סיפור בדיוני מבצע "LEPRECHAUN

abcdme

New member
הודעה בתפוז בנויה משני חלקים:

כותרת וגוף ההודעה. למרבה ההפתעה, יש בינהם קשר! מקריאה של גוף ההודעה של יולי, ניתן להבין שבמשפט "לזרוק הכל הכל" היא התכוונה לכך שהיא רואה בעיה בסיפור - הסופר "זורק" על הקורא המון אינפורמציה. היא גם נתנה המלצה אופרטיבית - לנסות להתמקד בנושא אחד. וכן, מביקורת כזאת ניתן להשתפר. כיצד? פשוט מאוד. לקרוא מחדש את הסיפור , לראות אם אכן הביקורת מוצדקת לדעתך, ואם כן לשכתב או לפחות להבין את הטעות ולא לחזור עליה בסיפור הבא. דיי פשוט כשחושבים על זה, לא? לעומת זאת אני ממש לא מבין איך ניתן להשתפר מביקורת שלא אומרת מה הנקודות החלשות בסיפור. זה נראה לי התעללות בסופר - יודעים את הנקודות החלשות שלו אבל לא אומרים לו אותן "דווקא".
 

N Y

New member
תגידי, קראת את הביקורת האמורה?

את מה שכתוב בפנים? יודעת מה, תעזבי. קראת את הכותרת? שמת לב שהמילים "לזרוק הכל, הכל" מופיעות במרכאות? סליחה, אבל לפני שאת זורקת עלינו קפקא, כדאי שתעבדי קצת על הבנת הנקרא. אולי, לאחר שתשלימי חור קטן זה בהשכלתך, תגלי שאת בכלל לא אוהבת את קפקא...
 

N Y

New member
בפירוש וללא ספק *לא* חוזר *לא* נכון

עיקר הביקורת צריך להיות ה*בעיות*, הדברים ה*לא* טובים. רק מביקורות כאלה לומדים, ולא משום דבר אחר. גם הטיעון שלך בעניין ה"שבריריות" לעומת המתימטיקה לא נכון - תתפלא לדעת איזה חלק גדול ממלאכת הכתיבה תופסים הפרטים הטכניים: החל בכתיב, פיסוק ואיות, המשך בניסוח, מבנה משפט ושפה וכלה באספקטים שנחשבים לאמנותיים יותר - בבניית עלילה, הומור (אחד הנושאים הקשים ביותר להשגה, לויסות ולכימות), בניית אוירה, דרכים להעברת מסר וכולי. כותב שלא יכול לשאת את ה"נזק" שבביקורת שלילית - שלא יכתוב. שילך לעסוק בנגרות. למה? כי בלי ביקורת כזו אין לו *שום* דרך להשתפר. הביקורת חייבת להיות ברורה וחדה ככל האפשר (אתה קורא לזה "בוטה" - שיהיה, אם כי יולי כאן היא עדינה מאד בסטנדרטים של חלק מאתנו), ולהכיל *כמה שיותר* פגמים, כדי לעזור לכותב ככל האפשר. מנסיון - ויש לי הרבה נסיון עם כותבים מתחילים - אין כמו ביקורת שכולה נופת צופים כדי להרוס כותב חדש בעל פוטנציאל. לא טוב לך? לא אספר לך מה אתה יכול לעשות עם זה. תחשוב לבד.
 

hamesaperet

New member
סיפור לתחרות מבצע "לאפריקאן"

