימוטו יצטרף ל-UFO ויתן להם אמינות. ההשעיה אינה מוגבלת, אבל הוא יחזור באפריל. ולא ידוע מתי צ'ונו יחזור מפציעת הצוואר שלו, אולי בסוף מרץ.
יש המון דברים שיקרו ב-1999. עם כל החשיפה וההתעלמות מהסמים, ההיאבקות במרחק קטן מחקירה נוראית. גם יכולות להיות בעיות ביחסי עובדים. המתאבקים מרוויחים יותר מתמיד, אבל פחות מספורטאים אחרים שלא מקבלים את אותו הסכום. סטינג וסקוט הול הרוויחו יותר ממיליון דולר השנה, וזה נשמע מצוין, אבל בתחומים אחרים אנשים מרוויחים יותר. ב-NFL מכניסים בין 60 ל-100 מיליון דולר, והשכר הוא בין 30 ל-70 מיליון באופן כולל. ה-WWF ו-WCW מכניסות 200 מיליון דולר כל אחת, ו-WCW משלמת 35 מיליון וה-WWF רק 20 מיליון. ה-WWF שמרו על שכר נמוך למרות הכל. המתאבקים גם משלמים הוצאות דרכים. הפרומוטרים מאמינים שהם יכולים להפוך כל אחד לכוכב ובפוטבול יש תחרות אמיתית אז צריך לשלם. חוסר האיגוד גם ישפיע אם ההכנסות ימשיכו לגדול, אבל המשכורות לא. מתאבקים יצטרכו להרוויח לפחות חצי מיליון דולר לשנה. המתאבקים לא חושבים שמגיע להם. יש הבדל אחד נוראי בין מתאבקים, בעיקר ב-WCW, ובין אחרים. שחקני בייסבול לא נמנעים מללכת למשחקים. ב-WCW, המתאבקים החשובים לא ממש הולכים לדרכים, ולכן גם הפחות חשובים מנסים להימנע, וזה מעצבן את אלו שממש עובדים. זה כאילו מייקל ג'ורדן יחתום עוד שנה וידרוש לעבוד רק ב-25 משחקים. המצב עומד להשתנות. אז השנה עומדת להיות מעניינת, נראה מה יקרה.
סטארקייד נפתח באחד מהקרבות הכי טובים השנה ב-WCW. ונסגר עם מיין איבנט טוב יותר מהצפוי. בין לבין היו קרבות סבירים, קרבות גרועים, והמון שופטים שנופלים. והקהל לא ממש נהנה. אז עוד אירוע גרוע. הגיעו 16,066 מעריצים ששילמו 584,236 דולרים ועוד 114,120 דולרים במרצ'נדייז. ההכנסה הכי גדולה מכרטיסים לאירוע בתולדות WCW, ובמקום הרביעי בתולדות הארגון. האירוע נבנה סביב שני קרבות- הזכייה של קווין נאש בתואר WCW מול רצף הניצחונות של גולדברג, והקרב שבאמת משך את הקהל, ריק פלייר מול אריק בישוף, כשפלייר מפסיד לבישוף בעוד אנגל שרק פלייר יכול לחזור ממנו. אחרי שמונה חודשים מחוץ לזירה ובגיל 50, פלייר שוב הוציא קרב טוב יותר מרוב המתאבקים.
בנוסף היה סטוריליין שהוציא אובר את בילי קידמן. קידמן הפצוע אמנם ניצח בקרב משולש מדהים ואז ניצח את אדי גאררו בקרב טוב, אבל לקהל לא היה אכפת. זה היה אמור להפוך אותו לכוכב אבל זה לא עבד. נדמה היה שהאירוע בכיוון הנכון, אבל נורמן סמיילי ופרינס איוקאה, פרי סאטורן וארנסט מילר, ובריאן אדמס וסקוט נורטון מול דיוויד פינלי וג'רי פלין הפכו לנוראיים. למה WCW לא לפחות שמו קרב שלשות של לוצ'דורים? זה היה לפחות טוב. השאר היה ככה ככה. לא גרוע, אבל לא מספק. ו-WCW שינו תכניות כל כך הרבה, עד שהמון דברים לא התרחשו. דאסטי רודס לא שפט את פלייר-בישוף, מילר וסאטורן לא היו בקרב קיקבוקסינג. התכנית הייתה שפלייר יסכן את הקריירה שלו מול שליטה בארגון, וזה לא קרה. נורטון היה אמור להילחם מול ואן האמר על תואר IWGP וזה לא התרחש לזעם הקהל היפני ולשמחת כולם. לקס לוגר סירב לקרב מול סקוט סטיינר. סקוט הול ובאם באם ביגלו לא קרה למרות שקידמו אותו כי הול נפצע בברך, וגם כי רצו שיעשו התערבות במיין איבנט. הבוקינג עם נפילות השופטים וההתערבויות התיישן מהר.
כבר ממשיכים...

YossihNew · 23/5/22

בילי קידמן שמר על תואר המשקל הקל מול ריי מיסטריו ג'וניור וחובנטוד גאררה. קרב מצוין. קידמן כמעט הרג את עצמו והיה פצוע ממש. אדי גאררו התערב ולא הצליח לעזור לגאררה לנצח. לאחר הקרב אדי התעצבן וירד על ריי וגאררה, בריאיון מצוין והוא יצא היל טוב. הוא אמר שיוכל לזכות באליפות מקידמן שהסכים לקרב. 4.5 כוכבים.
קידמן ניצח את גאררו ושמר על התואר. ריי עזר לקידמן וחובנטוד לגאררו. הקהל השתעמם. 3.5 כוכבים.
נורמן סמיילי ניצח את הנסיך איוקאה. התחילו להרוג את האירוע. טוני שובאני קידם את המיין איבנטים, מה שמוזר כי כולם כבר שילמו על האירוע. הוא גם אמר שפלייר כן חטף התקף לב. קרב נוראי. DUD
הול התראיין כמו פייס ואמר ש-1998 לא הייתה טובה עבורו והזכיר את נאש.
פרי סאטורן ניצח את ארנסט מילר. סאטורן צריך לעזוב את הווסט שלו. DUD
פלייר התראיין ואמר שההורסמן לא יתערבו בקרב. סקוט סטיינר ובאף באגוול הלכו לחדר של קונאן ולקס לוגר מנע מקונאן לריב איתם. קונאן כעס על לוגר.
בריאן אדמס וסקוט נורטון ניצחו את דיוויד פינלי וג'רי פלין. סטיפי אבל נוראי. 0.25 כוכבים.
גם אריק בישוף טען שפלייר חטף התקף לב.
קונאן שמר על תואר הטלוויזיה מול כריס ג'ריקו. טוני שובאני אמר שפלייר כנראה לא חטף התקף לב. קרב קצר עם מעט ספוטים מגניבים. 2.25 כוכבים.
בישוף ניצח את ריק פלייר. התכנית היא שבאנסנסורד פלייר והוגאן ילחמו, אבל הוגאן לא רוצה להגיע. אז בטח הוגאן יתקשר לפלייר שיפסיד לו דרך הטלפון. בישוף התאבק עם חולצה אז הוא לא בכושר טוב. הקהל קצת עודד את בישוף. קורט הניג נתן לבישוף אגרופן כדי שינצח. 2 כוכבים.
דיימונד דאלאס פייג' ניצח את הענק. הענק שוב עלה במשקל. ברט הארט פגע בענק ו-DDP איכשהו ניצח. 0.75 כוכבים.
קווין נאש ניצח את ביל גולדברג וזכה בתואר WCW. גולדברג הוא 173-0 למרות שהיה לו תיקו בנייטרו. טוב, ממילא אנשים צפו ב-RAW. היו המון אנשים ששנאו את גולדברג, וגם המון ששנאו את נאש. הקהל היה די טוב. גולדברג הוכיח שהוא טוב ממה שהוא נחשב. הוא ירוק, ולא מוכר, אבל הוא נראה טוב. דיסקו התערב וחטף, וביגלו התערב וחטף, והול רץ וחישמל את גולדברג כשנאש לא ראה. נאש ניצח וזכה באליפות לפופ נחמד, אבל אחרי סיום האירוע כשקונאן ולוגר באו, היה המון בוז. 2.75 כוכבים.

פרישתה של יגואר יוקוטה בגיל 37 מזכירה את תקופת הזהב בהיאבקות הנשים היפנית, כי היא אחת מהמתאבקות הכי טובות בעולם והמאמנת הכי טובה בעולם. היא הייתה גם יפה וגם מוכשרת. בגיל 15 היא הפכה למתאבקת באול ג'פאן וומן. אז היו המון צמדים של מתבגרות. הנשים הללו הפכו לדיוות, ובגיל 20 די פרשו. חלקן היו זמרות ממש. היו להן מעריצים נאמנים וקהל טוב. אבל לא לקחו אותן ברצינות. בסוף שנות ה-70 הכל השתנה. ב-1980 יוקוטה זכתה באליפות הג'וניוריות. בסוף השנה היא הפכה לאלופה הראשית. היא הייתה אולי הוורקרית הכי טובה בביזנס- שילוב של סאטורו סאיאמה ואולטימו דראגון. פרט לחודש ב-1983, היא הייתה האלופה עד 1985, כשניצחה את ליונס אסוקה בקרב הפרישה שלה ששבר שיאים להיאבקות נשים יפנית. כשהפסידה את התואר נאלצה לגלח את שערה. בזמן פרישתה הקראש גילז עקפו אותה כבר. בסוף השנה היא פרשה בגלל פציעה. כאן זה היה אמור להיגמר אבל זה רק התחיל. היא נשארה כמאמנת ופיתחה וורקריות נהדרות. הארגון היה בשיאו עד 1990. שם היא פיתחה את הוורקריות שהפכו את הארגון לארגון הכי טוב בעולם, שאפילו הגברים כיבדו. במשך עשור זה מה שעשתה. היא עברה להיאבקות חובבים ולא הצליחה. ב-1994 היא חזרה לקרב ראווה עם אגדות שפרשו במופע היאבקות עצום ששבר שיאים. המצב אז השתנה, והיא ועוד כמה חזרו כדי להוציא אובר צעירות. אבל העסק התחיל לגסוס. השבוע היא פרשה ואמרה שתפתח בית ספר להיאבקות. היא, בעיני רבים, המתאבקת היחידה שהייתה גם יותר טובה מכל גבר.
העיתונות במקסיקו סיטי ירדה על ואמפירו שעזב את CMLL שוב. הם גם ירדו על עוד מתאבקי WCW- חובנטוד כי הוא עשה קרוטץ' צ'ופ, וסילבר קינג כי הוא השמין- לטענתם כי אלו ההשפעות הרעות של ארה"ב. אל דאנדי והקטור גארזה זכו לשבחים כי הם נשארו אותו הדבר.
יש המון שמועות על בריאותו של שוהיי באבה, כי הוא לא יתאבק בסיבוב ההופעות של ינואר. אול ג'פאן אמרו שהוא יצא מבית החולים ופשוט היה מקורר. מזג האוויר קר וברוב האולמות אין חימום, ולכן הוא יאלץ להחמיץ את סיבוב ההופעות. הוא יהיה בן 61 ב-23 בינואר, ובדרך כלל עושים לו מסיבה גדולה, אבל הפעם מסיימים שבוע קודם לכן את סיבוב ההופעות.
קייג'י מוטו חזר ליפן השבוע והתנצל על כך שלא הגיע לנייטרו לעשות אנגל עם סקוט נורטון לקראת קרב האליפות שלהם. הוא אמר שהברכיים שלו ממש פצועות. התכנית היא שיזכה באליפות ואריק בישוף לא שמח מזה.
הניו יורק פוסט עשו כתבה על וואהו מקדניאל. הוא כבר בן 60 ומחכה להשתלת כליה. הוא אמר שהוא רוצה למות, אבל רוצה להיות אבא לבנו. לכן הוא עובר דיאליזה. דיברו כאילו הוא כוכב הפוטבול הראשון שעבר להיאבקות. וואהו היה כוכב גדול והרוויח הרבה יותר בהיאבקות מבפוטבול. הוא עלה במשקל בגלל סכרת ודי פצוע מכל התקופה שלו כמתאבק.
סופר קרייזי חתם לשנה ב-ECW ויגור בפילדלפיה.
כריס קנדידו ותמי סיטץ' יחזרו באנגל באירוע. גם ג'רי לין יחזור באירוע, למרות הפציעות.
האישומים כנגד ניו ג'ק על תקרית מאס טרנזיט הם תקיפה וחבלה בנשק קטלני, והמשפט יתחיל ב-7 באפריל. ג'ק יכול להיכנס ל-11 שנים בכלא.
כולם ממש מתים על המלווה החדשה של ג'סטין קרדיבל- ג'סמין או ג'אז.
טאג'ירי עשה בתכנית הטלוויזיה אחיזת טרנטולה. צריך לראות את זה.
בנוגע ל-WCW ו-NBC: הם יפיקו שש תכניות ויש אופציה ליותר מכך, ויש תאריכים, אבל אם הרייטינג לא יהיה טוב- ספק גדול במצב של היום- NBC תוכל לבטל אותם. הם רוצים שידור מלאס וגאס וגם שהמון שחקנים שלהם יצטרפו. זה קצת בעייתי בטווח הארוך לעשות את זה רק בלאס וגאס. הפעמיים הראשונות, במקרה גמור, יהיו מול האירוע של ה-WWF ביום האהבה, ומול רסלמניה. זה מאוד בעייתי, כי ב-15 בפברואר נייטרו תהיה בטמפה וב-29 במרץ בטורונטו. הספיישלים יהיו יותר חשובים מנייטרו ואירועים. המופעים השני והשלישי יהיו במקום משחקי NBA, אז אם השביתה שם תתבטל, אולי התאריך ישתנה. הרעיון הוא לתכנית דו חודשית. NBC אולי דיברה גם עם ה-WWF אבל זה לא התקדם. אריק בישוף אמר ש-NBC סירבו ל-WWF בגלל המוצר שלהם, ושהכיוון של ה-WWF יפגע בהם בסוף. זאת ההוכחה שאסור להעתיק מהם. ככל הנראה זאת לא באמת הסיבה. וינס מקמהן פקפק בכלל ש-WCW חתמו על העניין, כי NBC לא דיברו על כך. רבים מרגישים שההצלחות בשנות ה-80 עם הוגאן, סאבאג' ופייפר גרמו להם לפנות ל-WCW.
כריס בנואה, דין מלנקו ואדי גאררו לא האריכו את החוזה בעוד שלוש שנים אבל הסכימו לתנאים. הם אמורים לקבל 1.35 מיליון דולרים בשלוש שנים. כולם ממש רצו לעזוב ל-WWF, וזה היה כמעט בטוח. הם החליטו להישאר בגלל כסף. ה-WWF לא הצליחו לשכנע אותם שהשכר אצלם ללא גבולות כי רוב המתאבקים, פרט לאלו בפסגה, לא מרוויחים יותר מהכסף המובטח גם היום. ה-WWF רוצים אותם מאוד, יותר את בנואה. ב-WCW הכסף מובטח גם במקרה של פציעה, וזה חשוב להם. בישוף יצטרך להצדיק את השכר שלהם ולתת להם פוש. לבנואה נטען שיקבל פיוד מול ברט הארט. ה-WWF לא ממש הציעו הצעות טובות אבל היו מוגבלים כל עוד החבורה הייתה עוד עם חוזים. אף אחד מהם לא האמין שיקבל הרבה ב-WWF. גם ריי מיסטריו ג'וניור עוד לא חתם אבל יחתום בקרוב עבור פחות כסף מהשאר. גם החוזה של בילי קידמן תכף נגמר.
בנייטרו- רייבן עשה סגמנט בבית שלו. הוא צריך להפוך לשחקן כי הוא ממש טוב, יותר מהשחקנית של אמא שלו.
נורמן סמיילי קיבל שם חדש לריקוד שלו- ביג וויגל.
קווין נאש התראיין לקריאות בוז נוראיות ולא יצא פייס. הוא אמר שהוא לא רצה לזכות בתואר ככה והציע לגולדברג קרב חוזר בשבוע הבא. המממ…
ריק פלייר ניצח את אריק בישוף והפך לנשיא WCW ל-90 ימים. רנדי סאבאג', עם תסרוקת חדשה, גוף חדש וחברה חדשה, מנע מה-nWo להתערב.
בוטלו סיבובי ההופעות שנקבעו באביב במקומות כמו גרמניה, אנגליה, אוסטרליה ו… ישראל. מסתבר שההוצאות גדולות מדי והם צריכים להתמקד ב-NBC.
הסרט חייל אוניברסלי 2, עם גולדברג וז'אן קלוד ואן דאם, כמעט כלל בתוכו גם את סייבל.
סאמו בדרך לארגון.
קווין נאש כנראה יעניק להוגאן את האליפות בשבוע הבא. הרעיון הוא לחזור לפיוד של ההורסמן מול ה-nWo שתכלול רק את הוגאן, נאש, הול, סטיינר ולוגר שעושה היל טרן.
סטיב אוסטין לא יתאבק עד הרויאל ראמבל כדי שינוח עד אז.
ג'ים רוס מקווה לחזור גם עד אז, אבל לא ידוע מתי יחזור.
הסיבה ששון מייקלס הפך לפייס היא בגלל שנאמר שהוא צריך לעבור ניתוח בגב. הוא יעבור ניתוח אז האנגל היה כדי שיחזור כפייס. הוא לא יתאבק ברסלמניה ולא ידוע אם יחזור לזירה וכמה יהיה מוגבל אם כן. אגב, שון הכריז שווינס יכנס מספר 2 לראמבל.
קן שאמרוק גם עבר ניתוח במרפק ולא יתאבק עד הראמבל.
התכניות לברול פור אול בין בארט גאן וטנק אבוט בוטלו כי אבוט ביקש 55,000 דולרים על הקרב. רוצים שגאן ילחם מול המון מתאבקי שוט כמו קימו. באטרבין תמיד עולה אבל יש לו לו"ז קשוח, למרות שהם זכאים להשתמש בו עוד פעם אחת. רוצים גם את סטיב בלאקמן אבל חוששים שהשניים יפצעו. קן שאמרוק חשוב מדי בשביל לסכן אותו. הברול פור אול נחשב לכישלון בגלל הפציעות.
ב-RAW, האקולייטס חטפו את דניס נייט.
בהאוס שואוז, וינס עושה הורדות ידיים עם מנקיינד. המנצח בשיקגו היה אמור לנשק את דברה, ווינס סירב לכך. בגארדן, המנצח היה אמור לנשק את סייבל ווינס הסכים. בכל אופן, מנקיינד תמיד מותקף ואז הנשים מנשקות אותו ומחיות אותו.
לסייבל יש שני צילומים שונים לפלייבוי. אחד עם בגדים והשני רק עם האליפות.
דון קאליס כתב בוויניפג סאן על כמה טוב שמתאבקים מתחילים להשתמש בסוכנים שמאלצים את התעשייה להתקדם. הוא טען שהמתאבקים חכמים יותר. ה-WWF די כעסו והחליטו לנסות לשחרר אותו מהחוזה שלו, בעיקר כי אין להם רעיונות לגביו.
סטיב ויליאמס יחזור בהקלטות הבאות. סטיבן ריגל לעומתו עדיין לא מוכן.
מארק מרו חתם לעוד שלוש שנים ואמור לחזור בסטוריליין חדש.
מקווים שהענק יגיע באמצע פברואר ויקבל פיוד גדול לקראת רסלמניה. זה חבל שהוא שוב עלה במשקל, כי הלו"ז יהיה קשוח יותר.
המון מכתבים על "להתאבק עם צללים". מישהו כותב שהוא עוד חושב שזה וורק. דייב אומר שלא.

YossihNew · 25/5/22

11 בינואר, 1999:

אז המהדורה הזאת פשוט משונה. פרסי השנה נמצאים במהדורה הזאת, אבל יש גם הספד ענק שתופס את כל המהדורה, ולכן רק בסוף, יש כמה חדשות קצרצרות…
עם תקופת הפריחה בהיאבקות, רבים ניסו לכתוב את ההיסטוריה. וכשמונים את האנשים שהשפיעו על התעשייה, כולם מתעלמים משם אחד. הפרומוטר הכנה. זה שהעיתונות כיבדה אותו כל כך, הרבה יותר מהתעשייה. זה שהמתאבקים מעולם לא אמרו עליו שום דבר רע. זה שאפילו האיש שנלחם מולו אמר עליו שאם רק יגידו עליו את האמת, הוא יראה טוב. זה שלא זייף קהל, רימה מתאבקים, הלין שכר או הפר הבטחות. ובעסק כמו היאבקות, אם קיים איש כזה, והיו כאלו שניסו, ברגע שהיה מגיע לפסגה היו אוכלים אותו. זה תמיד קרה. אבל סם מוצ'ניק היה סיפור אחר. מוצ'ניק היה האיש הכי חזק בתעשייה יותר מכל אדם אחר. הוא לא היה אלוף, אבל הוא יצר את כל תארי העולם. לא היה לו שידור לאומי, לא הייתה לו טריטוריה. אבל הוא הקים את ה-NWA, הקרטל הכי גדול שהיה קיים בתעשייה, לא רק בארה"ב אלא גם בחו"ל, ששלט בין 1949 ל-1983, ושלט בו בשנות התהילה. הוא הפך את סנט לואיס לבירת ההיאבקות העולמית, העיר הכי רווחית במדינה כמעט ארבעים שנה. והוא פשוט הציג היאבקות כספורט. הוא היה כתב ספורט, והיה חבר של ספורטאים, ואם הם הפסידו בהיאבקות נקי אז למה מתאבקים לא? הוא התנגד לכל איום על האמינות, ובגלל שהוא הכיר את העיר שלו, הוא סירב לכל דבר שיאיים על מעמדו או שיגרום לאנשים להגיד שהוא הציג משהו מטופש או שלא נתן להם תמורה. סנט לואיס הייתה היאבקות אמינה בעסק לא אמין. כשמתאבק הגיע לפסגה שם, הוא היה כוכב בכל מקום. ולא לזמן קצר. אם היית שם כוכב, תמיד תהיה כוכב. המעריצים שוכחים היום קרבות יומיים אחרי שהם קרו, אבל קרבות שם נזכרו לעשורים- ברוזר מול ואן אריק ב-1964, ת'אז מול או'קונור ב-1965, דורי פאנק ג'וניור וג'ק בריסקו בקרב של שעה ב-1 בינואר 1971. אם כוכב הפסיד למישהו חדש, נוצר כוכב חדש לעשור או שניים הבאים. לא שכחו מזה. ההיאבקות הייתה שונה מהיום, אבל דומה לאול ג'פאן. עם השנים הוא הוחלף כנשיא וזה היה הסוף של הארגון הכי חזק בתעשייה, שעוד היה קיים עד תחילת שנות ה-90 והיום קיים כאוסף ארגוני אינדיז. מוצ'ניק הוא מעשרת האנשים הכי משפיעים על התעשייה, אבל הרוב מתעלמים מתרומתו, ומעדיפים לדבר על אנשים צבעוניים כמו גורג'ס ג'ורג', טוטס מונדט, ואז לעבור להאלק הוגאן ווינס מקמהן. מוצ'ניק הורס הכל- הקהל רצה לראות משהו רציני. אתלטים אמיתיים בספורט שנראה אמיתי. היום, יש רק פיל מוצ'ניק. סם מת בגיל 93 ב-30 בדצמבר, מדימום פנימי בסנט לואיס אחרי שנה רעה. עבור מתאבקיו, הוא, פול בוץ' ודון אואן נחשבו לפרומוטרים ההגונים שמעולם לא הפרו הבטחות או רימו בתשלום.
בסוף שנות ה-50, ביום של מופע, עובדי החשמל שבתו ומוצ'ניק נאלץ לבטל מופע. מלא מתאבקים באו מכל המדינה וציפו לתשלום. מוצ'ניק שילם להם הוצאות דרכים ותשלום מאוד הוגן. זה עצמו מיוחד. מעט לאחר מכן, אחד מהמתאבקים חזר עם הכסף ואמר שהם מסרבים לקבל אותו. הם הבינו שזאת לא אשמת מוצ'ניק והם ידעו טוב מאוד שהוא תמיד יהיה הוגן כלפיהם. הנאמנות כלפיו הייתה חזקה כל כך. הוא החל לעבוד ב-1942, ורק ב-1982 גמר. הוא ערך 700 האוס שואוז בסנט לואיס, בעיקר בקייל אודיטוריום. רק שני מיין איבנטים היו שונים ממה שהוא פרסם. ב-1962, באדי רוג'רס היה אמור להגן על התואר מול יריב, ושבוע לפני כן קארל גוטץ' וביל מילר פצעו אותו בחדר ההלבשה. מוצ'ניק הסביר כל השבוע שרוג'רס לא יגיע וכפיצוי לו ת'אז יבוא. במרץ 1973, טרי פאנק נלחם מול ג'וני ולנטיין. יומיים לפני כן, ולנטיין חטף התקף לב. למחרת היום מוצ'ניק הסביר שלא יגיע בגלל חסימה בלב. מוצ'ניק בקושי שיקר ולכן לא פקפקו בו- ג'וני לא רצה להיות מוצג כזקן ולכן הציג את גרג ולנטיין כאחיו ולא כבנו, ומוצ'ניק נאלץ לזרום איתו. במקום ולנטיין, ג'ין קיניסקי, שמשך במשך עשור באזור, הגיע להחליף אותו. היום זה נדיר שהקארד שומר על עצמו. למוצ'ניק תמיד היו כוכבים מארגונים אורחים ותמיד היו גם בעיות תחבורה, מזג אוויר ופציעות. יום אחרי שקנדי נרצח, הגיעו המון מעריצים לצפות בו ומוצ'ניק אמר שגם אם תיפול פצצה גרעינית הם יגיעו. המתאבקים ידעו שהם צריכים להגיע. אם בוטלה הטיסה- תשכור מכונית. יאריכו את המופע עד שתגיע. דורי פאנק ג'וניור זוכר שאבא שלו אמר לו שלא מחמיצים מופע בסנט לואיס ואם יש חשש- להגיע יום קודם. חלק מזה היה בגלל התשלום- מוצ'ניק שילם 32% מההכנסות למתאבקים. פרט ל-1955-58, ובמדיסון סקוור גארדן שהיו בו הכנסות עצומות, זה היה השוק הכי טוב מאז מלחמת העולם השנייה. הם לעולם לא ממש עברו טלטלות. מוצ'ניק ערך מופעים כל שבוע, אלוף העולם הגיע כל שבועיים, ובקיץ היה חופש בגלל הבייסבול, אז שידרו קרבות מארגונים אחרים, של מתאבקים שיגיעו בקרוב. המיין איבנט קיבל 16% מההכנסות, בערך 3,000 דולרים למתאבק. האנדרקארד היה מאוד נדיב. המתאבקים קיבלו פירוט ואף אחד לא פקפק בו. הפרשן שעזר לו אמר שסם היה מושלם ובדק כל דבר. המיין איבנטרים ידעו ששם היה אפשר להיות כוכב, וצריך להצליח קודם שם כדי להצליח בכל מקום אחר.
מוצ'ניק נולד באוקראינה באוגוסט 1905, ועבר לסנט לואיס בגיל שש. הוא עבד בדואר כשהוצעה לו עבודה ככתב ספורט. הוא הפך לכתב מצוין עם מקורות רבים. הוא הפך לחבר של שחקני בייסבול, בעיקר של רוג'רס הורנסבי. הוא אפילו הכיר את בייב רות' ואל קפונה. בחדר הכושר הוא פגש את ריי סטיל, והתחיל ללמוד ממנו על היאבקות. לו ת'אז אמר שהיו קרובים, אבל ריי היה מתחן. הוא פעם דיווח על המכונית השכורה שלהם כגנובה וסם נכנס לכלא. ב-1932 מוצ'ניק איבד את עבודתו כשהעיתון שלו התמזג עם אחר. הוא קיבל הצעה מעיתון אחר, אבל טום פקס, מששת הפרומוטרים ששלטו בתעשייה, הציע לו לעבוד אצלו. מוצ'ניק למד מהר והפך לגורם חזק בתעשייה. בסוף שנות ה-30 ההיאבקות קצת ירדה, ופקס רצה ליצור כוכב חדש- מתאבק בן עשרים עם פוטנציאל עצום, מהגר הונגרי שנודע כלו ת'אז. נאמר שת'אז ניצח את החונק לואיס בעשרים שניות באימון, מה שממש לא היה נכון. בדצמבר 1937, ת'אז זכה באליפות העולם בגיל 21, הצעיר ביותר אז. הוא היה מוכר בניו אינגלנד ובקוויבק. זאת הייתה החלטה של הרגע האחרון כי כולם רצו משהו חדש. ת'אז סירב לחתום על חוזה והפסיד את התואר מהר, אבל הוא ומוצ'ניק התקרבו מאוד כשמוצ'ניק היה הדובר שלו. לאחר שפקס לא קיים הבטחה למוצ'ניק, הוא החליט להתחרות מולו. הוא פתח במרץ 1942. בהתחלה הוא לא ממש הצליח ונשלח להילחם במלחמת העולם, אבל לאחר המלחמה חזר לערוך מופעים. בדצמבר 1945 הוא הביא מתאבקים כמו לואיס החונק, סטיל וג'ים לונדוס. הקרבות שלו היו איטיים יותר. פקס מכר את הארגון שלו לת'אז כי היה צריך כסף לדברים אחרים מחוץ להיאבקות. אחד מהשותפים של ת'אז היה ביל לונגסון, ממציא הפיילדרייבר, שהיה היריב של ת'אז. מוצ'ניק היה יריב של ת'אז פתאום. ת'אז חשב שרק יחכה ומוצ'ניק יפשוט רגל.
ה-NWA הוקמה בצורה צנועה יותר מהצפוי. ביולי 1948, חמישה פרומוטרים, ביניהם אורוויל בראון, ואל האפט ששלט בבאדי רוג'רס, נפגשו עם מוצ'ניק במלון. מוצ'ניק רצה שיעבדו ביחד כדי לחלוק במתאבקים ולהגן על האינטרסים, ובעיקר על הטריטוריות, של כולם. הם גם הסכימו להחרים מתאבקים בעייתיים. זה היה די לא חוקי. בראון הפך לאלוף העולם הראשון שלהם. בעשור הבא, התואר הוגן בכל העולם. רוג'רס הוביל מיד לעלייה בעסקים בסנט לואיס. מוצ'ניק התחיל לנצח. האחרים הבינו שצריך להצטרף ל-NWA. ת'אז החליט להצטרף גם הוא, הוא רצה לצאת מהניהול. מוצ'ניק דאג שאם יאבד את רוג'רס הוא יפסיד, והחליט שת'אז יוכל לעזור לו. הארגונים התחלקו במתאבקים ובמופעים, ות'אז היה אמור לעשות קרב איחוד מול בראון. בראון היה אמור לנצח, אבל שלושה שבועות קודם לכן הוא עבר תאונת דרכים קטלנית ות'אז הפך לאלוף. ת'אז היה כוכב גדול אז זאת לא הייתה בעיה, והיאבקות שודרה גם בטלוויזיה. גורג'ס ג'ורג' היה הכוכב הידוע אבל ת'אז היה המתאבק המכובד. במשך שמונה שנים הוא נשאר האלוף, פרט לתקופה קצרה ב-1956. מוצ'ניק הפך לאדם הכי חזק בארגון. ה-NWA לא הייתה מאוחדת, אף אחד לא סמך על אף אחד. מוצ'ניק רצה אלוף ספורטיבי ככל האפשר, שישמור עליו מפני בגידות. לואיס היה המנג'ר של ת'אז. האלוף שם ערבות של 25,000 דולר כדי להבטיח שיעשה ג'וב. ה-NWA כל שנה התכנסו והחליטו אם להחליף אלוף. ת'אז תמיד חשש, אבל לואיס ידע שכל עוד ימשוך כסף, הם לא יוותרו עליו. מוצ'ניק ידע לשמור על ת'אז קרוב אליו כדי לתת לארגונים את הכסף שרצו. 38 ארגונים אזוריים בארה"ב, מקסיקו, קנדה, יפן, אוסטרליה וניו זילנד הצטרפו לארגון. זה הוביל לקרבות איחוד מול ת'אז. לאחר ביטול השידורים ב-1955, למוצ'ניק לא נשארה תכנית. זאת הייתה התקופה הקשה. היחסים שלו עם ת'אז, שהיו קשים מלכתחילה, הוחמרו. ת'אז ירד על שאר הארגונים וסירב להתאבק בקארדים עם נשים. הוא גם התעצבן שנאלץ להגן על התואר בכל ארה"ב כדי לסייע לפרומוטרים. העסקים של מוצ'ניק סבלו אבל ת'אז והיחסים עם התקשורת עזרו לו לשרוד. הוא החל לערוך מופעי אגרוף. ת'אז החליט להפסיד לריקידוזאן ביפן שלא באישור מוצ'ניק, ובמקומו האליפות עברה לדיק הוטון- ת'אז לא רצה להפסיד לרוג'רס. הוטון לא היה כריזמטי ולא משך את הקהל. ת'אז הרוויח כסף ביפן ובאירופה, ואז ה-NWA החרימו את סאני מאיירס. הוא תבע אותם, ומחלקת המשפטים החליטה לחקור. כל העסק היה בסכנה להפרת חוקי המונופול.
כבר ממשיכים...

