hamesaperet
New member
סיפור בדיוני מבצע "LEPRECHAUN
שלום לכולם הנה סיפור חדש שכתבתי . סליחה על שגיאות כתיב יש לי ליקוי למידה. הצד השני של הירח היה מואר באור קלוש מאחורב הציץ כדור הארץ בזהר תכלת חיוור. דוממנו את המנועים. הרחבתי את החופה והזזתי את המגנים. רכב חלל היה קטן בגודל מטוס סילון. היו לו שני מושבים מקדימה לטייס ניסוי ומאחורה לטכנאי. בדקתי את כל הנתונים הרשומים על לוח דמוי הלוגרמה ועידכנתי את הטכנאי. עברו בדיוק שנתיים מאז שהתקבלתי לצוות של טייסי נסוי הבנלאומי. לפני כן הטסתי צעצועים פחות משוכללים באנגליה. הטכנאי מאחורה היה מוכר כבר טסתי איתו כמה טיסות, אך לא הצלחתי לזכור את שמו. הטכנאי אישר שכל הבדיקות תקינות. והעביר לי נתונים. נתתי לעצמי עוד כמה דקות להנות מהנוף המרחיב. זאת הפעמ ה עשרים שאני חונה בצדו האחר של הירח ועדיין לא מפסיק להיתפאל מהנוף המדהים. הרגשתי התעלות רגעית אין סופית. הטכנאי כיחכך בגרונו מזכיר לי שאלינו לשוב. הפעלתי את המנועים רעש מוזר מהצד תפס את תשומת ליבי. הבטטי הצידה וראיתי כלי ענק דמוי אסטרואיד בעל כיפה שקופה. בתוך הכיפה התרוצצו יצורים שונים. חלקם המונואידים חלקם לא במרכז ראיתי דמויות נוספות כ 5 דמויות אנושיות . שלושה דמויות היו מוכרים לי. אני ראיתי אותם ,אני זוכר אך מאיפו. לפתע ראיתי הבזק ליזר. ניסיתי להתחמק הרגשתי חום וראיתי את עצמי במטוס מלמעלה עולה באש. ניסיתי לצעוק למחשב הגוסס. אני סר אנדרו בראונינג שנת 1947 מיקום ירח אחורי נצ A43 מימד אקו.אלפא.בראבו.23 נפגעתי מנשק לא מזוהה פשששששששששששש. ****** התעוררתי במקום ארפלי. ריח טחב היה חזק. הארפל והעופל הסתירו את השמים. (אם היו כאלו). הצמחיה הנמוחה ,ועצים אם אנפים מסועפים סרטו את גופי. הבטטי על ידי שהיו אם כוויות קשות. הבד נקרע בכמה מקומות. ניסיתי לפלס לי דרך בחשכה, ואז שמעתי רעש של אלפי קולות. הם היו מכל הצדדים קטנים מלוכלכים בעלי גוף דק וראש גדול יחסית לגוף כ מטר ו שלושים. אם ידיים ארוכות וצפורניים חדות . לפתע נזכרתי הם הזכירו לי את שדוני היער מהאגדות האיריות. קראו להם לאפריקאנס. היצורים קראו לי לאפריקאן, לאפריקאן.... הם ניסו לצוות אותי , לגעת בי. הרעש היה אדיר. מעדתי וגלשתי על האדמה הדבקה. כמה מטרים ממני ראיתי אור חלוש. פלסתי את הדרך באיטיאות ואז ראיתי את המטוס שלי שוכב מרוסק מכוסה צמחיה סבוכה. לאפריקאן ,לאפריקאן , צעקו היצורים ואני נעמדתי והבטטי לאור המטוס הם עמדו באלפים קוראים לי לאפריקאן ,לאפריקאן... יצורים כה מוזרים ,הם קוראים לי לאפריקאן, אך בעצם הלאפראקן זה הם, ואולי אני בעיינהם מפלצת, כמו שהם מפלצות בעייני?......... זהו עד כאן
שלום לכולם הנה סיפור חדש שכתבתי . סליחה על שגיאות כתיב יש לי ליקוי למידה. הצד השני של הירח היה מואר באור קלוש מאחורב הציץ כדור הארץ בזהר תכלת חיוור. דוממנו את המנועים. הרחבתי את החופה והזזתי את המגנים. רכב חלל היה קטן בגודל מטוס סילון. היו לו שני מושבים מקדימה לטייס ניסוי ומאחורה לטכנאי. בדקתי את כל הנתונים הרשומים על לוח דמוי הלוגרמה ועידכנתי את הטכנאי. עברו בדיוק שנתיים מאז שהתקבלתי לצוות של טייסי נסוי