כמו שכתבתי בהודעה אחרת...
אולי כדאי לעשות דף מאמרים על הצלחות. כדי לחזק אנשים. מכיוון שכשנולדתי לא חשבו שאני אוכל ללכת, ההתקדמות היום עבורי היא מדהימה. כשנולדתי ואמא שלי ראתה אותי היא ממש פחדה. הרופא אמר לה שהיא צריכה לשמוח שהפגיעה היא ברגלייים ולא בראש. לפי כמה וכמה מקרים (9 בערך) שאני מכירה הילדים האלה יוצאים מאוד אינטיליגנטים (סליחה על המחמאה העצמית). אולי הצד האינטלקטואלי מתפתח על חשבון הצד הפיזי הבעייתי. הבחור שסיפרתי שיש לו הבדלי מספרים גדולים בנעליים התגייס לצבא, ולאחר תקופה קצרה יצא על 21 רפואי כי היו לו כאבי תופת. אני לא רוצה לייאש אף אחד, אבל הורים צריכים לדעת את כל האמת. יש מקרים שבהם הכל עובר טוב, והמצב מגיע לנורמה, ויש מקרים שלא. אני לא יודעת אם בבדיקות עוברים אפשר לדעת מה דרגת הק"פ. בק"פ קשה יש סיכוי שהילד לא יוכל ללכת, יש סיכוי שהוא יסבול כאבי תופת שאף רופא לא יודע איך לטפל בהם (נוגדי דלקות לא סטרואידים לא תמיד עוזרים). הורים מקווים שהילד שלהם ירוץ ויקפוץ, ולא תשאר לו שום בעיה, אבל אף אחד לא יכול לחתום להם מה יקרה בסוף. ברור שילד שנולד עם נטיה קלה של רגל/יים והדבר עובר קליל לא נחשב נכה בבגרותו, אבל עד אז אם יש קשיים ןניתוחים ובעיות בניידות, כדי לברר אילו זכויות מגיעות לו. מצטערת על הנימה הפסימית משהו בדברי, אבל היום שוב לא יכולתי ללכת לאוניברסיטה בגלל כאבים. תגידו- גם לילד שלכם יותר כואב כשקר בחוץ, כמו עכשיו??