YossihNew · 25/5/22

אז מוצ'ניק חיזק את כוחו. הוא היה חבר של מל פרייס- חבר קונגרס ומעריץ היאבקות מושבע. פרייס הגיע להסכם עם הפרומוטרים שגרם להם להבטיח לא לעשות שום דבר לא חוקי, ולהמשיך להיות קבוצה של פרומוטרים משתפי פעולה. כמובן שהם מיד חזרו לסורם. כאן ידעו שאי אפשר לבגוד במוצ'ניק. מוצ'ניק לא ממש היה הנשיא בפועל לפני כן, אבל מעכשיו בכל הבחירות הוא תמיד ניצח. ב-1958 מוצ'ניק השיג שידור בסנט לואיס והקים את תכנית "רסלינג אט דה צ'ייס", קרבות היאבקות במלון עם אורחים מכובדים. פאט או'קונור הפך לאלוף ולבוקר. ההיאבקות התחילה לצמוח, בעיקר בשיקגו בגלל רוג'רס. רוג'רס ואו'וקונור שברו שיא ב-1961, כש-38,622 איש באו לראות את רוג'רס זוכה באליפות. זה הוביל לעוד ריב. ת'אז היה האלוף הבלתי מעורער, אבל תמיד היו עוד תארים. ורן גאנייה כבר הקים את ה-AWA ב-1960 עם עצמו כאלוף. רוג'רס קיבל בוקינג מטוטס מונדט, שהיה חזק מאז שנות ה-20, וכרגע ערך מופעים בצפון מזרח המדינה עם שותפו, וינס מקמהן האב. הם מנעו מרוג'רס להופיע אצל פרומוטרים אחרים. השאר נלחצו, ומוצ'ניק חשש מפרישה מה-NWA של הפלג הצפון-מזרחי. מחשש מאיבוד האליפות, מוצ'ניק קרא לת'אז- בן 46 שדי פרש מהספורט. רוג'רס שבר את ידו במהלך אותו עימות שהוזכר קודם, ונאלץ להחמיץ קרב ראשון. לפני הקרב השני, רוג'רס שבר את הקרסול מול קילר קוואלסקי. קוואלסקי ממש היה אלוף לתקופה מסוימת, אבל לא הכירו בו. בטורונטו, רוג'רס ות'אז נפגשו, ומקמהן ומונדט היו שם. מוצ'ניק איים על רוג'רס שאם לא יגיע הוא יתרום את הערבות שלו לצדקה, ומול ת'אז לרוג'רס לא היה סיכוי. כמה חודשים לאחר מכן, ת'אז ניצח את ברונו סאמארטינו- שהיה ידוע שיהיה האלוף של וינס. מקמהן ומונדט טענו שבגלל שקרב האליפות היה עם הכרעה אחת ת'אז לא האלוף, ורוג'רס "זכה בטורניר בריו דה ז'נרו" כדי להיות אלוף ה-WWWF הראשון, אך הפסיד את האליפות מהר לסאמארטינו, לאחר התקף לב שגרם לו לפרוש מהיאבקות.
מוצ'ניק ניסה לאחד את התארים ב-1965, ורצה לשדר את קרב האיחוד במעגל סגור. זה לא התרחש. התכנית הייתה שברונו יהיה אלוף NWA לשנה, אז ת'אז יזכה בתואר ואז יהיה קרב האיחוד. ככה מקמהן ומונדט יחזרו ל-NWA. אבל ת'אז סירב לעשות את הג'וב ודרש ערבון, ווינס סירב. ברונו גם לא רצה את הלו"ז הנוראי של האלוף. מוצ'ניק הזועם העביר את התואר מת'אז לג'ין קיניסקי, שבדיוק הפסיד לברונו, שנחשב גדול ממנו. ב-1972 ה-WWWF חזרו ל-NWA. פרט לפיוד הארלי רייס-בוב באקלנד, אלוף ה-NWA לא הגיע לבקר אצלם. קיניסקי היה אלוף שלוש שנים, אבל ריב עם הפרומוטרים הוביל לעלייתו של הבן של הפרומוטר של אמרילו- דורי פאנק ג'וניור, בן 27 בלבד. פאנק נחשב ללא מנוסה ולבן של אבא, אבל מהר מאוד הסתבר שהיה וורקר מצוין ומושך קהל, והוא כיהן ארבע שנים כאלוף מוצלח. הוא נלחם שעה ויותר מול ג'ק בריסקו, כוכב ענק בפלורידה שהפך לכוכב לאומי. הפיוד הזה היה הכי חשוב בזמנו וגם ביפן. באותו הזמן, שוהיי באבה ואנטוניו אינוקי פרשו מ-JWA והקימו את אול ג'פאן וניו ג'פאן. באבה נפגש עם מוצ'ניק והפך לסניף של ה-NWA. פאנק נפצע בכתף קצת לפני שהיה אמור להפסיד את התואר לבריסקו. מעט לאחר מכן הוא הפסיד את התואר להארלי רייס, ואז בריסקו זכה באליפות. זה היה האלוף האחרון שמוצ'ניק בחר. ב-1975 מוצ'ניק התפטר מתפקיד הנשיא ופריץ ואן אריק הפך לנשיא. הבעיה הייתה שמוצ'ניק קיבל המון כסף מהבוקינג של האלוף והפרומוטרים הרגישו בטוחים מספיק כדי להדיח אותו. ג'ים בארנט הפך לפרומוטר של האלוף בחינם. אז האלוף התחיל להפסיד בסיומות דפיקה, מה שמוצ'ניק התנגד אליו, והכסף נשאר אצל הפרומוטרים. בדרום, אדי גראהם כבר תכנן הפיכה והשתלט על הארגון. הארלי רייס התחנן בפני מוצ'ניק לא להתפטר, כי בלעדיו ה-NWA יתפרקו. פריץ וגראהם דאגו לטריטוריות שלהם. בקנזס סיטי, בוב גייגל והארלי רייס הפכו לשותפים בארגון וגם ורן גאנייה הצטרף.
ה-NWA השתנתה אבל לא סנט לואיס. ריק פלייר טען שהיא הייתה העיר האחרונה שנשארה כמו שהיא. הזירה הייתה קשיחה וכואבת. הקהל היה מרשים. ניצחון היה חשוב. לא היה דם. הכל היה נקי. אנשים שסירבו לעשות ג'וב לא יכלו לעבוד עוד בעיר. הכל היה מאוד אמין. קהלים אחרים ראו את זה, וחשבו שזה משעמם. אבל הרייטינג היה גדול, שני רק לחדשות. כמו אול ג'פאן בשיאה. סנט לואיס הייתה העיר הכי טובה בארץ. בעיקר במיין איבנטים. המתאבק הכי אהוד היה ברוזר, שכבר לא היה חזק בשנות ה-80 אבל היה אובר. המתאבקים הגדולים נשארו עד לסוף שנות ה-70, והצטרפו גם צעירים כמו ריק פלייר, דייוויד ואן אריק, ברוזר ברודי וטד דיביאסי. פלייר אמר שאהב להתאבק שם ושמוצ'ניק היה ידוע בעיר. ב-1969 הגיע המנג'ר הראשון: בובי הינן, רק כי בלעדיו בלאקג'ק לאנזה לא היה שווה. מוצ'ניק שילם להינן כסף של ג'וברים ולא נתן לו ממש להתערב, כי הוא הרגיש צורך לבנות את לאנזה. השופטים ידעו רק על הסיומות והיו חייבים להיות חכמים ולשפוט כאילו זה אמיתי. ההילים הכי גדולים חששו מהשופטים. ב-1973 טרי פאנק זכה בתואר המקומי והוא ואחיו רדפו אחרי התואר של בריסקו. מוצ'ניק השתגע כשראה סיום שהחליטו בלעדיו- פאנק היה אמור לנצח עם כיסא. הוא מיד ביטל את ההחלטה. כשהשיק, הבעלים של דטרויט וההיל הכי לוהט במדינה בא, הוא נפסל תוך 24 שניות. מוצ'ניק מנע מג'ורג' סטיל לצאת אובר. הוא פיטר את וואהו מקדניאל ובילי רובינסון כי דפקו אותו בנושא דו"ח תנועה. גם דאסטי רודס לא קיבל פוש כי לא היה בכושר, למרות שמשך קהל.
מוצ'ניק גם רצה לשדר מופע של כל המתאבקים הכי גדולים של ה-NWA, אבל הפרומוטרים האחרים לא רצו את זה. הוא הקדים את זמנו. ב-1977, מוצ'ניק הביא את היורש לבריסקו- בוב באקלנד, מתאבק קולג' מעוטר. הוא התחיל לנצח המון וקיבל וורקרים מוכשרים שסחבו אותו. וינס מקמהן החליט להפוך אותו לאלוף אחרי בילי גראהם, כהפך ממנו, והוא היה אלוף לשש שנים לפני הוגאן. העסקים של מוצ'ניק היו חזקים בעיקר בגלל הארלי רייס. ריק פלייר היה המתאבק הכי לוהט בקרולינה, והגיע בניגוד לדעתו של או'קונור שחשב שהוא קטן מדי. אם פלייר לא היה מצליח שם בזכות מוצ'ניק, הוא לא היה הופך לאלוף. פלייר משך קהל נהדר וגם הגיע ליפן, שם ניצח את ג'ייאנט באבה. גם דיוויד ואן אריק גרם לרייס לדמם והפך לכוכב ענק במדינה. זה הוביל לצמיחה של ההיאבקות בטקסס. ואז, בינואר 1981, זה נגמר. אשתו של מוצ'ניק, הלן, נפטרה. הוא שמר על הפרומוטרים והאמינות, הוא שמר על המניות שלו בשבילה, אבל היא מתה והוא היה מסודר בעסק צעיר מדי. האלוף הבא הוא דאסטי רודס. בפברואר 1981 מוצ'ניק לא הגיע למופע בגלל האבל. טד דיביאסי והארלי רייס עשו סיום דאסטי, בו דיביאסי ניצח אבל נפסל אחר כך. הקהל שנא את זה. מוצ'ניק רצה לפרוש. ב-1982 הוא ערך מופע אחרון מול 19,819 איש, עם פלייר מול רודס. כל הסלבריטאים הגיעו לשם. גאנייה, גייגל, רייס ואו'קונור השתלטו על הטריטוריה והרסו אותה תוך שנתיים עם הברזות ודפיקות. הטלוויזיה עברה לווינס מקמהן, ובפרק הראשון האלק הוגאן, ג'ין אוקרלנד, דיוויד שולץ ורודי פייפר הגיעו מה-AWA. המלחמה התחילה בסנט לואיס. וינס הביא מלא קהל. אחרי שנה הקהל לא רצה לראות את הוגאן ופלייר. ג'ים קרוקט השתלט על הכל והפך את פלייר לאלוף שלו. קרוקט קנה את הטריטוריה וגם הוא הפסיד שם. רבים אמרו שלמוצ'ניק היו קשרים עם NBC והיה מתרגל לטריטוריה החדשה. רק לאחרונה המצב בסנט לואיס השתנה. ה-WWF ערכו לכבודו ערב הוקרה. גם בקיץ 1986 ערכו טורניר לכבודו, והוא בחר שהמנצח יהיה הארלי רייס מול ריקי סטימבוט באופן נקי. הוא גם ייעץ לג'ים הארד, אבל הארד לא ממש הבין בניהול WCW. אחרים אמרו שהוא הצליח להביא קהל וצופים. מוצ'ניק צפה קצת ב-WCW בהתחלה, עם פלייר-סטימבוט, וגם היה בבאד בלוד ב-1997, בקארד של קרב ההאל אין א סאל. ג'ים קורנט כיבד אותו, ווינס מקמהן התייחס אליו ולשאר כאל אגדות בסנט לואיס בלבד.
מותו של מוצ'ניק דווח בעיתונות של סנט לואיס ופרסמו עליו כתבה, עם הקרבות המפורסמים שלו. ה-WWF ו-WCW לא הכירו במותו. חוסר ההכרה בעבר המוצלח אולי יקרה גם לגבי אלו ששולטים בעסקים היום. כשהארגון מת הכל מת איתו. ואלו ששולטים כותבים את ההיסטוריה לפי האגו שלהם. אבל במשך חמישים שנה, מוצ'ניק מעולם לא עשה שום סטוריליינים או שיטות חדשניות. אבל הוא יצר הכי הרבה אגדות. הוא שינה את העסק לחלוטין. בעתיד, יהיו אחרים. וכשזה יגמר, האם הם ישרדו כמוהו, ויצאו כנים כמוהו? ובסוף ימיהם, האם יגידו עליהם, כמו שאמרו על מוצ'ניק- שהם היו ראשי כנופית גנבים, והביאו את הכבוד לכנופיה?
ועכשיו פרסי האובזרבר לשנת 1998. מתאבק השנה הוא סטיב אוסטין בפער גדול ממיטסוהארו מיסאווה. המתאבק הכי מדהים הוא קוג'י קאנאמוטו שניצח בקושי את שינג'ירו אוטאני. מושך הקהל הכי גדול הוא סטיב אוסטין בפער עצום מגולדברג. פיוד השנה הוא אוסטין-וינס מקמהן בפער ענק. צמד השנה הוא שינג'ירו אוטאני וטאטסוהיטו טאקאיאווה. הכי השתפר זה הרוק בפער קטן מבילי קידמן. המתראיין הכי טוב הוא סטיב אוסטין בפער קטן ממיק פולי. הכי כריזמטי הוא סטיב אוסטין בפער עצום מהרוק.
הכי טכני הוא קיושי טאמורה בפער זעום משינג'ירו אוטאני. פרס הברולר על שם ברוזר ברודי הלך בפער עצום, שנה שמינית ברציפות, למיק פולי. המעופף הכי טוב הוא חובנטוד גאררה בפער ענק. הכי אוברייטד זה האלק הוגאן בפער ענק, שנה חמישית ברצף. הכי אנדרייטד בפער עצום הוא כריס בנואה. הארגון הכי טוב הוא ניו ג'פאן שניצחו בפער קטן את ה-WWF. התכנית הכי טובה היא RAW בפער קטן מניו ג'פאן. קרב השנה הוא מיסאווה-קנטה קובאשי מאוקטובר, בפער די גדול מההאל אין א סאל של מנקיינד ואנדרטייקר.
טירון השנה הוא ביל גולדברג בפער עצום. פרשן השנה הוא ג'ים רוס ברוב עצום. הפרשן הכי גרוע הוא לי מארשל בפער גדול מטוני שובאני. האירוע הכי טוב הוא היט ווייב בפער קטן מרסלמניה. האירוע הכי גרוע הוא פול ברול (שישה אירועים ברשימה הם של WCW). המהלך הכי טוב הוא הבורנינג האמר של קנטה קובאשי בפער זעום מהמרפק של רוק. הטקטיקה הכי מגעילה היא הניצול של סקוט הול והאלכוהוליזם שלו בפער עצום מ... החטיפה של וינס מקמהן. המתאבק הכי אהוד הוא מיק פולי, בפער זעום מכריס ג'ריקו.
כבר ממשיכים...

YossihNew · 25/5/22

המתאבק הכי פחות אהוב הוא הוגאן, בפער קטן מווריור זו השנה החמישית. המתאבק הכי גרוע הוא ווריור בפער עצום מהוגאן. הצמד הכי גרוע הוא קורגן וגולגה בפער עצום. התכנית הכי גרועה היא נייטרו בפער של שני קולות מסאטרדיי נייט. המנג'ר הכי גרוע הוא סאני אונו, שנה שלישית ברצף בפער עצום. הקרב הכי גרוע בפער הוא ווריור-הוגאן. הם גם הפיוד הכי גרוע בפער, ואילו ווריור הוא המתראיין הכי גרוע בפער.
הארגון הכי גרוע הוא WCW בפער. הבוקר הכי טוב הוא וינס מקמהן בפער, מה שקוטע את ארבע השנים של המקום השני, פול היימן. הוא גם פרומוטר השנה בפער עצום מריקי צ'ושו, שזכה בפרס בשלוש השנים לפני. הגימיק הכי טוב הוא של אוסטין בפער גדול משל וינס, הגימיק הכי גרוע הוא של האודיטיז בפער גדול משל ווריור, והווריור ניצח את האודיטיז בפער גדול בפרס המתאבק המביך.
אז עם כל המהדורה הזאת, דייב ישמור על כל השאר קצר. בשבוע הבא יהיו שני אירועים לדבר עליהם.
שלושת הארגונים הגדולים בעולם החליפו את תארי העולם בתחילת השנה. ה-WWF שידרו את הזכייה של מיק פולי בתואר מרוק. באתר שלהם, הם פרסמו את חילוף התואר כך שהם הרגישו שפרסום העניין יחזק את הרייטינג מול משחק הפוטבול ומול גולדברג-נאש. אוסטין התערב בסוף הקרב, מסתבר שזה לא היה מתוכנן אבל כשאוסטין בא לצלם את הפרסומת לסופרבול, ביקשו ממנו להתערב בסוף. הקרב לא היה מיוחד אבל הרגע טוב.
בניגוד לכך, WCW שמו את התואר על האלק הוגאן כשביל גולדברג נלקח לחקירה ולא יכול היה לחצות את הכביש חצי שעה. נאש נשכב על המזרן לאחר שהוגאן נגע בו עם האצבע וכולם צחקו, כשיחד עם לוגר, הול, סקוט סטיינר ובאגוול הם הפכו לוולף פאק החדשים. מסתבר שהוולף פאק ממש לוהטים מבחינת מרצ'נדייז ורוצים לשחזר את ימי התהילה. חבל שהם שכחו שאז גם היו להם את המתאבקים הצעירים הכי מגניבים שסחבו את האנדרקארד. גולדברג התערב וחטף אחר כך עם טייזר וריססו עליו. 34,788 איש שילמו על כרטיסים, קצת פחות מהזכייה של גולדברג, והכניסו 930,735 דולרים. בישוף כועס שהם עוד לא הכניסו מיליון דולר מכרטיסים. הקהל זעם שהם לא קיבלו את המיין איבנט שהובטח וקיבלו את זה.
צריך 18 עמודים רק כדי להסביר למה כל התכנית גרועה. הקופים שמנהלים את WCW אמרו לטוני שובאני פעמיים לחשוף את הזכייה של פולי. נייטרו הייתה נוראית והם עוד מספרים שתואר העולם מחליף ידיים בתכנית השנייה? הוא גם ירד על פולי, מה שלא יעזור לו כי פולי מכובד. ה-WWF אמרו שהמיין איבנט שלהם לא יתחיל שתי דקות לפני הסוף ולא יכיל קרב בכלל.
קייג'י מוטו זכה בתואר IWGP מסקוט נורטון בטוקיו דום, במופע שהכניס 5.3 מיליון דולר מכרטיסים, שנקנו רובם ברגע האחרון. המופע היה מוזר, מסתבר שנאויה אוגאווה ושיניה האשימוטו גנבו את ההצגה. אטסושי אוניטה נפסל מול קאנסוקה סאסאקי וזה היה רע. כנראה אוגאווה עשה שוט על האשימוטו וכיסח אותו, ואפילו שבר לו את האף. הקרב פשוט הסתיים וערכו את זה. ריקי צ'ושו אפילו הרביץ לאוגאווה ופרצה קטטה בין אנשי UFO לאנשי ניו ג'פאן.
עוד בהספדים- דן קורטיס, פרומוטר שהיה חבר של אינסיין קלאון פוסי, נמצא מת בדירתו.
גם פרנק ולואה, המנהל של אנדרה הענק בתחילת הקריירה שלו שהפגיש בינו לבין וינס האב, מת.
אדי גאררו עבר תאונה בערב השנה החדשה, ונפצע מאוד בכבד, באגן וגם חלק משריר השוק שלו נקרע. אדי נרדם על ההגה והמכונית נהרסה. מזל שלא חגר חגורה- הוא היה נהרג על בטוח. הוא נזרק ונחת על החול. השוטרים היו המומים שהוא עוד חי. אדי יאושפז עד סוף השבוע אבל הפציעות לא מסוכנות, והוא יחזור עוד שלושה-ארבעה חודשים. ה-LWO עוד צילמו קטעים באל פאסו עם אדי אז לא דיברו על זה.
גם לו ת'אז עבר תאונת דרכים והרס את מכוניתו, בגלל מזג אוויר סוער בדרך ללוויה של סם מוצ'ניק.
ב-28 בדצמבר, RAW השיגה 4.87% לעומת 4.59% לנייטרו, כשפלייר ובישוף שומרים על המצב צמוד. הם השיגו 6.15%, שיא בתכנית. העימות של מייקלס ווינס השיג 5.55%. אבל RAW ניצחה בשישה רבעי שעה, ונייטרו ניצחה בשעה הראשונה עם 4.8% לקרב של חובנטוד ואדי מול ריי וקידמן, לעומת 4.3% לג'ארט ואואן מול גולדאסט ובלאקמן. הפער הכי גדול היה 5.36% לשאמרוק-טריפל אייץ' לעומת 4.09% לביגלו-דיסקו. השיא של RAW היה 5.54% למנקיינד-רוד דוג לעומת 4.41% להול-אדמס.
טלמונדו הגיעה להסכם עם WCW לספיישל של שעה בפברואר כפיילוט, שקונאן יתכנן. הוא יביא מתאבקים בסגנון לוצ'ה ליברה.
הוסיפו השבוע ל-RAW אנגל בו שון מייקלס "נפצע" לקראת הניתוח בגב שלו. שון חזר ל-DX אבל הם נעלו אותו בחוץ וכנראה התאגיד חיסל אותו. כשחזרו מפרסומות מצאו את שון פצוע.
אנדרטייקר יחזור בשבוע הבא. אומרים שמתכננים משהו גדול איתו.
המלווה החדשה של רנדי סאבאג' וחברתו כנראה תיקרא גורג'ס ג'ורג'- על שם המתאבק שהשתמש במקור במוזיקה של סאבאג'.

YossihNew · 27/5/22

18 בינואר, 1999:

הפרטים עוד מעורפלים, אבל ככל הנראה הקריירה של ג'ייאנט באבה כמתאבק נגמרה. אול ג'פאן הסתירו את מצבו מאז שהחמיץ כמה מופעים בדצמבר, חזר קצת ואז אושפז וביטל חופשה, שהייתה אמורה לכלול גם את רוק בוטום של ה-WWF. הוכרז שבגלל הצינון שלו, באבה גם לא יופיע בינואר. הוא אפילו לא נכח בפתיחת השנה בקורקואן הול, שם בדרך כלל הוא נואם לשנה החדשה. מה שידוע זה שבאבה עבר השבוע ניתוח במעיים. נאמר שהייתה לו חסימה והוא יצטרך כמה חודשי החלמה, ובגילו- 61 השבוע- אפילו תפקידו המוגבל בקרבות קומיים במידקארד יהיה קשה מדי. אול ג'פאן כרגע במצב די ככה-ככה, ומיטסוהארו מיסאווה מנהל את סיבוב ההופעות.
מבחינת מיינסטרים, באבה הוא המתאבק השלישי הכי מפורסם ביפן, מאחורי ריקידוזאן ואנטוניו אינוקי. הוא הרבה יותר מפורסם שם מאשר האלק הוגאן בארה"ב, כי הוא היה במשך ארבעים שנה ברשתות טלוויזיה, בתכניות היאבקות נצפות מאוד. עיתוני ספורט רבים דיווחו על כך בשער שלהם. באבה ערך בכורה ב-30 בספטמבר, 1960, יחד עם אינוקי, כתלמידיו של ריקידוזאן. באבה היה גדול ובארה"ב קיבל פוש כמפלצת יפנית, יותר מכל מתאבק יפני שהגיע מאז. לאחר מות ריקידוזאן, הוא נאלץ להחיות את העסקים עם קרבות מול דיסטרוייר, קראשר, ברונו סאמארטינו, פריץ ואן אריק, בובו ברזיל, ג'ין קיניסקי ומיין איבנטרים אחרים. הוא היה האלוף הבינלאומי- התואר בו ריקידוזאן החזיק כשניצח את לו ת'אז. לאחר כישלון ההפיכה עם אינוקי, שותפו האגדי בשנות ה-60, בניסיון להשתלט על JWA, הוא הקים את אול ג'פאן פרו רסלינג עם דורי פאנק ג'וניור וסם מוצ'ניק. בזכות חברותו עם ברונו סאמארטינו, גם טרי פאנק ופרדי בלאסי הגיעו אליהם וב-1972 הם הפכו מיד לארגון הכי גדול במדינה. היריבות שלהם עם ניו ג'פאן היא היריבות הכי גדולה בהיסטוריה. המשכורות למתאבקים הזרים הרקיעו שחקים- אנשים כמו סטן האנסן, עבדאללה הקצב, אנדרה הענק, טייגר ג'יט סינג', ברוזר ברודי והאחים פאנק הרוויחו בין 8,000 ל-10,000 דולרים כל שבוע. אנשים שידעו לעבור כמו שצריך, כמו ברודי, הרוויחו יותר. פרט לפאנקים ולמיל מאסקאראס, כל מתאבק זר עבר צד. המעבר הגדול היה כשסטן האנסן עבר לבאבה, והפך במשך עשרים שנים למתאבק הזר הבכיר של באבה והיריב הגדול האחרון שלו.
באמצע שנות ה-80, באבה ירד מהמיין איבנט. ב-1985, המצב היה נהדר כשריקי צ'ושו ואחרים עברו מניו ג'פאן. לאחר שצ'ושו עזב, הטרן של ג'נצ'ירו טנריו, היריב הגדול של צ'ושו, על ג'מבו צורוטה, הוביל למיין איבנטים אדירים. כשטנריו עזב ל-SWS ב-1990, וגרייט קאבוקי איתו, נדמה היה שהארגון ייחלש. הוא רק התחזק- זה אילץ אותם לקדם את מיטסוהארו מיסאווה, טושיאקי קאוואדה, קנטה קובאשי ואקירה טאו, והם הפכו למתאבקים הכי גדולים בעולם עד שאחרי כמה שנים הקרבות נהיו עבשים ופרט לג'ון אקיאמה הם לא יצרו כוכב חדש, אז העסקים הידרדרו. בשיאו באבה לא היה וורקר נהדר אבל היה זריז עם פסיכולוגיה טובה. היפנים היו נמוכים והוא התבלט מאוד והפך לידוע. כפרומוטר הוא נחשב לאדם מאוד כנה והעבודה אצלו נחשבה לעבודה הכי טובה בתעשייה. אמרו שלחיצת יד מבאבה שווה יותר מכל חוזה של פרומוטר אחר. ארה"ב מאז עקפה את יפן כשוק רווחי, ובאבה לא ממש התקדם עם הזמנים. גם אשתו מוטוקו ניהלה את הארגון בצורה די רעה. בשנה שעברה, כשהמצב לא ממש היה טוב, באבה נתן את המושכות למיסאווה פרט לקרבות האליפות עד סוף השנה שעברה. באבה לא ממש נתן קרבות טובים. הקרבות שלו בשנות ה-60 לא יחזיקו מים היום. אבל בהתחשב בגופו הגדול ובלי השרירים וכל הבאמפים שלקח, מדהים שהוא שרד כל כך הרבה. בין 30 בספטמבר 1960 ל-25 באפריל 1984, הוא לא החמיץ שום קרב. זה בערך 3,711 מופעים, למרות שאולי זה אפילו מעל 4,000 כי הוא התאבק גם בארה"ב.
בגלל סיום שביתת ה-NBA, הספיישלים של WCW ב-NBC נדחו. הוכרז בנייטרו שיעשו מופע בלאס וגאס ב-14 בפברואר, אבל למחרת היום ביטלו אותו. לאחר סיום השביתה, הספיישלים בפברואר ומרץ, מול האירועים של ה-WWF במקום משחקי ה-NBA, בוטלו. WCW קיבלה מ-TNT אישור לערוך ספיישל מול האירוע של ה-WWF, אבל כעבור כמה ימים ביטלו את זה, כי הרעיון היה שכוכבי NBC יתארחו גם הם. לא ידוע אם NBC ישדרו את WCW לאחר סיום עונת הכדורסל כי התכנית הייתה לשישה ספיישלים, כששלושה יהיו במהלך העונה.
כל הקידום משני קרבות תארי העולם ב-4 בינואר הובילו לקהלים שוברי שיאים בלילות שני- וה-WWF ניצחו בפעם ה-11 ברציפות. ה-WWF הפיצו את הזכייה של פולי ו-WCW הכריזה גם היא, ו-RAW שברה את השיאים עם 5.76%, אפילו יותר מלילות בלי תחרות. נייטרו השיגה 4.96%, או 4.68% בתחרות. הרייטינג הוא 10.54% במשותף, 7.8 מיליון בתים ו-11.78 מיליון צופים. ה-WWF ניצחו בקלות בקרבות האליפות- מנקיינד ורוק השיגו 5.9% לעומת 4.6% להוגאן ונאש, אבל בהארכה עם ביל גולדברג הרייטינג עלה ל-6.5% לעומת ההתערבות של אוסטין שהורידה ל-5.1%. ה-WWF ניצחו כל הזמן, ורק בחזרה של הוגאן WCW היו קרובים עם 5.1% לעומת 5.2% לגודפאדר-טסט. ההפרש הכי גדול היה 6.2% לרוד דוג-אל סנואו לעומת 4.1% ל-DDP-בריאן אדמס, מיד לאחר שטוני שובאני סיפר על חילוף התואר. ה-WWF עמדו לנצח בכל מקרה, אבל כנראה 375,000 צופים העבירו ל-RAW, כמו שיכולת לצפות. ה-WWF כועסים ש-WCW שיחקו מלוכלך. שני הצדדים משחקים מלוכלך ולכן יש תביעות, וכולם מלוכלכים. ה-WWF התחילו ב-1983 והם היו אלו שגרמו לג'ים קרוקט לפשוט רגל אז טד טרנר נכנס במקומו. חוץ מזה, כולם מרוויחים יותר מאי פעם. וחוץ מזה, זה לא היה מלוכלך אלא טיפשי- WCW ממש חטפה על המהלך המטומטם הזה, ומוזר שיורדים על שובאני ולא על בישוף. השיא היה בהארכה- רייטינג משותף של 11.6%. השיא הרגיל היה בתחילת השעה השנייה של RAW- טריפל אייץ' מול מנקיינד עם 5.70% לעומת 5.07% לקונאן-סקוט סטיינר. זה הזוי כשזוכרים שהם היו מול משחק פוטבול ממש נצפה.
השבוע הם לא שברו שיאים, אבל זה היה הקהל השני הכי גדול בתולדות המלחמה. 5.50% ל-RAW לעומת 4.99% לנייטרו שזה 4.54% בתחרות. RAW הפסידה רק פעם אחת. בהארכה, הסיום של הראמבל התאגידי השיג 6.13% כשהענק ונאש השיגו 3.92%. רבע השעה לפני כן עם פלייר-הניג השיגה 4.53%- תחילת הקרב השיגה 3.84%- ואילו הסרטון של וינס השיג 5.06%. נייטרו ניצחה- או יותר RAW הפסידה- כשסטיינר ופייג' השיגו 5.5%, שיא לנייטרו, לעומת אקס פאק ואל סנואו שהשיגו 5%. השיא של RAW היה 5.93% למנקיינד-קיין, מול 4.23% לסגמנט של בישוף מסדר את הזירה. החזרה הנוראית של אנדרטייקר השיגה 5.83%, שתי נקודות יותר מפלייר-הניג. הסיבה שפלייר נכשל היא כי הוא כבר עשה ריאיון בתכנית וטייקר עשה חזרה. אף אחד לא יכול לשמור על כוח הרייטינג שלו אם הוא נחשף יותר מדי.
בסוף השנה, לא יזכרו כנראה את גילטי אז צ'ארג'ד. לא היו אנגלים גדולים, קרבות חשובים. אבל האירועים ממש לא מעניינים והשאלה היא מי יותר טוב ברייטינג, אז לפחות ECW נתנה אירוע טוב בניגוד לשתי הגדולות. הם היו טובים, תיקנו טעויות. 2,600 איש שילמו 80,000 דולרים על כרטיסים. היו גם חולשות- חייבים לתת לג'ואי סטיילס מנוחה, הוא לא יכול לפרשן לבד שלוש שעות. והוא גם לא היה טוב כל כך. במיין איבנט הוא ניסה לדבר כאילו זה קלאסיקה, והקהל התעניין יותר בחזה של פרנסין. ECW לא יכולה להתחרות בהפקה, אז זאת לא השאלה. הקהל פשוט בעייתי. הקרב הכי טוב, סופר קרייזי-יושאהירו טאג'ירי, נראה כמו קרב מול קהל מת. אנשים די לא הגיבו פרט לרוב ואן דאם או לסיד. מפתיע שהוא קיבל תגובה כזאת. בפתיחה פול היימן הכריז שג'רי לין פצוע ומאסאטו טאנאקה לא יגיע, ולא הסביר שהיחסים עם FMW התפרקו. לפחות הם אומרים את זה.

אקסל רוטן ובולס מאהוני ניצחו את ה-FBI ואיימיש רודקיל ודני דורינג. הקרב התחיל בלי רוטן ומאהוני עד שרוטן דרש להצטרף. 0.5 כוכבים.
טאג'ירי ניצח את סופר קרייזי. קרב ממש טוב שהקהל בכלל לא נכנס אליו. טאג'ירי וורקר נהדר ולקרייזי יש פוטנציאל ענק. 3.5 כוכבים.
סיד ניצח את ג'ון קרונוס. השופט ג'ף ג'ונס ניסה להעתיק את ואל וינס. הוא הוציא את סיד שהיה ממש אהוד. 0.25 כוכבים.
הדאדלי בויז ניצחו את ספייק דאדלי וניו ג'ק. ג'ואל גרטנר קורע. לאחר הקרב הדאדליז אתגרו את הפאבליק אנמי לקרב ב-ECW ארינה. מוזר מאוד. 1- כוכב.
רוב ואן דאם שמר על תואר ECW מול לאנס סטורם. זה הקרב הכי טוב שלו עד היום. המעברים לא היו כל כך טובים. מכות הכיסא של סטורם היו חלשות והקהל שנא את זה. 3 כוכבים.
ג'סטין קרדיבל ניצח את טומי דרימר בקרב סולם עם מקל. ארוך מדי. טרי פאנק עלה לדרימר בקרב. 2.5 כוכבים.
טאז ניצח את שיין דאגלס וזכה בתואר ECW. דאגלס דומה מדי לבריאן פילמן. בנו את הקרב יפה אבל הקהל רצה לראות את פרנסין. סאבו התערב עם זיקוקים ולמזלנו זאת הייתה התערבות טובה. תמי לין סיטץ' וכריס קנדידו חזרו ובגדו בדאגלס. 3 כוכבים.

כבר ממשיכים...

YossihNew · 27/5/22

דייב מדבר על UFC 18. הוא עצמו היה שופט באחד מהקרבות. הוא מדבר על איך ש-UFC מנסים לשרוד. הוא גם שמע שכמה לוחמים כריזמטיים רוצים להיכנס להיאבקות בשביל הכסף. אחד מהקרבות היה שנוי במחלוקת כי דייב הכריע בסוף בשיפוט, והוא קצת מתחרט על ההחלטה שלו.
היה ברור שזה יקרה ואולי זה יהפוך לסיפור גדול השנה. קבוצת מורים התלוננה בבית ספר בוויניפג ודרשה שהוועד ידרוש את העברת שידורי ההיאבקות לשעה מאוחרת, כי הילדים מעתיקים מתאבקים. מסתבר שהריבים במגרשי המשחקים עלו לרמות שהיו כשהפאוור ריינג'רס וצבי הנינג'ה שודרו. הדובר של רשת TSN שמשדרת היאבקות אמר שהם עורכים את השידורים. עיתון אחר דיווח שמחלקת החינוך בוויניפג רוצה להעביר את השידורים לשעה מאוחרת יותר, כי ילדים הושעו כי חיקו מתאבקים והתחצפו למורים. הג'קיל, שתכף יעזוב את ה-WWF בגלל ההיט עם המתאבקים, כתב טור ואמר שהיאבקות לא מעודדת אלימות- תראו את נאש והוגאן… ילדים גם קולטים אלימות מפוטבול או מהוקי, ובכלל ג'קיל הציע להעניש את הילדים בלהכריח אותם לצפות בהוגאן ובווריור ואז בקורגן ובסילבה. הוא אמר שהתוכן לא מתאים לילדים וההורים צריכים לשמור על ילדיהם, ו-TSN לא תשנה תכנית שמביאה לה המון כסף.
גם השבוע פאקו אלונזו לא החליט אם הוא עם ה-WWF או WCW. שלחו לו חוזה מ-WCW והוא לא חתם עליו, כי הוא יאבד את נגרו קאסאס ואל היחו דל סאנטו.
הקרב של שיניה האשימוטו ונאויה אוגאווה הפך לחדשות רציניות. דיווחו שזה היה שוט, אבל זה נראה כמו אנגל של אינוקי, שנועד להציל את אוגאווה שנכשל כמתאבק. אבל כל מי שהיה שם אמר שזה היה שוט. אם צ'ושו ואוגאווה ילחמו אז זה יהיה אנגל כי צ'ושו לא יתאבק אלא אם זה אנגל. האשימוטו סירב לעשות את הג'וב וזה היה אמור להיות תיקו, אבל הוא חוסל ממש. טוענים שאינוקי הזהיר את האשימוטו לפני אבל אולי לא. אומרים שזה חיסל את האשימוטו כבחור קשוח ולא ידוע מה מצבו בהשעיה. אגב, באול ג'פאן, מיסאווה אמר שצפה במופע של ניו ג'פאן ושהוא חושב שיש מתאבקים יותר קשוחים מאחרים. מסתבר שאינוקי היה שם וצפה בקרב. רבים טוענים שאינוקי דרש מאוגאווה לעשות את זה כי הוא כעס שהודח מניו ג'פאן.
אינוקי רכש בית ענק בסנטה מוניקה עם שישה חדרים עבור 1.85 מיליון דולר.
לסקוט נורטון הובטחה כהונה של שנה כאלוף IWGP. מסתבר שהורידו את זה ממנו בגלל הבעיות עם WCW, שהתייחסו אל נורטון כמו לג'ובר. הם בעיקר נפגעו שקבעו לו קרב אליפות מול ואן האמר ועוד ביטלו.
ארגון אינדי ביפן יערוך קרב בין פפסי בוי במסכה לילד קוקה קולה.
בילי ג'ק היינס נעצר באורגון על אישומי גניבת כסף שניתן לו כדי לערוך מופע היאבקות. הוא שוחרר בגלל צפיפות בכלא. הוא אמר שהוא לא מסומם אבל שיש לו בעיות הימורים ושהיה צריך את הכסף כדי לשלם חובות. הוא אמר שישלם לאנשים בחזרה.
ג'ייק רוברטס כנראה נפצע איפשהו בין טקסס לאוקלהומה. הוא קיבל 100 תפרים ביד.
ב-USA טודיי, ג'סי ונטורה אמר שהוא מאוכזב שהאלק הוגאן מנסה לפגוע בו. הוא מנסה לרוץ לנשיאות כדי לחזק את הגימיק שלו. הוא לא מוותר על מעמדו.
ב-ECW, מסתבר שהסיבה שסאבו רק התערב במיין איבנט באירוע היא כי הוא נפצע בסופלקס של טאז. סאבו רצה לעזוב ל-WCW אבל השיק אמר לו לא לעשות את זה כי יהיה מידקארדר, למרות הכסף הגדול.
עתידו של שיין דאגלס בסימן שאלה. הוא וסאבו התווכחו עם היימן לפני האירוע. דאגלס חושב לפרוש כי כנראה לא יזכה שוב באליפות, ואולי פרנסין עומדת לעבור למשהו אחר.
פאבליק אנמי יחזרו ל-ECW השבוע מול הדאדליז. סיד גם יגיע. אף אחד מהם לא יבוא באופן מלא.
באירוע הבא של WCW, כריס ג'ריקו כנראה ילחם מול פרי סאטורן בקרב בו אם סאטורן מפסיד הוא לובש שמלה, ואם ג'ריקו מפסיד הוא מורחק לשלושה חודשים מנייטרו. אם ג'ריקו לא יחתום, הוא כנראה יפסיד.
סטארקייד השיג 1.15% ביירייט, והכניס 5.11 מיליון דולר. רוק בוטום השיגה 0.8%, אז לראשונה מאז יולי WCW ניצחו את ה-WWF באירוע.
יו מורוס נתן התראה אבל כנראה ישאר כי הוא, מינג והברברי יהיו עם ג'ימי הארט.
ברט הארט עמד לקבל אנגל בו יחטוף את קימברלי אבל זה ניתן לסטיינר, כי הוא פצוע. קימברלי הולכת לעשות ניתוח בפנים וזה הזוי כי היא יפהפייה.
לוגר והענק עשו ב-5 בינואר קטע בו הענק הפסיד ללוגר אחרי שפשוט נשכב על הגב, כפארודיה על נאש והוגאן. הקהל התעצבן על זה והמתאבקים התעצבנו כי זה יהרוס את העיר.
גולדברג זקוק לניתוח בברך ורנדי סאבאג' יחזור רק באפריל. סטינג מופיע בהאוס שואוז אבל לא יחזור לטלוויזיה בגלל בעיות אישיות. לא סמים.
קונאן וריי מיסטריו ג'וניור חתמו לשלוש שנים. אמרו ש-DDP חתם ל-900,000 דולרים לשנה, מסתבר שזה לא נכון והוא חתם עבור 1.5 מיליון דולר ולא רצו לעצבן אף אחד בגלל השכר שלו.
נאש מנהל את הבוקינג ב-WCW עכשיו למרות שהוגאן וסאבאג' מחליטים על עצמם.
משום מה DDP לוחץ להחזיר את אריק וואטס ולתת פוש לוואן האמר.
פרסמו כתבה על האלווין האבוק והבעיות בשידור. הכתבה אמרה שחברות הכבלים רצו ש-WCW ישדרו את השידור החוזר בחינם, וכעסו כי הציגו את זה כאשמתן למרות ש-WCW האריכו את האירוע. גם איימו לתבוע את WCW אם ישדרו את גולדברג-DDP בחינם.
שון מייקלס עבר ניתוח בגב לאיחוי דיסקים, ולא ידוע אם יוכל לחזור להתאבק.
ג'ים רוס מתאושש מהשיתוק שלו ומקווה לפחות לפרשן את הקרב של מנקיינד-רוק בראמבל. מנקיינד הודה לרוס ב-RAW כי הוא זה שהביא אותו לעבוד למרות שאף אחד לא האמין שיצליח.
ב-RAW, מנקיינד הודיע על רצונו להתאבק מול סטיב אוסטין במיין איבנט של רסלמניה. הוסכם שבראמבל הקרב שלו מול רוק יהיה קרב אני פורש. מנקיינד אמר שזה יהיה קרב של פעם בחיים, וזה מפחיד כי בפעם האחרונה זה היה מאוד מפחיד בהאל אין א סאל.
דוויין גיל הפך לפרודיה על גולדברג- גילברג. הוא עשה כניסה עם צ'אנטים מזויפים וזה היה ממש מצחיק, והוא הפסיד ללונה לאחר שלא הצליח להרים אותה. זה היה מאוד אהוד וכנראה זה יישאר.
ואל וינס התחיל עם אישה שנטען שהיא אחותו של קן שאמרוק.
אנדרטייקר חזר, דיבר בלשונות ולא הגיוני כאילו הוא ווריור. הקהל שנא את זה. הוא חתך את ידו עם סכין ואת החזה של דניס נייט. הרעיון הוא לקחת את בראדשו, פארוק ונייט שבכלל לא אובר, ואולי הם יצאו אובר מהחברות עם טייקר. נייט הפך למידאון.
סטיבן ריגל חזר לגמילה.
הענק כנראה יגיע בזמן לאירוע ב-14 בפברואר. המתאבק הבא שה-WWF ממש רוצים לגנוב הוא ג'ריקו.
רשימת פציעות: סטיב אוסטין עוד עם שריר קרוע בבטן ולא יעבוד עד הראמבל. קן שאמרוק פצוע במרפק ולא יעבוד גם הוא עד הראמבל. אקס פאק נפצע בצוואר במדיסון סקוור גארדן אבל הוא בסדר. מארק קנטרבורי יחזור מניתוח הצוואר עוד חודשיים-שלושה. ת'ראשר קרע מניסקוס וייעדר לשלושה חודשים.
סטיב ויליאמס יחזור כמתאבק שבגד בארה"ב לטובת יפן.
היט הפכה לתכנית של שיין מקמהן- הוא התראיין, פרשן באופן מעצבן והתערב במיין איבנט. אפילו סייבל ניסתה להוציא אותו אובר. זה מוזר- הוא נהדר בימי שני ורע בימי ראשון.
סטיב אוסטין מצלם פרקים של נאש ברידג'ס ויקליט פרסומת רדיו ל-M&M. ואל וינס יצטלם ללה פם ניקיטה. הפרק עם סייבל בפאסיפיק בלו שודר בשידור חוזר והשיג רייטינג של 3.6%. השבוע קן שאמרוק, הרוק, ארני לאד ואנדרטייקר יצלמו פרק ב"מופע שנות ה-70".
עוד מצטרפים חדשים למחנה האימונים של ה-WWF: לסטר ספרייט, שהתאבק באירופה ולא נראה טוב, גלמור בוי שיין שמתאבק בעיקר בפורטו ריקו וכריזמטי מאוד, וסטיב בראדלי, שרבים חושבים שדומה לרוב ואן דאם. בראדלי, גלן קולקה וקורט אנגל הם בעלי הפוטנציאל הגדול.
ה-RAW בסקיי דום יביא קהל ענק אבל לא ישודר ב-USA בשידור חי בגלל מופע הכלבים, אז ישודר ביום שבת. מופע הכלבים לא יביא השנה רייטינג כמו RAW אבל הדמוגרפיה שלו תהיה טובה יותר. נייטרו תשיג רייטינג נהדר באותו הלילה, והשנה כשה-NBA יגרמו להזזה של נייטרו RAW בטח תשיג רייטינג של 7%.
טרי פאנק היה אמור להתאבק מול מנקיינד ב-RAW השבוע, אבל הוא חלה וביטל את זה. כנראה יש לו הפטיטיס.
המון מכתבים על "להתאבק עם צללים" שאנשים ראו וחושבים שזה ממש מצוין. מישהו שואל מה היו הסיכויים שברט היה מגיע לנייטרו עם תואר ה-WWF. לברט עוד היה חוזה ב-WWF, אז האם בישוף היה מסתכן בכך? התשובה היא שלא. ה-WWF עוד תובעים את WCW על פיתויים להפרת חוזה. אם ברט היה מגיע ל-WCW בזמן שהוא עם חוזה ב-WWF, ה-WWF היו מנצחים בתביעה מיד ובישוף היה מפוטר. אז ברט היה מגיע ל-WCW רק ב-1 בדצמבר.

YossihNew · 29/5/22

25 בינואר, 1999:

הקריירה של שון מייקלס כמתאבק פעיל כנראה נגמרה, בטח באופן קבוע, בגלל פציעת הגב שלו מרויאל ראמבל 1998. מייקלס עבר ניתוח בגב בשבוע שעבר בסן אנטוניו, ואחריו הרופא שלו אמר שהפציעות היו חמורות ממה שהוא חשב ושימיו כמתאבק נגמרו. מייקלס אמר לחבריו לפני הניתוח שנשארו לו עוד חמישה קרבות. הניתוח, שנמשך ארבע שעות, חשף שאחד מהדיסקים בגבו של מייקלס חוסל לגמרי מהבאמפ על ארון הקבורה בקרב. חצי מהגב של שון נחת על ארון הקבורה, כמו הבאמפ שסיים את הקריירה של ריק רוד ביפן. מייקלס, בן 33, חזר להפסד אחרון לסטיב אוסטין ברסלמניה 14 עם מייק טייסון כשופט, בכאב גדול. מייקלס נמנע מניתוח גב לאחר מכן כי קיווה שאם ינוח הגב יתאושש ויוכל לחזור. למרות השמועות, ה-WWF לא סמכו על בוקינג לאנגלים של מייקלס כי לא ידעו מתי יחזור, אבל קיוו שיוכל לחזור לרסלמניה.
מייקלס ימשיך לקבל 15,000 דולרים לשבוע, וחזר כפרשן, תפקיד לא טוב עבורו, ואז כקומישינר. בלילה הראשון שלו הוא עשה היל טרן, ואחרי כמה שבועות הוא קיבל תאריך לניתוח וחזר להיות פייס מול וינס מקמהן, והותקף כדי לצאת מהטלוויזיה. הפציעה הכאיבה לו והוא החליט לעבור את הניתוח. לאחר הניתוח, מייקלס דיבר עם אנשים ורמז שיוכל לחזור לטלוויזיה כשיתאושש, אבל לא ידע בנוגע לחזרה לזירה. הרופא אמר שלאחר איחוי שני דיסקים, הלחץ ימנע מהשאר לעבור באמפים. אחרים לא סגרו את הפרק הזה ומאמינים שמייקלס יוכל לחזור לאחר שיתאושש, יש המון מתאבקים שחזרו ולא ממש לקחו באמפים. שון כבר ידע שכנראה הקריירה שלו בזירה נגמרה וקיווה לקרב פרישה אחרון, והתנגד לחזור בצורה כזאת כדי לא לפגוע במעמדו כאחד מהמתאבקים הכי טובים בעסק. ה-WWF שמרו על הדמות שלו גם לאחר הניתוח וטענו שהוא קובע קרבות כמו הקרב של קיין ורוק. הוא גם מתכנן לפתוח בית ספר להיאבקות עם חוזה לות'ריו באביב. גם לפני שהניתוח חשף את הנזק לגבו, שון התראיין שבוע לפני הניתוח ואמר שמבחינת סיכונים מול סיכויים, כנראה הקריירה שלו נגמרה. הוא אמר שהגיע לפסגה והשיג המון דברים. אם לא היה אלוף הוא היה מוכן לנסות לחזור, אבל כאן הוא חייב לחשוב על עצמו.
מייקלס, כנראה המתאבק הכי מוכשר בתולדות התעשייה, היה בעל קריירה שנויה במחלוקת ומוצלחת. הוא היה כוכב פוטבול בתיכון ומעריץ היאבקות וריק פלייר. הוא התאמן אצל לות'ריו והגיע ב-1984 למיד סאות' רסלינג. הוא היה ג'ובר אבל המראה שלו הביא לו פופים יפים והיה לו פוטנציאל. הוא העתיק המון מריקי מורטון וקיבל פוש בטקסס אול סטאר רסלינג ב-1985, כחבר עם פול דיימונד בצמד שנקרא האמריקן פורס, כמו רוק'נרול אקספרס. הוא ידע לתת ספוטים גבוהים גם שם, והוא היה במקום השני מאחורי ג'ק ויקטורי, מתאבק הרבה יותר מפורסם, בסקר טירון השנה. הוא היה המורטון בצמד שלו, והוא ודיימונד היה אלופי זוגות פעמיים. בינואר 1986, בעודו אלוף, שון עזב את הארגון ל-AWA, והוא הפך למומחה בלא להפסיד תארים. בשנה השנייה שלו הוא כבר הפך לכוכב עם מרטי ג'נטי כמידנייט רוקרס- חקייני רוק'נרול אקספרס שהיו להם קרבות מצוינים והיו ידועים בחגיגות מחוץ לזירה. הם נשארו יחד כמעט שבע שנים. ב-AWA היה להם פיוד עם באדי רוז ודאג סאמרס. ב-1987 הם עזבו ל-WWF שוב בלי להפסיד את התארים, מה שהוביל להיט גדול, אבל לאחר תקרית מביכה בלילה הראשון שלהם ב-WWF הם פוטרו ולא יכלו לחזור ל-AWA. הם עבדו בממפיס מול רוק'נרול RPM, ושון עבד לראשונה כהיל. לאחר שזכו בתארי הזוגות הדרומיים הם חזרו ל-AWA ועזבו את ממפיס בלי להפסיד את התארים. לא תכננו לתת להם את תארי הזוגות בגלל ההיסטוריה שלהם, אבל הם היו בפיוד מול המידנייט אקספרס המקוריים של פול אי. דנג'רוסלי, והאקספרס עברו לג'ים קרוקט אז נאלצו להוריד מהם את התארים ברגע האחרון. לאחר שקיבלו הצעה מה-WWF, דיימונד ופאט טאנאקה זכו בתארים. בתור הרוקרס, הם היו, יחד עם הבריטיש בולדוגס בסוף ימיהם וההארט פאונדיישן, מהצמדים הכי טובים בארגון. למרות שהם היו הצמד הכי לוהט והיה ברור ששון הוא מהוורקרים הכי טובים בארגון, הם לא קיבלו פוש. הם היו קטנים והיו טובים בבאמפים אבל הפאוורס אוף פיין ודמולישן היו אלו שקיבלו את הפוש. רק ברסלמניה 5 הם קיבלו קרב חשוב, היחיד שהיה טוב באירוע, בו הוציאו אובר את ביג בוסמן ואקים. הם נלחמו בקרבות מצוינים מול הבריינבאסטרס על התארים.
הם היו הצמד הכי אהוד רוב התקופה הזאת, ופרט לבולדוגס ב-1985, היחידים מה-WWF שזכו בפרס צמד השנה, אבל ה-WWF לא רצו לתת להם פוש כי הם תמיד הסתבכו בצרות. הרוקרס לא היו אלופים, אבל בסוף 1990, בגלל בעיות תקציב, עמדו לפטר המון מתאבקים ובאופן מפתיע גם את ג'ים ניידהארט, אז אלוף זוגות עם ברט. הרוקרס זכו בתארים, אבל כעבור שבוע הוחלט לבטל כמה מהפיטורין והקרב לא שודר, אז התארים הוחזרו להארט פאונדיישן עם הסבר שהחבל שהתפרק באמצע הקרב פסל אותו. ב-1992, בכעס מחוסר פוש, הרוקרס החליטו לעבור ל-WCW. זה לא קרה. לא ידוע מה בדיוק, אבל כנראה שהייתה תכנית להוציא את ג'נטי מהתמונה כדי ששון יהפוך להיל יחידים. עם היט מבעיות הסטרואידים ונפילה בעסקים, הארגון החליט להשתמש בברט הארט ככוכב גדול ולתת פוש לקטנים יותר. רוב הגדולים כמו הוגאן, ווריור, LOD, סיד ובולדוג פוטרו בגלל שהחקירה הממשלתית אילצה את ה-WWF לשנות כיוון. פרט לברט ואולי שניים אחרים, לא היה אף מתאבק כמו שון מייקלס. ג'נטי טען ששון הציע לו לעבור ל-WCW, וג'נטי אכן התריע וגם שון, אבל בסוד שון ויתר על כך. שון קיבל פוש גדול עם שרי, שבדיוק סיימה תקופה עם רנדי סאבאג'. ג'נטי היה על המדף כי דימם אחרי ששון זרק אותו דרך חלון. הוא חזר, אבל הפוש שלו נגמר פרט להוצאת שון אובר. שון זכה באליפות הבין יבשתית מבולדוג, שעמד לעזוב את הארגון, ואז הפסיד לברט הארט בקרב אליפות בסרבייבור סירייס. ג'נטי חזר וזכה באליפות ב-RAW בשידור חי, אבל שון זכה בתואר שוב כעבור שלושה שבועות. את התואר הזה מייקלס לא הפסיד כי הוא עזב את הארגון לקצת זמן לפני שחזר. לאחר מכן שון הפסיד בקרב הסולם הראשון שלו ברסלמניה 10 מול רייזור ראמון, שהיה קרב השנה והקרב הכי גדול בתולדות ה-WWF. הוא ודיזל זכו בתארי הזוגות באוגוסט 1994, יום לפני סאמרסלאם. הם לא הפסידו את התארים כי התפצלו, ודיזל היה אמור לזכות באליפות ולהוציא את ה-WWF מהשפל. שון זכה ברויאל ראמבל אחרי שהוא ובולדוג התחילו וגמרו ביחד, ושון כמעט הודח. הוא הפסיד לדיזל ברסלמניה, הפך לפייס אחרי שסיד תקף אותו, ולקח חופש בגלל פציעת גב. הוא זכה בתואר הבין יבשתי מג'ף ג'ארט בעוד קרב גדול, אבל אז קרתה תקרית בסירקיוז שכמעט עלתה לו בקריירה.
יש גרסאות סותרות, אבל מייקלס, בולדוג ושון וולטמן היו בבר וקרה שם משהו עם חיילים והייתה קטטה. מייקלס נמשך ממכונית וריסקו לו דלת על הראש, כך שחטף זעזוע מוח. הגישו אישומים, אבל מסתבר שעדות אחת הייתה יכולה להביך את מייקלס והוא ויתר על העניין. פרסמו ששון יתאבק באירוע למרות שידעו שלא יוכל, והוא נאלץ לוותר על התואר לדין דאגלס. לאחר שחזר, היה לו קרב מול אואן הארט והוא התמוטט כשאמרו שהוא יכול למות. זה היה די בטעם רע, כולל רופאים שאמרו שלא יתאבק, אבל זה עזר לעסק- שון פרץ ומשך המון קהל. הוא חזר וזכה ברויאל ראמבל, ואז זכה בתואר ה-WWF מברט הארט בקרב מאכזב שנמשך שעה. התקופה שלו בפסגה הייתה שנויה במחלוקת. הוא היה כמו ריק פלייר בזירה. אבל כשדברים לא היו מושלמים, הוא כעס והיה לא מקצועי וצעק על אנשים, וקבר מתאבקים שלא אהב. הוא משך הכי הרבה קהל לאולמות באותה השנה כמתאבק, אבל נכשל ברייטינג מול WCW. הוא היה הכי כריזמטי באותה התקופה והיה המתאבק הכי טוב ביבשת. היה לו קרב מצוין מול דיזל, והפסקת חשמל הרסה לו קרב מול בולדוג שתוקן חודש אחר כך. שון די הרס את עצמו, ווינס הלך לקלגרי והציע לברט חוזה של עשרים שנה וריצה ארוכה כאלוף פייס לאחר שינצח את שון, וזה לא קרה. לשון היה קרב טוב מול ויידר בסאמרסלאם והיה אמור להפסיד לו את התואר בסרבייבור סירייס לקראת זכייה בתואר בסן אנטוניו. גם היה לו קרב מצוין מול מנקיינד. שון אמר שלא יפסיד לוויידר והחליף אותו בסיד, וסחב אותו די יפה, ואז זכה בתואר ברויאל ראמבל בקרב פחות טוב. זה היה הקהל השלישי בגודלו בתולדות ארה"ב, אבל היו המון כרטיסים בחינם. הם הכניסו 480,013 דולרים. שון כנראה עמד להפסיד את התואר. אבל וינס הבטיח לסיד שיזכה בתואר בספיישל של RAW. שון, כשגילה על שני ההפסדים הקרובים שלו, אמר שנפצע בברך וגמר את הקריירה. הוא בכה ב-RAW ופינה את התואר. הוא לא ממש עבר ניתוח וחזר מהר. הוא וסטיב אוסטין זכו בתארי הזוגות, והוא לא הפסיד גם אותם אחרי קטטה עם ברט ואמר שהוא עוזב את הארגון בגלל סביבת עבודה לא בטוחה. הוא שוב החמיץ הפסד לברט, הפעם כי ברט עבר ניתוח בברך ושון נלחם מול אוסטין. שון קיבל עידוד גדול מול אוסטין אבל הקרב נגמר בתיקו. שון חזר וסירב לעבוד עם חברי הארט פאונדיישן ולהפסיד לברט. מה וינס הבטיח לו והאם זה קשור למונטריאול? מספיק נכתב לגבי זה. האירוניה היא ששון היה אמור להיות ההיל מול אוסטין, אפילו שהיה מושך קהל מוכח. שון התאבק כאלוף ואז נפצע, הפסיד לאוסטין, אבל הקים את DX. הם היו הילים, והיה ברור שיהפכו לפייסים. כששון עזב, DX הפכו לפייסים ושון נעלם עד שחזר. תמיד הוציאו אותו מהתמונה והוא חזר גדול יותר. והוא יחזור שוב, אבל בטח רק לכמה פעמים בודדות בזירה.
אז סולד אאוט היה אירוע טוב יותר ממה שהיה לאחרונה, אבל לא ברמה של 1996-97. 10,833 איש שילמו 210,740 דולרים. WCW לא נתנו הרבה לקהל אבל האירוע הסתיים בשני קרבות טובים ואנגל חזק.