הצד השני של הירח הופיעה כצללית כהה מאחורב הציץ כדור הארץ בזהר תכלת חיוור. דוממנו את המנועים. הרחבתי את החופה והזזתי את המגנים. רכב חלל היה קטן בגודל מטוס סילון. היו לו שני מושבים מקדימה לטייס ניסוי ומאחורה לטכנאי. בדקתי את כל הנתונים הרשומים על לוח דמוי הלוגרמה ועידכנתי את הטכנאי. עברו בדיוק שנתיים מאז שהתקבלתי לצוות של טייסי נסוי הבנלאומי. לפני כן הטסתי צעצועים פחות משוכללים באנגליה. הטכנאי מאחורה היה מוכר כבר טסתי איתו כמה טיסות, אך לא הצלחתי לזכור את שמו. הטכנאי אישר שכל הבדיקות תקינות. והעביר לי נתונים. נתתי לעצמי עוד כמה דקות להנות מהנוף המרחיב. זאת הפעמ ה עשרים שאני חונה בצדו האחר של הירח ועדיין לא מפסיק להיתפאל מהנוף המדהים. הרגשתי התעלות רגעית אין סופית. הטכנאי כיחכך בגרונו מזכיר לי שאלינו לשוב. הפעלתי את המנועים רעש מוזר מהצד תפס את תשומת ליבי. הבטטי הצידה וראיתי כלי ענק דמוי אסטרואיד בעל כיפה שקופה. בתוך הכיפה התרוצצו יצורים שונים. חלקם המונואידים חלקם לא במרכז ראיתי דמויות נוספות כ 5 דמויות אנושיות . שלושה דמויות היו מוכרים לי. אני ראיתי אותם ,אני זוכר אך מאיפו. לפתע ראיתי הבזק ליזר. ניסיתי להתחמק הרגשתי חום וראיתי את עצמי במטוס מלמעלה עולה באש. ניסיתי לצעוק למחשב הגוסס. אני סר אנדרו בראונינג שנת 1947 מיקום ירח אחורי נצ A43 מימד אקו.אלפא.בראבו.23 נפגעתי מנשק לא מזוהה פשששששששששששש. ****** התעוררתי במקום ארפלי. ריח טחב היה חזק. הארפל והעופל הסתירו את השמים. (אם היו כאלו). הצמחיה הנמוחה ,ועצים אם אנפים מסועפים סרטו את גופי. הבטטי על ידי שהיו אם כוויות קשות. הבד נקרע בכמה מקומות. ניסיתי לפלס לי דרך בחשכה, ואז שמעתי רעש של אלפי קולות. הם היו מכל הצדדים קטנים מלוכלכים בעלי גוף דק וראש גדול יחסית לגוף כ מטר ו שלושים. אם ידיים ארוכות וצפורניים חדות . לפתע נזכרתי הם הזכירו לי את שדוני היער מהאגדות האיריות. קראו להם לאפריקאנס. היצורים קראו לי לאפריקאן, לאפריקאן.... הם ניסו לצוות אותי , לגעת בי. הרעש היה אדיר. מעדתי וגלשתי על האדמה הדבקה. כמה מטרים ממני ראיתי אור חלוש. פלסתי את הדרך באיטיאות ואז ראיתי את המטוס שלי שוכב מרוסק מכוסה צמחיה סבוכה. לאפריקאן ,לאפריקאן , צעקו היצורים ואני נעמדתי והבטטי לאור המטוס הם עמדו באלפים קוראים לי לאפריקאן ,לאפריקאן... יצורים כה מוזרים ,הם קוראים לי לאפריקאן, אך בעצם הלאפראקן זה הם, ואולי אני בעיינהם מפלצת, כמו שהם מפלצות בעייני?......... נגשתי אל המטוס הקסדה של הטכנאי שכבה הפוכה ורייקה.בזיק של תקווה נגשתי לחלק האחורי אחרי מאמצים מרובים הוצאתי אות הטכנאי הוא היה ללא רוח חיים. המחשב דמם הוצאתי תיק שהיה מיועד למקרים כאלו. מבעד לדמעות לא הצלחתי לקרוא את ההוראות. הוצאתי את המכשיר הכהה מחשב קטן נייד. הדלקתי אותו והלגרמה של מדריכה אם כל נשי מרגיעה הודיעה. כרגע עברתם תאונה אני אדריך אותכם בקשר לסביבה ולהסרדות בה. הייתי חסר סבלנות ובקשתי ממנה שתברר אך הגעתי לפה. איזה כוכב זה. ההלוגרמה אמרה שאין לי סיווג נדרש ואין באפשרותה לעדכן אותי במקום המצאי אך היא תוכל לעזור לי בהיסרדות. חיביתי את ההלוגרמה בזעם. השדונים הקטנים ישבו והביטו בי בעניין. הם הפסיקו לצעוק ורק ישבו ונעצו בי עיניהם. לא היה לי הרבי זמן. הוצאתי מכיסי ניילון אטום התוכו החזקתי את המתנה שנתן לי אחייני.