הבנלאומי. לפני כן הטסתי צעצועים פחות משוכללים באנגליה. הטכנאי מאחורה היה מוכר כבר טסתי איתו כמה טיסות, אך לא הצלחתי לזכור את שמו. הטכנאי אישר שכל הבדיקות תקינות. והעביר לי נתונים. נתתי לעצמי עוד כמה דקות להנות מהנוף המרחיב. זאת הפעמ ה עשרים שאני חונה בצדו האחר של הירח ועדיין לא מפסיק להיתפאל מהנוף המדהים. הרגשתי התעלות רגעית אין סופית. הטכנאי כיחכך בגרונו מזכיר לי שאלינו לשוב. הפעלתי את המנועים רעש מוזר מהצד תפס את תשומת ליבי. הבטטי הצידה וראיתי כלי ענק דמוי אסטרואיד בעל כיפה שקופה. בתוך הכיפה התרוצצו יצורים שונים. חלקם המונואידים חלקם לא במרכז ראיתי דמויות נוספות כ 5 דמויות אנושיות . שלושה דמויות היו מוכרים לי. אני ראיתי אותם ,אני זוכר אך מאיפו. לפתע ראיתי הבזק ליזר. ניסיתי להתחמק הרגשתי חום וראיתי את עצמי במטוס מלמעלה עולה באש. ניסיתי לצעוק למחשב הגוסס. אני סר אנדרו בראונינג שנת 1947 מיקום ירח אחורי נצ A43 מימד אקו.אלפא.בראבו.23 נפגעתי מנשק לא מזוהה פשששששששששששש. ****** התעוררתי במקום ארפלי. ריח טחב היה חזק. הארפל והעופל הסתירו את השמים. (אם היו כאלו). הצמחיה הנמוחה ,ועצים אם אנפים מסועפים סרטו את גופי. הבטטי על ידי שהיו אם כוויות קשות. הבד נקרע בכמה מקומות. ניסיתי לפלס לי דרך בחשכה, ואז שמעתי רעש של אלפי קולות. הם היו מכל הצדדים קטנים מלוכלכים בעלי גוף דק וראש גדול יחסית לגוף כ מטר ו שלושים. אם ידיים ארוכות וצפורניים חדות . לפתע נזכרתי הם הזכירו לי את שדוני היער מהאגדות האיריות. קראו להם לאפריקאנס. היצורים קראו לי לאפריקאן, לאפריקאן.... הם ניסו לצוות אותי , לגעת בי. הרעש היה אדיר. מעדתי וגלשתי על האדמה הדבקה. כמה מטרים ממני ראיתי אור חלוש. פלסתי את הדרך באיטיאות ואז ראיתי את המטוס שלי שוכב מרוסק מכוסה צמחיה סבוכה. לאפריקאן ,לאפריקאן , צעקו היצורים ואני נעמדתי והבטטי לאור המטוס הם עמדו באלפים קוראים לי לאפריקאן ,לאפריקאן... יצורים כה מוזרים ,הם קוראים לי לאפריקאן, אך בעצם הלאפראקן זה הם, ואולי אני בעיינהם מפלצת, כמו שהם מפלצות בעייני?......... זהו עד כאן
? אז איך זה יכול להפריע לך לתקן שגיות כתיב? 1) יש את הכתבן של וורד (הוא לא הפתרון המיטבי, אבל אפילו הוא היה מסנן לך לא מעט מהשגיות) 2) הדרך הטובה ביותר היא לעביר דרך הגהה אנושית. לתת למישהו לקרוא ולתקן שגיות כתיב. בקשר לסיפור עצמו. התחלה חמודה, למרות שלא לחלוטין מובן לי איך הצד האחורי של הירח יכול להיות מואר. סיום חמוד, "מפלצות" שרואות את האדם "כמפלצת" אבל מה בדיוק מתרחש באמצע? זה אמורה להיות התחלה של סיפור? פרק ראשון? את מתחילה משהוא (אדם שחוזר ממסע, כנרא מסע בזמן. תוקפים אותו חיזרים, הבמובלים עלידי מישהו מוכר) ואז נוטשת באמצע ומתחילה משהו נוסף כדה"א, לאפריקונים? איך הגיע לשם? מה בדיוק מתרחש? יש תחושה חזקה של חוסר מיקוד. הערות על הכתיבה למרות טעויות הכתיב, המשפטים עצמם בנויים בצורה ממש לא רעה. אבל כדי לא להפריז בשימוש במוסגים לועזיים. אם יש אפשרות להחליפם במושג עברי, אז עדיף להחליף. זה יהפוך את הקריאה לחלקה יותר. למשל : "המונואידים" עדיף להחליף ל "דמויי אנוש".