כריס בנואה ניצח את מייק אנוס. קרב עם היט טוב ובנואה סחב יפה את הקרב. 3 כוכבים.
נורמן סמיילי ניצח את צ'אבו גאררו ג'וניור. סמיילי יצא עם כד עם האפר של פפה. הקהל לא רוצה לראות היאבקות מזרן, ורק את הביג וויגל. 1.5 כוכבים.
דיוויד פינלי ניצח את ואן האמר שהחליף את מונגו שהחמיץ טיסה. הקהל היה מת. DUD
באם באם ביגלו ניצח את וורת'. קשוח אבל חסר היט. 0.75 כוכבים.
לקס לוגר ניצח את קונאן. הקהל אהב את קונאן. אליזבת' עזרה ללוגר. 0.75 כוכבים.
כריס ג'ריקו ניצח את פרי סאטורן שנאלץ ללבוש שמלה לשלושה חודשים. סאטורן התנדב להפסיד וחשב שזה יוציא אותו אובר. השופט עזר לג'ריקו. 0.75 כוכבים.
בילי קידמן שמר על תואר המשקל הקל מול חובנטוד גאררה, סייקוזיס וריי מיסטריו ג'וניור. גנבו את ההצגה. שובאני אמר שהחוקים לא הגיוניים והוא לא מבין למה יש רק שניים בזירה בכל פעם. 4 כוכבים.
ריק ודיוויד פלייר ניצחו את ברי ווינדהאם וקורט הניג. דיוויד היה שם בתור אנגל והוא ממש לא מוכן. אבל הוא יותר טוב מדניס רודמן. פלייר סחב את הקרב יפה והניג עבד קשה. אנדרסון עזר לדיוויד לנצח. לאחר הקרב, ה-nWo חיסלו את אנדרסון וכריס בנואה, והוגאן הצליף בדיוויד. האנגל היה טוב. 2.25 כוכבים.
ביל גולדברג ניצח את סקוט הול בקרב סולם עם טייזר. לפני הקרב מישהו תקף את גולדברג והוא נפצע בברך ומכר אותה, הוא היה די טוב בזה. גולדברג חישמל את דיסקו והול וניצח. ביגלו התערב והול חישמל את שניהם. די טוב. גולדברג צריך לעבור את כל ה-nWo עד להוגאן. 3.5 כוכבים.

כבר ממשיכים...

YossihNew · 29/5/22

המון אנשים מדברים על מה אנשים רוצים לראות בהיאבקות. ברייטינג אפשר קצת לנסות להבין דברים. דייב מיין את האנשים החשובים בארגונים לפי רייטינג. מבחינת מושכי רייטינג גדולים, שמביאים עוד 225,000 צופים ומעלה- רנדי סאבאג', ריק פלייר, האלק הוגאן, סטיב אוסטין, ארן אנדרסון, סטינג, ביג בוסמן, קווין נאש, ביל גולדברג, וינס מקמהן ומיק פולי. מושכי רייטינג רגילים שמביאים 112,000 איש לפחות: אנדרטייקר, באף באגוול, רוק, האאוטלוז, קיין, שון מייקלס, לקס לוגר, סקוט סטיינר, DDP, פרי סאטורן, מונגו, כריס ג'ריקו, הענק, אריק בישוף, טרי פאנק, ברט הארט, מארק מרו האנטר הרסט הלמסלי, כריס בנואה, חובנטוד גאררה וקונאן. אנשים שלא משפיעים ומאבדים 56,000 צופים לכל היותר- בריאן אדמס, אדג', די-לו בראון, צ'אבו גאררו ג'וניור, אקס פאק, ג'קולין, מארק הנרי, ריק סטיינר, רייבן, דין מלנקו, אואן הארט, סקוט הול, פול ברר, דרוז, גנגרל, הוק, קן שאמרוק, סטיבי ריי, האדבאנגרס, סייבל, גולגה, אנימל, קידמן, סילבה הענק, דן סאברן, ברי ווינדהאם, אדי גאררו, קורגן, ריי מיסטריו, אל סנואו, גולדאסט, קורט הניג, כריסטיאן. אנשים שקצת מבריחים קהל ומאבדים 168,000 צופים לכל היותר: סקורפיו, בוקר טי, לונה, פארוק, סטיב בלאקמן, סקוט נורטון, קאיאנטאי, גודפאדר. ומבריחי קהל שמאבדים יותר מ-168,000 איש: ג'ף ג'ארט, DOA, ואל וינס, טאקה מיצ'ינוקו, צ'יינז, בראדשו, דניס נייט, בארט גאן, מארק קנטרבורי, דברה, בוב הולי וטייגר עלי סינג'.
מה המשמעות? משתנה מאוד. הצעירים לא שולטים- אף אחד מהם לא מביא רייטינג גדול. רק אוסטין, פולי וגולדברג לא בסביבות גיל 40. גם אנשים יפים לא בדיוק מושכי רייטינג. גם לא בדיוק שרירנים, רק גולדברג. הכוכב החדש היחיד הוא גולדברג, של WCW. השאר שם כי הם מפורסמים או יודעים לדבר, או בוסמן שנגרר אחרי אחרים. גולדברג קיבל פוש וסטינג היה חלק מאנגלים לוהטים, אבל כל השאר הם דברנים. וכנראה זה מה שאנשים רוצים לראות, בלי קשר לכל דבר אחר. מבחינת מושכי רייטינג, רוק, באגוול, ג'ריקו, הענק וגאררה הם הצעירים. WCW די מנצחת פה, אבל הענק וג'ריקו יעברו צד וה-WWF יכולים למנף אותם. בנוסף, ה-WWF קידמו חמישה מתאבקים ברשימה ו-WCW שישה. אבל ארבעה מהאנשים של ה-WWF נמצאים קרוב לפסגה, ואילו באגוול היה צריך לשבור צוואר כדי לקבל פוש. בנוסף, סאבאג', הוגאן, אוסטין, סטינג, נאש, גולדברג, וינס ופולי קיבלו פוש גדול כי הם מושכי רייטינג. בוסמן היה במקומות הרגילים ורוק ושאמרוק היו יכולים להיכנס לשם. פלייר מעולם לא היה במעמד גבוה בסגמנטים ועדיין הביא המון רייטינג. אנדרסון ופולי נואמים נהדרים.
בנוגע למושכי רייטינג רגילים, זה אנשים שצפוי שיהיו שם. פרי סאטורן מפתיע. מונגו עם ההורסמן. ג'ריקו לא מפתיע אבל טוב מהפוש שלו. בישוף צריך היה להצליח יותר. ברט הארט גם, אבל הוא לא מקבל פוש. מארק מרו די הצליח, יותר מסייבל. אף אישה לא מושכת רייטינג. חובנטוד גם משיג יותר ממה שחשבו, הוא הוורקר הכי טוב בצפון אמריקה. אקס פאק, בהתחשב בפוש שלו, מפתיע. סקוט הול מאכזב ממש, אבל ב-1997 הוא הבריח קהל אז כאן הוא השתפר. גם שאמרוק וסייבל, בעיקר סייבל שמקבלת פוש ענק. היא לא מביאה ממש קהל. אנשים שדי מבריחים את הקהל הם אנשים שלא ממש קיבלו פוש. והמבריחים הגדולים הם אנשי WWF בלי הרבה כריזמה או יכולת. טאקה מיצ'ינוקו מוכשר אבל הפך לבדיחה. ואת הפוש הכי גדול מביניהם מקבלים ואל וינס וג'ף ג'ארט. אז ברור שריאיונות אומרים יותר מהכל. הכוכב הכי גדול הוא אוסטין.
במקסיקו, CMLL כנראה החליטו, בהנחיית משפחת לות'רות' שמעל פאקו אלונזו, לשתף פעולה עם ה-WWF. אלונזו שיתף פעולה עם WCW ועמד להביא להם מתאבקים. אבל הוחלט לעבור ל-WWF. העיתונות די כעסה כי המתאבקים שנשלחו ל-WCW הפכו לעצלנים ו-WCW די מאכזבת בתעשייה. חוץ מזה, אל היחו דל סאנטו ונגרו קאסאס ישארו אם הם עוזרים ל-WWF.
אין מידע חדש בנוגע לג'ייאנט באבה, אבל יש המון שמועות.
רוב הרוסטר של ניו ג'פאן חידש חוזים ל-1999. המתאבקים קיבלו העלאה מכובדת. כיום בארה"ב מקבלים יותר כסף. מאסאהירו צ'ונו וקייג'י מוטו לא חתמו. בדרך כלל אנשים חותמים לשנה, אבל לצ'ונו הוצע חוזה לחמש או עשר שנים. הוא סירב לחתום עד שמוטו יחתום כדי להבטיח את מעמדו כמקבל השכר הגבוה בארגון.
ג'ונזו האסגאווה מת בגיל 70 מדום לב. הוא היה אחד משלושת הבעלים של JWA לאחר מותו של ריקידוזאן. הוא היה נשיא הארגון וזה היה הארגון הכי גדול בעולם עם הצמד אנטוניו אינוקי וג'ייאנט באבה מול המתאבקים האמריקנים הגדולים. לאחר שבאבה ואינוקי ניסו להשתלט על הארגון, אינוקי עף משם. באבה הקים את אול ג'פאן ו-JWA קרסו מולם ומול ניו ג'פאן.
כבר ממשיכים...

YossihNew · 29/5/22

מיצ'ינוקו פרו מתפצלים. סופר דלפין הכריז על פרישתו. לאחר המופע, המעריצים מחו וסירבו ללכת הביתה המון זמן. דלפין הכריז שהוא עוזב עם עוד מתאבקים כדי להקים ארגון חדש. דיק טוגו ומנס טאיו יעברו איתו. מיצ'ינוקו פרו ביטלו כמה מופעים בגלל זה.
דייב פספס את הביוגרפיה של אנדרה הענק כי הוידיאו שלו התקלקל. אחרים אמרו לו שהיה טוב, בעיקר לגבי הקריירה שלו לפני ההיאבקות. הרייטינג כנראה היה די גדול.
אוסטין ומקמהן על השער של מאד מגזין שיצא בחודש הבא ויש כתבות ממש מצחיקות שם על היאבקות.
דייב שמע על ריאיון של דיינמייט קיד במגזין בריטי. הוא משותק מהמותניים ומטה בגלל הבאמפים המטורפים שלו. קיד היה מהוורקרים הכי טובים וסלל את הדרך לג'וניורים. הוא אמר שלא היה מוותר על שום דבר. הוא אמר שלא ידבר עם דייבי בוי בחיים כי הוא שיקר לו ודיאנה סמית' דפקה אותו באול ג'פאן. הוא גם אמר שהוגאן בחור טוב, אבל תמיד חשב רק על עצמו והיריבים שלו הם אלו שסחבו אותו. ג'אנקיארד דוג היה זה שהביא לו סטרואידים שאפשרו לו לצבור מסה. הוא השתמש בהמון סטרואידים. דייב אומר שהוא מקווה שמעריצים יקראו את הכתבה.
טרי פאנק אושפז עם הפטיטיס. הוא הרגיש די רע לפני גילטי אז צ'ארג'ד ואחרי האירוע הוא ממש חלה וחובר לאינפוזיה. הוא יקח כמה שבועות חופש.
המצב עם שיין דאגלס נרגע. שכנעו אותו לבוא ולקבל אנגל חדש שיהפוך אותו לפייס. מצד שני, עם סאבו, הוא דיבר עם פול היימן על ההצעה שלו מ-WCW. סאבו רצה להיות במיין איבנט באירוע ושוחחו איתו על אנגלים חדשים.
במופע האחרון, רמזו שפרנסין תהיה עם טומי דרימר כי הם יוצאים. סיג הגיע ויצא אובר. כשמיק פולי עזב הוא אמר שהקהל יורד על אנדרטייקר אבל כולם ימותו אם הוא יבוא להתאבק אצלם, וסיד מוכיח את זה. אגב, סיד החמיץ את הטיסה שלו והגיע בטיסה מאוחרת.
דון קאליס אולי יגיע לארגון ולא ידוע בתור מה. גם הוצע שטאקה מיצ'ינוקו יבוא, אבל ההסכם לא נגמר. הוא אמור להילחם מול טאג'ירי וסופר קרייזי. וכריסטופר דניאלס יקבל קרב ניסיון.
דני דורינג שמע שאמא שלו מתה והמתאבקים עשו עבורו מגבית.
דון מארי עומדת לקבל שתלים בחזה השבוע.
טרי טיילור עזב את WCW לפני נייטרו ועבר לעבוד עם וינס רוסו ואד פררה ב-WWF. טיילור עבד בלי חוזה. נמאס לו לחטוף היט מכל המתאבקים שמבטלים תכניות ולחטוף מבישוף. רוסו מעריץ אבל חסר רקע בהיאבקות ופררה בכלל לא מעריץ, אז הרייטינג אמנם עלה אבל הסטוריליינים לפעמים לא הגיוניים, וטיילור יעזור להם.
בנואה, מלנקו וגאררו חתמו ב-WWF. המצב עם ג'ריקו נשאר זהה, ויש היט כלפיו כי הוא הסכים לחוזה אבל לא חתם עליו. ה-WWF ממש רוצים אותו.
טוני שובאני קיבל שיחה ממיק פולי והתנצל בפניו, בטענה שבישוף אמר לו לגלות על הזכייה שלו בתואר.
אין ממש תכניות בנוגע לדיוויד פלייר. הוא הגיע בעיקר לאנגל בין פלייר להוגאן. הוא לא ויתר על הרעיון להתאבק אבל צריך להתאמן.
מצבו של אדי גאררו ישתפר והוא יחזור עוד שלושה חודשים. הוא כמעט מת יום אחרי התאונה בגלל בעיות כבד.
הוגאן מנסה להחזיר את אד לזלי לתמונה, הפעם כפייס.
פרי סאטורן וגולדברג רוצים להילחם בשוטו, שדומה ל-UFC. העניין הוא ש-WCW לא ממש רוצה שגולדברג יסתכן.
הוגאן היה אצל מנקאו ואמר שחזר כי הרייטינג ירד בלעדיו והמתאבקים החדשים כשלו, אז הוא מחזיר את הכסף. הוגאן נעלם לחודש בלבד וזה היה חודש עדיף על פני החודש האחרון שלו. הרייטינג ב-WWF כל כך טוב עד שאנשים שכחו ש-WCW במצב די טוב וגם הקהל, למרות שהם מחסלים את הערים שלהם במוצר גרוע. הוגאן אמר שווינס מקמהן רמז שהוא יכול לחזור אליו ושברט הארט מזייף פציעת מפשעה. ברט משלם על כל מה שכתב על WCW בזמנו.
ברט ירד על הפרישה של שון מייקלס בטור שלו. הוא שאל אם הפציעות הללו הן אלו שיגרמו לו אחרי שהסרט שלו חשף כמה הוא שקרן. דייב מבין שברט שונא את שון, אבל הוא נשמע ממש ממורמר.
הול ונאש התארחו אצל מארק מאדן ודיברו על שיין דאגלס. הול אמר שימנע מדאגלס להגיע, הוא עוד כועס עליו שמנע ממנו להגיע לבקר את ג'סטין קרדיבל ב-ECW.
בנוגע לרויאל ראמבל: מיק פולי צופה בקרבות אני פורש כדי להתכונן. בילי גאן יקבל פוש גדול כמו טריפל אייץ'. מארק מרו רוצה שהוא וסייבל יראו יותר מכובדים ושהיא תתאבק פחות, והוא לא רוצה שסייבל תילחם בקרב רצועה כי זה מסוכן עבורה. מרו הסכים לבסוף. דברה תחליף את סייבל כאישה הראשית.
טנק אבוט וקימו נפגשו עם אנשי WWF בנוגע לקרב מול בארט גאן ברסלמניה. אבוט רוצה להתאבק.
השבוע ב-RAW, מארק הנרי התנצל בפני צ'יינה. צ'יינה חשפה סרטון בו הנרי התמזמז עם גבר בלבוש אישה. אמא שלו כעסה עליו ומשכה אותו באוזן.
אנדרטייקר הבטיח להקריב מישהו בראמבל. דייב תוהה אם מדובר בקריירה שלו. הברוד כנראה יצטרפו אליו. חלק מהקטעים שלו מצונזרים בקנדה בגלל הדם שהוא מזיל עם הסכין.
דוגמנית בשם טריש סטראטוס אמרה באוף דה רקורד שהיא רוצה להגיע ל-WWF כמלווה.
סייבל תהיה על השער של פלייבוי באפריל וגם בתכנית טלוויזיה.
יהיה היט במחצית של הסופרבול. הם מקדמים את זה מאוד. בשנים קודמות הם היו חולמים להצליח מול הסופרבול, WCW די חוסלו שם.
מנס טאיו ביקש את השחרור שלו וחזר ליפן. דיק טוגו גם יקבל שחרור בקרוב וחזר ליפן. פונאקי גר בסן אנטוניו אז ישאר. טאקה מיצ'ינוקו שוכנע להישאר ולכן שולחים אותו ל-ECW כדי שלא יעבור ל-WCW.
ה-WWF מוותרים על הקו החם שלהם לטובת האתר באינטרנט.
כתבה בממפיס טענה שג'רי לולר ירוץ לראשות עיריית ממפיס. הוא ידוע ממש בעיר ומדבר טוב מכולם, אז הוא מועמד די רציני.
הענק עבר ניתוח שאיבת שומן השבוע.
המון מכתבים נגד WCW ואיך שהם פגעו במיק פולי. דייב מזכיר שזה היה אריק בישוף ולא טוני שובאני. דייב אומר שהשנה הכי אהובה עליו בהיאבקות היא 1996, כשהמלחמות התגברו והמוצר התחיל להצליח, וגם ביפן היה נפלא. מאז רק ה-WWF השתפרו. אבל החדשות עוד מעניינות השנה.

YossihNew · 1/6/22

1 בפברואר, 1999:

השבוע דייב מסתכל על נתונים עסקיים במהלך השנים. השנה כל השיאים חוסלו- ה-WWF העלו את הקהל ב-72% השנה, הרייטינג עלה ב-49% והביירייטס ב-67%. שליש מההאוס שואוז היו מלאים- כפול משנה שעברה- וההכנסות גם הן הוכפלו ל-188,482 דולרים למופע. גם ב-WCW יש עלייה. הקהל עלה ב-47%, הרייטינג ב-56%, הביירייטס ב-18%, ועלו מ-41% ל-49% האוס שואוז מלאים. הם גם די הכפילו את ההכנסות ממופעים ל-166,190 דולרים. כנראה 3,850,000 איש באו השנה סה"כ לאירועים, והכניסו 78 מיליון דולר שחולקו כמעט שווה בשווה, עם נטייה ל-WWF. זה אולי שיא עסקי בצפון אמריקה, אבל פעם הקהל היה גדול יותר, אך המחירים זולים יותר. עם כל האינדיז נגיע ל-4.5 מיליון איש שנכחו באירועים, למרות שפעם היה יותר. בתחילת שנות ה-80 באו בין 10 ל-13 מיליון מעריצים בשנה. בתחילת שנות ה-50, כשבכל עיר היו מופעים שבועיים, זה היה 24 מיליון. בשנות ה-80 ה-WWF הכניסו 40 מיליון דולרים מהאוס שואוז, אבל הם ערכו שלושה מופעים כל לילה וכמעט 1,000 בשנה, היום זה רק 200. המחירים אז היו קטנים בחצי, אז השנה ה-WWF הרבה יותר רווחיים. ל-WCW היו הכנסות של 49.6 מיליון דולר מהאירועים, ול-WWF היו 54.7 מיליון, שיאים חדשים. בלי רסלמניה, האירועים יחסית שווים. אבל ה-WWF מובילים. הכבלים אמרו שההכנסה הייתה 178 מיליון, אבל זה אפילו בלי ECW וזה גם קצת מוגזם. מספרי ההאוס שואוז יחסית מדויקים. WCW הגיעה לשיא במרץ ומאז ירדה, וה-WWF הגיעו לשיא בדצמבר ובעלייה. ה-WWF מובילים קצת בהאוס שואוז, WCW ברייטינג וה-WWF יותר בקהל ובאירועים. אבל ל-WCW יש אירועים יותר קטנים ול-WWF רק התווספה תכנית השנה, אז ה-WWF מנצחים בנקודות. ל-WCW יש יותר הוצאות מבחינת מתאבקים.
אול ג'פאן פרו רסלינג ירדה בקהל אבל נשארה ברייטינג. הקהל ירד ב-10%, וגם בשנה שעברה היה בשפל. בחודשיים האחרונים של השנה הקהל עלה. המופע בטוקיו דום הכניס מיליוני דולרים. אול ג'פאן עלתה קצת מבחינת מילוי אולמות, אז הם באולמות קטנים יותר. הרייטינג נשאר זהה ועלה לקראת סוף השנה. בניו ג'פאן זה הפוך- בלי מופעים גדולים, הם עלו ב-5% בקהל והמשיכו למלא 53% מהמופעים. הרייטינג שלהם ירד ב-17%. אז המעריצים המזדמנים לא מעוניינים אבל יש קהל שקונה כרטיסים.
לא משנה מה היו התכניות של אול ג'פאן פרו רסלינג, כי טושיאקי קאוואדה נפצע ביד כשזכה בתואר הכתר המשולש ממיטסוהארו מיסאווה. זה הניצחון השני שלו עליו, בעוד אחד מהקרבות האגדיים שלהם. הרייטינג היה די חזק וכנראה שהתכנית תתארך בגלל ההצלחה. קאוואדה שבר את היד שבע דקות אל הקרב כשתקע מרפק בראש של מיסאווה. קאוואדה עבד בשאר הקרב. הרעיון היה שקאוואדה יגן על התואר מול ויידר בעוד חודש, ובאפריל מיסאווה יזכה בטורניר האלופים וילחם מול המנצח במאי. ויידר היה אמור לזכות באליפות ואז היה מנצח גם את קאוואדה וקנטה קובאשי, ואז להגיע חזק לקרב מול מיסאווה.
לא משנה מה תכננו, כי זה השתנה. קאוואדה עבר ניתוח וכנראה לא יתאבק עד המופע. הוא אמר שיפנה את התואר. מיסאווה אמר שלא החליט מה לעשות, אבל אולי יהיה טורניר או קרב על התואר. מקווים שקאוואדה יוכל להפסיד לוויידר בכל מקרה, אבל זה לא בטוח. כנראה טורניר האלופים יכריע את האלוף, אבל יש בעיות. קודם כל יש מופע לפני ואין בו קרב מרכזי. שנית ויידר לא יהיה האלוף ויאלץ לעשות ג'ובים. ואול ג'פאן יצטרכו לצאת מהטורניר עם קרב חזק מספיק, ולבנות בשבועיים את הקרב של מיסאווה מול ויידר. הם לא יכולים לעשות טורניר לפני טורניר האלופים. אבל מיסאווה-ויידר לא יכול לקרות מוקדם מדי. לקאוואדה ולמיסאווה היו 17 קרבות ביניהם במשך שש עשרה שנים, מיסאווה ניצח בעשר, חמש פעמים היה תיקו מגבלת זמן, וקאוואדה ניצח פעמיים. בחמשת קרבות היחידים, קאוואדה ניצח פעמיים והיו שני מקרי תיקו.
מבחינה מסורתית, נראה שהמיין איבנט של רסלמניה יהיה רוק-וינס מקמהן. אבל לא. למחרת ב-RAW, סטיב אוסטין הפך לטוען לכתר בגלל שון מייקלס, וילחם מול הרוק, למרות שזה יגן על התואר באולם ריק מול מנקיינד. גם הוכרז קרב כלוב בין אוסטין ומקמהן באירוע הבא. וינס זכה בראמבל ורוק זכה באליפות, ויש עוד המון אנגלים. הרויאל ראמבל היה מלא מזמן, 14,816 איש שילמו 630,050 דולרים על כרטיסים ועוד 137,813 דולרים על מרצ'נדייז. זה היה מעניין. הרייטינג להיט היה 4.77%, מספר מדהים. הביירייט בטח גם. היו סרטונים נהדרים, טוויסטים, וכמה רעיונות יפים. שום קרב לא בלט וזה אכזב. הראמבל הראה של-WWF אין מתאבקים למרות האנגל של אוסטין, שלא מכר את המכות שחטף. הסיום של מנקיינד-רוק, שהיה אלים מאוד, היה דפיקה. ה-WWF די חזקים אבל לא עקביים במופעים מבדרים כי הקהל לא ממש אוהב את הקרבות עצמם. בכלל ה-WWF די מאופקים לאחרונה, יש המון תלונות על המוצר ועל האנגל של מארק הנרי עם צ'יינה. הספונסרים מתחילים קצת לחשוש, אבל ה-WWF הכחישו בעיות והם בכלל במצב טוב מבחינת ספונסרים. אז הם יכולים להרגיע קצת. מייבל היה ההפתעה המאכזבת הפעם, ולא הוקרב אלא סתם הצטרף לחבורה של אנדרטייקר שדומה ל-nWo של הוגאן. לא הייתה וולגריות. אוסטין פרץ לבניין בהיט, והותקף בשירותים ונלקח לבית החולים. הוא חזר והדיח חצי מאנשי הראמבל שלא יצאו אובר, והפסיד לווינס, שנראה די טוב אבל לא אתלט.
בקרב חושך, כריסטיאן ניצח את ג'ף הארדי. הקרב השני הכי טוב באירוע.
וינס מקמהן אמר שלאוסטין יש חצי שעה להגיע, אבל חסמו את הכניסה לבניין. הוכרז שלמנקיינד יהיה יריב מסתורי.
בוב הולי וסקורפיו ניצחו את סקוט טיילור ובריאן כריסטופר. חוסר הפוש רומז שהחתונה של טו מאץ' בעוד חודש בוטלה, כי הם לא ממש התלהבו ממנה. קרב טוב שלקהל לא ממש היה אכפת. האקולייטס תקפו את הג'וב סקוואד ואנדרטייקר יצא לריאיון, וקיבל פופ גם כשלא אהבו את הריאיון שלו.
סייבל התראיינה ולונה תקפה אותה. האנגל שרמז שסייבל לא תוכל להתאבק היה די פתטי וזה קרה כבר מול ג'קולין.
אוסטין פרץ את המחסום ואסור היה לו להרביץ לווינס. וינס נתן לו סטירה וברח, אז פטרסון ובריסקו חטפו.
מנקיינד ניצח את המסתורי במסכה- מייבל- בפסילה. היה ברור מי זה, ולא מובן למה הוא חזר אם הענק מגיע. קרב נוראי בלי היט. ה-WWF משום מה טענו שמנקיינד מעולם לא פרש. הם גם אמרו את זה על בילי גאן… הרוק תקף את מנקיינד ומייבל עזר לו וגם שיין מקמהן. 1- כוכב.