היום הודתי לו על התעקשותו לתת לי במתנה ערכה שפיתח. אחייני היה חובב מחשבים מושבע וזאת היתה הגירסה החדשההשלו להתחברות למחשבים.תקעתי את הערכה למחשב הנייד. ההלוגרמה היתעוררה לחיים. היא כעסה על זה שסגרתי אותה.המשכתי לשאול שאלות לפתע ההלוגרמה דהתה ובמקומה הופיעה הלוגרמה עליזה של אחייני. דוד אנדרו נראה לי שאתה די בצרה צרורה אם אתה מדבר עכשיו איתי. במה אוכל לעזור לך? איפה אני נמצא לעזעזל ואיך הגעתי לכאן? פני אחייני היו קודרים. לפי מה שכתוב כאן אתה עשיתה נבוי בנשק מאוד חדיש.זה מטוס מיוחד שיכול להעלם בזמן התקפה. הוא נמצא בשלבים ראשונים לכן לא עודכנתה. את החלק שאמור להעלם התקינו. יש פה חישובים מסובכים שאני לא מבין. אך מה שאני יודע שאתה עברתה מימד למימד אחר בראבו זאטה 3 ,אם אתה יודע מה אני מדבר. ואתה נמצא על אי כוסמי ,ככה פה כתוב. אין פה מים נוזלים, יש קרח,היצות וצמחיה נמוכה. זה פרוייקט ניסוי. אי ששמו מאחורי הצד האפל של הירח.את הנסוי מנהל הצבא הבין לאומי. מיש אחראים על הפרויקט הם שלושה אנשים. אה כן לשדונים האלו יש כוחות הם יכולים לגרום לדברים להתעופף וכו. מצאו אותם בכוכב אחר הביאו לכאן וכאן הוסיפו להם קצת גנים שיהיו יותר חכמים. "מי הם שלוש אנשים הללו?" שאלתי גנרל ואטקוף, שר לעניני בטחון ולוכוב ועד אחד מנהיג דתי אני לא מצליח לפענח את שמו. "ארכיבישוף גוגן" מלמלתי "כן איך אתה יודע" שאל אחייני. לפני חודשיים ערכו לכבוד הצוות של הטייסים חגיגה הוא היה שם. "אך למה היו צריכים ליירט אותי" הרי אני טייס הנסוי שלהם" שאלתי "לא בדיוק"ענה אחייני"אתה מבין אתה טייס ניסוי של הצי הימי, אם המטוס שלך היה מצליח ,הוא יכל להגיעה לכל מימד, וכך לחסוף כל ניסוי שנעשה עיי הצבא במימד אחר. זה היה נותן כח גדול לצי.יש פה מלחמה על תקציבים ושליטה.בזה שהם ירטו אותך הם הרגו שני שפנים במקה אחת. הרסו את הסכוי להמשך יצור המטוס. ויכולים לקבל אותך בתור איש צוות חדש ומוכשר" "לא, ממש,לא אני לא מוכן לעבוד איתם. האם אתה יכול להוציא אותי מפה?" התחננתי "רגע" ענה אחייני" יש לך במטוס ערכה חדשה למחולל מימדי. הו די פרמיטיווי אך יש לו אפשרות לעבור מימד ומקום. אכשיו תקשיב יש מימד אחד שלפי כל האמנות הבנלאומיות הגישה אליו אסורה.משנה 2000 עד 2014 זהוא כדור הארץ בוא נתן לך 2003 שנה המיקום מאוד קשה לכוון. אז שיהיה לך בהצלחה. ותעלה אותי לפעמים לשיחה" ראשי החל להסתחרר.איבדתי הקרה. כשהתעוררתי הרגשתי דגדוג. נמלה קטנה טיפסה על ידי. ניערתי אותה וראיתי שהעור על היד חלק. נגעתי בפני לא היה שום סימן של קוויה. התרוממתי והתחתי ללכת. ממול עמד מטוס קל. אישה אם כובע מצחיק אם משקפיים כהים וכלב קטן צעקה משהוא נגד הרוח. איש שמן וקירח נגש אלי. סוף סוף הגעתה אתה בטח טייס חדש. הוא הכניס בידי ניירת וטיק. ואני נכנסתי אל המטוס אם גברת מצחיקה. ממריא ומרגיש שוב את עצמי למעלה ליד העננים ,מזמזם לי שיר ישן של המימד אקו.אלפא.בראבו.23 המימד הישן והאהוב שלי
 

