סיפורים אישיים-חשוב

[mishelli]

אני קוראת את ההודעות פה ונדהמת

כל פעם מחדש מהמקרים העצובים. כל מקרה ומקרה נוגעים בלב. המחשבה שצריך להרוג עוברית בריאה לגמרי!. אם הייתי רופאה לא הייתי מצליחה להתמודד עם לעשות דבר כזה. יכלו לפחות לנסות ליילד אותך ואולי איכשהו לנסות להציל, למרות שבטח נורא קשה להציל בשבוע 19. אני חושבת על עצמי ולא יודעת איך הייתי מתמודדת עם מקרה כזה. אני בטוחה שאת שלווה, יותר חזקה ממני. מאחלת לך המון הצלחה בהמשך והמון כוחות

 

[shleva]

תודה מישלי

אך בשבוע 19 נאמר לי שאין שום סיכוי שבעולם להציל עובר כשיש ירידה של מי שפיר ופתיחת צוואר הרחם. ועד כמה שאין לי אימון ברופאים הללו לא הייתה לי ברירה אלא לקבל את המלצתם בדבר הפסקת ההיריון. אינני יודעת אם אני חזקה כל כך אך אני מקווה שאצליח למצוא כוחות להמשך הדרך. אז אני מאוד מעריכה את דברייך ושיהיה לכולנו רק טוב וחג שמח.

 

[1ויוי]

תודה מישלי ושלווה

אכן כל הסיפורים כאן מצמררים , גם אני האמנתי שאם קרה לנו נס אחרי שנות טיפולים ועוד נס כפול לא יכול להיות לזה סוף אחר מלבד הפי הנד , אבל הסיוטים שפקדו אותי בלילות נצחו . שלווה סיפורנו דומה לידה שהתפתחה מירידת מים , אני אומנם הגעתי לביה"ח עם צוואר סגור אבל הוא נפתח במהרה , לו היינו מגיעות עם צירים לדוגמא ניתן היה לקבל טיפול לעצירתם אבל במקרים שלנו למרות התקדמות הרפואה עדיין לא ניתן לעשות דבר , שני בניי נולדו בריאים ומושלמים ללא פגם אבל זה לא עזר להם .. גם אני כמוך סבלתי מגודש נוראי בשדיים שהחריף את כאבי הנפש , החלב הנוזל שנשפך ללא צורך . המליצו לך משהו לפעם הבאה ? מאחלת לכולנו נס חנוכה

 

[shleva]

ויוי היי,

המליצו לי בעיקר (חוץ מטיפולי הפוריות לצורך כניסה להיריון לשם עיבוי הרירית ועידוד הביוץ) תפירה של צוואר הרחם בשבועות 10-12 . אני אישית רוצה לעשות את תפירת הצוואר אצל פרופ´ גולדנברג מרמת מרפא פתח תקווה- הוא פשוט מנתח מעולה. האם המליצו גם לך על תפירת צוואר? אינני יודעת עדיין אם אהיה בשמירת היריון מלאה בכל מקרה המליצו לי להימנע מעבודה כלשהי בגלל ההיסטוריה העגומה שלי. מה המליצו לך? בכל מקרה חג שמח לך, המון הצלחה ואכן שיקרה נס חנוכה לכולנו.

 

[shleva]

ויוי,

שלחתי לך גם מסר אישי בנושא.

 

[קייס]

