אווווווו,טוב,אז בשנת 90,אחרי ארבע
שנות אימון אצל שוקי רון, ביום שישי אביבי אחד,הריצה לי ידידה טלפון והזמינה אותי לסופשבוע פרוע. טוב,אני נוסע אליה ןמול הבימה נעמד מאחורי רכב ברמזור אדום..מתחלף לירוק,הוא לא זז,אני מצפצף,הוא מוציא לי אצבע משולשת ולא נוסע,(האלו,רותי מחכה,זוז..)אני מוציא את הראש מהחלון,צועק לו,"זוז כבר יאמאנייק"..והבחור עושה את התנועה הכ"כ מוכרת של,מושך האנדברקס משחרר חגורה פותח הדלת..עכשיו,אני 1.90,בד"כ אנשים מתעצבנים יוצאים מהאוטו עושים רעש וצילצולים,אני יוצא מהאוטו,הם עוברים לדיבור של "לא יפה ככה" כרגיל,אני יוצא מהאוטו,נעמד זחוח,בסיגנון למה מי אתה, הבחור,רוטווילר נמוך ודחוס,הרבה יותר חזק ממני,(אופס הסתבכתי),ושוקל לפחות 10-12 קילו יותר ממני, מגיע אלי, ודפק לי ימנית קצרה ויעילה בלחי שהמאלית,אני עם כל הגובה שלי,טס לרצפה ובדרך אני אוסף את הדלת של האוטו עם הראש...מה פחדתי.. קמתי,נעמדתי, והצלחתי לתת לו שמאל ימין ישר ללסת,ההוא נהיה גרוגי,והוא ירד למטה,טומן את הראש שלו בבטן שלי והידיים שלו מחזיקות אותי מהצדדים..ואללה שלא ידעתי מה לעשות עם זה אף אחד לא עשה לי את זה במכון,אחרי שניה של הלם אני אומר אהה כן
והברכיים נכנסו לעבודה,אבל כמו במכון,היה זמן רגל יוצאת אחורה וחוזרת עם תנופה של האגן,הראשונה לבטן שלו,הרימה אותו באוויר,ועוד הרבה מדי לפנים.נשברו לו שיניים קדמין,עצם הלחי,והאף,וצלע...אני מסיים איתו,הוא בלי הכרה,אני עם ברך שמאל סדוקה,מרים את הראש כולי רועד כמו כלב חולה מרוב אדרנלין,ןקולט שנוצר מה-זה פקק,(יום שישי ב-12 מול הבימה..)אני מוקף באנשים שמפחדים להפריד,או שלא הספיקו,זה נמשך הערך חצי דקה...והם צועקים לי עזוב אותו הרגת אותו,מה זה אינטיפדה משוגע... מה זה נעלבתי.. לך תסביר שהוא התחיל, הערתי אותו,ההוא מתעורר דבר ראשון מבקש ממני למצוא לא את הרייבאן..לך תבין..