ביג בוסמן ניצח את רוד דוג. היה אמור להיות קרב הארדקור אבל זה בוטל. היה היט טוב והיה קרב נחמד. לרוד דוג יש די הרבה כריזמה לבד. 2 כוכבים.
קן שאמרוק שמר על התואר הבין יבשתי מול בילי גאן. משום מה בילי די חוסל בקרב. הקהל לא התעניין. ואל וינס התערב נגד שאמרוק. 1.25 כוכבים.
אקס פאק שמר על התואר האירופאי מול גנגרל. מהי אבל חסר בהיט. הייתה פשלה בסוף. 2.5 כוכבים.
סייבל ניצחה את לונה בקרב רצועה על תואר הנשים. חסר היט. רמזו שסייבל תוותר על התואר אבל היא הגיעה ומכרה יפה. היא מאוד לא מנוסה והסיום היה רגיל- לונה סחבה את סייבל שנגעה בחבלים. טרי פוץ' התערבה ועזרה לסייבל לנצח בקרב הרע. DUD
הרוק זכה בתואר ה-WWF ממנקיינד בקרב אני פורש. בריאן אלברז חזה שינגנו את ההקלטה של מנקיינד במקום שיפרוש, וזה היה ברור מאז היט. קרב טוב מאוד אבל לא יזכר כקלאסי. מנקיינד מכר אבל רוק רק אמר דברים מגניבים. שניהם נפלו דרך שולחן השדרנים. היה ברור שפולי יהיה זה שיחטוף כל הקרב. לקראת סוף הקרב הרוק החטיף מלא למנקיינד עם כיסא. מנקיינד סירב להשתמש באלונקה והלך לבד. הסיום פשוט לא מבדר. אחרי ההאל אין א סאל, כולם התלהבו ממה שפולי עשה ומעט מאוד דאגו לו. זה די הגיוני. הפעם כמעט כולם כעסו על הסיום. היה אפשר פחות מכות כיסא. דייב מקווה שלא יראה זאת שוב. 3.75 כוכבים.
וינס מקמהן ניצח ברויאל ראמבל. הוא מכר לאוסטין נהדר עד שהתאגיד כיסחו את אוסטין. דייב המום מזה שמייבל עומד להישאר בארגון. גודפאדר כלום בלי הנשים וג'ארט כלום בלי דברה. המון אנשים הדיחו את עצמם והזירה התרוקנה המון. אוסטין חזר לבסוף באמבולנס ולבסוף נשאר עם וינס וחיסל אותו. הרוק התערב ועזר לווינס לנצח. ראמבל נוראי מבחינת היאבקות אבל היו סטוריליינים. 1.5 כוכבים.

ה-WWF מנצחים עם RAW את נייטרו כבר שלושה עשר שבועות רצוף. בשבוע שעבר הם ניצחו בשמונה רבעי שעה עם 5.59%, לעומת 4.86% לנייטרו או 4.43% בתחרות. הפרש של נקודה שלמה. השבוע RAW ניצחה חמש פעמים ובהארכה, עם 5.46% לעומת 4.99% או 4.85% בתחרות.
היו מנצחים ומפסידים, נייטרו השתמשה בקרבות ו-RAW בריאיונות. RAW ניצחה אבל המספרים שלה ירדו ונייטרו דווקא עלתה. בשבוע שעבר נייטרו ניסתה לשים את המיין איבנט בסוף השעה הראשונה כדי למנוע מעבר צופים ל-RAW. הקרב של בישוף מול דיוויד פלייר הסתיים כש-RAW התחילה, אבל הם השיגו 4.9% לעומת 5.1% לפתיחה של RAW עם אוסטין. הפעם, הול וביגלו נלחמו בקרב סולם וחפפו לעלייה של RAW, אבל הרייטינג ירד מ-5.9% ל-4.6%, כשהסגמנט של וינס, אוסטין ושון השיג 5.8%. גולדאסט-גאן השיג 5.5% לעומת 4.6% לפינלי וטיילור מול מינג והברברי. ההפרש הגדול היה כשמנקיינד אתגר את רוק לקרב חוזר- 6.4% מול 4.1% לסמיילי-סאטורן. ברט הארט-בוקר טי השיג 5.15% לעומת 5.13% לדרוז-ג'ורג' סטיל. בסוף, ברט ובוקר השיגו 4.8% כשהזכייה של אואן הארט וג'ף ג'ארט בתארי הזוגות השיגה 5.9%. גולדברג-נורטון השיגו 5.5% לעומת 4.9% לוואל וינס-טסט. רוד דוג ואל סנואו מול גנגרל ואדג' השיגו 5.2% לעומת הריאיון של הוגאן, נאש וסטיינר שהשיג 4.8%. תחילת הקרב של ההורסמן מול הוגאן, נאש וסטיינר השיג 5.1% לעומת 4.8% לריאיון של אנדרטייקר, אבל טריפל אייץ' ורוק השיגו 5.5% לעומת 5.3% לסיום הקרב. לאחר רבע השעה הראשונה לפני שבועיים, הדבר הכי צמוד שהיה לנייטרו היה 4.8% לריאיון של נאש מול 5.7% למנקיינד-בוסמן. RAW השיגה 6.1% לגולדאסט-סנואו לעומת 3.9% לגאררה-סייקוזיס. ה-WWF איבדו המון קהל לקטע השני של טייקר, אבל הוא השיג 5.3% לעומת 4.3% לריי-לוגר. צ'יינה מול פטרסון ובריסקו השיג 6.1% לעומת 4.2% לכניסות של גולדברג, ביגלו והול. ורוק וקיין השיגו 6% לעומת 5.3% לקרב המשולש.
כבר ממשיכים...

YossihNew · 1/6/22

ג'ייאנט באבה חגג יום הולדת 61. בניגוד לשנים קודמות, לא עשו סיפור כי הוא בבית החולים. באבה היה שם עם אשתו, שופט וכרוז. הוא חייך כשצפה בקרב של מיסאווה וקאוואדה. רמזו שבאבה יחזור בטוקיו דום אבל אין עדכון על מצבו. הוא כנראה חלה כבר בדצמבר ואושפז, שוחרר לשבוע ואז חזר לאחר ביקורת ועבר ניתוח. עכשיו הוא מתאושש אך מחובר לאינפוזיה ולא עושה עניינים עסקיים. אבל אנשים שמבינים אומרים שמצבו לא רציני. אולי הוא יחזור לדיונים עם ה-WWF.
בניו ג'פאן, לא ידוע מה עם סקוט נורטון. הוא מאוד כועס על ההפסד שלו את תואר IWGP ואמר שהוא גמר עם הארגון.
ממשיכים לדבר על שיניה האשימוטו ונאויה אוגאווה, שהקרב שלהם התפרסם מאוד והפך ללילה בו הכל נהיה אמיתי. אף אחד לא חושב שזה אנגל. כתבה טענה שהאשימוטו היה מוכן לבצע שוט. האשימוטו כנראה עוד לא חתם על חוזה חדש, אבל ריקי צ'ושו אמר שהוא חושב שהקרב היה טוב למעריצים והוא רוצה לקבוע קרב חוזר.
ג'סי ונטורה כבר הפסיק לקבל אהבה מהתקשורת. ראש מחלקת משאבי טבע שלו נאלץ להתפטר שישה ימים לאחר שמונה כי הפר חוקי ציד ודיג. ונטורה גם קיבל ביקורת על תלונות שלו על העמלות שהוא משלם על הג'ט סקי שלו. אגב, השופט שהשביע אותו פסק לטובתו במשפט מול וינס.
ב-ECW, סופר קרייזי וטאג'ירי פשוט גונבים את ההצגה. הם כנראה ילחמו גם באירוע הבא, ליבינג דנג'רוסלי.
דון מארי תעבור השבוע ניתוח חזה. ECW כנראה מממנים את זה.
דייב מסיק את ההבדל בין ECW ל-WCW: ג'ואי סטיילס מנסה להפוך כל קרב לקלאסי, ו-WCW מתעלמים מקרבות טובים אלא אם הם של הוגאן.
השבוע בריאיון, תמי לין סיטץ' נראתה כאילו לא ישנה בכלל מאז הפעם האחרונה שהייתה.
היו שמועות שסיד הבריז מהופעה. מסתבר שהיו לו רק שתי הופעות השבוע. אז הוא לא הבריז אבל הוא בטח יבריז בקרוב.
קווין נאש ולקס לוגר ילחמו מול ריי מיסטריו ג'וניור וקונאן בסופרברול. אם זה לא יהיה קרב יחידים בין לוגר וריי, כנראה השיער של לוגר יהיה מול המסכה של ריי. ב-1997 בישוף רצה שריי יוריד מסכה וזה הוביל לקרב הנהדר מול אדי גאררו. אבל ריי סומך על נאש והוא מוכן להוריד את המסכה, כי נאש שולט בכל אנגל פרט להוגאן.
סטינג חוזר עוד שבוע או שבועיים.
השבוע מבחינת יח"צ: DDP יהיה אצל רג'יס וקטי לי. גולדברג יגיע בפברואר לג'יי לנו. מגזין פורבס ומקסים עושים כתבות על היאבקות וגם תהיה כתבה בפלייבוי. והמון מתאבקים צילמו קטעים ל-MTV, עם רוב זומבי. לארי זביסקו אמר שהוא מכיר זומבי- דאסטי רודס.
מסתבר שראלפוס זה הבחור שמסיע את הזירה מעיר לעיר ומקבל 200 דולר על ההופעות שלו.
אלכס רייט לא מגיע לקרבות שלו. זה בנייה לקראת חזרתו בגימיק ארי.
מסתבר שדיוויד פלייר ממש בן 19. והוא רוצה להתחיל להאבק בקיץ.
סטו והלן הארט לא יאבדו את ביתם. הבית ישאר אצל המשפחה! בנוגע לשטח מסביב לבית, זאת הבעיה. כתבה בלגרי אמרה שנשיא האגודה לשימור רוצה להכריז על הבית כעל אתר מורשת. הבית נבנה ב-1903 בידי אחד ממכובדי העיר שהיה שופט. הנשיא אמר שגם הבעלים הקודם וגם משפחת הארט חשובים בקלגרי.
דייב לא יופתע אם באירוע של פברואר, וינס מקמהן ינצח את אוסטין ואז הם ילחמו בקרב ברסלמניה. אוסטין יסכן את הקריירה שלו ונקווה שאם וינס יפסיד, שיין לא יוכל לפרשן לעולם. רוק יגן על התואר מול מנקיינד ואז ילחם מול אוסטין בסאמרסלאם.
המצב בוויניפג נשאר כמו שהוא. קארל דמרקו, האחראי על הארגון בקנדה, החליט לשלוח מתאבקים לדבר עם ילדים כדי שלא יחקו אותם. ה-WWF ו-TSN התנדבו לשדר תשדירים לציבור במהלך RAW. הם גם ערכו את האנגל של מארק הנרי שהיה די גרוע. מנהלת מחלקת החינוך בוויניפג אמרה שהם לא יעזרו ל-WWF וצריך לשדר את RAW מאוחר יותר. דון קאליס אמר שילדים יכולים להקליט את RAW ושבכלל ה-WWF פונים למבוגרים. דייב אומר שזה לא נכון, יש המון מתבגרים שצופים ב-RAW והילדים מאחוריהם. הם ממשיכים לצפות גם בסוף התכנית.
ב-RAW, בלו מיני הפך לבלודאסט.
אואן הארט וג'ף ג'ארט הפכו לאלופי זוגות לאחר שניצחו את ביג בוסמן וקן שאמרוק. אמנם בוסמן ושאמרוק שתו סודה לשתייה והיו חסינים לדברה, אבל בלו בלייזר חדש ושחור- כנראה קוקו בי. וור- עזר להם לזכות בתארים.
אקס פאק הציע לקיין להצטרף ל-DX אבל קיין חיסל אותו בפקודת התאגיד.
ואל וינס שידר סרטון פורנו עם רייאן שאמרוק. ידעתם שלקן יש בן בשם רייאן?
אנדרטייקר עשה סגמנט קצר שהוריד חצי נקודת רייטינג שלמה. דייב לא מבין- הם רוצים להרוס את אנדרטייקר? הם קברו את ויידר, והוא מוכשר יותר ולא מסוכן בזירה כמו מייבל. מייבל בקושי מצליח מול מיק פולי. סיד ואחמד ג'ונסון עדיפים עליו. והענק בדרך אז למה?
בקרב אני פורש על התואר, צ'יינה בגדה בטריפל אייץ' שפרש כדי שלא תחטוף מקיין.
דייב אומר שמי שחשב לתת קרב אליפות במחצית של הסופרבול צריך לקבל העלאה כי זה רעיון מבריק.
ה-WWF עומדים להרוס מלון בלאס וגאס ולהקים במקומו מבנה חדש בו יוכלו לצלם תכניות.
ה-WWF קיבלו פרסום לקראת הפרסומת שלהם בסופרבול. מסתבר שהם רוצים לחזק את תדמיתם. הפרסומת תיקרא "יום במשרד" ותכלול פעלולנים ואפקטים, כשמתאבקים מראים את המשרדים. אוסטין ידבר על כמה שהיאבקות לא אלימה ויכה מישהו עם כיסא, סייבל תדבר על סקס, רוק, אנדרטייקר ומנקיינד ידברו על בידור משפחתי כשאנשים יתקוטטו מאחוריהם, ווינס ישאל אם הבנו. אף מפרסם לא התלונן על הפרסום שם.
לאנס סטורם כותב לדייב באובזרבר. הוא כועס שדייב ירג את הקרב שלו לא בסדר, כי הוא טוען שדייב שייך אליו מהלכים שהוא לא עשה. בתגובה, דייב אומר שהוא צופה ומנסה לספר את הקרב.
מכתבים אחרים כועסים על מיק פולי כי הזיק לעצמו בראמבל, אחר כועס שאוסטין הפך למתאבק השנה כי יש לו חמישה מהלכים כולל אצבע משולשת, אחר אומר שטוני שובאני הוא כמו חייל נאצי כי הקשיב לאריק בישוף ומילא פקודות, וכו'.

YossihNew · 3/6/22

8 בפברואר, 1999:

מוות של כל אדם בהיאבקות גורם לך להסתכל על העבר. מותו של שוהיי באבה כנראה ישליך על העתיד, ולא ידוע איך. יותר ממוות של כוכב ופרומוטר, מותו הוא סוף של תקופה בהיאבקות היפנית, שהוא היה אחד משניים בה. הוא מותיר סימן שאלה על עתיד ההיאבקות המסורתית, עם מיין איבנטים ארוכים, סיומות נקיות, פינישרים אימתניים, ותחילת פרק חדש. לא ידוע למה הפרק הזה יהפוך. באבה היה אחד משלושת האנשים היחידים בעסק שהפכו ליותר גדולים מהעסק עצמו לכמה דורות, והוא מת ב-4:04 לפנות בוקר ב-31 בינואר בגלל סרטן המעי. רק אנטוניו אינוקי ואל סאנטו נחשבים למתאבקים ידועים כמוהו. הוא היה כוכב ארבעים שנה, גדול יותר מריקידוזאן ומאגדות הסומו, גם אם מעולם לא הגיע למעמד של האלק הוגאן או מכר כמו סטיב אוסטין. אף אחד בארה"ב לא היה קרוב אליו. הוא היה קשור לכולם. הוא הצליח למנוע מלא בעיות משפטיות לעובדיו. מקרה מפורסם הוא כשסטיב ויליאמס נתפס בנמל התעופה עם מריחואנה. ביפן אנשים מתייחסים לזה ברצינות: פול מקרטני הורחק מיפן לעשורים כשנתפס עם סמים והיה בכלא. באבה הגיע להסכם בו ויליאמס הורחק מהמדינה לשנה, ובלי שום זמן בכלא, לחזור לשם. אבל חייו היו פרטיים מאוד. גם נישואיו היו סוד. מוטוקו באבה הייתה במשך עשרים שנה האישה הכי חזקה בתעשייה, אבל רק ב-1982 באבה הודה בכך. רק אינוקי היה אותו זמן בתעשייה עם אותה השפעה. ובלי הוותק: רק וינס מקמהן, טוטס מונדט וסם מוצ'ניק היו בעלי השפעה כזאת. ביפן לא אוהבים להגיד את המילה "סרטן", ולכן הסתירו את המצב של באבה. אבל היו שמועות. באבה הסתיר בעיות בריאותיות ובזמנו עבד יותר מ-4,000 קרבות ברצף בלי להחמיץ קרב, מ-1960 עד פציעת צוואר ב-1984. כשהחמיץ שני קרבות בדצמבר אנשים הבינו שזה היה רציני. הוא חזר לבסוף בדצמבר לקרב האחרון שלו, קרב שלשות. זאת הייתה הפעם האחרונה שראו אותו. מותו היה דומה לאדם דומה לו שהיה האחרון שנתן לו בוקינג- אנדרה הענק. גם אנדרה היה בקרב שלשות בבודוקן, וגם הוא מת כעבור כמה שבועות בלי שידעו כמה המצב רציני. באבה עבר ניתוח שקט במעיים, והסבירו שהסיבה שלא התארח ברוק בוטום היא כי התקרר. הוא שוחרר בסוף דצמבר מבית החולים, וחשבו שניצח את הסרטן. אמרו שלא יתאבק בינואר כי האולמות קרים מאוד. במהלך בדיקה כעבור כמה שבועות הוא הובהל לעוד ניתוח, כי הסרטן עוד היה שם. אף עיתונות לא נכנסה למסיבת יום הולדתו ה-61 בבית החולים. היו מעט קרובים אליו שראו אותו. גם מיטסוהארו מיסאווה, שביקר אותו בדצמבר, לא ידע על זה. בינואר הוא לא ראה אותו, ורק אחרי המוות הבין מה קרה. במסיבת עיתונאים יום לאחר מותו, הכריזו מיסאווה, ג'מבו צורוטה ומיטסואו מומונטה ג'וניור על מותו של באבה. מיסאווה שמע על זה רק שעתיים קודם לכן- עכשיו הוא אחד מארבעת מלכי התעשייה. העיתונים מיהרו לשנות את הכותרות. כולם דיווחו על זה בטלוויזיה, כולל הרשת המתחרה של ניו ג'פאן. הרשת שלו מיהרה להרים ספיישל. הייתה הלוויה פרטית בה שרפו את גופתו. מאוחר יותר באותו השבוע כל תחנה ביפן שידרה את הלוויה הציבורית שלו.
שמונה ימים לפני מותו, ביום הולדתו, צפה באבה בקרב של מיסאווה-טושיאקי קאוואדה על התואר. הוא חייך. זה הקרב האחרון שראה. יש שאמרו שהיה האדם העשיר ביותר בתעשייה, אבל הוא הסתיר את הונו. אמרו שאולי מקמהן עשיר יותר ממנו. או הוגאן. לבאבה היו צרות בתחילת הקריירה שלו, אבל הוא השקיע השקעות חכמות בקרקעות ובנדל"ן שהפכו אותו למולטי-מיליונר. הוא היה שמרן מבחינה כספית ולכן התחיל להפסיד בתעשייה המשתנה. הוא גם היה שמרן בחייו. זה גרם לאנשים לשכוח שהוא חידש המון. הוא עלה על האוטובוס, נסע לעיר, מכר מרצ'נדייז כשעישן סיגר ונתן פקודות. אז עשו את המופע והוא נסע לעיר הבאה. כל שם הכי גדול ידע שמילה שלו היא ברזל. כולם רצו לעבוד אצלו, כי הוא היה כנה ושילם לאנשים יותר מכולם עד לא מזמן. הוא לא התרגל לשינויים בתעשייה. לאחר מותו, ידוענים רבים סיפרו על הדמות שלו. הכוכבים הכי גדולים היו נערי השליחויות שלו כדי ללמוד כבוד. טרי פאנק אמר שהוא אהב את העסק מאוד. באבה הצליח מאוד בסגנון שלו. בשנים האחרונות הסגנון שלו נחלש, כי לא הצליח ליצור עוד כוכבים. הוא לא נתן לקהל את מה שהם רצו לפי המודרנה. הוא רצה לחנך את הציבור להעריך היאבקות טובה. ההיאבקות שלו הייתה אתלטית וללא קרבות גימיק. כשהיה במידקארד נתן קרבות קומיים, אבל במיין איבנט היו רק אתלטים רציניים. כמו מוצ'ניק, הוא הצליח לחנך את הציבור כמעט תמיד. זה היה קשה מאוד. הסגנון שלו התאים רק למתאבקים הכי טובים בעולם והיו לו המון, והוא הוציא קרבות מצוינים. אבל הסגנון שלו לא תמיד היה כזה מיושן. הם היו המובילים בתעשייה. הטורנירים שלהם היו רציניים. רבים חושבים שגורג'ס ג'ורג', אז מייקל הייז ואז וינס מקמהן השתמשו בשירי כניסה. אבל באבה היה זה שעשה את זה ראשון ופרסם אלבומים. הם גם היו חלוצים בחולצות. וינס הביא את זה לארה"ב מיפן. הם גם הכניסו את ההארדקור עם האחים פאנק מול שיק ועבדאללה הקצב. באבה גם הכניס אמני לחימה לפני אינוקי. הוא גם עשה אנגל בו הדיסטרוייר הותקף במהלך תכנית טלוויזיה בשידור חי. בניגוד לרבים, אצלו האמריקנים גם היו פייסים. הוא גם התחיל לשווק מסכות לילדים עם מיל מאסקאראס. אחרי ש-UWF הפכו ללוהטים, הוא שינה את הבוקינג שלו. במשך 16 שנים הוא עשה סיומות תיקו כדי להגן על הכוכבים שלו, וב-1990 הסיומות הפכו לנקיות לגמרי. זה הוביל לתקופה הכי מוצלחת בארגון. אבל לאן הולכים מכאן? ברור שהנשיא החדש יהיה מיסאווה, הוא הכוכב של שנות ה-90 והוא הבוקר. מיסאווה יצטרך להמשיך את המורשת של באבה, מורשת שמעטים התקרבו אליה.
באבה נולד ב-1938. הוא היה שחקן בייסבול נהדר ובגיל 16 נשר מהתיכון כדי להתאמן בזה. הוא היה מהאנשים הגבוהים ביותר ששיחקו בליגה. הוא לא שיחק הרבה ונשלח לליגות משניות כדי להתאמן. השמועה אמרה שלפני שחתם בנבחרת חשובה, באבה החליק באמבטיה ונפצע ביד, ולכן גמר את הקריירה. רצו להפוך אותו לכוכב סרטים אבל היו מעט יפנים בתחום הזה. באבה החליט ללכת בעקבותיו של ריקידוזאן, הבעלים של JWA. ריקידוזאן היה האגדה שניצחה את המתאבקים הזרים והיה להיט. הוא הבין שיש לטפח יורשים. באפריל 1960, באבה נכנס לדוג'ו עם תלמיד מבריק אחר: כוכב תיכון מברזיל בשם קנג'י אינוקי. הם ערכו בכורה בספטמבר. באבה ניצח את אינוקי תמיד, ואז הלך לארה"ב כדי לקבל ניסיון. בניגוד ליפנים אחרים, שקיבלו את אותו הגימיק הידוע, באבה היה כוכב ענק. הוא היה היל יפני מצוין, אנדרה של שנות ה-60. הוא היה זריז מאוד. הוא היה כוכב ענק וגרייט טוגו, המאמן שלו, השפיט אותו מאחורי הקלעים ולקח לו את הכסף. באבה לא אהב את זה, אבל היה כוכב די גדול, יותר מריקידוזאן, בארה"ב. אינוקי קינא בו על כך. הוא הפך לבאבה הענק, ובצפון מזרח המדינה הוא נלחם מול באדי רוג'רס, אלוף העולם. הוא עבד מול הפייסים הגדולים, והיה הראשון שניצח את ברונו סאמארטינו במדיסון סקוור גארדן. הוא מילא אולמות בקליפורניה. במרץ 1963 הוא חזר ליפן ונחשב ליורש של ריקידוזאן. בפברואר 1964, לקראת העזיבה של ארה"ב, הוא הוציא אובר את לו ת'אז וסאמארטינו, וגם את פרדי בלאסי, בקרבות על תארי עולם. הוא הרוויח כסף אבל JWA עמדו להיסגר ורצו אותו. הוא עזב את טוגו וחזר הביתה. לאחר הירצחו של ריקידוזאן, הסתבר כמה היאקוזה השפיעה על העסקים והעסק נכנס למשבר. באבה הנקי הציל את המקצוע וניצח את המתאבקים הזרים. הקרב שלו מול ג'ין קיניסקי הפך לאגדי. בזמנו, ארגון יריב של לו ת'אז שידר מופע מול השידור של קרב של באבה. 74% מהצופים צפו אז בשני השידורים, בעיקר בבאבה. האתגר הראשון היה כשטויונובורי, הנשיא לשעבר של JWA, הקים את טוקיו פרו רסלינג עם היסאשי שינמה ואינוקי. הם לא שרדו יותר משנה ואינוקי חזר מהר.
בין 1967-71, באבה ואינוקי היו צמד והעסקים היו מצוינים. באבה היה וורקר מפתיע. הוא ידע לעבוד. ב-1970, הוא נלחם מול דורי פאנק ג'וניור על תואר ה-NWA. לא היה מיזוג והכל היה בוער. הם עבדו 55 דקות על מזרן לוהט. השותפים שלו סחבו אותו. עד 1995 הוא ידע להוציא מעצמו קרבות טובים מול צעירים. רשת NTV, של אול ג'פאן, הפכה את באבה לכוכב. תכנית ברשת אחרת כללה קרבות של אינוקי. התחילו להיות לחצים לקדם את אינוקי. הבעלים של הארגון לא רצו להביא אמריקנים אבל הכסף התחיל להיגמר. טרי פאנק אמר שדורי קיבל 20 דולרים כאלוף עולם. באבה ואינוקי תכננו לפרוש, אבל אינוקי פוטר. רבים חשבו שהוא עמד לגנוב את תואר ה-NWA מדורי. באבה כבר ראה את המצב. אינוקי הקים את ניו ג'פאן ב-1972, ובאבה עזב באוקטובר עם השידור והמון כסף ממנו, כאול ג'פאן פרו רסלינג עם המתאבקים הזרים הגדולים ובראשם הפאנקים שעזרו לו להשיג מתאבקים. עם תמיכה מפריץ ואן אריק, אול ג'פאן הפכו לסניף של NWA עם מתאבקים אמריקניים בלעדיים. זה התחיל את המאבק בין באבה לאינוקי. באבה היה שקט וכנה. אינוקי היה שערורייתי ופזרן. באבה תמיד היה כנה בנוגע לתשלומים, נטען שאשתו הביאה חדשות רעות בשבילו. באבה היה מסורתי. כל אחד מהם תמיד ידע להחזיר מלחמה. אינוקי הוא המפורסם- באבה הוא המכובד. באבה לא שתה והפסיק לפני חמש שנים לעשן. באבה גם אהב להמר. אול ג'פאן לא הצליחה מיד. היו חסרים פייסים שילחמו מול האמריקנים. באבה החליט שגם האמריקנים יהיו פייסים וגם הביא אתלטים אמיתיים כדי להביא לגיטימיות. הוא גם הפך לאלוף NWA לשבוע וגם רכש לתקופה את תואר ה-AWA. בדרך כלל ניו ג'פאן עשו את הבלגן. אינוקי התחיל להילחם מול אתלטים אמיתיים, ואול ג'פאן הפכו את הפאנקים לפייסים. בכל פגישה של ה-NWA, הפאנקים ובאבה מנעו מאינוקי להצטרף. מייק לאבל, אדי גראהם ווינס מקמהן האב תמכו באינוקי. כשגראהם הפך לנשיא ב-1976, הוחלט להכניס את אינוקי לשם והוא קיבל כמה מתאבקים שלהם. סאמארטינו סירב לעבוד אצל אינוקי, ורק בוב באקלנד הביא את התואר לניו ג'פאן. סאמארטינו פעם נתן לבאבה קאדילק שתתאים לגודל שלו. הוא גם אמר שהוא היה מוכן לעבוד בחינם עבור באבה כדי לעזור לו. כשפרש ב-1981, זה היה באול ג'פאן.
אחרי שניו ג'פאן נכנסו ל-NWA, הם עדיין לא קיבלו את האלוף, כי הארלי רייס היה נאמן לבאבה. דאסטי רודס קיבל כהונות קצרות מאוד, לא רק בגלל התנגדות מהפרומוטרים, אלא כי היה קשור לאינוקי. כשריק פלייר הגיע, המבנה השתנה וניו ג'פאן לא רצו להיות חברים יותר. שני הארגונים ערכו מופע משותף ב-1979, שם באבה ואינוקי היו שותפים. זה נמשך לזמן קצר. ניו ג'פאן גנבו מבאבה את בוטצ'ר, ההיל הגדול שלו, תמורת סכום עתק. אול ג'פאן הבטיחו לסטן האנסן עבודה לכל החיים- זה לא היה בחוזה, אבל לחיצת יד מבאבה שווה הכל. זה נשמר בסוד והיה מעבר ענק. האנסן היה היריב הכי גדול של אינוקי והיה בצמד עם הוגאן. הוא הפך ליריב היחידים האחרון של באבה. הוא הפך לזר הכי מוצלח ביפן, פרט לתקופה קצרה שברוזר ברודי עקף אותו. ניו ג'פאן הצליחו עם מיין איבנטים יפניים וטייגר מאסק והאלק הוגאן. טרי פאנק פרש והרים את העסקים, והאנסן וברודי גם עזרו להם. ואז הם גנבו מניו ג'פאן המון כוכבים ב-1984, בהובלת ריקי צ'ושו. הם שלטו כמה שנים וכמעט גמרו את המלחמה, אבל צ'ושו חזר לניו ג'פאן. ברודי חזר לאול ג'פאן, אחרי שהחליף ארגונים בתקופה של צ'ושו. בוטצ'ר גם חזר כי אינוקי לא רצה להמשיך לשלם לו. בסוף שנות ה-80 באבה התחזק עם ההיל טרן של ג'נצ'ירו טנריו. באבה התחיל להתנתק מה-NWA, שחוסלה בידי ה-WWF. היחסים שלו עם ג'ים קרוקט הפכו למתוחים לאחר שקרוקט מנע הופעה של ריק פלייר אצלו. באבה החליט להביא את ברודי שנטש את ניו ג'פאן, וזאת הייתה ריצה עצומה עבורו. כעבור שנה הוא נדקר למוות בפורטו ריקו.
כבר ממשיכים...