Rivendell

New member
תגובה לסיפור

אני מתנצלת - אבל לא הצלחתי לקרוא את זה. אני מבינה שמדובר בליקוי למידה ולא בעצלות או כל דבר אחר - אבל כמו שאמרה יולי, זה לא תירוץ. אני בטוחה שאת יכולה למצוא מישהו שיסכים לעשות לך הגהה (אני מתנדבת אם אין מישהו אחר שאת מכירה אישית) כדי שזה יהיה משהו שאפשר להציג. כמו שזה - צריך לעבוד כמה שניות כדי לפענח כל משפט, ואי אפשר ליהנות מהסיפור ככה. אז כמו שאמרתי - אם את רוצה אני מוכנה לעשות לזה הגהה, ואין לי גם התנגדות, אם תרצי, שתשלחי לי סיפורים בעתיד ואני אעשה לך תיקונים. או שתמצאי חבר/ה שמוכנים לעזור לך עם זה. זה פשוט מוציא את הכייף מהסיפור. צר לי.
 

hamesaperet

New member
עריכה מחודשת "מבצע לפריקן" תגיבו

שלום ליולי מנהלת הפורום וRIVENDELL . תקנתי שגיאות כתיב וערכתי כמה דברים. הגירסה החדשה נמצאת על קובץ WORD. אשמח לקבל תגובות ממכם ומאחרים. האם יש דרך להעתיק מ WORD ל פה בלי לצרף קובץ? אשמח לשמוע ממכם הסיפור בקובץ המצורף.......
 

murmur

New member
משום מה לא נוהגים לפתוח כאן קבצים

ובתקנון התחרות כתוב שעל הסיפור להיות בהודעה ולא כקובץ, כדי להעתיק מוורד להודעה אין יותר פשוט מהעתק הדבק
 

