YossihNew
Well-known member
22 בנובמבר, 1999:
- בתעשייה בלי חוקים או מוסר, מה שקרה השבוע לא חריג וזה מה שעצוב. הסיפור הגדול היה אמור להיות זה שאולי לכוכב הכי גדול היוםהסתיימה הקריירה כי גילו שהצוואר שלו פצוע מאוד. אבל המכונה ממשיכה, ולמרות שסטיב אוסטין שינה את התעשייה, אין טעם בדיבורים. בימים האחרונים דיברו על מה שה-WWF עשו, וניסו לחלוב ביירייט אחרון משמו, ועל הפרודיה ש-WCW עשו על ג'ים רוס. היא הייתה מצחיקה ורעה, ורק אחרי זה, אנשים התחילו לדבר על הקריירה של אוסטין. השיח על הפציעה שואל האם פער הרייטינג ייסגר בלעדיו. המפיקים של נאש ברידג'ס עוד רוצים לעשות סדרת בת עם הדמות שלו. בימים האלה חשוב להסתיר הכל בשביל הביירייט, אז לא ברור מה הסיפור. אוסטין ערך מבדקים תשעה ימים לפני האירוע, הצוואר שלו נפצע בסאמרסלאם 1997 בידי אואן הארט ומצבו הוחמר. חששו אז שלא יחזור והוא נאלץ לשנות את הסגנון שלו. הוא חזר והפך למוכר המרצ'נדייז ואחד משני המתאבקים הכי מושכי קהל בתעשייה. ולא ברור למה הפציעה הוחמרה. אבל תוצאות המבדקים היו נוראיות, ואפילו הציעו לו לפרוש. ה-WWF ניסו למנוע מזה לדלוף. והיו רמזים- ביום האירוע היו שמועות שאוסטין לא יגיע, בגלל סירוב לג'וב או סכסוך עם וינס. ה-WWF ידעו טוב מאוד שאוסטין לא יתאבק באירוע ויכלו לפרסם את זה. אבל פרסום כוזב הוא חלק מהתעשייה. WCW פרסמו את הוגאן-סטינג וידעו גם- בגלל שהם רצו שזה יהיה ככה- שהקרב לא יהיה. זה דבר אחד בימי שני, אבל זה אחרת כשמשלמים 30 דולר על האירוע. כל ארגון הביא מחליף שיזכה באליפות- WCW ויתרו על זה אחר כך- כדי לפייס את הקהל.
- על WCW לא מגנים, למרות שהם פחות קידמו את הקרב ולא רשמו אותו באתר שלהם- כאילו זה חשוב. וכשפרסמו שסקוט הול יגיע לאירוע למרות שהוא בגמילה, הם חטפו ביקורת. הם מפרסמים המון אנשים להאוס שואוז, ולא אכפת להם ממש. היום הם משלמים את המחיר על זה. זה היה קצת גרוע יותר- זה הרי היה הקרב של האירוע, אוסטין הוא היחיד שמשנה את המספרים. פרט לצ'יינה-ג'ריקו, ה-WWF לא הביאו אנדרקארד עד לממש לפני האירוע ובכלל לא דיברו על זה. וינס גם הוסיף את עצמו כשופט אחרי הפציעה של אוסטין. אוסטין לא הגיע להאוס שואוז בגלל פציעה, אבל לא דיברו על זה ב-RAW. לא עשו אנגל בתכניות, ובאמצע האירוע טריפל אייץ' פיתה את אוסטין למגרש החניה, ואוסטין רץ בצורה מוזרה. מכונית דרסה פעלולן שהתלבש כמו אוסטין. נאמר לקהל שאוסטין לא יהיה בקרב וביג שואו החליף אותו וזכה בתואר. הם יכלו לעשות את זה ב-RAW ובסמאקדאון, אבל ידעו שזה היה עולה להם ברכישות. תארו לכם שהיו מסתירים פציעה של איוונדר הוליפילד? וכשהוא נלחץ, וינס מקמהן מביא את האליפות לבחור גדול. ביג שואו היה חייב קידום, משלמים לו מיליון דולר לשנה והמעמד שלו לא מתקדם. וזה אחרי שעשו אנגל על סרטן, לאחר שבריאן הילדברנד מת מזה. וזה לא טוב יותר מללעוג לשיתוק של מישהו.