YossihNew · 3/6/22

כשטרנר קנה את קרוקט, הארגונים היו אמורים לתת לטנריו ולרוד ווריורס תארי שלשות. הרוד ווריורס היו אהודים בשני הארגונים וטנריו היה אמור להפוך לכוכב גדול. אבל המאתגרים התחלפו בגלל אנגל, והיפנים מאוד כעסו. באבה עזב את ה-NWA, שעברו לניו ג'פאן. הוא עבר ל-WWF. ב-1990 היה להם אירוע משותף, אבל הוא לא הסתדר עם וינס מקמהן: הוא פרסם הגנת תואר של האלק הוגאן ואולטימייט ווריור הפך לאלוף במקום. באבה היה בצמד עם אנדרה והצדדים לא עבדו שוב. באחד מהקרבות, ברט הארט נלחם מול מיטסוהארו מיסאווה, אז טייגר מאסק. במיין איבנט, היו בעיות. ווריור ניצח את טד דיביאסי אז איתו לא הייתה בעיה. אבל טרי גורדי סירב להפסיד להוגאן כי זה היה ביפן. האנסן החליט יום לפני כן להוציא אובר את הוגאן. הקהל היפני הבין שהאנסן ויתר ולכן תמך בו. לבסוף, ב-1991, אלוף ה-NWA ריק פלייר הגן על התואר שלו בניו ג'פאן, וסיומת הדאסטי גרמה לניו ג'פאן להיראות נחותים. המון מתאבקים עזבו את באבה עבור SWS. באבה נאלץ לקדם מתאבקים חדשים: קאוואדה, קנטה קובאשי, אקירה טאו ואחרים. העסקים הגיעו לשיא. הכי חשוב היה כשטייגר מאסק הוריד מסכה, ואז מיסאווה הצמיד את ג'מבו צורוטה בקרב אדיר. הקרבות הפכו לקרבות הכי גדולים בתעשייה. כ-250 מופעים ברצף התמלאו, והם הכניסו בבודוקן הול שמונה מיליון דולר בשנה. במהלך האירועים, נמכרו כל הכרטיסים לאירוע הבא. גם זה שצורוטה חטף הפטיטיס ב-1992 וגמר את הקריירה לא עצר אותם. באבה תמיד משך הכי הרבה גם בתקופות שפל, הביא את התכניות הכי טובות ונתן את הקרבות הכי טובים. באבה הסכים למופע בטוקיו דום במאי, וזה היה מופע מצוין עם הניצחון של קאוואדה על מיסאווה. אבל הנוסחה, בגלל חוסר במתאבקים חדשים והבעיות הפיזיות, גרמה לירידה בעסקים. ויידר קצת חיזק אותם, אבל זה רק זמני. בלי באבה, השאלה היא שוב: מה עכשיו?
בין אם מישהו חושב שהקרב של מנקיינד ורוק באולם ריק היה קרב טוב, או סצנה מסרט, הוא היה הצלחה ברייטינג והמשיך את הקו של ה-WWF. עשרים הדקות ב-USA הביאו 6.59% רייטינג, הקרב הכי נצפה בכבלים, והתכנית הכי נצפית שלהם מאז הרויאל ראמבל ב-1988. ועוד יותר מדהים- שבלי קידום, ההיט הרגיל שהיה מול הסופרבול השיג 3.36%, מה שמדהים ממש ומראה על נאמנות הקהל. WCW השיגה חצי מזה מול הסופרבול, מה שהוביל לביטול של השידורים באותו הזמן.
מנקיינד ורוק התקוטטו בכל האולם ומנקיינד שוב חטף ולקח באמפים כשרוק ירד עליו. וינס מקמהן פרשן, והציג את המצב בפני מעריצים סקרנים שזפזפו ולא הכירו את ה-WWF. אבל יש סיבה שסצנות מרדף מוגבלות לשתי דקות, כי הקרב היה מתיש וגם הפרשנות. מנקיינד התגלגל ארבעים שורות בקהל, ורוק שתה ג'ק דניאלס ווינס הכחיש את זה. הם רבו ליד שולחן האוכל. לבסוף מנקיינד הוריד מלגזה עם ארגזי בירה על רוק, ומנקיינד הצמיד וזכה בתואר בפעם השנייה. וגם השבוע, בפעם ה-14, ה-WWF ניצחו את נייטרו עם RAW. למרות ש-WCW הייתה יותר טובה. RAW השיגה 5.72%, לעומת 4.66% לנייטרו או 4.24% בתחרות. RAW תמיד ניצחה, והשיגה 6% לקרב של הברוד מול מידאון וויסרה, ולעימות של מנקיינד ורוק, ולסוף קרב הכלוב של טריפל אייץ' וקיין. נייטרו, שהפכה לדומה ל-RAW, אבל הקרבות שלה טובים יותר, כולל בכורה של סנדמן, השיגה במקסימום 4.8% לריאיון של סטיינר ובאגוול. השפל היה 3.7% לעימות של DDP מול ה-nWo. קיין וטריפל אייץ' השיגו 5.7%, ובנואה-הול השיגו 4%. בנואה לא מוכן למיין איבנט לבד, בטח לא עם הול.
באול ג'פאן, כולם רוצים לדעת איך מיסאווה יהיה כאחראי. האם יעבוד עם ארגונים אחרים? האם ישלם יותר? פעם אול ג'פאן הייתה הארגון הכי טוב מבחינה כספית, אבל בארה"ב ובניו ג'פאן עקפו אותה. פרט למיסאווה, ויידר, האנסן וקובאשי, היא לא טובה יותר מ-ECW. ה-WWF רצו לשלוח מתאבקים לאירוע בדום והפסיקו את הדיונים בגלל מצבו של באבה.
בלי מאסאהירו צ'ונו ושיניה האשימוטו, ניו ג'פאן לא מוכרים הרבה כרטיסים. הם ניסו להדליף שאטסושי אוניטה יופיע כדי למכור קצת כרטיסים.
ז'אק רוז'ו ערך מסיבת עיתונאים והכריז שהוא חוזר לערוך מופעים בקוויבק, תמורת 42,000 דולרים מכספו. הוא אמר שהוא לא ממש מחויב לרעיון. הוא וריימונד יתאחדו שם.
יש דיווחים שהסרט "להכות במזרן" יהיה ביוגרפיה של מיק פולי. זה לא- אבל פולי, טרי פאנק וג'ייק רוברטס יהיו מאוד חשובים בסרט.
ב-ECW, סיד הוא האדם הכי אובר בארגון ובאופן מפתיע ממשיך להופיע ולא מבריז.
ב-WCW, סנדמן הגיע. הפרשנים לא יכלו לדבר בכלל על ECW או על הדמות הקודמת שלו. הוא התראיין די טוב. היו אנשים שהכירו אותו.
אדי גאררו במצב די רע- הוא היה אמור לעזור בהקלטות של התכנית הלטינית של WCW ולא קיבל אישור לטוס. ההקלטה הייתה נוראית, אבל אולי יצליחו לערוך אותה.
ארנסט מילר ובילי קידמן רבו מאחורי הקלעים כי מילר התרברב והיה צריך להפריד ביניהם.
קווין נאש ו-DDP נפגשו עם המתאבקים לפני נייטרו. נאש ביקש מאנשים לא לאחר כי הם יתחילו לצלם קטעים לפני התכנית, וגם שכולם יעשו ג'ובים.
אגב, DDP הופיע אצל רג'יס וקטי לי ולא היה טוב. הוא היה די לחוץ. גליישר הופיע בגימיק של מאמן תיכון.
הציעו לגולדברג לככב ב-ER, ו-WCW פסלו את זה כי הוא אמור להיות בנייטרו. כועסים כי הוא ממילא לא מקבל הרבה בוקינג וחבל שהם לא מנצלים את זה לפרסם אותו. אגב, ג'ורג' קלוני היה מאחורי הקלעים בנייטרו.
גולדברג דיבר מול הקונגרס כדי לעצור קרבות תרנגולים וקרבות חיות אחרות. הוא פעיל לזכויות בעלי החיים.
ברט הארט רוצה לכתוב ספר.
הסיפור של עזיבתו של טרי טיילור הוא כזה: בישוף האשים את טיילור שהוא עומד לעזוב ואמר לו פשוט ללכת. טיילור אמר שלאבא שלו יש בעיות בריאות ובישוף הציע לו חל"ת. ואז הוא חתם אצל וינס.
האישה שהאשימה את הענק בהתערטלות הגישה תביעה בסך חצי מיליון דולר.
הרויאל ראמבל השיג 1.57% ביירייט. זה הראמבל הכי נקנה בהיסטוריה, כמו סאמרסלאם ובאש אט דה ביץ'. מייקל קול אמר שה-WWF שוברים שיאים של מייק טייסון. זה ממש לא נכון. עם זאת, הם מילאו 29 מתוך 31 האוס שואוז מאז נובמבר ועומדת להיות להם השנה הכי מוצלחת בתולדות התעשייה.
רשת USA ו-TNT ערכו מסיבות עיתונאים למבקרי טלוויזיה. בדרך כלל ה-WWF יוצאים טוב, אבל לא הפעם. וינס הסביר שהם לא עשו אנגלי צליבה או סירוס ושהוא לא יודע מה זה אצבע משולשת. הוא אמר לטד טרנר ללכת לעזאזל. בישוף, שהיה שם יום קודם, ירד על ה-WWF ווינס אמר שהם רק יכולים ללכלך עליו. בישוף אמר שהקו האדום שלו הוא הומופוביה ושנאת דת, ושה-WWF פוגעים במפרסמים שלהם. המון מבקרים ירדו על וינס, אבל ה-WWF בכלל לא בצרות מבחינת מפרסמים.
ה-WWF קיבלו המון תשומת לב על הפרסומת לסופרבול. מסתבר שהפעלולן שלהם נקע ברך וגם עשה את הפעלול עם גב שבור. ה-WWF טענו שזאת הפרסומת הכי אהובה במשחק, אבל מסתבר שלא.
מסתבר שבילי גאן היה אמור לזכות באליפות הבין יבשתית בראמבל, אבל הוא עשה המון בעיות והרגישו שלא צריך לעודד את ההתנהגות שלו. הוא גם לא יהיה בקרב של ואל וינס וקן שאמרוק אבל יקבל פוש.
קיין דימם בקרב הכלוב מול טריפל אייץ' והיה זקוק לתפרים. הוא היה בדרכים אבל לא התאבק.
דן סאברן עומד לעזוב. הציעו לו לעשות קרב שוט מול סטיב בלאקמן, והוא לא רצה כי הם חברים. הציעו לו לקבל שחרור בתנאי פיצוי טובים, או להפוך לג'ובר לשנה הבאה. הוא כנראה יעבוד עד סוף החודש. הוא לא יצא אובר. לא עשו את זה טוב. ברגע שלבש שוב את אליפות ה-NWA, הם נתנו לאואן לפצוע אותו ואז הוא חזר להיות היל.
ג'ים רוס נפגש עם טנק אבוט אבל הם לא חתמו על כלום. בנוסף, ה-WWF רוצים להביא את באטרבין להילחם מול בארט גאן. כרגע הלו"ז שלו לא מאפשר את זה. הוא לא מעוניין בקרב מול גאן. אולי לא ישתמשו בו.
סייבל כנראה לא תתאבק עוד הרבה. בטח יקדמו את הקרב שלה ברסלמניה ואת השער של פלייבוי.
פול ווייט יערוך בכורה ברסלמניה אבל יופיע בטלוויזיה לפני.
הרוק, קן שאמרוק, ארני לאד וההארדיז יופיעו השבוע ב"מופע שנות ה-70".
האוורד סטרן ירד בתכנית שלו על הסגמנט של מארק הנרי עם הגבר בשמלה. הוא אמר שזה מגוחך, בעיקר בתכנית שילדים צופים בה. הוא ביקר את ה-WWF וצחק על הפרסומת שלהם לראמבל.
מישהו שולח מכתב מצחיק במיוחד לאובזרבר ושואל שאלות מעניינות. למשל- האם קורגן בקרב סולם יהיה האדם השלישי הכי זריז בזירה? האם במקסיקו מעבירים דרך שולחם השדרנים האמריקנים? האם שמו הפרטי של טסט הוא "סטרואיד"? האם אריק בישוף עומד לגלות סופים של סדרות אחרות?

YossihNew · 6/6/22

15 בפברואר, 1999:

התגובה הציבורית למותו של שוהיי באבה בשבוע שעבר הדהימה אפילו את החסידים הכי אדוקים של ההיאבקות היפנית. התגובה הייתה למוות של גיבור לאומי, יותר מכל מוות שקרה בספורט האמריקני, כאילו מת אלביס, ג'ון לנון או פרנק סינטרה. התגובה הפתיעה אנשים מהיום. הם מכירים את באבה כאחד משלושת הגדולים בהיאבקות היפנית עם ריקידוזאן ואנטוניו אינוקי, אבל לא הבינו שהמבוגרים ששולטים בתקשורת גדלו בשנות ה-60- שם הניצחונות של באבה על כל אמריקני גדול בימי שישי היה חלק מהעלייה הכלכלית של יפן אחרי מלחמת העולם השנייה. פער הדורות הוצג כשכל תחנה במדינה ויותר מ-200 כתבים ישנו ליד האחוזה של באבה בטוקיו עבור הלוויה הפרטית. באבה נשרף יום קודם לכן. מיטסוהארו מיסאווה וקנטה קובאשי עברו את הכתבים שלא הכירו אותם, למרות הרייטינג הגבוה לאול ג'פאן. אבל כשג'מבו צורוטה, סייג'י סאקאגוצ'י וטאטסומי פוג'ינאמי הגיעו, הכתבים התנפלו עליהם. גם דיסטרוייר, היריב הגדול של באבה ושותפו, טס לשם כששמע על החדשות. כולם התייחסו להיאבקות כאל היאבקות ולא אמרו כלום על הענף. זה כאילו היאבקות היא כזה חלק מהתרבות היפנית עד שלא היה צריך לדבר על זה. עיתון אחד אמר שהמוות של באבה הוא סוף המאה ה-20. זה כמו להסביר מי זה אל סאנטו לאמריקנים, שיחשבו על האלק הוגאן או אנדרה הענק, למרות שהוא יותר בייב רות' או ארנולד שוורצנגר. אפילו שבאבה היה שחקן בייסבול בשלושה משחקים בלבד כמתבגר, אמרו שהוא שיחק בשני התחומים והעצימו את תקופתו בבייסבול. באבה התפרסם קצת בגלל גובהו לפני שהתאבק. באבה נחשב לאחד מהאתלטים הכי מפורסמים ביפן לאחר המלחמה. הוא השחקן הכי גבוה בליגת הבייסבול אי פעם. הוא כנראה קצת נמוך יותר ממה שאמרו, נמוך קצת יותר מ-2.09 מטרים של אנדרה הענק. הוא תמיד נראה גבוה יותר כי אנדרה היה כפוף. בתחילת הקריירה שלו באבה היה נמוך יותר. כמתבגר הוא היה הרבה יותר רזה מאשר ההיל המפלצתי שנהיה.
התגובה הציבורית הייתה ענקית. סינטרה אולי ניתן להשוואה לבאבה כי הם כוכבים גדולים בהמון דורות בניגוד לאחרים שהגיעו לשיאם אבל לא נחשבו למוסדות לאומיים. המוות של באבה היה בעמוד הראשון של כל עיתון, והכתבה הראשית בכל תחנת רדיו או טלוויזיה. דיברו עליו כל השבוע. אפילו הראו קריקטורה עם זירה של אול ג'פאן, בה אנדרה ובאבה לחצו ידיים עם ברוזר ברודי, פריץ ואן אריק ודיק מורדוק. בנוסף היו ספיישלים, כולל ספיישל של שעה וחצי עבורו, ועוד היו תגובות בדואר ובמברקים. שירות המברקים נסגר בגלל כמות המברקים שנשלחה למשפחתו של באבה ולמשרדי אול ג'פאן. ארגון הקלטות של אול ג'פאן גם גמר את כל הקלטות שלו במכירה. כ-100,000 מכתבים נשלחו למשרדי אול ג'פאן. באבה הוא אחד מעשרת האנשים הכי חשובים בהיאבקות. כפרומוטר הוא שני אולי רק לווינס מקמהן בחידושים שלו. אולי שלישיית אבק הזהב בשנות ה-20, שביססה את ההיאבקות המודרנית, או ריקידוזאן שביסס את ההיאבקות ביפן, או סלבדור לות'רות' שביסס את ההיאבקות במקסיקו בשנות ה-30. הוא לא היה מתאבק גדול. בשנות ה-60 הוא עוד היה טוב מהאמריקנים, אבל לא בשנות ה-70 וה-80. הוא היה וורקר חכם וכוכב ענק, אבל בשנות ה-70 הוא די אכזב כשהגיע לארה"ב. הוא היה מהכוכבים הכי גדולים של ההיאבקות, וחוץ מאל סאנטו ואינוקי היה מהכוכבים הכי גדולים שיצאו משם. הוא עיצב את התעשייה ביפן ככוכב וכפרומוטר. יש המון לקחים ללמוד ממנו. הוא ידע לעשות בוקינג חכם של טורנירים. התארים שלו שמרו על אמינות. הוא היה נאמן למתאבקים שלו וידע להחליף אותם כשצריך. לא היו לו מפלות בעסקים, אבל השנה כנראה הייתה הגרועה ביותר שלו. לא משנה כמה המוצר שלך טוב, הזמן לא יעמוד מלכת. וזה מתאים לכל הארגונים- ליצור כוכבים חדשים מוביל לתקופות טובות. והוא גם לימד המון על אגו. ב-1982 הוא עוד היה כוכב ענק אבל לא בשיאו. רשת NTV רצתה לתת פוש לג'מבו צורוטה. כשסטן האנסן עבר צד, באבה נלחם מולו, כי היה יריב ענק של אינוקי. הם נלחמו כמעט שלוש שנים. כאן באבה צדק כששם את עצמו בפסגה. אבל הוא ידע שהזמן שלו נגמר. העסקים שלו היו חזקים, ובמקום לשמור על מעמדו, הוא ידע איך לצאת משם. בטורניר הזוגות של 1983, הוא ודורי פאנק הגיעו למקום השני עם צורוטה וג'נצ'ירו טנריו, כשהאנסן וברודי ניצחו. ב-1984 הוא לא היה בטורניר, כי הוא וראשר קימורה נפרדו והתחילו פיוד שלשות, אז צורוטה וטנריו ניצחו את האנסן וברודי בגמר. כשריקי צ'ושו וחבריו עברו, באבה התרחק מהמיין איבנט. כשצ'ושו וחבריו תקפו את אול ג'פאן, זה היה מול צורוטה וטנריו. הוא הפסיד את התואר להאנסן ב-1985 ויצא מהמיין איבנט. טנריו הגיע לפסגה. כשצ'ושו עזב, בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, באבה הגיע לערים הקטנות ומכר כרטיסים. אבל הוא עבד בעיקר במידקארד. הוא שמר על כושר כדי שיוכל לשמור על הסוכרת שלו, ולשמור על נוכחותו. ראשר קימורה תמיד התבדח עליו במהלך הפיוד. הם מכרו כרטיסים אבל לא פגעו באף אחד. אם הוגאן וחבריו היו מבינים את זה, הם היו ממשיכים למכור כרטיסים והיו סובלים את הקרבות שלהם. בינתיים הם פוגעים בארגון בטווח הארוך כי הם במיין איבנטים וקוברים את עתיד הארגון.
בניגוד למתאבקים שהופכים לבוקרים ומנסים לבסס את הארגון על עצמם, באבה היה שונה. באבה היה גבוה מאוד, ואהב ביגמנים. הוא לא ממש שם לב למחלקת הג'וניורים פרט למיסאווה, שהפך לכוכב שלו. באבה הפך לנציג של היפנים הנמוכים מול האמריקנים. הוא יצא אובר כשניצח את האמריקנים בקרבות אלימים. משפחת באבה, ללא ילדים, אמרה שהמתאבקים הם הילדים. כשטנריו עזב ל-SWS ב-1989 עם עוד מתאבקים, משפחת באבה לקחה את זה אחרת וסירבה להשתמש בו לתמיד. כשאטסושי אוניטה הקים את FMW, הם סירבו לדבר עם כל מי שעזר לו עד לאחרונה. כשטנריו עזב, באבה חשב שעתידו שחור. אבל בסוף, המתאבקים הצעירים הובילו לשיא בארגון. מתאבקים זרים כמובן קיבלו יחס שונה. באבה החזיר את ברוזר ברודי ועבדאללה הקצב. בנוסף, האמריקנים תמיד קיבלו תשלום טוב מבאבה. זאת הייתה העבודה הכי טובה שיש, המתח היה נמוך, היו חופשים ונסיעות. אול ג'פאן התקשתה להדביק את השינויים בארה"ב, ולכן הכוכבים הזרים עזבו וחזרו הביתה. דווקא היפנים היו אלו שקופחו בתשלום. בתחילת שנות ה-90, אול ג'פאן היו הכי טובים בעולם והמופעים השתנו. האתלטים היו נהדרים, אבל הזרים היו גדולים וקשוחים. הרוסטר היה מוגבל. היפנים נלחמו אחד מול השני בקרבות נקיים. באבה הפך ליותר ויותר שמרן, והעסקים שלו פשוט הצליחו ונשארו ככה עד שנגמרו לו המתאבקים החדשים.
בגלל החודשים האחרונים של חייו, התפשטו המון שמועות, והסתבר שאכן גסס מסרטן. היו כאלו שהאמינו שהיה לו סרטן עוד לפני חמש שנים כשהפסיק לעשן, ורק בדצמבר לא יכול היה להתאבק והבין שמותו קרב. רבים נדהמו מהקרב שלו בתחילת 1998, שהיה ממש טוב כשהיה חולה. גם הכרזת המוות הייתה מוזרה: מוטוקו באבה, האישה הכי מפחידה בתעשייה שהייתה השוטר הרע, לא תכננה להכריז על המוות במהירות. עברו 27 שעות מאז מותו. הכתבים שמעו על כך ומוטוקו הכחישה. אחרי שהבינו שהכל עומד לדלוף, מוטוקו ארגנה מסיבת עיתונאים בשידור חי והכריזה על כך. השבוע היה ספיישל בו היא דיברה על יומו האחרון של באבה. היא אמרה שבדצמבר, כשבאבה התאבק בפעם האחרונה, היא ידעה על הסרטן אבל באבה חשב שהוא היה מקורר. בחודשיים הבאים הסרטן התפשט בגופו. לבאבה נאמר שנשארו לו שעתיים לחיות בינואר, והם החזיקו ידיים והוא חי עוד 28 שעות. היא אמרה שזה מסר. הרייטינג היה גבוה. בספיישל אחר, הראתה מוטוקו את הציור האחרון שבאבה צייר, עבור אחיה שמת לפני ארבעה חודשים, גם מסרטן. המשפחה שלה הייתה עשירה ואסרה עליה להתחתן עם באבה, כי היה מתאבק. הם התחתנו בסוד. באבה הלך לאחוזה של המשפחה שלה בהוואי וצייר ציור של הים, כדי להראות לגיסו לפני שימות. והעתיד הוא השאלה הגדולה מכולם. מיטסוהו מומוטה, בנו של ריקידוזאן, ינהל את העסק שאביו הקים, עד שמיסאווה, הנשיא החדש, ילמד את התפקיד. דיסטרוייר ניסה לשכנע את מוטוקו להמשיך לנהל את העסק. רבים לא מתלהבים שמישהו אחר ינהל את העסק. תחנת השידור הודיעה שתמשיך לשדר אותם. וכנראה יהיה טקס זיכרון לבאבה בטורניר האלופים באפריל, עם המון אגדות. הם יוכלו גם למלא את הטוקיו דום ככה. אפילו ניו ג'פאן הודיעו שהם מוכנים להשתתף. מיסאווה סירב- לטענתו, באבה היה רוצה מופע של אול ג'פאן בלבד.
כשנייטרו הייתה בלי תחרות בארה"ב בגלל מופע הכלבים שביטל את RAW, היא הביאה רייטינג שיא לתכנית נוראית. RAW כן שודרה בקנדה, מול קהל ענק בסקיידום. הקהל הרגיש שזה היה מאוד מאכזב וכנראה יערכו את זה כשזה ישודר ביום שבת. נייטרו השיגה 5.67% רייטינג. זה בערך כמו מה ש-RAW משיגה עם תחרות. כשתוכנית מבוטלת, השנייה עולה ב-61%, אז הרייטינג של נייטרו היה אמור לעלות ל-6.1%. נייטרו חלשה יותר אז אפילו אנשי WCW הבינו שזה בערך יהיה הרייטינג. הכיוון החדש של WCW לא הצליח כל כך. הם מנסים לעשות כמה סטוריליינים, אבל הפרשנים רואים רק את מה שקורה באולם. הקהל היה אמור לעלות במהלך התכנית, אבל השיא היה 6.2% לעימות של פלייר והארט בתחילת השעה השנייה, והם ירדו ל-5.7% לזכייה של פייפר בתואר ארה"ב מברט הארט, ו-5.6% לקרב של פלייר ומקמייקל מול הול ונאש. חוץ מזה שגופה שנראית כמו פייפר זכתה באליפות, פייפר לא היה בתכנית כמה חודשים, והרייטינג ירד מהקרב של וינסנט וארנסט מילר- זה אומר משהו על פייפר שכבר בן 47. מופע הכלבים, שאפילו בשנה שעברה השיג יותר קהל מ-RAW ומביא קהל יותר אמיד, הביא 3.5% רייטינג.
ה-RAW בסקיידום הביא את הקהל הכי גדול בתולדות מלחמות ליל שני- 41,432 איש, שהכניסו 737,628 דולרים מכרטיסים. זה במקום השלישי בהכנסות מקנדה אחרי הביג איבנט מ-1986 עם הוגאן ואורנדורף, ורסלמניה 6 מול ווריור, שהכניסה הכי הרבה להיאבקות צפון אמריקנית- 3.45 מיליון דולר. מבחינת הכנסות, רק נייטרו באחד מהדומים השנה ניצחה אותם, אבל הם הביאו יותר קהל. יש רק ארבעה מקרים בתולדות ארה"ב שהשיגו יותר קהל מה-RAW הזה: רסלמניה 3, רויאל ראמבל 1997, רסלמניה 8, וקרב מ-1935 של אד לואיס. המספרים היו יותר מרשימים מ-RAW, שהייתה חסרת היט והקהל רב במהלכה וזרק זבל לזירה. הקרב של סטיב אוסטין מול מנקיינד לא קרה. המתאבקים היחידים שיצאו אובר הם הרוק ואוסטין. והיה היט ענק על ארל הבנר כי דפק את ברט. אגב, הופיעה בתכנית מלווה חדשה למארק הנרי- טינה פררי, שהייתה ב-GLOW, וקיבלה את השם אייבורי. בנוסף, המיניסטרי אוף דארקנס יתחילו פיוד מול התאגיד, כי הוחלט שטייקר אהוד מדי אלא אם הוא מול אוסטין, אז הוא לא יהפוך להיל. ואל סנואו התאבק מול עצמו עד שבוב הולי עצר אותו.
שני אירועי לב מפחידים קרו הסופ"ש עם פרי סאטורן ושיין דאגלס. סאטורן, בן 32, חווה קוצר נשימה כשהתעורר במלון. זה הלך והחמיר, ובדרך לבית החולים הוא לא הצליח לנשום. הזמינו אמבולנס והאק"ג שלו היה הזוי. לבסוף המצב נרגע, וסאטורן חזר לביתו. הוא עשה מבדקים ומקווה לקבל אישור לחזור. כנראה שבגלל שהתאבק עם פציעת גב, זה פגע לו בצוואר, והלחץ גרם לאק"ג להיות מוזר. דאגלס, בן 35, גם חווה סימפטומים של התקף לב במכונית לאחר קרב, ונלקח לבית החולים לשלושה ימים. זה כנראה לא התקף לב אבל די רציני. דאגלס אמר שהוא חלה במשהו ומרגיש טוב יותר, וילך ליריד צעצועים כדי לקדם את ECW. הוא אמר שיחזור לטלוויזיה השבוע, אולי לאנגל.
כבר ממשיכים...