הסיפור שלי

הסיפור שלי מתחיל אחרי שנתיים של נסיונות סרק הצלחנו להכנס להריון שהיה תקין לחלוטין, כולל ליווי של רופא פרטי על מנת להרגיע את הפרונויות, אבל שבוע אחרי הסקירה השניה בשבוע ה - 23.5 קמתי בבוקר וראיתי שיש לי דימום השעה הייתה חמש בבוקר וכמובן שרצנו לבית החולים. בבית החולים בדקו אותי ועשו לי אולטראסאונד שבה ראינו את מיה זזה עם דופק והכל נראה תקין רק המליצו לי להשאר להשגחה ליום. נשארתי להשגחה רק שלא יקרה משהו אבל בחמש בערב שוב התחיל דימום והפעם הוא היה הרבה יותר חזק קראנו לרופאה שהגיעה אחרי שעה כי התחילה שעת הביקורת שלה והיא נתנה לי אינפוזיה ולא הסכימה לבדוק לי צירים. ככה עברו עוד שלוש שעות שבהן הרופאה הייתה מאוד!! עסוקה ולמרות כל הבקשות שביקשנו מהאחיות היא לא מצאה זמן לבוא אלי כי כמו שהאחיות אמרו לי יש לה גרידות לעשות, כנראה שגרידות יותר חשובות מתינוקת חיה כל אחד וסדר העדיפות שלו, בכל מקרה באיזה שלב אחרי כמה שעות היא באה אמרה לי בזעף שאני נודניקית והיא מעבירה אותי לחדר אחר שאני אהיה יותר קרובה אליה בלילה, נסיתי עוד פעם לבקש מוניטור או אולטראסאונד משהו, אבל כלום היא נתנה פקודה לאחיות וחזרה לעיסוקיה החשובים. שעתיים אחר כך היא שכנעה את בעלי ללכת הביתה "כי הכל בסדר ותבוא מחר" והמסכן הלך ורבע שעה אחרי שהגיע התקשרתי אליו שיבוא כי מסתבר שהלידה התחילה. למיה שלנו כמובן שלא היה סיכוי היא חיה יומים ומתה ותקופה ארוכה אחר כך נשארתי עם המון כעס על המערכת שנותנת לכאלה רופאות רישיון לעסוק ברפואה מבלי לבדוק את הצד האנושי שלהן שבמקרה שלה פשוט לא קיים. היום אני בהריון שוב עם חרדות היסטריות לפני שבוע וחצי היה לי קצת דימום חום שהכניס אותי להיסטריה מוחלטת ואני מקווה שזה פעם אחרונה שיקרה לי בהריון הזה.

 

[mishelli]

באיזה שבוע את עכשיו?

קודם כל המון הצלחה. איך רופאה יכולה להיות כזאת אטומה ועם לב אבן?. האם הרופאה הזאת עוד עובדת באותו בית חולים? אני מתארת לעצמי שאם יש לכם אפשרות בטח לא תחזרו לשם או שלא תסכימו שהיא תתקרב אליכם. יש איזה שיר ישראלי שיש בו משפט כזה: יש אנשים עם לב של אבן, וזה ממש מתאים לרופאה הזאת.

 

[קייס]

שבוע 9

ממש בהתחלה, אני מאמינה שהרופאה ה"אנושית" עדיין עובדת בסך הכל מערכת הבריאות בישראל לא אוהבת לזרוק רופאים שכבר נכנסו למערכת זה ידוע שהם דואגים אחד לשני. העדפנו לא לעשות כלום על מנת להמשיך הלאה עם החיים שלנו ולהכנס להריון כמה שיותר מהר בשבילנו ולא לחשוב על זה כל הזמן. בקשר לבית חולים אנחנו לא רוצים לחשוב על זה עכשיו ממש מוקדם. תודה על הסימפטיה

 

[shleva]

קייס יקרה

אני משתתפת בצערכם, רופאים מסוג כזה הם הם שגרמו לי לאבד כל אימון בממסד הרפואי. לחלקם לב של אבן והם אנטיפאטים לחלקם איזה בטחון עצמי מופרז ושאננות שתמיד משום מה דופקת אותנו המטופלות שיש להן בעיה רפואית ושדרושים להן רופאים רגישים שגם חושבים קצת על המקרה שלהן במהלך הטיפול כדי למנוע את הכשלון מראש, קצתי ברופאים אטומים או כאלה שלא חושבים ובגללם גם בעיות שהיו יכולות להמנע מתרחשות בכל זאת וגורמות לנזקים עצומים בלתי הפיכים. רוב הרופאים גם עושים מאפיה ומגנים זה על פשעיו של זה, המצב פה במדינתנו הקטנה שכולם מכירים את כולם בממסד הזה הוא בלתי נסבל. אני מאחלת לכם המון הצלחה בהיריון הנוכחי ובאלה שיבואו אחריו ומקווה שיש לכם רופא טוב הפעם שמטפל בכם במסירות. אז שיהיו 40 שבועות טובים ובריאים של היריון בריא ובסוף גם לידה מוצלחת וקלה ותינוק/ת בריאים וחמודים שתיהנו מהם ותפנקו אותם. מאחלת שלווה.

 

[קייס]

תודה

תודה שוב ובהצלחה גם לך

 

[יעל של עדי]

צרוף קובץ

צרוף קובץ ניתן לעשות לאי מייל שלנו בפורום [email protected] או לשלוח לי במסר אישי הודעה ואשלח לכם את המייל שלי. תודה וסליחה על הבלגן - יעל