- בנייטרו האחרון אד פררה לעג לג'ים רוס והביא את סטיב ויליאמס כעוזר שלו, בפרודיה על אנגל של ה-WWF. זה היה מצחיק ודוחה. פררה היה מדויק בחיקוי. הארגונים צריכים את ג'ייסון סנסיישן אם זה מה שהם רוצים. זאת מלחמת היאבקות וג'ים רוס הוא חלק ממנה- הוא ירד על WCW, לפעמים בכוונה. פררה לעג להתייחסויות של JR לפוטבול וירד על דברים מאחורי הקלעים. והוא דיבר על רוטב ברביקיו בזמן קרב פיניאטה על מוט, כשהפיניאטה נפלה עד שסטיב ויליאמס כיסח את הלוצ'דורים על אמת. ויליאמס רצה לנקום בג'ים רוס, שפיטר אותו, והיה זה ששלח אותו ל-FMW כדי שיפר את החוזה. ויליאמס הוא סתם כלי. וינס רוסו היה זה שהיה נגד ויליאמס, ורוס היה רק השליח. והוא הביא את ויליאמס בשביל זה. טוני שובאני מאוד שמח- הוא שונא את רוס מאז שהוא הפך לפרשן הכי מוביל ב-WCW. מאז הם עברו ארגונים אחד בגלל השני. שובאני גם סידר את האנגל. ועשו את האנגל הזה כבר ב-WWF בזמן שניסו להחליף את רוס במייקל קול. רוס חזר רק כי אוסטין רצה שיפרשן את המיין איבנט שלו ותמיכת הקהל. עכשיו אותם הכותבים שהתווכחו איתו עשו את זה. JR הוא הפרשן הכי מוכר כיום, אבל זה יצא קצת מרושע. בהיאבקות יש המון קווים שנחצים. היו המון שצחקו מזה בתוך התעשייה. המעריצים שנאו את זה. העובדה שזה והפרסום הכוזב לא עברו את הגבול מראה לנו מה קרה לתעשייה.
- קווין רנדלמן זכה בתואר UFC, אבל זה לא חשוב בהשוואה למה שקרה מאחורי הקלעים. אקירה מאדה, נשיא RINGS, חטף מכה מיוג'י אנג'ו, מתאבק שהפך ללוחם. לא מצאו לאנג'ו יריב אז ביטלו את ההופעה שלו. מאדה הגיש נגדו תלונה. שניהם מתאבקים ואנשים קצת מפקפקים, אז אולי יצא מזה קרב. הם היו ב-UWF, שם מאדה היה הכוכב, ומאדה הלך והקים את RINGS. מאדה כנראה תקף את אנג'ו ב-1996. יש לזכור שמאדה התפרסם בגלל שבעט בריקי צ'ושו ושבר לו את ארובת העין. מאדה הקים את UWF שהפך לארגון הכי לוהט אז. אנג'ו בזמנו אתגר את ריקסון גרייסי וחטף ממנו.
- הזכייה של ביג שואו באליפות סיימה את סרבייבור סירייס, שעמדה בציפיות- הלא טובות- ממנה. הקרבות החלשים היו קצרים, ולא היה היט בכלל, ומתאבקים מסוימים נחשפו יותר מדי. ההחלפה של אוסטין גרמה לתחושה רעה. 18,735 מעריצים שילמו 841,095 דולר ועוד 153,536 על מרצ'נדייז.
- גודפאדר, די-לו בראון וההאדבאנגרס ניצחו את הדאדליז והאקולייטס. הצוות של גודפאדר יצא כסרסורים. 2.25 כוכבים.
