היוש!
אני אוהבת את הרעיון של 'אנשים מעולם אחר בעיצומה של הרפתקאה מועדים לחייו של אדם בינוני וסביר מינוס ולפתע הוא מגלה בעצמו תעצומות נפש שלא ידע קודם וכו' וכו' וכו''
על אף שזה חוזר על עצמו הרבה בז'אנר (לעולם לא עולם. דוקטור הו. המדריך לטרמפיסט בגלקסיה) זה אפקטיבי, כי כולנו רוצים שאיזה חייזר נאה יבוא אלינו באמצע החיים ויגיד לנו, 'נטע, זנחי את המבחנות האלה ובואי איתי לרכב על חדי קרן שמחפשים את מעיין החתלתולים הקסום'
הבעיה שלי עם התקציר הזה זה שהרבה דברים קורים (קרבות, מרדפים) ולא ממש אכפת לי מהם, כי הם קורים לדמויות שלא אכפת לי מהן. חוץ מדניאל, אין להם אופי. כשלדמות יש אופי מסויים, הוא יכול להשתנות לאורך העלילה, או להתנגש עם אופי של דמויות אחרות, וזה מעניין. הרע הראשי הוא בדיחה לא מצחיקה.
 
אבל הייתי רוצה שתכתוב את הסצנה שבה דניאל עוזר למה שמם והופך אותם לאנושיים בטעות, זה נשמע מעניין.