YossihNew · 6/6/22

ציינו במקסיקו את יום השנה ה-15 למותו של אל סאנטו, המתאבק הכי מפורסם בתולדות מקסיקו. ה-5 בפברואר הוא חג לאומי במקסיקו. CMLL מימנו יריד גדול שהביא מלא מעריצים וחשפו כתובת זיכרון לאל סאנטו בבניין. כשביקר את קברו של אביו, אל היחו דל סאנטו הותקף בידי סקורפיו ג'וניור.
בוב באקלנד הכריז ב-4 בפברואר שירוץ לקונגרס כרפובליקני בקונטיקט בשנת 2000, מול ג'ון לרסון הדמוקרט. באקלנד, שהיה אלוף לשש שנים ואחר כך היל הזוי שרצה לרוץ לנשיאות, השיג היט יפה אבל לא ממש הכניס כסף והיה מיושן בזירה, כך שלא ממש רצו לעבוד איתו. רייזור ראמון התעקש לעבוד עם דיק מורדוק שליווה אותו בכמה האוס שואוז. באקלנד עוד מתאבק באינדיז ודיבר על ההצלחה של ג'סי ונטורה להיבחר לתפקיד המושל. הוא רצה לרוץ לסנאט ב-1998 אבל הרפובליקנים שכנעו אותו לא לעשות את זה. יש הבדל גדול בינו לבין ונטורה, ג'רי לולר שרצה לרוץ לראשות עיריית ממפיס, וריק פלייר שמקושר לרפובליקנים בצפון קרולינה. הם דברנים נהדרים וידוענים בעיר שלהם. לבאקלנד אין כריזמה כזאת למרות שהיה אלוף מוצלח. כשחזר הוא לא היה טוב. ונטורה, לולר ופלייר תמיד היו מגניבים, ובאקלנד ממש לא. באקלנד אמר שהכעיס אותו שאנשים שצופים בהיאבקות לא אהבו את ההטפות שלו, אבל הוא מקווה שהבוחרים ירגישו אחרת. אבל הדמוקרטים שולטים באזור הזה.
אולטימו דראגון הקים את ארגון טוריומון והוא היה הצלחה גדולה. הם אף שיתפו פעולה עם מיצ'ינוקו פרו, כשטאקה מיצ'ינוקו הציל את גרייט סאסוקה. אולטימו דראגון אמר שלא יוכל לחזור לזירה בקרוב.
שיניה האשימוטו יצטרך לעבור ניתוח באף השבור שלו לאחר שנאוייה אוגאווה שבר לו אותו בטוקיו דום.
דייב מציע לשים עין על מישהו מאוניברסיטת מינסוטה שכרגע הוא המתאבק החובב במשקל כבד השני במדינה, שכולם מדברים עליו: ברוק לסנר. לסנר הצמיד כל יריב בסיבוב הראשון של הטורניר שלו. הוא נראה חזק מאוד, וה-WWF מעוניינים בו.
ב-ECW, תמי סיטץ' נעצרה בביתה של אמה כי הפרה צו הרחקה. כריס קנדידו החמיץ מופעים בגלל שעזר לה להשתחרר למחרת היום.
באחד מההאוס שואוז, RVD קפץ לקהל ופגע במעריץ שפונה באמבולנס.
תמי לין ביץ' עברה ניתוח בחזה, בשפתיים ובלחיים, ואולי גם בירכיים.
ניקול באס גמרה. כנראה שגם הפאבליק אנמי לאחר האירוע במרץ. ה-WWF הציעו להם חוזה. הם רצו לעבור ל-WWF כשעזבו את WCW אבל סירבו להם, אבל טרי טיילור הציע להם חוזה בשבוע שעבר. אולי הם יחזרו ל-WCW, אבל הם לא ירשו להם להופיע באירוע.
טאג'ירי וסופר קרייזי נתנו השבוע את הקרב הכי טוב השנה בארה"ב עד עכשיו, עם היאבקות עצומה, יותר טוב מ-WCW וה-WWF. דייב אומר שהארגונים הגדולים קוברים אנשים ומופתעים שהם לא יוצאים אובר. אבל סופר קרייזי יוצא ממש אובר ולא מחתימים אותו.
ב-WCW, לקס לוגר קרע את השריר הדו ראשי שלו מול קונאן וייעדר לשלושה חודשים. לוגר כועס כי זאת הפעם הראשונה שנפצע ככה והוא מאשים את קונאן. הוא כנראה רק יהיה ליד נאש כשזה יעבוד מול קונאן וריי. כנראה באנגל ריי יצטרף ל-nWo לאחר שיאבד את המסכה, ויש שמועות שיעשו קרב של ריי מול נאש בו ריי ינצח.
התכנית הלטינית בטלמונדו לא תקרה, כי ההקלטה לא הייתה טובה ופאקו אלונזו החליט לעבור ל-WWF. הארגון השקיע המון בסט והחליט לוותר, ולא ישדר את הפיילוט.
טוני שובאני דיבר בנייטרו על היחסים של WCW עם NBC כי הארגון בטוח שיקבלו שידור שם אחרי שה-NBA יסיימו. אבל אין דיווחים על כך.
גולדברג הופיע אצל רג'יס וקטי לי וגם יופיע אצל ג'יי לנו. הנאום שלו מול הקונגרס על זכויות בעלי חיים יצא טוב.
סנדמן השתמש בחוטי תיל מגומי בבכורה שלו. זה נראה אמיתי ולא מסוכן, אז נהדר.
יש מאבק פוליטי לגבי מעמדו של ברט הארט. פגישת בוקינג נערכה השבוע ורצו לערוך קרב בינו לבין הוגאן בהאלווין האבוק. DDP הציע שברט יפסיד לבוקר טי שהפסיד לו המון. ברט אמר שזה לא הזמן הנכון אם רוצים לבנות אותו לקראת הוגאן. נאש מרגיש שברט לא אובר ולא צריך את הקרב מלכתחילה. ברט התעצבן כי רק הציעו לו להוציא אנשים אובר, ונאש כעס כי ברט רק דיבר על הקרב מול הוגאן. נאש אמר לבישוף שברט לא משתף פעולה וברט לא מבין מה רוצים ממנו. לכן פייפר זכה בתואר ארה"ב ויפסיד אותו להול. בישוף מרגיש צורך להצדיק את השכר של ברט ונאש מרגיש שמשלמים לו יותר מדי, והוא לא יוצא אובר, ולכן לא רוצה לבנות אותו מול הוגאן. הקרב היה נוראי, כי המותן של פייפר שוב צריכה ניתוח וכואב לו. רוצים קרב זוגות בין פייפר עם וויל סאסו לברט ובישוף.
יש עוד בעיות מורל. המון אנשים מתלוננים שאי אפשר להיות פייס ב-WCW כי ההילים מגניבים והפייסים פשוט גרועים. בנוסף, מרגישים שרק הפוליטיקאים מצליחים לקבל את הקידום.
נייטרו כללה המון סרטונים וזה היה די גרוע. WCW גרועה בלחקות את ה-WWF. הם צריכים להביא את מה שהם טובים בו… מה שזה לא יהיה. בנוסף, בנייטרו הופיעה בלונדינית מסתורית באחד מהקטעים.
דייב מתלהב מבליצקריג, מתאבק חדש שמראה פוטנציאל עצום.
בת'אנדר, הקהל צעק "רידמפשן" בסוף האירוע, כי זה האירוע של ה-WWF שיהיה באותו אולם באפריל.
סייקוזיס נעלם לאחרונה כי אשתו עברה הפלה.
באף באגוול קיבל אישור לחזור להתאבק. גם ריק סטיינר תכף חוזר.
נבחרת היאבקות צעירים הולכת ליפן, וכנראה ריד פלייר יהיה שם וריק פלייר יבוא איתו. זה יקבל המון יח"צ ביפן.
כריס ג'ריקו הגיע לנייטרו אבל לא השתמשו בו. אומרים שיציעו לו 750,000 דולר. ה-WWF לא יציעו לו סכום קרוב, אבל מישהו במעמדו יעדיף ללכת ל-WWF.
בנואה ומלנקו כנראה לא יזכו בתארי הזוגות בסופרברול כי זה יפגע במסורת הכי חשובה ב-WCW: בנואה עושה ג'ובים באירועים. הם כנראה יזכו בתארים קצת אחר כך.
רסלמניה כנראה תכלול משהו עם אוסטין, רוק ומנקיינד על התואר. אוסטין ומנקיינד ילחמו והמנצח אולי ילחם מול רוק. טייקר ילחם מול בוסמן ושאמרוק, בילי גאן וואל וינס ילחמו על התואר הבין יבשתי.
רוד דוג ישלח לגמילה השבוע ויחמיץ את רסלמניה. זה כנראה יהפוך לסיפור גדול. ה-WWF עשו מבדקי סמים ורוד דוג ביקש עזרה. כנראה יעשו אנגל כדי לתת לאל סנואו יריב חדש באירוע. בנוסף, במדיסון סקוור גארדן, רוד דוג נפל מהחבלים וזה היה די מפחיד. טייקר מיד הצמיד אותו, ופינו אותו, אבל הסתבר שהכל היה בסדר.
מארק הנרי קרע גיד בברך.
הענק יתחיל ב-10 בפברואר ויופיע ביריד צעצועים של ה-WWF. הוא גם יגיע לאירוע בממפיס, אבל הקרב הגדול הראשון שלו יהיה ברסלמניה. בנוסף, הוא לא יכול להתאמן בגלל הניתוח לשאיבת שומן. הוא לא במצב טוב ורוצים שיחזור לכושר.
הרויאל ראמבל השיג ביירייט של 1.88%, שזה אומר שהכניסו תשעה מיליון דולרים. הם אומרים שזה האירוע השני הכי נקנה בתולדותיהם- אחרי רסלמניה 14.
יש היט על סייבל. היא ומארק מרו ביקשו שחרור וסירבו להם, כי ה-WWF רוצים את היח"צ מהשער של פלייבוי. סייבל, דברה וצ'יינה התווכחו ב-TSN. צ'יינה אמרה שהיא לא רוצה את תואר הנשים ויכולה לכסח את סייבל. סייבל ירדה על הגוף של צ'יינה ועל הניתוחים שלה. המתאבקים בצד של צ'יינה. סייבל ומרו גם הבהירו שסייבל לא באה להתאבק. הכסף מפלייבוי נותן לה קצת עצמאות. כנראה לונה תזכה בתואר מסייבל, אבל אם זה יקרה לפני פלייבוי אז המצב רע.
הרוק מתאבק בחולצה בגלל הניתוח שעבר להקטנת השדיים שלו.
שני ארגוני ימין דתיים, איגוד המשפחה האמריקנית ומוסריות בתקשורת בע"מ, התלוננו על הקטע בפרסומת לסופרבול בו זוג התמזמז. המון התלוננו על כך ואמרו שהיאבקות לא מתאימה לאנשים מתורבתים. ברור שיש בעיות עם זה שהמון צעירים צופים ב-WWF, אבל זה היה סתם בדיחה. הם רצו להפוך את הפרסומת לשנויה במחלוקת.
רוק, שאמרוק, ההארדי בויז, ג'ין לאבל וארני לאד הופיעו במופע שנות ה-70. האירוע הזה די גרוע. הרוק משחק את אבא שלו והציגו משום מה את הפוסטרים של ה-WWF. הרוק היה ממש טוב כשחקן ואמר שהבן שלו יהפוך לכוכב הכי מחשמל בספורט הבידורי. לאבל שיחק שופט, לאד את המנג'ר של ג'ונסון, וההארדי בויז היו ג'וברים.
מארק מרו עבר ניתוח במרפק. הוא ביקש לחזור להיות ג'וני בי. באד וסירבו לכך.
דן סאברן כנראה יעזוב בפברואר.
שון מייקלס רוצה לפתוח טריטוריה בסן אנטוניו וביקש מתאבקים מה-WWF. כנראה יגיעו לשם מתאבקי פיתוח.
עיתון עשה כתבה על קורט אנגל, שיערוך בכורה קצת אחרי רסלמניה. העיתון טען שמתאבקים חובבים כועסים על זה שאנגל מתאבק ב-WWF. אנגל אמר שלא העריץ היאבקות וקיבל הצעה ב-1996, אבל סירב לכך. לאחר שהפסיק להיות שדר, הוא חזר ל-WWF והם נתנו לו פחות כסף מקודם. אנגל כנראה ישחק היל. הוא רמז שסטיב ויליאמס, שחוזר בקרוב, יהיה השותף שלו, ואולי אשתו תהיה המלווה שלו.
חברי LOD פצועים בגב, אבל יעבדו בפורטו ריקו כדי לראות באיזה מצב הם.
מישהו כותב על המוצר של ה-WWF ומשווה את זה לראפ. הוא תוהה למה כולם מקשיבים למוזיקה עם קללות.
העיתונאי טאדאשי טאנאקה כותב על המוות של באבה. הוא אומר שבאבה היה דומה לאנדרה הענק, ואמרו לו שלא יחיה בגודל שלו, אבל הוא טיפל בעצמו וחי עד לגיל 60. הפוך מאנדרה. באבה מת בגלל סרטן שלא היה קשור לגילו. טאנאקה גם כתב שהוא מאמין שבאבה ידע על הסרטן לפני חמש שנים ושמר על כך בסוד, למרות שהיו שמועות.

YossihNew · 8/6/22

22 בפברואר, 1999:

עם צ'קים חוזרים, יש שאלות לגבי מצבה הפיננסי של ECW. פול היימן אחראי להמון חידושים בהיאבקות. אבל הוא ו-ECW לא הצליחו להשיג את הפרסום מכך שה-WWF ו-WCW לקחו את הרעיונות שלו והפכו את עצמם לרווחיים. הצ'קים למתאבקים, למאבטחים ולחברות פרסום חזרו. גם הצ'קים החדשים חזרו. היימן אמר שטיפל בעניינים. אחרים אומרים שחייבים להם המון כסף, וחייבים להם על המון אירועים. המורל הידרדר. יש פרנויה כי מאמינים שטאז, באבה ריי דאדלי וטומי דרימר מקבלים כסף בכל זאת. אחרים אומרים שהצ'קים חוזרים מאז נובמבר. בזמנו זה היה בגלל חילוף בנקים. היימן נפגש עם המתאבקים ואמר להם שהוא עומד להשיג עסקה אז יש מצב שכמה צ'קים יחזרו אבל הוא יטפל בכל. היימן טען שיש לו משקיע שיקנה 10% מהארגון השבוע, מה שיחזק את הארגון. אבל בשביל זה הוא צריך לשלם את החובות שלו. הוא גם רוצה לשנות עסקאות ולהשיג יותר כסף בתשלום מראש. אנשים סקפטיים, כי בזמנו היו המון בעיות עם הכספים. כשטוד גורדון הפסיק לשלם, היו בעיות פיננסיות, ואמרו להם גם אז שמשקיע חיצוני עומד לקנות את הארגון- אבל זה היה פול היימן שקנה את המניות של גורדון.
מתאבקים רבים טוענים שחייבים להם המון כסף על אירועים בתשלום. עם כל המרצ'נדייז והקהל, והאירועים הרווחיים, זה מוזר. חלק מהמתאבקים הפחות חשובים לא הובאו למופעים. השאלה היא האם כל ההכנסות יצליחו לשלם על השידורים של ECW בשווקים. היימן משלם 250,000 דולרים לשנה לרשת MSG, אבל המופעים שלו בפילדלפיה ובניו יורק מפסידים כסף, כי השידור משם נראה טוב. הוא גם לא רוצה להסתכן שלא יצליח למלא אולמות גדולים, כי הוא רוצה לשמור על האשליה שהמוצר לוהט. ל-ECW יש המון מתאבקים ועם כל העלויות, הם צריכים להשתפר בזה. ההכנסות מגיעות מאירועים בתשלום. היימן טוען שהבעיה היא שהוא משלם על ההפקה במקום, אבל הכסף מהאירועים מגיע אחרי שלושה-ארבעה חודשים. הוא רוצה לקחת הלוואה, והעובדה שהוא לא יכול ללכת לבנק מעלה שאלות. המורל רע, אבל אף אחד לא פרש כי אין ממש אופציות. עוד בעיה היא בעיית הסמים. היימן לא דואג בנוגע לזה, אבל הודה שיש בעיות והוא מודאג לגבי הבריאות. הוא איים על שלושה מתאבקים בשחרור אם לא ישנו את דרכיהם. מסתבר שמשככי הכאבים זה לא העניין, אלא סם מוזרק שגורם להתמסטלות.
הקרב המצופה של סטיב אוסטין ווינס מקמהן התרחש בטבח יום הקדוש ולנטיין. האירוע היה בינוני, אבל קרב הכלוב היה הצלחה. וינס, בגיל 53 ובלי ניסיון, יצא ל-19 דקות בין הקטטה לקרב עצמו, ולקח באמפ מטורף. הוא בכלל לא נראה מוגבל שם. הקרב התבסס על מנקיינד-טייקר, שיהיו שני ספוטים זכורים וביניהם כלום. היה ברור שווינס לא מתאבק והקהל היה שקט למרות שקידמו את הקרב הזה במשך שנה כפיוד הכי לוהט בתעשייה. אבל הקרב עדיף על פני מיין איבנטים של WCW. וינס נפל לאחור כשטיפס על הכלוב והתרסק על שולחן השדרנים הספרדים. עבור מישהו בגילו שנפצע בצוואר ב-1994, לעשות באמפ בסגנון שון מייקלס הראה כמה הוא מטורף, ובטח אריק בישוף ינסה לעשות אותו הדבר. וינס פונה באלונקה אבל אוסטין אמר שלא גרם לו לדמם, אז חטף את וינס. לאחר מכן הם התחילו קרב של שמונה דקות, כשווינס מדמם ופול ווייט יצא מתחת לזירה. הוא זרק את אוסטין לכלוב ואוסטין ניצח. רבים חושבים שווינס בדרך לפייס טרן. מנקיינד ורוק לא חזרו מהאלונקות בקרב שלהם. וינס גם סימן אצבע משולשת לאוסטין כדי לדרבן אותו להמשיך.
האירוע שבר את כל השיאים של ממפיס- 19,028 איש שילמו 316,618 דולרים ועוד 143,215 דולרים על מרצ'נדייז. האירוע היה נוראי בשלוש השעות הראשונות. זה לא קשור לאורך האירוע- אף אחד לא התלהב מהקרבות. הרויאל ראמבל חשף את זה וכאן הסתבר שהגימיקים לא בונים את ההצגה אלא הם ההצגה. זה מצליח, אבל נחשף לחלוטין בקרבות. רוק ומנקיינד נתנו קרב טוב, והקהל שנא את הסיום. וינס הצליח, ורוק ומנקיינד לא היו טובים מספיק כדי לסחוב את האירוע לבד. ג'ים רוס היה חסר. ג'רי לולר היה צרוד, אבל היו שלטים שקידמו את ריצתו לראשות העיר. מייקל קול היה מותש, והתבלבל בשמות של מתאבקים ומהלכים, נקווה שלאנס סטורם לא יתעצבן עליו. היה ברור שהוא גרוע בלתאר קרבות ולא לספר סיפורים, הוא לא הכיר כלום, ומישהו כנראה אמר לו דברים באוזניה וזה היה ברור.
בקרב החושך, בריאן כריסטופר וסקוט טיילור ניצחו את מאט וג'ף הארדי. הקהל של ממפיס אהב את כריסטופר ושנא את ההארדיז. הקרב הכי טוב באירוע.
היט נפתחה כשווינס אמר שיש לו תכניות גדולות לאוסטין. הוא קרא לאוסטין שזרק מוניטור. קווין קלי ושיין מקמהן פרשנו. קלי לא מכר את ההתקפה שלו מדרוז "יום קודם" ב-RAW. צריך להיות חוק שימנע משיין מקמהן לפרשן. דומיניק דנוצ'י, המאמן של מיק פולי, יצא עם בוב באקלנד ואיירון שיק. באקלנד יצא די מטורף למרות שהוא רץ לסנאט. הרוק תקף את הברך של מנקיינד, והפעם מנקיינד זכר למכור בניגוד לרוק.
ויסרה ניצח את טסט בפסילה כשביג בוסמן הציל את טסט. היה שם ספוט פיילדרייבר נוראי. אז ויידר הפך לג'ובר כי עלה במשקל, ועכשיו ויסרה, פול ווייט ובלו מיני בארגון. מה הלאה? יפטרו ג'וברים על כישלון במבדקי סמים?
בילי גאן וטייגר עלי סינג' נלחמו ל-40 שניות עד שוואל וינס וקן שאמרוק התערבו.
וינס קרא לאוסטין, ושון מייקלס הגיע. אוסטין יצא אבל הם היו חייבים לרדת משידור.

גולדאסט ניצח את בלודאסט. הקהל שנא את זה. גולדאסט הפליק למיני בתחת. לא מצחיק ומביך. 1- כוכב.
בוב הולי זכה בתואר ההארדקור הפנוי כשניצח את אל סנואו. רוד דוג "נפצע" בגלל שנכנס לגמילה. הקהל די היה בעניין אבל זה היה מצויר. 1 כוכב.
ביג בוסמן ניצח את מידאון. הקהל היה מת ואף אחד לא עודד את מידאון. כמו קרב של הוגאן בלי הקהל. לאחר הקרב, המיניסטרי פרט לטייקר ופול ברר תקפו את בוסמן. ויסרה תקף את בוסמן והמיניסטרי לקחו אותו. 1- כוכב.
אואן הארט וג'ף ג'ארט שמרו על תארי הזוגות מול די-לו בראון ומארק הנרי. הנרי היה פצוע בברך אז היה מוגבל, וזה לא שיפר את הקרב. ג'ארט בכלל לא היה אובר בממפיס. חסר היט, למרות שאלו שעבדו היו וורקרים טובים. כולם הסתכלו על דברה ואייבורי. אייבורי בת 36 ועבדה במשהו שמזכיר היאבקות לפני עשור ולא שייכת לזירה. 1 כוכב.
ואל וינס זכה בתואר הבין יבשתי מקן שאמרוק כשבילי גאן שפט. לקהל לא היה אכפת עם כל האנגלים. שאמרוק היה די חולה ואפילו נשאר בטורונטו מרוב שהיה חולה. בילי ספר לאט לשניהם, וזה ממש לא היה מעניין. שאמרוק התעצבן כשרייאן שאמרוק עצרה לו הצמדה, אבל היא קפאה והוא היה צריך להזכיר לה לתת לו סטירה. גאן תקף את שאמרוק וספר את ההצמדה של וינס, ואז שאמרוק תקף אותו. בילי תקף גם את וינס. 1.25 כוכבים.
קיין וצ'יינה ניצחו את האנטר הרסט הלמסלי ואקס פאק. שיין מקמהן שוב בא לפרשן וחבל. אקס פאק נהדר, והאמת שהיה קרב לא רע. צ'יינה עבדה כמו גבר אבל שמעו את האנטר מנחה אותה. שיין תקף את אקס פאק וקיין נתן צ'וקסלאם להלמסלי ושם את צ'יינה עליו. 2.5 כוכבים.
מנקיינד "שמר" על תואר ה-WWF כשהוא ורוק חטפו נוקאאוט כפול בקרב האחרון שעומד. קול אמר שרוק הוא האתלט הטהור הכי טוב בארגון- מה קרה לבילי? לאחר מכת כיסא כפולה, שניהם נפלו. הקהל שנא את זה. ניסו למכור את האלימות כי שניהם פונו באלונקה, בניגוד לווינס. איך הקהל לא מבין שהתוצאה בכלל לא משנה… אבל הם עבדו יפה. 3.75 כוכבים.
סטיב אוסטין ניצח את וינס מקמהן בקרב כלוב. אוסטין יצא לזירה ראשון וזה מראה על האגו של וינס. וינס לא מתאבק, והתחיל להתעייף ואז לקהל גם נמאס. אוסטין ממש כיסח את וינס אבל חזר לכלוב כי וינס נתן לו אצבע משולשת. וינס לא יודע למכור. אבל הוא דימם יפה. פול ווייט יצא, זרק את אוסטין אל הכלוב, ואוסטין ניצח. 2.75 כוכבים.

מאסה סאיטו, המתאבק האולימפי הראשון ביפן שהפך למקצועי ואחד מהאנדרייטד ביותר, פרש סופית אחרי 35 שנים בבודוקן הול. פרט לג'ייאנט באבה, סאיטו הוא המתאבק היפני הכי מפורסם בארה"ב. הוא לא הגיע למיין איבנטים כמו באבה, אבל במשך עשרים שנים היה אלוף זוגות די טוב. הוא גם מהיפנים המעטים שהיו אלופי עולם אמריקניים- כשזכה בתואר ה-AWA מלארי זביסקו ב-1990 זה היה במידקארד. הוא גם יזכר בפיוד מול אנטוניו אינוקי שהסתיים בקרב ארוך, באיך שנכנס לכלא בגלל קטטה עם המשטרה, ובאיך שחזר לזירה כשהיה בן יותר מ-40 ונשאר וורקר מצוין. הוא גם היה הנציג באישינגאן של ריקי צ'ושו בפיוד לוהט בין השנים 1982-84. בזמנו לסאיטו היו חסרים שני קולות כדי להתקבל להיכל התהילה. בקרב האחרון לפני טקס הפרישה הדרמטי שלו, סאיטו הוציא אובר את סקוט נורטון בגיל 56. סאיטו היה זה שהוציא אובר את נורטון, למרות שזה כנראה יעזוב את ניו ג'פאן בגלל המצב עם WCW. סאיטו וג'מבו צורוטה היו הוורקרים המודרניים הראשונים ביפן. בארה"ב די ריסנו אותו. הוא היה מתאבק טכני מצוין, אבל פרט לקרבות מול ג'ק בריסקו, הוא מעולם לא הראה את זה. בגיל 42, הוא ודיינמייט קיד זכו בפרס המתאבק הכי טכני. רק כשחזר מארה"ב קיבל פוש ביפן. הוא נחשב לאחד מהוורקרים הכי טובים בעולם, והמציא את השארפשוטר. ריקי צ'ושו העתיק ממנו. הוא גם המציא את הנאגאטה לוק לאחר ששוחרר מהכלא. ב-1982 צ'ושו בגד בטאטסומי פוג'ינאמי והפך לשותף של סאיטו בקרבות זוגות מול קהל מלא. צ'ושו היה מול פוג'ינאמי וסאיטו סחב את אינוקי לקרבות מצוינים, אבל אינוקי תמיד ניצח אותו. סאיטו הרים את הרמה בקרבות הזוגות והשלשות שלו. ב-1987, סאיטו זכה בטורניר ואתגר את אינוקי ושוב הפסיד לו, והפעם הקהל לא אהב את זה. אינוקי גם ניצח אותו בקרב שנמשך שעתיים על ג'ונגל באי. אינוקי חיכה שעה עד שיצא לקרב. זה היה מאוד אגדי.
סאיטו נולד באוגוסט 1942 וגדל בטוקיו. ב-1963 הפך לאלוף ההיאבקות במשקל כבד. ב-1964, באולימפיאדה ביפן, הוא נחשב לזוכה ודאי, אבל הפסיד בסיבוב השני. כשהתאבק בארה"ב טענו שהוא עדיין השיג מדליה. הוא נשאר כל כך הרבה זמן עד שאמרו שזכה במדליה ב-1972 או ב-1976. ב-1965, סאיטו ערך בכורה ב-JWA כמתאבק האולימפי היפני הראשון שעשה את המעבר. ב-1966 הוא פרש והקים את טוקיו פרו רסלינג. כשהארגון התפרק, הוא נאלץ להגיע לארה"ב. באפריל 1967 הגיע ללוס אנג'לס ופגש את הבוקר, מר מוטו. הוא הוכרז כבן דודו של קינג'י שיבויה, היל ענק באזור. הם הפכו לצמד ענק ולאלופי זוגות. לאחר מכן סאיטו נשלח להיות היל בפלורידה. בנובמבר 1968, כשניסו לשדוד מסעדה שאכל בה, סאיטו כיסח שני שודדים. אדי גראהם בנה את פלורידה על היאבקות מסורתית, וסאיטו קיבל פוש גדול. הוא נלחם מול דייל לואיס, שגם היה באולימפיאדה מטעם ארה"ב. סאיטו הפך לאלוף, וגראהם בחר את המתאבק שיוריד אותו- ג'ק בריסקו, שזכה בתואר ב-1970. מעט לאחר מכן בריסקו קיבל את הפיוד שלו מול דורי פאנק ג'וניור על תואר ה-NWA. סאיטו חזר לקליפורניה והתחיל פיוד מול שיבויה. הוא הפך לשותף של מר סאטו- גרייט קאבוקי.
כבר ממשיכים...