- קורט אנגל ניצח את שון סטזיאק. אנגל יצא כמתאבק של שנות ה-70 והקהל שנא את זה, בלי סיבה. אנגל מיד הפך להיל ואמר שהוא מדליסט זהב אולימפי. הוא נראה מרשים וסחב את סטזיאק יפה. 1.5 כוכבים.
- ואל וינס, מארק הנרי, גנגרל וסטיב בלאקמן ניצחו את בריטיש בולדוג, רודני, פיט גאס וג'ואי אבס. ג'ואי אבס משתפר אבל הפוסי נחשפים ממש, וגאס לא שייך לשם. 0.25 כוכבים.
- מיי יאנג, פביולוס מולה, טורי ודברה ניצחו את ג'קולין, טרי, לונה ואייבורי. נוראי ונשמר קצר. לא הראו את החזייה של טרי משום מה. 1.5- כוכבים.
- קיין ניצח את אקס פאק בפסילה. טורי ניסתה להציל את קיין וחטפה מאקס פאק. אקס פאק הוא המתאבק הכי טוב שתמיד מפשל באירועים. 0.5 כוכבים.
- ביג שואו ניצח את ביג בוסמן, הנסיך אלברט, מידאון וויסרה. טאקה מיצ'ינוקו, פונאקי ובלו מיני כוסחו בידי ביג שואו. שואו מתאבק בחולצה אז תבינו מה שתבינו לגבי הדיאטה. הוא כיסח את כולם תוך דקה, ובוסמן ברח. 1- כוכב.
- אוסטין נפגע בידי מכונית. אמרו שהוא רק איבד הכרה. דיוויד פלייר עשה אותו הדבר בנייטרו וחזר בלי שריטה. אז דיוויד יוצא קשוח. וינס עזב עם אוסטין.
- צ'יינה ניצחה את כריס ג'ריקו ושמרה על התואר הבין יבשתי. צ'יינה נחשפה בקרב. הקהל שנא אותה. אולי יתנו לג'ריקו פוש בגלל זה ויעשו לו טרן. 1 כוכב.
- ההוליז וטו קול ניצחו את אדג', כריסטיאן וההארדי בויז. קרב טוב וחסר היט. שכחו מקרב הסולם הקלאסי. 3 כוכבים.
- הניו אייג' אאוטלוז שמרו על תארי הזוגות מול אל סנואו ומנקיינד. עצוב וחסר היט. 1.25 כוכבים.
- ביג שואו זכה בתואר העולמי מטריפל אייץ' ורוק. הקהל נכנס לזה בסוף. וינס ספר את ההצמדה. 2.5 כוכבים.
- כמה ספיישלים שודרו השבוע בטלוויזיה בנושאי היאבקות: עשו כתבה על סטיב אוסטין ומשפחתו. היא הייתה מדויקת וטובה. לא ריאיינו המון מתאבקים כל כך. דיברו על איך שגווע למוות בטנסי. גם על איך שהשיג את שמו ועל הקריירה ב-WCW, ועל הפיטורין בזמן שהיה פצוע. אריק בישוף הרגיש שהוא לא ניתן לשיווק- ההחלטה הכי מטומטמת בעולם. לאחר מכן דיברו על ECW, על הכישלון של הרינגמאסטר ועל הגימיק של סטיב אוסטין. דיברו על הרייטינג הגבוה של RAW בקרב מבוגרים, ולא דיברו על המתבגרים הרבים שצופים בה. המשפחה של אוסטין פחות אוהבת את המוצר, אגב.