hamesaperet

New member
מבצע לפריקן

הצד השני של הירח היה מואר באור קלוש של גוף שמימי קטן מאחוריו הציץ כדור הארץ בזוהר תכלת חיוור.דוממנו את המנועים. הרחבתי את החופה והזזתי את המגנים.רכב חלל היה קטן בגודל מטוס סילון. היו לו שני מושבים מקדימה לטייס ניסוי ומאחורה לטכנאי. בדקתי את כל הנתונים והרשומים על לוח דמוי הולוגרמה ועדכנתי את הטכנאי. עברו בדיוק שנתיים מאז שהתקבלתי לצוות של טייסי ניסוי הבינלאומי. לפני כן הטסתי צעצועים פחות משוכללים באנגליה. הטכנאי שישב מאחור היה לי די מוכר כבר טסתי איתו כמה טיסות אך לא הצלחתי לזכור את שמו. הטכנאי אישר שכל הבדיקות תקינות והעביר לי נתונים. נתתי לעצמי עוד כמה דקות להינות מהנוף המרחיב זאת הפעם העשרים שאני חונה בצדו האחר של הירח ועדיין לא מפסיק להתפעל מהנוף המדהים. הרגשתי התעלות רגעית אין סופית. הטכנאי כיחכך בגרונו מזכיר לי שאלינו לשוב.הפעלתי את המנועים רעש מוזר מהצד תפס את תשומת ליבי הבטתי הצידה וראיתי כלי ענק דמוי אסטרואיד בעל כיפה שקופה. בתוך הכיפה התרוצצו יצורים שונים. חלקם יצורים דמוי אנוש חלקם לא במרכז ראיתי דמויות נוספות כ 5 דמויות אנושיות שלוש דמויות היו מוכרות לי. אני ראיתי אותם אני זוכר את תווי הפנים אני מנסה להיזכר בקולם אך היכן פגשתי בהם? לפתע ראיתי הבזק של לייזר. צללתי בשיא המהירות הצידה וניסיתי להתחמק. לפתע הרגשתי חום חזק וראיתי את עצמי במטוס מלמעלה עולה באש.ניסיתי לצעוק למחשב הגוסס. אני סר אנדרו בראונינג שנת 1947 מיקום ירח אחורי נ"צ A43 מימד אקו.אלפא.בראבו.23 נפגעתי מנשק לא מזוהה פשששש. התעוררתי במקום ערפלי ואפור. ריח טחב היה חזק. הערפל והעופל הסתירו את השמים אם היו כאלו. הצמחיה הנמוכה ועצים אם ענפים מסועפים סרטו את גופי.הבטתי על ידיי שהיו אם כוויות קשות. הבד נקרע בכמה מקומות מגלה את העור החרוך . ניסיתי לפלס לי את הדרך בחשכה, ואז שמעתי רעש. רעש של אלפי קולות.הם היו מכל הצדדים קטנים, מלוכלכים, בעלי גוף דק וראש גדול יחסית לגוף.גובה כ מטר ו שלושים. אם ידיים ארוכות וציפורניים חדות . לפתע נזכרתי הם הזכירו לי את שדוני היער מהאגדות האיריות. קראו להם לפריקאנס. היצורים קראו לי לפריקאן, לפריקאן.. הם ניסו לצוות אותי לגעת בי. הרעש היה אדיר. מעדתי וגלשתי על האדמה הדבקה. כמה מטרים ממני ראיתי אור חלוש. פילסתי את הדרך באיטיות ואז ראיתי את המטוס שלי שוכב מרוסק מכוסה צמחיה סבוכה. לפריקאן ,לפריקאן , צעקו היצורים ואני נעמדתי והבטתי על אור המטוס הם עמדו באלפים קוראים לי שואגים. יצורים כה מוזרים ,הם קוראים לי לפריקאן –שדון היער, אך בעצם שדוני היער זה הם,ואולי אני בעייניהם מפלצת, כמו שהם מפלצות בעייני? פילסתי את דרכי אל המטוס. הקסדה של הטכנאי שכבה הפוכה וריקה. בזיק של תקווה ניגשתי לחלק האחורי של המטוס. הטכנאי שכב ללא רוח חיים. המחשב דמם הוצאתי תיק שהיה מיועד למקרים כאלו. מבעד לדמעות לא הצלחתי לקרוא את ההוראות . מתוך התיק שלפתי מכשיר כהה, מחשב קטן נייד. הדלקתי אותו, והולוגרמה של מדריכה אם קול נשי ומרגיעה הודיעה: "כרגע עברתם תאונה שמי לונה המדריכה האישית שלכם אני אדריך אתכם בקשר לסביבה והישרדות " הייתי חסר סבלנות. ובקשתי ממנה שתברר אך הגעתי לפה? איזה כוכב זה?. ההולוגרמה אמרה שאין לי סיווג נדרש ואין באפשרותה לעדכן אותי במקום המצאי אך היא תוכל לעזור לי בהישרדות. חביתי את ההולוגרמה בזעם. השדונים הקטנים ישבו והביטו בי בעניין. הם הפסיקו לצעוק ורק ישבו ונעצו בי עיניהם. לא היה לי זמן רב. הוצאתי מכיסי ניילון אטום בתוכו החזקתי את המתנה. מתנה שנתן לי אחייני. . אחייני היה חובב מחשבים מושבע וזאת הייתה הגרסה החדשה השלו להתחברות למחשבים, ופיצוח קודים.תקעתי את הערכה למחשב הנייד. ההולוגרמה התעוררה לחיים. היא כעסה על זה שסגרתי אותה.ניסיתי לשאול אותה שאלות ענייניות לפתע ההולוגרמה דהתה ובמקומה הופיעה הולוגרמה עליזה של אחייני. "דוד אנדרו היקר , נראה לי שאתה בצרה צרורה אם אתה מדבר עכשיו איתי. במה אוכל לעזור לך"? שאל אחייני בקול מלא הלצה. "איפה אני נמצא לעזאזל, ואיך הגעתי לכאן?" גערתי בו פני אחייני נהיו קודרים." לפי מה שכתוב כאן ,אתה עשית ניסוי בנשק מאוד חדיש.זה מטוס מיוחד שיכול להעלם בזמן התקפה. הוא נמצא בשלבים ראשונים של הרצהלכן לא עודכנת בפרטים החשובים. את החלק שאמור להעלים את המטוס התקינו ולא הודיעו לך. יש פה חישובים מסובכים שאני לא מבין. אך מה שאני יודע,זה שאתה עברתה ממימד שלך למימד אחר מימד בראבו זאטה 3 ,אם אתה יודע על מה אני מדבר. לפי המחשב המרכזי אתה נמצא על אי קוסמי ,ככה פה כתוב. עוד כתוב שאין פה מים נוזלים, יש קרח,ביצות וצמחיה נמוכה.זהו פרויקט ניסוי. אי ששמו מאחורי הצד האפל של הירח.את הניסוי מנהל הצבא הבין לאומי. כתוב פה עוד ש האחראים על הפרויקט הם שלושה אנשים. אה כן לשדונים האלו יש כוחות הם יכולים לגרום לדברים להתעופף ויש להם כוחות מיוחדים נוספים .מצאו אותם בכוכב אחר הביאו לכאן וכאן הוסיפו להם קצת גנים שיהיו יותר חכמים" "מי הם האנשים הללו? " שאלתי אחייני הזדרז לענות:"אתה מתכוון לאחראים על הניסוי? עוד רגע אני מברר. אז ככה גנרל ואטקוף, שר לענייני בטחון ולוכוב ועד אחד מנהיג דתי אני לא מצליח לפענח את שמו."ארכיבישוף גוגן" מלמלתי "כן איך אתה יודע" שאל אחייני.לפני חודשיים ערכו לכבוד הצוות של הטייסים חגיגה הוא היה שם."אך למה היו צריכים ליירט אותי", שאלתי," הרי אני טייס הניסוי שלהם" "לא בדיוק ענה ,'' אחייני ,"אתה מבין ,אתה טייס ניסוי של הצי הימי, אם המטוס שלך היה מצליח לעבור את כל המבחנים ,הוא היה יכול להגיעה לכל מימד, וכך לחשוף כל ניסוי שנעשה עיי הצבא במימד אחר. זה היה נותן כוח גדול לצי.יש פה מלחמה על תקציבים ושליטה.הצבא נעזר בחייזרים ואין לו טכנולוגיה.ואילו לצי יש טכנולוגיה ואנשים מיומנים.כשהצבא יירט אותך הוא הרג שתי ציפורים במכה אחת.הרסו לצי את הסיכוי להמשך יצור המטוס הממשלה לא תיתן תקציב.וגם קיבלו איש צוות מיומן ומוכשר אם ידע טכנולוגי מסווג" "לא, ממש,לא אני לא מוכן לעבוד איתם. האם אתה יכול להוציא אותי מפה?" התחננתי "רגע" ענה אחייני" לפי המחשב , יש לך במטוס ערכה חדשה למחולל מימדי. הוא מדגם ישן אך יש לו אפשרות לעבור מימד ומקום.נדמה לי שזה השעון שעל ידך. עכשיו תקשיב יש מימד אחד שלפי כל האמנות הבינלאומיות הגישה אליו אסורה.זה מקום שהכי פחות יחפשו אותך בו. אז ככה משנה 2000 עד 2014 כדור הארץ בוא נתן לך 2003 ,המיקום מאוד קשה לכוון. אז שיהיה לך בהצלחה.ותעלה אותי לפעמים לשיחה" הוא הפעיל את המחולל . השעון על ידי התחיל לזהור.ראשי החל להסתחרר.איבדתי הקרה. כשהתעוררתי הרגשתי דגדוג. נמלה קטנה טיפסה על ידי. ניערתי אותה וראיתי שהעור על היד חלק. נגעתי בפני לא היה שום סימן של קוויה. התרוממתי , הורדתי את השעון מידי ומעכתי אותו עד שהיה מקולקל לגמרי.עברתי דרך שדה אם חמניות.. ממול עמד מטוס קל. אישה אם כובע מצחיק אם משקפיים כהים וכלב קטן צעקה משהוא נגד הרוח על האיש הקטן והקרח. האיש צעק נגד הרוח שזו תקופה די קשה ושהטייסים באים והולכים ושעל הגברת להצטייד בסבלנות, האיש השמן והקירח ראה אותי ורץ לעברי בשמחה. סוף, סוף הגעתה אתה בטח הטייס החדש. בוא נזדרז.הוא לחץ את ידי והבטיח שעל השכר נדבר אחרי הטיסה. הוא הכניס בידי ניירת וטיק וכמה מפות. הסביר בקצרה לאן לטוס. ואני נכנסתי אל המטוס אם גברת מצחיקה. ממריא ומרגיש שוב את עצמי למעלה ליד העננים, מתפלא מהנוף המופלא ,מזמזם לי שיר ישן של המימד אקו.אלפא.בראבו.23 המימד הישן והאהוב שלי.
 

hamesaperet

New member
הסיפור למעלה הגירסה חדשה ומקוצצת

גם אם הסיפור לא יכנס לתחרות בגלל איחור אני מבקשת שתגיבו לא רק על הפיסוק אלא בכלל
 

Rivendell

New member
תגובה לסיפור

קודם כל, אני ממש מבקשת שתשרשרי הודעות. אין צורך לפתוח שרשור חדש לכל גרסא של הסיפור, את כולן את יכולה לשרשר הנה. לגבי הסיפור - ברמה העלילתית יש שם כמה בעיות ודברים לא הגיוניים. הרקע שאת נותנת במהלך הסיפור לעומת השנה, למשל. 1947? זה לא מסתדר לי. התכוונת אולי ל 2047? כל נושאר הטכנולוגיה עם האחיין מאוד מעורפל. גם אם הוא גאון מחשבים ואנחנו לא - את צריכה בכל זאת לתת איזשהו הסבר מניח את הדעת על איך בדיוק הוא מתקשר עם הדוד שלו ממימד אחר. את לא צריכה להכנס לזה לעומק, אבל כן לתת משהו. אחרת זה פשוט לא אמין. הפתרון שלך למצב, לטעמי, הוא קצת "דאוס אקס מכינה" כלומר - אל היורד מהשמיים. "כלאו אותך פה, אבל תראה מה זה! יש לך מכשיר על היד שיציל אותך". מה גם שלא לחלוטין ברור למה הוא לא יכול, בעצם, לחזור לתקופה הרגילה שלו, או מה הוא אמור לעשות במימדים אחרים. בקיצור - זה מאוד מעורפל, בצורה שלא מאפשרת להבין מה בדיוק קורה בסיפור. בגדול - זו הבעיה העיקרית - הכל מאוד מעורפל ולא מדוייק. כשכותבים מד"ב ופנטזיה, מכניסים את הקורא לכולם שלא מוכר לו, עם חוקים חדשים. התפקיד שלך ככותבת לתת לו כלים להתמודד עם העולם הזה. בחלק הזה נפלת - כי לא נכנסת מספיק לעומק הדברים (גם חשוב לא להכנס יותר מדי לעומק ולשעמם את הקורא). היו לך רעיונות מאוד יפים, אבל לא מספיק מוסברים. במאמרי העזר שלנו יש טיפים להכנה לפני כתיבת סיפור מד"ב ופנטזיה שאת יכולה להעזר בו. וברמת הפיסוק והכתיב - יש עדיין המון טעויות, ואת גם לא מפסקת נכון. אני ממליצה להכנס למאמרי העזר שלנו ולקרוא את המאמר על פיסוק. מעבר לזה, כמו שאמרתי, למצוא מישהו שיעשה לך עריכה (כרגע זה עדיין לא טוב).
 

Rivendell

New member
ופרט קטן ששכחתי

"התעלות רגעית אינסופית". זה לא ממש הגיוני. רגעי ואינסופי הם דבר והיפוכו
 

Yuli Gama

New member
תגובה - "לזרוק הכל, הכל!"

הסיפור הזה עורר בי כמה תחושות 1) שיש בו עומס של מידע שנזרק עלי בגוש אחד 2) שאת מאוד מנסה ל ליצור מד"ב 3) שאת באצמך לא בטוחה מה בדיוק קורה שלושת הדברים האלו קשורים הדוקות אחד בשני את מעמיסה עלינו פרטים "מדעים" שלא חשובים לסיפור, שלא תורמים לו דבר. לא מעט כותבים מתחילים מנסים ליצור אווירה "אמינה" עלידי מילוי הסיפור בגדג'יטים טכנולוגיים, אבל התוצאה העיקרית שמתקבלת היא בלבול הקורא. לא חיבים חיזרים, מחשבים, חלל,מסע בזמן, צלחות מעופפות- כדי שהסיפור יהיה מד"ב. עוד משהו. קורא יכול לסספנד "דרקון". קורא יכול לסספנד "מכונת זמן" אבל להאמין בדרקון שנוסע במכונת זמן, זה קצת מעבר ליכולתו של קורא. לך יש גם מכונת זמן, גם חיזרים, גם שדונים, גם קנוניה והכל בסיפור קצרצר. יש הרגשה שאת תופסת רעיון, מתלהבת ממנו, ואז זורקת שוב. "מכונת זמן!" לא "חיזרים!" לא "שדונים!!!" לא, רגע "מימדים נוספים!" לא, שניה "כנוניה עולמית" וכך זה נמשך את לא מפתחת שום נקודה עד הסוף יש אז, ואז, ואז, ואז, אבל בסוף בעצם אין כלום. יש בסיפור הזה גרעין, יש בו בעצם הרבה מהם. המלצה שלי, תבחרי אחד. תתמקדי בו ותלטשי את הסיפור סביבו. אל תקפצי מנושא לנושא. ועוד משהו, בקשר להודעה הראשונה שלך. "הפתעה קטנה תספיק לסיפור קצר"? מאיפה זה צץ?!?
 
למעלה