YossihNew · 8/6/22

סאיטו הגיע לפעמים לניו ג'פאן. JWA החזירו אותו ב-1972 ואז התפרקו. סייג'י סאקאגוצ'י החזיר אותו לניו ג'פאן, אבל עד 1978 הוא היה מידקארדר. סאיטו גם הפסיד לריקי צ'ושו ב-1979 בלוס אנג'לס כדי להוציא אותו אובר. הוא התפרסם ב-1981-82, כשהיה ב-WWF עם מר פוג'י. פוג'י היה שותף של טורו טאנאקה, אבל הוא וסאיטו היו אלופים שלוש פעמים מול האחים סטרונגבו. לאחר שהפסיד לאינוקי, סאיטו הגיע ל-AWA ושבר גביע שנשלח מיפן להאלק הוגאן. הם היו בפיוד. צ'ושו הקים את האישינגאן עם סאיטו. בשנתיים הבאות, הפיוד של האישינגאן מול אינוקי מילא 90% מההאוס שואוז. סאיטו גר במיניאפוליס אז המשיך להיות ב-AWA. לאחר שדיוויד שולץ, שותפו הדברן הטוב, עזב ל-WWF, הוא החליט להיות בצמד עם ג'סי ונטורה. באמצע התקופה הזאת גם ונטורה עזב ל-WWF. באותו הזמן, סאיטו וקן פטארה חיפשו מקום לאכול בו ב-1 בלילה. מקדונלדס בדיוק נסגרו, ופטארה זרק סלע דרך החלון שלהם. המשטרה הגיעה והתקוטטה איתם במלון, והם נעצרו. סאיטו פצע שישה שוטרים. שניהם נשלחו לשנתיים בכלא. צ'ושו עבר לאול ג'פאן. סאיטו גם הגיע לשם לפני שהלך לכלא. הוא גם עבר לניו ג'פאן אחר כך ונהיה מיין איבנטר. הוא נלחם מול אינוקי לקראת החזרה של צ'ושו. הוא גם ניצח את אקירה מאדה. סאיטו גם הביא את ביג ואן ויידר כמפלצת הזרה החדשה. בגלל הגיל שלו הוא התחיל להיחלש. הוא קיבל כוח ניהולי כשצ'ושו הפך לבוקר. הוא שיתף פעולה עם ה-AWA וזכה בתואר מלארי זביסקו לזמן קצר. הוא גם היה במיין איבנט של המופע הראשון במוסקבה. ב-1995 הוא היה בשנה המלאה האחרונה שלו. ב-1996 הוא היה על הספסל והחליף בדרך כלל מתאבקים אחרים. הוא היה פרשן גם ואחראי על המתאבקים הזרים. ב-4 בינואר 1997, הוא הפסיד בקרב האחרון שלו לפני הקרב הזה. הפרידה מצ'ושו ואינוקי תפסה את אור הזרקורים, ורק השבוע הוא פרש.
דייטליין על היאבקות ב-NBC הפך לכתבה על וינס מקמהן: אדון הזירה. הם התמקדו באהדה של ה-WWF ובכיוון שלה למרות הקהל הצעיר. זה היה די בסדר. הם לא ממש התמקדו ב-WCW. ה-WWF קיבלו קידום כהיאבקות האופנתית. הכתב הראה את זה שמתוך עשרת התכניות הכי נצפות בכבלים השבוע, שבע מתוכן זה היאבקות (שלוש- RAW נספרת כשתיים ונייטרו כשלוש). הסיפור הציג יפה את וינס.
התגובה הייתה מעניינת. וינס יצא פרומוטר גדול אבל בלי מצפון. חברים של וינס טענו שיצא מפלצת. וינס ניסה להגן על הכיוון שלו. שידרו רק ביקורות של אריק בישוף וברט הארט. בישוף ניסה לצאת נחמד יותר, ואמר שווינס אידיוט. ברט אמר שווינס ניסה להציג אותו כגזען ואנטי אמריקני. האנגל הגזעני הזה נקטע מהר. מאז טיטאן אמרו שלא ילכו בכיוון הזה. וינס אמר ש"השתמש בסטרואידים כשזה היה חוקי". בישוף אמר שההבדל בין וינס לג'רי ספרינגר הוא שספרינגר לא פונה לילדים. וינס אמר ש-60% מהקהל מעל גיל 21. זה די פגע בו- זה אומר ש-40% לא מעל הגיל.
הכתב נכח בהאוס שואו וראה שילד בן 3 מניף את האצבע המשולשת מספוג. כאן זאת אשמת ההורים שצריכים לפקח על כך. זה קצת דבילי להאשים את המפיק. וינס יצא רע אבל בטח גיבור למעריצי ההיאבקות. וינס הוצג כאדם בלי מצפון. הם הראו את גודפאדר וטענו שמציגים סרסור שחור עם זונות לפני השעה עשר בערב. וינס אמר שיש זנות בעולם, והכתב אמר שווינס מציג את זה כמשהו טוב. וינס אמר שהוא מנסה לבדר ומציג היאבקות לבני 14 ומעלה. בנוסף, חשוב לציין שיש דברים שהם לא משדרים בבקרי שבת או בשעה הראשונה. אבל מסתבר שזה לא נכון- ילדים צופים גם בשעה השנייה. המעריצים צופים ב-RAW. למחרת היום RAW ניסתה להיות קצת יותר מרוסנת. לבסוף, אמרו שווינס לא מתאבק עם המצפון שלו.
הכריזו על קרב מסכה בין ריי מיסטריו ג'וניור וסייקוזיס. הקהל ממש שונא את זה, כי חמישה ימים קודם לכן ברור שריי יאבד את המסכה שלו.
דייב קיבל קלטת עם חמש שעות של כיסוי המוות של ג'ייאנט באבה. הראו את הקרבות שלו. זה פשוט מאוד רציני שם. הראו גם קרב של שעה מול ברונו סאמארטינו, הקרב הכי ישן שהיה בצבע. הקרבות אז נראו הרבה יותר מציאותיים. בנוסף, במופע הראשון לאחר מותו של באבה, אול ג'פאן שמו כיסא ריק בשולחן המרצ'נדייז עם תמונה של באבה. הקהל הביא לשם המון פרחים ומתנות.
אנטוניו אינוקי פתח משרד UFO בלוס אנג'לס ורוצה לערוך מופעים בארה"ב. הוא מאמין שיש מקום להיאבקות ריאליסטית ומבדרת. הבעיה היא שבארה"ב זה לא בדיוק ככה. ביפן הקהל רוצה אמינות. אבל בארה"ב, גרסה מבוימת של UFC לא תצליח.
טאקאקו אינוהו עזבה את אול ג'פאן וומן. היא כבר בת 29, ועוזבת להיות שחקנית. היא תחזור לפעמים.
פאוור פרו רסלינג עשו סופ"ש ענק עם אנשי WWF. טו מאץ', ג'ים קורנט, סילבה הענק, סטיב ויליאמס, מייקל הייז ועוד עבדו.
ורן גאנייה תובע את דייל גאגנר (או גאנייה) על שם ה-AWA. גאגנר אומר שהוא רשם פטנט על השם. גאנייה אומר שהוא מתחזה לקרוב משפחה שלו. גאגנר אומר שהוא בן דוד רחוק.
ב-ECW, כריס קנדידו הגיע להאוס שואו. פול היימן אמר לו שעם כל הבעיות שלו ושל תמי סיטץ' הם מושעים עד שילכו לגמילה אחרת יפוטרו. הוא אמר שהוא רוצה שקנדידו יכתוב את זה באינטרנט. קנדידו איים לתבוע אותו כי לטענתו תמי ביקרה את אחותה החולה ולא נעצרה- ואז הסתבר שהיא כן נעצרה. פול היימן אמר שהוא לא מאמין במבדקי סמים אבל מתכוון לבדוק אותם אם יחזרו לארגון. הבעיה די יצאה משליטה והיימן הודיע לכמה מתאבקים שיזהרו.
הפאבליק אנמי כנראה חתמו עם ה-WWF. פול היימן הוא הבעלים של השם שלהם והרשה ל-WCW להשתמש בהם. הוא כנראה הרשה גם ל-WWF. מכיוון שהיימן רצה שהם רק יפסידו לדאדליז, זה גרם לבעיות. הם כבר ערכו בכורה בהיט.
גם השבוע, סופר קרייזי וטאג'ירי נתנו את הקרבות הכי טובים בטלוויזיה.
שיין דאגלס התבקש להיעדר מהזירה לחודש אבל הגיע לקרב. דאגלס אמר שהיימן חייב לו כסף, אבל הם כנראה השלימו. אבל מהר מאוד התחיל להיות היט ביניהם שוב.
ב-WCW: הקונספט החדש נוראי! הארגון פשוט נדפק לגמרי, והנייטרו של ה-15 בפברואר היה איום ונורא. אריק בישוף אמר שימי שלישי לא כיפיים יותר, אבל השבוע כולם יודעים ש-RAW נהדרת ונייטרו גרועה.
משהו מוזר. WCW הייתה אמורה לקבל ספיישל ב-NBC. זה לא היה במקום NBA. כולם ב-WCW קבעו דברים לספיישלים האלו, אבל ה-WWF אמרו שאין שידור. גם סיום השביתה של ה-NBA לא היה אמור לפגוע בהם. אנשי ה-WWF אמרו שבישוף הכריז על עסקה שלא נסגרה. WCW עוד מדברים על NBC.
אז נייטרו- היא התרחשה באולם של 2,500 איש של ג'ורג' סטינברנר כטובה אישית. הוא אפילו לא הגיע. מזלו! הקטעים היו גרועים וגם הקרבות. דייב חשב שהוא נשלח לגיהינום עם פריץ ואן אריק, הרב אברמס וניק קולאס והם נאלצו לצפות בפרקים כאלו עשרים וארבע שעות ביממה. השבוע כיסחו את ריק פלייר אבל הפרשנים לא ידעו את זה. דייב מקווה שכמו בדאלאס, הוא יתעורר ויגלה שהשנה האחרונה של WCW לא קרתה. אבל הם יחשבו שזה יצליח ברייטינג.
סאטורן יעשה גימיק של מרילין מנסון. אבל רגע- מה עם ואמפירו, שגם היה אמור להשתמש בגימיק? איפה הוא? בטח יושב עם מייקי וויפרק וסנדמן, אוספים צ'קים בבית.
טלמונדו כנראה כועסים על זה ש-WCW לא מתכוונים לתת להם תכניות. התכנית עצמה הייתה טובה אבל לקהל נמאס מקרבות השלשות. טלמונדו מאיימים בתביעה, וטרנר הציע לשדר את הפיילוט.
קווין גרין נעצר על תקיפה והתחזות לשוטר. הוא צעק על נהג, ואז הוא אמר שהוא לא קווין גרין אלא שריף.
ה-WWF תמיד מחליפים אלופים. זה לא חדשות שרוק זכה בתואר בפעם השלישית מאז נובמבר- חילוף תואר רביעי בחודשיים. הוא ניצח את מנקיינד שכיהן כאלוף שבועיים, בקרב סולם לאחר עזרה מפול ווייט. רוק ילחם מול אוסטין ברסלמניה כשווייט ישפוט, אבל מנקיינד בטח גם יהיה. הקרב עצמו היה הקרב הכי טוב שלהם, ורוק הוא בדרך להיות אחד מהכוכבים הכי גדולים בתעשייה. זה היה הקרב הכי טוב חוץ ממיסאווה-קאוואדה השנה. אבל ויידר וקובאשי קיבלו סיום טוב יותר.
אז פול ווייט הצטרף לתאגיד. הוא לבש חולצה של "לא צריך גימיקים". כמה מקורי.
דייב חושב שהאנגל של המיניסטרי יסתיים כשאוסטין ווינס ישתפו פעולה נגד אנדרטייקר.
שיין מקמהן וקיין ניצחו את אקס פאק וטריפל אייץ' בקרב עם היט טוב, אבל שיין היה נוראי ולא אמור להיות בזירה. אז כמובן שהוא הפך לאלוף האירופאי וילחם מול אקס פאק ברסלמניה. לשיין יש יותר מדי אגו.
בארט גאן חזר וראה את באטרבין קהל. אולי הוא ילחם מולו ברסלמניה.
סייבל הפכה להילית כי ההצלחה עלתה לה לראש.
מנקיינד יצלם פרסומת של שף בויארדי.
סקורפיו פוטר. מאז שהגיע הוא לא ממש הצליח. ברסלמניה 13, הוא היה בקטטה במלון והארגון כעס עליו מאוד. דייב גם לא מסכים עם הטענה שהאיש אנדרייטד- ב-1995 הוא היה מצוין, אבל מאז 1997 לא ממש מגיע לו פוש. כשהחמיץ הקלטות, שחררו אותו.
בוויניפג, ה-WWF הציעו לשלוח מתאבקים לבתי ספר ובתי הספר מתנגדים. המתאבקים היו אמורים להגיד לילדים לא לעשות דברים רעים, אבל בתי הספר אמרו שהתנגדו לכך כי המוצר לא לרוחם. המון תלמידים הושעו בגלל שחיקו מתאבקים. המון אנשים טוענים שההיאבקות היא השפעה רעה.
התקליט של ה-WWF הגיע למקום 15 בבילבורד.
פורבס עומדים לעשות כתבה על כל הכסף של ההיאבקות וההכנסות. זה יהיה מעניין. אוסטין אמר שהוא מרוויח בין חמישה לעשרה מיליון. בישוף אמר שזה מגוחך, והענק אמר שהציעו לו שלושה מיליון דולר לשנה. ה-WWF טענו שהם מכניסים 500 מיליון דולר לשנה. WCW טענה בצדק שהיא מכניסה 200 מיליון- אבל הפסיקה כי הם יוצאים קטנים מול ה-WWF, ואסור להם לשקר. ה-WWF גם הפסיקו לדבר על זה. הם טוענים שהם מכניסים 210 מיליון דולר לשנה ו-15% מזה הולכים למתאבקים. בענפים אחרים אנשים מרוויחים 55%. זה קצת נשמע לא סביר שהמתאבק הממוצע מרוויח חצי מיליון דולר לשנה. WCW מוציאה קצת יותר, אבל יש לה יותר מתאבקים, אז זה אומר שב-WWF מרוויחים יותר? נשמע לא הגיוני.

YossihNew · 10/6/22

1 במרץ, 1999:

לאחר ההפרש הכי גדול בתולדות מלחמות ליל שני בשבוע שעבר, WCW התחילו להילחץ והמורל בשפל. כולם מצביעים על כולם, ואף אחד לא חושב שהקונספט של האנגלים עם הסרטונים שהפרשנים לא רואים מצליח. אבל השבוע הם חזרו לתכנית מסורתית, והשפל היה רק כשה-nWo השתלטו על התכנית דרך הלוויין, והרייטינג חזר לרמתו הרגילה- RAW הובילה, אבל נייטרו לא הייתה מביכה כמו קודם. בשבוע שעבר RAW הביאה 6.4 מיליון צופים לעומת 3.8 מיליון לנייטרו. RAW הובילה בכל התחומים פרט לנשים מבוגרות, עם שיא בגברים בין גילאים 18-24, ילדים ומתבגרים. זאת הייתה כתישה. ואפילו שזה היה רייטינג שיא, זה לא היה כל כך מעל מה ש-RAW עושה בדרך כלל. אז ההפרש לא היה רק כי RAW הייתה טובה עם האנגלים ורוק ומנקיינד היו מצוינים, אלא בגלל שנייטרו הייתה גרועה. RAW השיגה רייטינג שיא של 5.9% לעומת 3.9% לנייטרו- שיא חדש להפרש בתחרות. פרט להוגאן מול פייפר, שהשיגו 5% לעומת 5.1% לשיין מקמהן וקיין מול טריפל אייץ' ואקס פאק, נייטרו השיגה פחות מ-3.5% בכל סגמנט- וזה אמור להיות הקהל הכי נאמן שלה. השפל היה 3% לקליפים וגם לסיום של בנואה ומלנקו מול סקוטי ריגס ומייק אנוס, כשההתחלה של הריאיון של הוולף פאק חזרה למצב הרגיל.
השבוע RAW השיגה יותר צופים- 6.5 מיליון- מאשר בשבוע שעבר, אבל יותר ילדים צפו בתכנית. והם צופים בשעה השנייה, למרות שבזמן האחרון יותר צופים דווקא בשעה הראשונה. 23% מהילדים שצופים באותן שעות צפו בשעה השנייה של RAW. נייטרו השיגה 5.2 מיליון איש, עלייה עצומה, בעיקר בילדים ובמתבגרים. 30% מהילדים צפו בתכניות, ו-34% מהמתבגרים. RAW השיגה 5.55% לעומת 4.73% לנייטרו, או 4.56% בתחרות. השיא של נייטרו היה 4.9% לנאש-ריי מיסטריו ג'וניור, ולגולדברג-סטיינר. RAW השיגה 5.6% עם רוק-פול ווייט, ו-5.5% להולי-בארט גאן. השיא שלה היה 6.1% לריאיון של סייבל. תחילת קרב הגיהינום השיגה 5.5%, לעומת 4.5% לגולדברג-סטיינר, שנכשל בגלל הנייטרו גירלז שבאו לפני. בהארכה, ההשתלטות של ה-nWo במקום העימות בין ריק ודיוויד פלייר- ריק עם אביו החולה בבית ולא הגיעה- השיגה 3.8% לעומת 6.5% לסיום הקרב של טייקר וקיין. נקווה ש-WCW יסיקו מסקנות לגבי התוכן בסוף התכנית. המצלמות עוד נשארו אבל עכשיו הפרשנים כבר רואים את זה, והיו יותר קרבות שנבנו בניגוד לברט הארט-וויל סאסו משבוע שעבר- ברט הפסיד נקי לבוקר טי בקרב טלוויזיה מצוין, שהשיג 5.4% בלי תחרות ו-4.3% עם.
לאחר השבוע שעבר כולם האשימו את כולם והשמועות החמירו את המצב. המון מתאבקים האמינו שבפגישת הבוקינג למחרת היום, רצו לקבור מתאבקים- ברט הארט, רודי פייפר, קונאן, כריס בנואה, דין מלנקו, רייבן, קניון, כריס ג'ריקו ובאם באם ביגלו. נאש והארט יצאו עם המון היט ונאש רמז שברט לא משתף פעולה. בישוף עוד רוצה שילחם מול הוגאן בהאלווין האבוק, כדי להחזיר את ההשקעה, ונאש לא חושב שברט מספיק אובר. בישוף כנראה מאמין שגם ההפסדים לבוקר ובנואה לא יפגעו ביכולת של ברט למשוך קהל. בנואה ומלנקו קיבלו את הכינוי "ונילה מידג'טס" וגם הם לא יצאו אובר. הקבורה שלהם לא יכולה להיות ברורה כי בישוף הבטיח להם פוש, אבל הוגאן ונאש אמרו שהם קטנים מדי כדי להיות רציניים. מלנקו יותר מתאים למחלקת המשקל הקל, אבל בנואה אמין עם כולם. נאש גם זה ששכנע את גולדברג לא להתחיל פיוד עם ג'ריקו, וחוששים שג'ריקו יעבור ביולי אם ה-WWF יציעו לו הצעה טובה. ביגלו לא יצא אובר עם הפוש שלו, ויש היט עליו מהתקופה שהוא ושיין דאגלס מנעו מסקוט הול להיכנס לאחורי הקלעים לבקר את ג'סטין קרדיבל, וגם מהתקופה של הקליק ב-WWF כי ביגלו לא קיבל פוש כפייס אחרי ההפסד ל-LT. פייפר הוא שם גדול אבל לא נשאר לו כלום, וקונאן עם היט מול לקס לוגר שחבר של נאש. גם ברור שמחסלים את פלייר שחוטף כל יום שני ועשה ג'וב להוגאן, כביכול כדי לעזור לדיוויד לצאת אובר. שלושת בעלי הכוח הגדולים: הוגאן, נאש ובישוף, רבים אחד עם השני. DDP, חבר של בישוף, מאבד אהדה ומוניטין כי הרעיונות שלו הם בדרך כלל עוזרים לעצמו. וגם נאש. בישוף החמיץ הקלטות והמתאבקים אמרו שווינס מקמהן לא כזה. בישוף עובד בהוליווד. חושבים שהוא רוצה לעבור לשם אם הכל יכשל. מקורביו של נאש אומרים שזאת מלחמה בלי יכולת לנצח- הוא לא שולט במיין איבנטים של הוגאן. הוגאן עדיין מנצל את WCW ומעכב מתאבקים צעירים, מה שהורס את הארגון כי הם נתפסים כזקנים. הוא כמובן אוהב לקבור את פלייר, מה שהוביל לכך שקרולינה, המעוז של WCW, עברה ל-WWF. נאש חוטף את רוב ההיט כי חושבים שהוא, הוגאן, הול, סקוט סטיינר ובאף באגוול יקבלו את הפוש, לצד בריאן אדמס, דיסקו אינפרנו ופרי סאטורן. בילי קידמן וחובנטוד גאררה, המתאבקים הכי טובים בארגון, חוסלו לגמרי ובקושי בטלוויזיה. הוורקרים הטובים הוחלפו בענקים. נאש עשה ג'וב לריי כדי להפגין שכולם מפסידים נקי וגם כדי לפצות אותו על אובדן המסכה, אבל אמרו שאף אחד לא יקח את זה ברצינות למרות שהקרב יצא טוב. WCW צריכה רק כמה תכניות טובות כדי לחזור לתחרות. ה-NBA תגרום למעברים של נייטרו וה-WWF יעלו לרייטינג של 6% ומעלה, ווינס מקבל פרסום חיובי ושלילי והכנסות מרסלמניה, אז הוא יהיה החשוב. ה-WWF היא ההיאבקות החשובה, ו-WCW במקום שני כש-ECW לא במשחק.
המתאבק הגרקו-רומאי החובב הכי גדול בעולם, אלכסנדר קרלין, ערך בכורה ב-RINGS. הוא ניצח את אקירה מאדה שחזר מפרישה עבור הקרב. זה היה המופע הכי גדול בתולדות RINGS והשיג קהל שיא. המון לא היו בטוחים אם זה היה וורק או שוט.
פול היימן אמר שהארגון היה במרחק ימים או שבועות מלהתקפל, אבל ECW עשתה הסכמים שחיזקו את מצבם הפיננסי, לטענת היימן לשיא חדש. היימן לווה 750,000 דולרים על חשבון ההכנסות מהאירועים האחרונים, והוא אמר שזה יפתור את הבעיות הכספיות כרגע. הבנקים לא נתנו לו הלוואה כי ההכנסות עוד לא הגיעו והוא חשש שיחרימו נכסים. ההסכם הגדול יותר היה לקדם אירועים בבואנה ויסטה טלויז'ן. היימן קיווה שהם גם יקנו חלק מהארגון אבל לבסוף הם יהיו שותפים רק באירועים, החל מהאירוע במאי, שם ישלמו על כל העלויות של ההפקה והשיווק. בנוסף, הם ישודרו גם בקנדה. הם יקבלו את הכסף מהאירועים ונתח מההכנסה אם היא תגדל. בנוסף, הם חתמו על הסכם עם THQ, אבל הם התאחדו עם חברת הצעצועים שמוכרת צעצועי WWF והיימן לא רצה להיכנס לתחום מסוכן כזה. אז ECW הייתה במרחק של ימים מאובדן מתאבקים והמון נכסים. מסתבר שמתאבקים לא קיבלו החזר הוצאות נסיעות, ואף אחד מהם לא קיבל בונוס על אירועים כבר כמה חודשים.
אחרי כל הצרות, WCW הציגה את סופרברול, אירוע סביר מבחינת וורקים, אבל שקבר המון מתאבקים. 15,880 איש שילמו 550,651 דולרים ועוד 118,455 דולרים על מרצ'נדייז. אבל גם עם האולם המלא, הקהל מת באמצע האירוע ו-WCW מפסידה. החרימו המון שלטים שתמכו ב-WWF. הקהל עודד את ההילים כמו תמיד בסן פרנסיסקו. האלק הוגאן אהוד יותר מריק פלייר. הם רוצים לעשות טרן לפלייר, ולו לא אכפת. אבל הסיום נועד לחסל אותו והוא יוצא פייס מאוס. זה היה הקרב הכי טוב של הוגאן מזה שנים. כנראה שהביירייט לא היה מפלצתי כמו שחשבו. הבעיה היא שהציבור רואה את WCW כזקנים וכארגון בלי שום סיום נקי- כולם הסתכלו על הווילון לפני שדיוויד פלייר יצא. פעם לדפוק את הפייסים היה יעיל, אבל היום זה רק מחסל אנשים. בנואה, מלנקו, ריי, קונאן, פייפר, פלייר, גולדברג וביגלו די חוסלו. DDP שולט בעצמו אז הוא לא ממש חיסל את עצמו, אבל הוא לא מבין שהקהל לא רוצה לראות את הסיום הזה. הקהל לא תומך במישהו שנדפק ואז שוב נדפק. אין סבלנות ב-1999. יש את מיק פולי וסטיב אוסטין, שנדפקים אבל נוקמים.

בוקר טי ניצח את דיסקו אינפרנו. קרב מלא בהיט ובסיסי עם פופ גדול. דיסקו לא נפצע בנס בסוף. 1.75 כוכבים.
כריס ג'ריקו ניצח את פרי סאטורן בספירת חוץ. ספוטים טובים ומהיר. סאטורן קרע לראלפוס את השמלה והוא ברח בתחתונים. ג'ריקו לא הפסיד אז לא לבש את השמלה וסאטורן ממשיך ללבוש שמלה. הרעיון היה שהוא רוצה להמשיך. סקוט דיקינסון כבר לא שופט היל. הסיום היה עלוב גם בהאבוק עם נאש וגם כאן. 2.5 כוכבים.
בילי קידמן ניצח את צ'אבו גאררו ג'וניור. עבדו טוב אבל חסר היט. אכזבה. 2.5 כוכבים.
כריס בנואה ודין מלנקו ניצחו את ברי ווינדהאם וקורט הניג והרוויחו קרב שני על תארי הזוגות- ושם הפסידו תוך עשרים שניות. בנואה עבד הכי טוב מכולם. ווינדהאם לא מועיל בכלום, מקטין בחורים גדולים ומגמד נמוכים. מתאבקי המשקל הקל רוצים לצאת מהמחלקה, אבל מלנקו לא יוצא אובר מחוץ לה. קרב ארוך מדי והקהל היה מת. היה אכפת רק מבנואה, ובסוף הוא יצא ממש רע. 1.75 כוכבים.
קווין נאש וסקוט הול ניצחו את ריי מיסטריו ג'וניור וקונאן. הול החליף את לקס לוגר שעבר ניתוח בשריר הדו ראשי, אבל הוא ואליזבת' היו ליד. מכרו המון לריי שעשה את הקרב. לאחר הקרב ריי הוריד את המסכה, ולמרות מה שטוני שובאני אמר, לקהל לא היה אכפת. 3.25 כוכבים.
סקוט סטיינר ניצח את דיימונד דאלאס פייג' ושמר על תואר הטלוויזיה. דומה לקרב שלהם בהאוס שואו שרוב הקהל ראה. סטיינר יצא אובר כפייס. פייג' פונה באלונקה והקהל שנא אותו. 3.25 כוכבים.
סקוט הול זכה בתואר ארה"ב מרודי פייפר. פייפר היה די זומבי ובקושי זז בקרב ללא היט. זה מה ש-WCW צריכים להיפטר ממנו. פייפר סירב לעשות ג'וב ונאש החזיק לו ברגליים כשהול הצמיד. פייפר תפס את האליפות לאחר מכן וזה היה נורא. 1.25- כוכבים.
ביל גולדברג ניצח את באם באם ביגלו. זה היה אמור להיות מהיר. הקרב הכי גרוע של גולדברג מאז סטיבן ריגל. ארוך מדי וגולדברג יצא גרוע ולא מיוחד. 0.5 כוכבים.
האלק הוגאן שמר על תואר WCW מול ריק פלייר. לעתים זה היה מבדר. טורי ווילסון התערבה והיא נראית כמו מישהי עם עתיד גדול. דיוויד פלייר בא במסכה וחשמל את פלייר, ואז התנשק עם טורי. 2.75 כוכבים.

בעוד דוגמה לרגע מוזר, WCW אמרו לגולדברג ללכת לטונייט שואו ולאתגר את סטיב אוסטין, ואפילו לא עשו מזה סיפור גדול אחר כך. טוני שובאני דיבר על זה אבל אף אחד ממש לא דיבר על זה. המון צופים לא הבינו על מה הם דיברו בכלל. הם גם סתם ירדו על אוסטין. גולדברג לא רצה את זה כי הרגיש שזה יוציא אותו קטן, ובישוף ונאש רצו לעשות את זה. גולדברג היה אמור לאתגר כל מתאבק מהארגון היריב. הם החליטו על אוסטין כדי לא להרוס לעצמם את יחסי הציבור. גולדברג היה אמור לסכן 100,000 דולרים לצדקה, בעיקר לאיגוד למען בעלי חיים. נאש אמר לגולדברג שהוא מנסה להגיע להסדר עם שאמרוק ואוסטין בלי וינס מקמהן. לא ידוע איך. גולדברג רצה לערוך את הקרב ב-NBC. הוא היה טוב בתכנית אבל האתגר נמשך כמה דקות, הוא לא מכר אותו כמו שצריך. לנו היה זה שדיבר על אוסטין וזה יצא לא רציני. זה נראה כמו סתם אתגר רגיל. הוא אפילו לא דיבר על הצדקה. כשאוסטין הגיע להאוורד סטרן הוא אמר שגולדברג מתאבק בליגות המשנה ושיתאבק מולו רק ב-WWF. הוא גם אמר שגולדברג הוא העתק שלו. ב-RAW, ה-WWF לא דיברו על העניין. WCW לא שידרו את האנגל הזה בכלל ולא דיברו על ה-WWF בגלל חשש משפטי. כשבישוף אתגר את וינס מקמהן, ה-WWF אמרו שהוא מנסה להטעות את הציבור כי הקרב לא יקרה. זה היה ממש מצחיק כי בישוף אמר שהקרב ממילא לא יתרחש- אז הם טענו שהמעריצים רגילים שמשקרים להם ויחשבו שזה כן יקרה.
כבר ממשיכים...

סיכומי שנים- רסלינג אובזרבר 1999

Well-known member

Well-known member

Well-known member

Well-known member

Well-known member

Well-known member

Well-known member

Well-known member

Well-known member

Well-known member

Well-known member

Well-known member

Well-known member

Well-known member

Well-known member

Well-known member

Well-known member

Well-known member

Well-known member

Well-known member