- בנוסף עשו תכנית על ההיאבקות בסנט לואיס. היא הייתה בירת ההיאבקות של העולם בשנות ה-60 וה-70, עם סם מוצ'ניק. התכנית הביאה המון עניין תקשורתי בגלל שהמון גדלו על הארגון שהשיג רייטינג דומה ל-NFL באזור. הפרשן של מוצ'ניק עזר בהפקת התכנית- על התכנית ששודרה בין 1959 ל-1984. בזמנו לא דיברו כל כך על רייטינג. יש מעט קלטות של התכנית, אז שידרו קרבות בין 1979 ל-1983 בהקלטה ביתית. התכנית דיברה על ההיאבקות הייחודית לעיר, שהוקלטה באולם נשפים במלון צ'ייס. ראו שם קהל של אופרה, זוגות בחליפות ושמלות, בשולחנות אוכל עם שנדליר, לוגמים שמפניה. זה די חיסל את הסטריאוטיפ של מעריצי היאבקות- למרות שזה היה יחסית חריג. כולם רצו לעבוד באזור, בבירת ההיאבקות העולמית. הם הראו את לו ת'אז, הארלי רייס וטד דיביאסי. שם ההיאבקות קודמה כספורט אמיתי עם קהל מכובד- כמו אול ג'פאן.
- יש כמובן הבדל עצום בגוף המתאבקים- אנשים השתמשו אז בסטרואידים, אבל היום יותר. קן פטארה, שהיה אז עם מבנה הגוף הכי טוב, ולקח סטרואידים, ממש לא נראה מרשים. המוצר לא היה טוב מהיום, המתאבקים של היום שריריים וזריזים יותר. המוצר היה אז יותר אמין ורציני. ברוזר ברודי, ריק פלייר, טד דיביאסי, דיק מורדוק, ג'ין קיניסקי והארלי רייס- כולם היו נחשבים גם היום לכוכבים, אבל רק ברודי ופלייר היו הופכים לכוכבים גדולים ממש. דיביאסי היה רזה מדי ואולי היה צריך חברים טובים. דיוויד ואן אריק היה רזה יותר. רייס ומורדוק היו שמנים מדי. קיניסקי היה זקן מדי. ודיק דה ברוזר גורם להוגאן ולפלייר להיראות צעירים. והם מילאו אולמות. הפרשנות הייתה ספורטיבית וההיט היה גדול. כשדיביאסי ניצח את רייס בקרב זוגות, כולם השתגעו- הכרוז הכריז עליו כעל האלוף החדש בטעות. זה הפך אותו לכוכב כי הוא ניצח את אלוף העולם- כמו שפלייר ניצח את דורי פאנק ג'וניור. ואף אחד לא ציפה שיהיו התערבויות בקרב. היה אנגל בו ריק פלייר נלחם מול בוטץ' ריד, והם החליטו להתאבק בהיאבקות חובבים. ריד הצמיד אותו לשלוש, וקרע בטעות את מכנסיו. אבל הקהל מת על הרגע הזה.
- גם ראו כמה מהלכים שאז לא היו נפוצים כמו פאוורבומבס והוריקנראנה, ואת וונדי ריכטר בהתחלה שלה. חוסר הקליפים היה בגלל שלא חשבו שהקלטות יהיו חשובות והקליטו על הקלטות הישנות. כולם דיברו על סם מוצ'ניק הישר. חבל שלא ראו יותר כוכבים- המון מתו, כמו קרי, פריץ ודיוויד ואן אריק, ג'ון סטאד ואחרים. לא דיברו על זה שהם מתו, פרט לברודי ודיוויד. אבל הם החמיצו את דורי פאנק ג'וניור, פלייר, קיניסקי וג'וני ולנטיין. למוצ'ניק היו פייסים והילים אבל זה לא היה מובהק. זה היה יותר נבחרת ביתית מול נבחרת אורחת. הסגנון לא מת, ב-1982 כשמוצ'ניק פרש הם הביאו רייטינג וקהל מלא. מי שרכש את הארגון ניסה להפוך אותו למודרני יותר, והארגון התקשה. וינס קנה את השידור שלהם, וג'ים קרוקט גם הגיע לשם. המלחמה הועילה בהתחלה לעסקים אבל אז העסקים מתו שם מהר. האווירה הייתה מיוחדת, וקשה להבין למה.
- כבר ממשיכים...
נערך לאחרונה ב: