סיפורי המקרא

[יהוי]

שניכם טועים ומטעים

וזאת מהסיבה הפשוטה שלא קראתם את הספר.

 

[masorti]

למה שלא תצטט מהספר **הוכחות**?

היות ואתה מכיר את הספר על בוריו, צטט נא קטע ממנו (או לכל הפחות הבא משהו מהזכרון) שמתאר ממצא ארכיאולוגי מא"י שמוכיח שאי פעם התקיים כאן לוח בן 7 חודשים. ואני מדגיש... ממצא ולא ספקולציות הזויות של המחבר. הקישקושים האויליים של און זית על "החודש אשר בדה מליבו" ועל מצבת מישע הם לכל היותר בדיחה עלובה שמוכיחה על חוסר הכרה בסיסי של חקר המקרא והמזרח הקדום. הנה מאמר ביקורת על ספרו, שממנו לומדים שמדובר בחוזר בשאלה שונא יהדות שמסתתר מאחורי שם עט. כמובן שמקצועו הוא האידיאלי לכתיבת ספר על חקר המקרא... מתכנת מחשבים. הנה כמה פיסקאות מסיום המאמר שמלמדות על הספר ועל האיש (הדגשתי קטעים מעניינים)... "הבעיה האחרת היא תוכנית: מרגע שנולדה התיזה, ברר זית מתוך הטקסט המקראי את התואם; את הסותר שייך לגרסה המתחרה. שנאתו הניכרת ליהדות גם היא מקלקלת את השורה: מונחים כמבוזה, נתעב, עלוב, גורמים לקורא, בעיקר לקורא שגדל על תרבות יהודית, להרגיש מאוים, להסתייג. "העם הישראלי" הוא ספר חשוב. הקורא עומד נדהם מול חלק מן התובנות שהמחבר הגיע אליהן. אין בהן גם אחת שהמחבר איננו מתמודד איתה בכבוד ובכלים מקובלים. האם הצליח און זית לערער על הלגיטימיות של היהדות? האם תפרוץ המהפכה הישראלית? על זה יצטרך להחליט כל קורא. אשר לאיש מאחורי הספר ולחבורת "סוד מוחלט בהחלט" שהקמנו כדי לחשוף אותו: אחרי חודשים אחדים קיבלנו מכתב תשובה מאון זית. הוא עבר לעיר אחרת, ובודק את הדואר רק לעתים רחוקות. לסקרנים כמונו: און הוא מתכנת מחשבים במקצועו. ללימודיו, שאותם קטע בשל האודיסיאה בת שבע השנים, שב בשנה השלישית לאחר פרסום הספר וסיימם בהצטיינות. באחת מן ההשערות הפרועות שלנו בכל זאת צדקנו: הוא אכן בא מן העולם הדתי, שם התחנך בשמונה-עשרה שנותיו הראשונות."

 

[יהוי]

הכי קל זה לתקוף את האיש

וזו השיטה של כל מי שאינו יכול לערער את הדברים עצמם. מה זה משנה מה מקצועו?? איינשטיין היה מתקן אופניים,האם זה רלבנטי לתיאוריית היחסות? מצידי מר זית יכול להיות מנקה רחובות,אני מתייחס לגופם של דברים ולא לגופו של אדם.

 

[masorti]

והוכחות מצוטטות יש לך?... כנראה שלא

 

[ihtiyar]

"סיפורי המקרא"

אודות הסיפורים הללו, מתי הועלו על הכתב, מי - אם בכלל - ערך אותם, ושינוי הגרסאות של אותם סיפורים בתנ"ך עצמו, אפשר לקרוא בספר לא כך כתוב בתנ"ך מאת יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן

 

[Y. Welis]

צריך רק לומר שהספר נכתב מנקודת

השקפה מסורתית, שמקדשת את המידרשים ורואה בהם הרחבה לגיטימית לתנ"ך. הדעה המדעית כמובן שונה מאוד.

 

[ihtiyar]

נהפוך הוא

הם חוזרים ומדברים על "ארכיאולוגיה ספרותית" ומשתמשים בשיטות המחקר הספרותי, פילולוגי, השוואתי וכו'. הם מעמתים טקסטים תוך-מקראיים עם אלה של המדרשים והאגדה, וגם עם טקסטים חוץ-יהודיים. בשום "השקפה מסורתית" לא מדברים אודות ספרות קדם-מקראית, למשל.

 

[יהוי]

בנוסף הם גם מעמתים

טקסטים מקראיים זה עם זה. לדוגמה הטקסט בבראשית הממקם את קבר רחל בבית לחם מול הטקסט בשמואל הממקמו בצלצלח

 

[Y. Welis]

אבל הטענה המרכזית שלהם היא שאותם

מדרשים מייצגים מסורות עתיקות יומין *מתקופת* סיפורי המקרא, ועל ההשוואות שבספר. למיטב ידיעתי המחקר המדעי (או ליתר דיוק, שאינו מסורתי) שולל את ההשוואה, ומסביר את המדרשים כפירושים מודרניים (רובם מתחילת ימי הביניים) שייצגו את זמנם וכן מסורות שכנות (נצרות, איסלאם, בבל ועוד). קח למשל את הקטע הזה מתוכו - http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13016&source=651 למרות שהוצאה בו מסקנה מרתקת שמבוססת על השוואה בלתי-תלויה, לא הוזכרה שם תורת התעודות, שמדגימה יפה איך תיאור מתן התורה בספר שמות, הורכב מעריכה של מקורות J ו-E, כאשר E הצפוני (ממלכת ישראל) לא מזכיר כלל את הלוחות, אלא רק את פולחן עגל הזהב. זה כמו לתת תוצאה של משוואה מבלי לומר איך הגעת אליה. מין שילוב מוזר בין ההשקפה המסורתית למדעית.

 

[אליכ בליכ בום]

אני ממליץ על האנציקלופדיה ההיסטוריה

ההיסטוריה של ארץ ישראל - ישראל ויהודה בתקופת המקרא. הספר מתייחס להיסטוריה של ארץ ישראל בתקופת המקרא ומסתמת על מקורות ארכיאולוגיים ועל התנ"ך ולפעמים מעמת ומאמת מקורות אלו.

 

[Carmen Sandiego]

תודה רבה לכולכם

עזרתם לי מאוד!